בתמונה למעלה: מעבדי Xeon 6 לשרתים של אינטל

מאת: יוחאי שויגר

חברת אינטל הגישה לפני מספר ימים בקשה לקבלת פטנט בארצות הברית, המתארת טכנולוגיה חדשה בשם Software Defined Supercore. לפי המסמך, החברה מציעה דרך לחבר כמה ליבות פיזיות כך שיפעלו יחד כמעין ליבה אחת ענקית ורחבה, המסוגלת לבצע הוראות רבות במקביל. הדבר נועד לאפשר למעבדי CPU להתקרב ליכולות מקביליות המוכרות מעולם ה-GPU, בלא לייצר ליבה פיסית ייעודית, עצומה ויקרה במיוחד. הליבה היא יחידת העיבוד הבסיסית במעבד – המנגנון שמבצע את ההוראות של כל תוכנה. במחשבים מוקדמים היה מדובר בליבה אחת בלבד, אך כיום מרבית המעבדים כוללים כמה ליבות, שמאפשרות להריץ משימות שונות במקביל.

אינטל מציעה כעת להפוך את ריבוי הליבות למשהו גמיש ודינמי יותר: כשהתוכנה דורשת כוח עיבוד מרוכז, כמה ליבות יחוברו יחדיו ויתפקדו כליבה אחת רחבה במיוחד, וכשהעומס יירד – הן יחזרו לפעול כליבות עיבוד נפרדות. משמעות הטכנולוגיה ברורה בעיקר בתחום הבינה המלאכותית, שבה הפכו מעבדי GPU לכלי העיבוד המרכזי בזכות יכולתם להריץ אלפי חישובים מקבילים, מה שמתאים במיוחד לאימון והסקה של מודלים גדולים. אינטל מנסה להעניק ל-CPU יכולת דומה: לאפשר לליבה חכמה וגמישה להתרחב ולהיעזר בכמה ליבות נוספות כדי להתמודד עם משימות מורכבות – החל מ-AI ועד סימולציות וחישובי־על.

אינטל מחפשת חדשנות בתחום התוכנה

במובנים מסוימים, אפשר לראות ברעיון הקבלה למערכת CUDA של אנבידיה, שהיא סביבת התוכנה שאיפשרה לנצל את הארכיטקטורה הגרפית בצורה חכמה יותר ולהפוך את ה־GPU לכלי מרכזי לא רק בגרפיקה אלא גם ב-AI ובתחומים חישוביים נוספים. גם במקרה של אינטל מדובר בניסיון להציע שכבת תוכנה שתדע לנתב את המעבד ולנצל אותו באופן גמיש ומתקדם יותר, אם כי כאן מדובר בחיבור ליבות CPU ולא במאות או אלפי ליבות GPU.

מעבר לכך, המהלך הזה מעניין במיוחד מפני שהוא מסמן כיוון חדש של אינטל בתחום התוכנה. רק בשיחת הוועידה האחרונה, המנכ"ל החדש ליפ-בו טאן הדגיש כי אינטל איבדה את היתרון שלה בחדשנות תוכנתית בשנים האחרונות, והבטיח להחזיר לכך את מרכז הכובד. בקשת הפטנט על הסופר־ליבה עשויה להיות סנונית ראשונה בכיוון הזה, ותזכורת לכך שאינטל אינה מתמקדת רק בחומרה אלא גם בחשיבה מחודשת על השכבה התוכנתית שמנהלת אותה.

עם זאת, חשוב להדגיש כי מדובר בשלב זה רק בבקשת פטנט. אין מדובר במוצר מוגמר, והטכנולוגיה דורשת שינויים משמעותיים הן ברמת החומרה והן ברמת מערכות ההפעלה וכלי הפיתוח. כלומר, מדובר ברעיון מעניין ובעל פוטנציאל, אך כזה שעשוי לקחת שנים רבות עד שיופיע – אם בכלל – במוצרי אינטל. יחד עם זאת יש למהלך משמעות נוספת: הוא ממחיש שאינטל הבינה שהשוק דורש שילוב של חומרה ותוכנה, ושהיא החליטה לבצע השקעות גדולות מבעבר בתחום התוכנה.