חוקרים מהטכניון פיתחו מצלמת פיקסל-יחיד

בתמונה למעלה: תולעת C. elegans באורך של 1 מ"מ אשר צולמה במצלמת הפיקסל היחיד שפותחה בטכניון

חוקרים מהטכניון פיתחו שיטת צילום חדשה ומהירה מאוד המבוססת על שימוש בחיישן אופטי בעל פיקסל יחיד (Single Pixel Imaging – SPI), שיש בה פוטנציאל שימוש ביישומים רבים דוגמת מערכות בדיקת ייצור שבבים, מערכות אולטרא סאונד, מיקרוסקופים חדשים או מערכות התראה ברכב אוטונומי. הרעיון הבסיסי אינו חדש: הוא מבוסס על הקרנת אור בתבנית אור ידועה מראש על האובייקט (דפוס אור מקודד), קליטת האור על-ידי חיישן (דיודה) וניתוח המידע באמצעות מחשב.

הבסיס התיאורטי לטכנולוגיה הוא שתכונות האור המקודד המוחזר מהאובייקט מספקות עליו מידע רב, וכאשר מבצעים מספר רב של מדידות כאלה, ניתן לשחזר את מראה האובייקט הנבדק. אלא שעד היום יושמה הטכנולוגיה הזאת באמצעות מראות (Digital Micromirror Devices) ולכן הייתה איטית מאוד ולא יכלה להתחרות מול טכנולוגיות צילום מקביליות כמו חיישן מרובה פיקסלים או טכניקות סריקה כפי שהן מקובלות בהדמאות מכ"ם או LiDAR. התוצאה: ניתן היה לקבל רק תמונות של אובייקטים סטטיים.

קבוצת החוקרים מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים בטכניון כוללת את פרופ' אמיר רוזנטל, הדוקטורנט יבגני חכמוביץ' והמסטרנט שגיא מונין. הם יצרו תבניות קידוד מסוג חדש המותקנות על-גבי דיסקית מסתובבת הממוקמת בין מקור הקרינה לבין הגלאי, ופיתחו אלגוריתם שחזור יעיל. סיבוב מהיר של הדיסקית וניתוח כל האותות שהגיעו אל הגלאי, איפשרו להם להאיץ פי 100 את מהירות הרכשת התמונה. למעשה, מערכת ההדגמה שהם בנו הצליחה לבצע קידוד מרחבי בקצב של 2.4 מגה-הרץ (2.4 מיליון קידודים בשנייה), ולהפיק מהם סרטונים בקצב של 72 תמונות בשנייה.

מבנה עקרוני של מצלמת הפיקסל היחיד, בניסוי שבוצע בטכניון
מבנה עקרוני של מצלמת הפיקסל היחיד, בניסוי שבוצע בטכניון

הם הדגימו את ההצלחה באמצעות סרטון וידאו המתעד את התנועה המורכבת של תולעי C. elegans – יצורים זעירים באורך של 1 מ"מ אשר חיים בקרקע. בסיכום המאמר שהתפרסם בכתב העת המדעי Nature Communications, החוקרים כותבים שמדובר בטכנולוגיה גנרית אשר ניתן לממש אותה בתחומים רבים תוך ניצול מקורות קרינה שונים מאוד ובאורכי גל רבים מאוד.

למאמר המקורי הקליקו: Single pixel imaging at megahertz switching rates via cyclic Hadamard masks

ניוסייט ושיבא מפתחות חיישן אופטי לזיהוי וירוסים

בתמונה למעלה: מעבדת המחקר בשיבא מבצעת ניסויים באמצעות הספקטרומטר של ניוסייט (קופסא שחורה במרכז התמונה)

חברת ניוסייט מנס-ציונה (Newsight Imaging) נכנסה לפרוייקט מחקר ביחד עם בית החולים שיבא, במטרה לפתח טכנולוגיה שתאפשר לאתר וירוסים, כולל הקורונה, באמצעות אבזר נייד המבוסס על חיישן אופטי. החברה פיתחה מד ספקטרום אופטי לקרינת אור בטווח אורכי הגל 400-1100 ננומטר, המבוסס על חיישן הצילום (CMOS Image Sensor) של החברה. שיתוף הפעולה עם שיבא מתמקד באיתור סמנים (Markers) של וירוסים, שניתן לאתר אותם באמצעות ספקטרוגרפיה של אורכי הגל האלה.

לווירוסים אין חתימה ספקטרלית, אולם החברה איתרה מאמרים מדעיים שבהם יש דיווח על סמנים אחרים המתפתחים בגוף בעקבות חדירת וירוסים, אשר מציינים את קיומם של הווירוסים, ושחלק מהם ניתן לזיהוי באמצעות חתימה ספקטרלית. כעת מתמקד פרוייקט שיתוף הפעולה בבדיקת סמנים שונים ובאופטימיזציה של טכנולוגיית הבדיקה של ניוסייט, לאיתור הסמנים האלה.

חברת ניוסייט מתמקדת בפיתוח וייצור מודולי מצלמה עבור יישומי ראיית מכונה, הכוללים חיישן אופטי ושבב עיבוד מידע. באמצע שנת 2019 היא החלה בפרוייקט משותף עם חברת מקורות לפיתוח פתרון שיבצע בדיקה ספקטרומטרית של איכות המים, באמצעות חיישן הצילום של החברה. המערכת מבוססת על הארת דגימת מים באמצעות מקור אור באורכי גל של 400-1100 ננומטר, וניתוח ספקטרום האותות החוזרים. הפרוייקט עם שיבא, מבוסס על הרעיון העומד בבסיס הפרוייקט עם מקורות.

חיישן הספקטרומטר של ניוסייט, שעליו מבוססת המערכת
חיישן הספקטרומטר של ניוסייט, שעליו מבוססת המערכת

בשלב הראשון, בנתה ניוסייט אבטיפוס של ספקטרומטר ייעודי לבדיקת ריריות הנמצא כעת בביה"ח שיבא. הוא מבצע ניתוח של המידע ושולח את התוצאות אל תוכנת בינה מלאכותית שפותחה בניוסייט, אשר מיועדת לשפר את התוצאות המתקבלות בעקבות כל מדידה נוספת. החיישן מבצע 40-50 אלף סריקות בשנייה. תוכנת הבינה המלאכותית מטייבת את כל הסריקות של כל בדיקה כדי להגיע לתוצאה איכותית, ומשווה אותן אל דגימות נוספות בענן, כדי לטייב את תוצאת האיבחון.

מערכת ניידת בגודל של עכבר שולחני

מנהלת שיתופי פעולה אסטרטגיים בחברת ניוסייט, מיכל קופר, סיפרה ל-Techtime שרוב משאבי החברה עומדים כיום לרשות החוקרים. קופר: "מתוך 35 עובדי החברה, עשרה עובדים נמצאים בקשר ישיר עם החוקרים בשיבא ומסייעים להם בביצוע הניסויים. במקביל, כל שאר אנשי החברה מעניקים להם תמיכה שוטפת ומגוייסים מייד כדי לפתור כל בעיה שמתעוררת".

אחת ממטרות הפרוייקט היא להגיע לפיתוח מערכת ניידת בגודל של עכבר שולחני, המתחברת לענן ומאפשרת ביצוע בדיקות במרפאה, באמבולנס ואפילו בבית. בין השאר, היא בודקת כיום יצרנים פוטנציאליים של המכשיר, מתוך מטרה שהיא תספק שלהם את שבב הבדיקה ואת התוכנה. "כעת המחקר מתמקד בזיהוי ביטויים של וירוסים בדגימות שנלקחו מחולים מאומתים, כאשר השלב הבא יהיה ביצוע בדיקה של דגימות רוק באמצעות מיכלים חד-פעמיים המבטיחים שאין מגע בין המכשיר לבין הדגימה הביולוגית.

"מכשירי הדגימה עצמם יקבלו עידכון יומי מהענן באמצעות מערכת לומדת המתעדכנת כל הזמן ומאפשרת להתאים את הבדיקות לווירוסים חדשים שיופיעו בעתיד". חברת ניוסייט הוקמה בשנת 2016 ומעסיקה 35 עובדים במשרדיה בפארק המדע בנס ציונה ובמרכז פיתוח בירושלים, המעסיק מהנדסות מהמגזר החרדי. לחברה גם סניפים בסין ובטאיוואן. "הפרויקט נמצא בראש סדרי העדיפויות  שלנו, ואף הוגשה בקשת מימון לתכנית דחופה של האיחוד האירופי", אמרה מיכל קופר.

אביטפוס ראשוני של מכשיר הבדיקה, הנמצא כיום בביה"ח שיבא בתל השומר
אביטפוס ראשוני של מכשיר הבדיקה, הנמצא כיום בביה"ח שיבא בתל השומר