עלייה במספר הבקשות לרילוקיישן במרכזי המו"פ הזרים

בתמונה למעלה: קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות. קרדיט: יח"צ

הדו"ח השנתי של איגוד מרכזי המו"פ הבינלאומיים בישראל ׁׁ(IATI) מציג תמונת מצב מורכבת של פעילות החברות הרב־לאומיות בישראל בשנה החולפת. חלק מהחברות הגדיל את היקפי הפעילות בישראל, ואחרות צימצמו אותה בעקבות המלחמה ומתמודדות עם ירידה ביחס החיובי לישראל ועלייה בבקשות של עובדים ישראלים לעבור למרכזי פיתוח הנמצאים מחוץ לישראל. מהדו"ח עולה שכיום פעילות בארץ כ-430 חברות רב לאומיות, המעסיקות כ-90,000 עובדים.

הם מהווים כ-23% מכלל העובדים תעשיית ההייטק הישראלית. אלא שהשפעתן גדולה מאוד: הן היו אחראיות לכ־80% מההיקף הממוצע של מיזוגים ורכישות שבוצעו בישראל ב-5 השנים האחרונות. בשנת 2024 חלקן הגיע לכ-91%: הן היו אחראיות ל-58 עסקאות בהיקף של כ-9.2 מיליארד דולר, מתוך היקף שנתי כולל של כ-10.1 מיליארד דולר.

הדו״ח מצייר תמונת מצב מורכבת אך עמידה של פעילות החברות הרב־לאומיות במהלך המלחמה. כ-57% מהחברות דיווחו כי שמרו על פעילות עסקית יציבה לאורך תקופת הלחימה, ו-21% אף הרחיבו את פעילותן בישראל, נתון המעיד על אמון מתמשך באקו־סיסטם המקומי גם בתנאי אי־ודאות. מנגד, כ-22% מהחברות דיווחו על פגיעה בפעילות העסקית, כאשר בחלק מהמקרים דווח גם על היחלשות הקשר עם מטות החברה בחו״ל ועל שחיקה בהשפעת המרכזים המקומיים בישראל בתוך הארגון הגלובלי.

תהליכים מדאיגים מתחת לפני השטח

אחד הממצאים המדאיגים בדו״ח נוגע להון האנושי: יותר ממחצית מהחברות, כ-53%, מדווחות על עלייה בבקשות רילוקיישן מצד עובדים ישראלים, על רקע שיקולי ביטחון, אי־ודאות גיאופוליטית וחיפוש אחר יציבות אישית ומשפחתית. הדו״ח מזהיר כי מגמה זו עלולה, לאורך זמן, לפגוע במנוע החדשנות המקומי וביכולת של ישראל לשמר ידע, ניסיון וקניין רוחני. לצד הנתונים הגלויים, מצביע הדו״ח גם על תהליכים שקטים אך מדאיגים המתרחשים מתחת לפני השטח. חלק מהחברות בוחן העברת השקעות ופעילויות למדינות אחרות. במקרים מסוימים, חברות שהתמודדו עם פגיעה בשרשרת האספקה המקומית במהלך המלחמה, מצאו אלטרנטיבות מחוץ לישראל

עם זאת, הדו״ח מדגיש שהרב־לאומיות לא פועלות מתוך ראייה קצרת טווח בלבד. גם במהלך המלחמה נרשמו השקעות משמעותיות, הרחבת פעילות ומיזוגים ורכישות, וחלק גדול מהחברות המשיכו להשקיע בטכנולוגיות, בתשתיות ובהון האנושי בישראל. בשורה התחתונה קובע הדו״ח כי החוסן שהפגין האקו־סיסטם הישראלי אינו מובן מאליו. ללא צעדים אקטיביים מצד המדינה ליצירת יציבות רגולטורית, מיסויית וגיאופוליטית, קיים חשש לשחיקה הדרגתית אך מתמשכת במעמדה של ישראל כיעד מועדף לפעילות של תאגידים גלובליים.

הדו״ח מציב בכך תמרור אזהרה ברור, אך גם מדגיש כי עדיין קיימת לישראל הזדמנות לשמר ולחזק את מעמדן של החברות הרב־לאומיות כמנוע צמיחה מרכזי של המשק. מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), קרין מאיר רובינשטין, אמרה: "האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) מחויב ליצירת ודאות עסקית, לקידום סביבה רגולטורית מאפשרת ולשמירה על רציפות הפעילות של התעשייה בישראל, במיוחד על רקע השנה המאתגרת שעברנו. גם בזמן המלחמה הקשה, תעשיית ההייטק הישראלית בהן החברות הגלובליות הפועלות בישראל הוכיחו שוב את חוסנה ויכולתה להוביל בחדשנות וביצירתיות".

מתוך הכנס. יח"צ

 

הקניין הרוחני של ההייטק הישראלי בורח לחו"ל

סקר האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), שפורסם היום (ג') במסגרת דו"ח "מצב ההייטק 2024", של רשות החדשנות, חושף מגמת בריחה מדאיגה של הקניין הרוחני מישראל. הסקר שנערך בשבועות האחרונים בקרב 30 קרנות הון סיכון ישראליות מגלה שרובן זיהו תהליך שבו חברות פורטפוליו שלהן מוציאות את הקניין הרוחני לחו"ל. כ-40% מהקרנות דיווחו שלפחות אחת מחברות הפורטפוליו שלהן העבירה פעילות לחו"ל עקב חוסר היציבות החברתית, הפוליטית והביטחונית בישראל.

רבע מהקרנות העריכו שכשליש מחברות הפורטפוליו שלהן כבר העבירו פעילות משמעותית לחו"ל בשנה האחרונה – או שיעשו זאת בשנה הקרובה. מדובר בהעברת פעילות שאינמה נובעת מגידול אורגני של החברות, כלומר הוצאתה מישראל. כ-23% מהקרנות שמדובר ביותר משליש מחברות הפורטפוליו שלהן. הקרנות מסבירות זאת בקושי הגובר לבצע עסקים תחת זהות ישראלית: כ-65% מהקרנות דיווחו שחברות הפורטפוליו שלהן מתקשות לקבל מימון לצורך ביצוע השקעות בישראל.

הקרנות שהשתתפו בסקר מעריכות שהיקף ההשקעות בחברות סטארט-אפ ישראליות צפוי להצטמצם בשנה הקרובה: כ-41% מהן מאמינות שהיקף ההשקעות של קרנות זרות יהיה ב-2024 נמוך מאשר ב-2023, וכ-15% מהן סבורות שגם היקף ההשקעות של קרנות מקומיות יצטמצם ב-2024. בשורה התחתונה, הקרנות מעריכות שאי-היציבות המקומית משפיעה לרעה על האופן שבו נתפסים סטרטאפים ישראלים, שהיא גרמה להוצאת פעילות וקניין רוחני מישראל ושהמגמה הזו צפויה להחמיר בשנה הקרובה.

ראוי להזכיר ששנת 2023 היתה שנה קשה במיוחד בתחום ההשקעות בהייטק. להערכת רשות החדשנות, באותה שנה חלה ירידה של 55% בהיקף ההשקעות בהייטק הישראלי, שהיא גבוהה משמעותית מהירידה הכללית שניצפתה במרכזי הטכנולוגיה באירופה ובארה"ב. גם הקרנות הישראליות מתחילות להתייבש: בשנת 2023 חלה ירידה של 70% בהיקף גיוסי ההון של הקרנות הישראליות ביחס לממוצע של השנים 2018-2022. זאת, בהשוואה לירידה של 30%-40% במרכזי ההייטק המובילים בעולם.

מדובר בתופעה שאם לא תיבלם, תהיה בעלת השלכות חמורות מאוד על הכלכלה. תעשיית ההייטק הישראלית מעסיקה כ-396,000 עובדים בכ-9,200 חברות, בהן 515 חברות רב-לאומיות. התעשייה הזו אחראית לכ-53% מהייצוא הישראלי השנתי, כאשר כ-40% מהצמיחה של המשק הישראלי מיוחסת לתעשיית ההייטק. מכאן ברור שמדובר בתעשיית ליבה בעלת השפעה מכריעה על הכלכלה הלאומית, ולכן שימור הקניין הרוחני של הוא בעל חשיבות לאוית ראשונה במעלה.