תוכנה

סיסקו רוכשת את Splunk תמורת 28 מיליארד דולר במזומן

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מנכ"ל חברת סיסקו (Cisco), צ'אק רובינס, דיווח היום (ה') בבלוג של החברה על עיסקת ענק בהיקף של כ-28 מיליארד דולר, שבמסגרתה תרכוש סיסקו את חברת התוכנה Splunk לפי מחיר מניה של 157 דולרים. מדובר בעסקת מזומנים אשר צפויה להסתיים עד סוף הרבעון השלישי 2024. רובינס: "העיסקה הזאת תמזג שתיים מחברות התוכנה הגדולות בעולם, ותחזק את האסטרטגיה של סיסקו לספק תקשורת מאובטחת לכל הצרכים והאבזרים. סביבת ה-IT השתנתה באופן דרסטי בעקבות החלטת ארגונים גדולים בעולם להעביר את עסקיהם למתכונת דיגיטלית, והדבר קיבל תאוצה נוספת בעקבות האימוץ של בינה מלאכותית.

"השינויים האלה מספקים הזדמנויות רבות, אבל גם מורכבות בסדר גודל חסר תקדים. זהו יום היסטורי עבור סיסקו. מיזוג בין שני מנועי החדשנות האלה ייצור חברת תוכנה מהגדולות בעולם". חברת ספלאנק הוקמה בשנת 2003 ופועלת מסן פרנסיסקו. היא פיתחה חבילה של פתרונות תוכנה מבוססי AI לאבטחה, ניטור וניתוח נתונים בכמויות גדולות ובקצבי תעבורה מהירים. המערכות שלה מאפשרות להפיק תובנות עסקיות ומידע מסוגים שונים – מרמת אבזרי ה-IoT ועד לרמת תשתיות הענן והתקשורת.

המוצרים של החברה מבוססים על 1,100 פטנטים רשומים. ברבעון השני של 2023 הסתכמו מכירותיה בכ-3.85 מיליארד דולר. חברת סיסקו היא מספקיות פתרונות התקשורת, הענן והתוכנות הגדולות בעולם, ופועלת גם היא מסן פרנסיסקו, קליפורניה. בשנת הכספים האחרונה (שהסתיימה ביולי 2023) הסתכמו מכירותיה בכ-57 מיליארד דולר. ההודעה על העיסקה הפילה את מנייתה בבורסת נסד"ק בכ-3.4% וכעת היא נסחרת לפי שווי חברה של כ-217 מיליארד דולר.

 

 

Driivz מגיעה לתל אביב: מתכננת לגייס כ-150 עובדים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת דרייבז (Driivz) מהוד השרון מחפשת משרדים בתל אביב, כדי להתחיל בקמפיין גיוס עובדים רחב היקף. מייסד ומנכ"ל החברה, דורון פרנקל, סיפר ל-Techtime שמדובר בקמפיין גיוס שמטרתו להכפיל פי שלושה לפחות את מספר עובדי החברה בתוך כשנה וחצי, מכ-75 עובדים כיום לכ-230 עובדים. פרנקל (בתמונה למעלה): "אנחנו מחפשים אנשי פיתוח תוכנה, מומחי ג'אווה, מומחים בתחום ממשקי משתמש (UI) ועוד. למעשה בכל התחומים, כולל אפילו כתבים טכניים".

חברת דרייבז הוקמה בשנת 2013 על-ידי פרנקל, ועוסקת בפיתוח פלטפורמת תוכנה לניהול הטעינה של כלי-רכב חשמליים. בפברואר 2022 היא נירכשה עלי-ידי קבוצת Vontier האמריקאית, אולם ממשיכה לעבוד במתכונת של חברה בת עצמאית. פרוייקט ההתרחבות של החברה קשור ללוחות הזמנים של תעשיית הרכב העולמית, ולקצב הכניסה של הרכב החשמלי אל השוק. "בשנים הקרובות תימשך העלייה המתמשכת בקצב הכניסה של כלי-רכב החשמליים אל השוק, אולם בשנים 2025-26 המגמה תשתנה – תהיה קפיצת מדרגה בקצב החדירה לשוק – מכיוון שמחירו של הרכב החשמלי ישתווה למחירו של רכב מנוע בעירה פנימית".

80% מהטעינה מתבצעת בבית או במקום העבודה

לדבריו, ההערכה הזאת מקובלת בכל התעשייה, ומבוססת על תהליך ההוזלה של הסוללות במכונית. "אנחנו צריכים להיערך לכך באמצעות בניית יכולת מתן שירותים שתוכל לעמוד בזינוק הצפוי של 2025-6. הטכנולוגיה שלנו צריכה לספק מענה מלא לביקוש הגבוה. לכן גם השחקנים המרכזיים בתחום הזה ייקבעו במהלך השנתיים הקרובות. המטרה שלנו כיום היא לשמור על המעמד שלנו בתחום, להתרחב עם הלקוחות ולהיות המובילים ברגע שהמהפיכה תתרחש". בתור יוצא תעשיית הטלקום (אמדוקס וח.מר), פרנקל אומר שהוא כבר היה עד לתהליך הזה של מהפיכה תעשייתית בקנה מידה גדול.

עמדת טעינה מנוהלת Driivz בחברת CEZ Group הצ'כית
עמדת טעינה מנוהלת Driivz בחברת CEZ Group הצ'כית

"הפלטפורמה שלנו היא מעין מערכת הפעלה המנהלת את הרכב החשמלי: התחברות אל מטענים שונים, זיהוי המטענים, זיהוי תקלות במטענים ואפילו תיקון תקלות במטענים. במקביל, המערכת מספקת שירותי בילינג עבור מערך הטעינה ומפתחת פתרונות אגירת אנרגיה באמצעות הרכב, וניהול מסירת אנרגיה מכלי-רכב אל רשת החשמל. "בניגוד לרכב בנזין, המשתמשים ברכב חשמלי אינם נוסעים אל תחנת הטעינה. ברוב המקרים הטעינה נעשית בבית, או במקום העבודה או כאשר הנהג יוצא לבצע קניות והרכב ממתין במגרש החנייה. בסך הכל, 80% מהטעינות נעשות בבית או במקום העבודה, ורק 3% מהן מתבצעים בתחנת הדלק".

החזית הבאה: Vehicle to Grid

"משמעות הדבר שבמקום חברות הגאז והדלק המסורתיות, גורמים חדשים נכנסים אל תחום האנרגיה הממונעת. אם זה חברות נדל"ן, חברות חשמל, יצרניות הרכב עצמן ועוד. יש כאן הזדמנות עסקית חדשה להרבה מאוד גופים, וכל המערך הזה זקוק למנגנוני ניהול וחיוב שאנחנו מספקים, מרמת הנהג ועד רמת ספק התשתית".

כעת החברה נכנסת לתחום חדש – ניהול העברת אנרגיה מהרכב אל הגריד (Vehicle to Grid – V2G). חברות החשמל מייצרות חשמל בעוצמה המתאימה לשעות שיא, אולם בשעות רבות לאורך היממה יש צריכה נמוכה יותר. הפער הזה מייצר בזבוז גדול באנרגיה וזיהום אוויר רב. החזון של החברה הוא לרתום את הסוללות של הרכב החשמלי כאמצעי לאגירת חשמל, אשר מאפשר לייצר בכמויות נמוכות מצריכת השיא, ולהשתמש באנרגיה הזאת בזמני הצריכה המקסימליים – מבלי לפגוע בחוויית המשתמש ברכב.

המודל העסקי מבוסס על הצלחת הלקוחות

חברת דרייבז מספקת כיום שירות לכמיליון נהגים בעולם ולציים גדולים כמו שתי החברות הגדולות ביותר ביפן, קונסורציום Elaad ההולנדי, ממשלת נורווגיה, וולוו, סנטריקה, CEZ Group הצ'כית ועוד. בסך הכל, היא מקושרת אל יותר מ-500 סוגים שונים של תחנות טעינה. עיסקת וונטיר מספקת לה את הגיבוי הפיננסי עבור פרוייקט ההיערכות לשנת 2025-6. במידה והפרוייקט יצליח, היא עשויה ליהפך לחברת ענק, שכן מודל ההכנסות שלה מבוסס על תשלום לפי מספר חיבורים ולפי כמות החשמל שהיא מנהלת.

סמנכ"ל המו"פ לשעבר באאודי מונה ליו"ר אורורה לאבס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אורורה לאבס (Aurora Labs) מתל אביב מינתה את פיטר מרטנס (Peter Mertens) ליו"ר החברה. מרטנס (בתמונה למעלה) הוא בעל נסיוןן של יותר מ-35 שנה בתעשיית הרכב. הוא שימש בתפקידי ניהול בכירים בדיימלר, ניהל את קו המכוניות הקומפקטיות בג'נרל מוטורס ושימש כסמנכ"ל מחקר ופיתוח בוולוו, וכמנהל הטכנולוגיות הראשי וסמנכ"ל המו"פ באאודי, ממנה פרש ב-2018 עקב סיבות בריאותיות. בסוף 2019 חזר מרטנס לפעילות בתעשייה והצטרף למספר דירקטוריונים של חברות בתחום המוביליטי, בהן החברות הישראליות ואלנס ו-proteanTecs.

אורורה לאבס פיתחה פלטפורמה לניהול הכתיבה, הפיתוח והעידכון של תוכנות קריטיות בכלי-רכב, אשר כוללת יכולות תיקון עצמי של טעויות (Self-Healing Software). היא מבוססת על טכנולוגיית Line-Of-Code Behavior שפותחה בחברה, המוגנת על-ידי יותר מ-20 פטנטים רשומים. המשימה נעשית קשה מיום ליום מכיוון שהתוכנות הופכות מרכיב מרכזי בתוך רכב מודרני, אשר כולל היום תוכנות בגודל ממוצע של כ-100 מיליון שורות קוד.

טויוטה ופורשה השקיעו באורורה לאבס

הפתרון של החברה מאפשר ליצרניות רכב לעמוד בדרישות המחמירות של תקני ISO 26262 ו-UNECE WP.29, הדורשים יכולת עידכון בטוחה, ניהול תקלות תוכנה ומעקב אחר כל שורת קוד בתוכנות.החברה הוקמה בשנת 2016 על-ידי המנכ"ל זוהר פוקס ומנהל התפעול אורי לדרמן. עד היום היא גייסה 34 מיליון דולר, כאשר הגיוס האחרון בהיקף של 23 מיליון דולר הושלם בחודש ספטמבר 2020. בין המשקיעות בחברה: LG Group, פורשה, טויוטה ומריוס נכט.

זוהר פוקס אמר שהניסיון, הידע והמוניטין של פיטר בקרב מנהלי המו"פ בתעשיית הרכב, יקדמו את החברה בשלב הצמיחה. "פיטר מבין את החשיבות הקריטית של בטיחות ואבטחת התוכנות בכלי רכב מקושרים, אוטונומיים וחשמליים. הוא מביא עמו גם תובנות עמוקות בנוגע לתהליכי האימוץ והיישום של טכנולוגיות חדשות בתעשיית הרכב".

אורורה לאבס גייסה 23 מיליון דולר ממשקיעים אסטרטגיים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מייסד משותף ומנכ"ל, זוהר פוקס. "שם המשחק הוא Zero Downtime, והדבר הזה משנה את העולם"

חברת אורורה לאבס (Aurora Labs) מתל אביב השלימה גיוס הון בהיקף של 23 מיליון דולר שכלל משקיעים אסטרטגיים מתעשיית הרכב, מתעשיית האלקטרוניקה ומגופי השקעות. בהם: מריוס נכט מייסד משותף של צ'ק פוינט, קרן ההשקעות של חברת LG, חברת Porsche SE בעלת השליטה בקבוצת פולקסווגן, טויוטה ועוד. החברה הוקמה בשנת 2016 על ידי המנכ"ל זוהר פוקס ומנהל התפעול הראשי אורי לדרמן ומאז הקמתה גייסה כ-34 מיליון דולר, בהם השקעה של 2.5 מיליון דולר שבוצעה על-ידי פורשה.

חברת אורורה לאבס פיתחה פלטפורמה חדשה לניהול הכתיבה, הפיתוח והעידכון של תוכנות קריטיות, אשר כוללת יכולות תיקון עצמי של טעויות (Self-Healing Software). היא מבוססת על טכנולוגיית Line-Of-Code Behavior שפותחה בחברה, אשר מוגנת כיום על-ידי 22 פטנטים רשומים, ועוד כמה עשרות בקשות פטנטים המצאות בתהליכי רישום. הפתרון הזה מאפשר ליצרניות רכב לעמוד בדרישות המחמירות של תקן ISO 26262 ושל תקן UNECE WP.29, הדורשים מהן יכולת עידכון ובטוח, ניהול תקלות תוכנה ומעקב אחר כל שורת קוד בתוכנות המצויות בכלי-הרכב.

יצרניות רכב החלו להצטייד בתוכנה

בראיון ל-Techtime סיפר המנכ"ל זוהר פוקס, שכבר היום יש לחברה מספר לקוחות מתחום תעשיית הרכב, ושהטכנולוגיה שלה תשולב בדגמים עתידיים שלהן. פוקס: "אנחנו ממציאים מחדש את הצורה שבה מנהלים תוכנה. את האופן שבו מבצעים דיאגנוסטיקה לתוכנה וכיצד מעדכנים את התוכנות ברכב. הפתרון שלנו מאפשר ליצרנים לארגן את תהליכי הפיתוח והעידכון באופן המבטיח שהם עומדים בכל דרישות הרגולטור. הוא מייצר שפה סטנדרטית בין כל מרכיבי שרשרת האספקה בתעשיית הרכב".

חברת אורורה לאבס פועלת מתל אביב ומעסיקה כ-30 עובדים. זוהר פוקס הוא בעל נסיון של שנים רבות בניהול מאובטח של תוכנות. הוא החל את דרכו לפני 22 שנה בחברת ליפמן הנדסה אשר פיתחה מסופים וקופות רושמות לביצוע סליקה ותשלומים אלקטרוניים מאובטחים ושנמכרה לווריפון ב-2006. משם עבר לאסנס סקיוריטי לקבוצת הפיתוח של פרוטוקולים מאובטחים עבור הציוד של נוקיה, ובהמשך היה הטכנולוג הראשי של Rosslare Security שפיתחה פתרונות לאבטחת מתקנים.

מדוע יצרניות הרכב זקוקות לפתרון שלכם?

פוקס: "היצרניות נדרשות לעמוד ברמת בטיחות מאוד גבוהה מכיוון שכבר היום רוב המערכות ברכב הן חצי אוטונומיות. בדרך-כלל הפתרון הראשוני הוא הכפלת מספר המערכות כדי לקבל יתירות. אולם אז מתברר שעלות המימוש של מחשבי הרכב עולה בצורה דרמטית. לכן היצרנים זקוקים לפתרון שיוכל להבטיח שיפור מתמשך באבטחה ובבטיחות של המערכות – מבלי להעלות את המחיר".

כיצד הדברים מתנהלים כיום?

"נניח שמגיעה בקשה לבצע שינוי כלשהוא בתוכנה, כדי להוסיף פונקציונליות מסויימת ברכב. הדרישה מגיעה אל הספק הרלוונטי של היצרן, והוא מפתח את הפתרון ומגיע למוצר. בשלב הזה הוא מפיק מסמך Release Note המתאר את כל השינויים שבוצעו בתוכנה. המסמך והתוכנה עוברים תהליך אימות איכות, וכשהוא מסתיים התיעוד עובד בדיקת התאמה לרגולציה הקיימת בכל המדינות בעולם. רק לאחר סיום השלב הזה המודול המעודכן נחתם ומופץ למכוניות של היצרן".

כיצד התהליך יתנהל אצל יצרנית רכב המשתמשת בטכנולוגיה שלכם?

"המוצר שלנו יושב אצל היצרן ובמחשב הרכב, ומקבל שירות מהענן. בכל פעם שיוצאת גרסת תוכנה חדשה, תוכנת הלקוח שלנו הנמצאת בצד של המפתח, בונה בסיס נתונים הנשלח לשירות הענן שלנו. המערכת בענן מנתחת את השינויים שנעשו בקוד, ומפיקה תובנות והמלצות. למשל, היא מאתרת שינוי מסויים שלא עומד בתקינה או מזהה קובץ שיש לעדכן בעקבות השינוי החדש".

הגיוס יממן הכניסה לשווקים חדשים

"בסוף התהליך המערכת מפיקה רשימה מסודרת של כל השינויים שנעשו בקוד והמלצות תיקון. תוכנות הרכב כוללות היום הרבה מאוד ספריות צד שלישי והמפתחים לא תמיד רואים את התמונה המלאה. בשלב הסופי הקוד עובר אל סוכן שלנו הנמצא בכל מכונית, אשר סוגר את התמונה: הוא יודע לבצע את העידכון ולהחזיר את התוכנה המעודכנת לפעילות".

כלומר מדובר בניהול מחזור החיים של תוכנה קריטית. המוצר הזה יגיע לשווקים קריטיים נוספים?

"גיוס ההון יעזור לנו לממן את הכניסה לשווקים נוספים, כמו רצפות ייצור תעשיתי (Industry 4.0), מודדים חכמים רובוטיקה, ציוד שינוע במחסנים אוטומטיים ועוד. לצורך זה אנחנו מתחילים עכשיו בגיוס אנשי לימוד מכונה, מערכות משובצות ומומחי ענן. זוהי טכנולוגיה גנרית ולכן חברות LG ומעבדת הבדיקות UL השקיעו בנו.

"החזון שלנו הוא להעניק יכולת תיקון עצמית של מכשירים חכמים (Self Healing Smart Devices). הטכנולוגיה שאנחנו בונים היום תאפשר לכל רכיב המריץ תוכנה, לדעת לאתר בעיית תוכנה שיכולה להיות תוצאה של תקלה או ארוע של סייבר, לבודד אותה ולבצע התאוששות אוטומטית. המטרה היא להבטיח שהמערכת לעולם לא תקרוס ותהיה זמינה תמיד. שם המשחק הוא Zero Downtime, והדבר הזה משנה את העולם".

אינטל משיקה תוכנית להכשרת מיליון מפתחי בינה מלאכותית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל העולמית הכריזה על תוכנית הכשרה של מפתחים בתחום למידה עמוקה וראיית מחשב. התוכנית מתבצעת בשיתוף פעולה עם את ההכשרה יודסיטי (Udacity) במסגרת תכניות ננו-תואר (nanodegree). היא מיועדת להכשיר כמיליון מפתחים בכל העולם, כולל בישראל. הקורס צפוי להימשך כשלושה חודשים, ובסיומו יקבלו הבוגרים שסיימו אותו בהצלחה תעודת בוגר של יודסיטי, תמורת מחיר של 200-400 דולר. ניתן לקבל את כל תכני הקורס גם בחינם, אבל האופציה הזאת אינה תמיכה של מנטור טכני, בניית תיק עבודות ותעודת בוגר.

התוכנית מיועדת לאנשים בעלי בידע בסיסי בתכנות בשפת פייתון, ניסיון באימון ובעבודה עם מודלים של למידה עמוקה, והיכרות עם סוגי ארכיטקטורות רלוונטיות. בוגריה מיועדים להשתלב בפרוייקטי IoT, בינה מלאכותית, VPU/CPU/FPGA ועוד. חברת אינטל דיווחה שהתוכנית מיועדת להתמודד עם בעיית המחסור בעובדים מיומנים בתחומי ה-AI.

השוק צומח בקצב של 27% בשנה

מנכ"ל קבוצת ה-IoT באינטל, ג'ונתן בלון, אמר שכ-70% מהנתונים נוצרים כיום בקצה (Edge) ורק כמחציתם יגיעו לענן הציבורי וכל השאר יאוחסנו ויעובדו בקצה. "לכן יש צורך במפתחים מסוג חדש. הביקוש לאנשי מקצוע המחזיקים בכישורים אלה יהיה עצום, משום ששוק התוכנה לבינה מלאכותית בקצות הרשת צפוי לגדול מהיקף של כ-355 מיליון דולר בשנת 2018 להיקף של כ-1,152 מיליארד דולר בשנת 2023. להערכת חברת MarketWatch זהו קצב צמיחה שנתי של 27%".

התלמידים ילמדו ישירות מאנשי מקצוע מנוסים ב-Edge AI והאינטרנט של הדברים, בהם סטיוארט כריסטי, שעובד באינטל כבר קרוב ל-20 שנה וכיום משמש כמנהל הקהילה של תוכנית המפתחים לאינטרנט של הדברים; ארצ'נה אייר, לשעבר מהנדסת מחקר ב-Saama; סוהאם צ'טרג'י, לשעבר חדשן תוכנה באינטל; ומישל וירגו, מנהל בכיר של תכניות לימודים ביודסיטי.

הפרויקטים בתכנית לתואר ננו הם: (People Counter) בקצה: בדיקת מודלים שאומנו מראש, לזיהוי בני אדם וזיהוי מספר האנשים בפריים ומשך הזמן שהם נמצאים בו. תכנון מערכת תורים חכמה המותאמת למגזרי הקמעונות, הייצור והתחבורה ושימוש ב-Intel DevCloud לאימות בחירת החומרה. בניית בקר למחוון של המחשב: שימוש במודלים הזמינים בערכת הכלים OpenVINO כדי לשלוט במחוון המחשב באמצעות מבט.

לקבלת מידע ורישום:Edge AI for IoT Developers

סקר משכורות בתחום התוכנה: עדיפות למפתחי פייתון ופול-סטאק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

השכר הממוצע במקצועות הסתכם בכ-28,450 שקל לחודש ברבעון השלישי של 2019. מדובר בעלייה מתונה של 1% ביחס לרבעון הקודם ולרבעון המקביל אשתקד. עליות שכר קלות נרשמו ברוב תחומי התוכנה, ביניהם: שכר מפתחי Python שרשם עליה של 3%, ל-31,600 ש"ח לחודש ושכר מפתחי Ruby שרשם עליה של 5%, לכ-26,300 ש"ח לחודש. ירידה של 3% נרשמה בשכרם של מפתחי Java שהסתכם ברבעון האחרון בכ-29,500 שקל לחודש.

כך עולה מנתוני חברת see.V, המתמחה בגיוס טאלנטים בתחומי התוכנה. נתוני הסקר הנוכחי עולים בקנה אחד עם נתוני משרד העבודה והרווחה, שהעריך בתחילת הרבעון שהשכר החציוני למשרת מפתח תוכנה הוא כ-28,443 שקל לחודש – כמעט פי 3 מהשכר הממוצע במשק. החברה מסרה שהיא ביצעה עד כה אלפי השמות עבור כ-700 חברות, בהן: MyHeritage ,SentinelOne, Logz.io, Taboola, CyberArk ו-Gett.

עידן המפתחים ההיברידיים

הנתונים מבוססים על ניתוח מאות השמות בשבוצעו רבעון האחרון, כ-1,000 משרות פתוחות בתחומי התוכנה השונים ברבעון השלישי, ושני סקרים בהשתתפות של כ-800 מפתחי תוכנה. המקצוע המבוקש ביותר בתחומי התוכנה הוא מפתח Full Stack, שמוביל בעשרות אחוזים על המקצועות המבוקשים האחרים. מפתח פול סטאק (Full Stack Developer – FSD) הוא מפתח תוכנה השולט במספר גדול יחסית של טכנולוגיות, ולכן יכול לפתח בעצמו אפליקציה או אתר WEB מלאים, בהתאם לדרישות ה-UI-UX.

אין לתחום הזה הגדרה ברורה או מפרט ידע מוגדר, אולם המושג מקובל מאוד בתעשייה. מעבר לשכר הגבוה, מפתחי FSD נהנים מגמישות תעסוקתית, מכיוון שגם חברות קטנות וגם חברות גדולות מעוניינות בהם. לצידם, נמשך הביקוש הגבוה למפתחים בשפת Python, בא לידי ביטוי בעלייה של 3% בשכר הממוצע לשכר של 31,600 ש"ח לחודש, מה שמציב מפתחים בשפה זאת בראש טבלת השכר בתחומי התוכנה.

מניתוח ממוצעי השכר לפי שפות ומקצועות התוכנה, עולה כי ברבעון האחרון רואים עליות שכר ברוב התחומים, כאשר בראש טבלת השכר מפתחי אלגוריתמים, ובפרט מדעני דטה ומפתחי פייתון. בצד עליות שכר בתחומים אלה, נרשמו עליות שכר גם בשכרם של מפתחי ++C שטיפס ברבעון האחרון ב-3%, לכ-30,000 שקל לחודש, בשכר של מפתחי Ruby שטיפס ב-4% לכ-26,000 שקל לחודש ובשכר של מפתחי PHP שטיפס ב-3% ועמד על 23,500 שקל לחודש.

סוף עידן "התותחים"?

"השכר הממוצע כמעט ולא השתנה בשנה האחרונה", אמרה מנהלת גיוס ב-see.V, דניאל יוגב, "אבל התחרות על המועמדים אגרסיבית מאוד, והחברות מנסות לפתות את המועמדים בהטבות שונות, במיוחד כאשר מדובר ב-'כוכבים'". או "תותחים" בנוסח של מודעות דרושים רבות, שהם יוצאי יחידות טכנולוגיות או בוגרי אוניברסיטאות בעלי ניסיון. "אבל אנחנו מתחילים לראות שינוי מגמה ברף הדרישות של החברות. מצוקת המועמדים בשוק מובילה לכך שהחברות מתגמשות ביחס לניסיון ולהשכלה של המועמדים.

"חברות רבות בוחרות בפתרון של העסקת עובדים ללא ניסיון או עם ניסיון מועט, ומעניקות להם את ההכשרה הנחוצה במסגרת העבודה, או שהן לוקחות עובדים מנוסים בתחום אחד, ומעניקות להם את ההכשרה הנחוצה לתחום חדש. זהו תהליך בריא. הפתרון למחסור העצום בכוח אדם טכנולוגי לא יימצא בקרב 'כוכבי תוכנה' שהם מתי מעט. כנראה זה ההסבר לעצירה בעליית השכר הממוצע בתחומי התוכנה בשנה האחרונה".

אינטל הקימה קבוצת מחקר לתכנות אוטומטי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

 בתמונה למעלה: פרופ' ג'סטין גוטשליך, מנהל קבוצת התיכנות האוטומטי בחברת אינטל

חברת אינטל (Intel) הקימה קבוצת מחקר חדשה המפתחת טכנולוגיות לכתיבה אוטומטית של תוכנות במסגרת מעבדות המחקר Intel Labs. הקבוצה מנוהלת על-ידי פרופ' ג'סטין גוטשליך מאוניברסיטת פנסילבניה, אשר ייסד ב-2016 את מרכז המחקר CAPA לתיכנות עבור מערכות הטרוגניות בשותפות של אינטל וה-NSF (הקרן הלאומית למדע), ולפני-כן המנהל ההנדסי של יצרנית המשחקים Game Zone. מטרת קבוצת המחקר היא לפתח תהליך כתיבת תוכנות אוטומטית על-ידי המחשב, באמצעות שילוב של בינה מלאכותית, תכנות פורמלי מסורתי ופיתוח שפות תכנות חדשות.

בפוסט שהעלה בבלוג של אינטל בעקבות הרצאה שנתן בסוף השבוע בכנס Future of Safe Autonomy שהתקיים באוניברסיטת פנסילבניה, הוא הסביר שתכנון אוטומטי הופך לצורך בעקבות הצטברות של מספר גורמים: ההיקף הגובר של תוכנות בכל האבזרים המצויים בסביבתנו, הטעויות הרבות המאפיינות תוכנות שנכתבו על-ידי בני-אדם, התפתחות המיחשוב ההטרוגני והמחסור הגובר במתכנתים טובים ומיומנים.

בעיית כוח האדם מעיקה על התעשייה: להערכת ארגון Code.org, בארצות הברית לבדה קיימות כיום כ-500,000 משרות בתכנות שהתעשייה לא מצליחה למלא, זאת כאשר האקדמיה מפיקה רק 50,000 בוגרים בשנה בלימודי הנדסת מחשבים. ג'סטין: "כלומר, מתוך כל המשרות שיאויישו בתעשייה, רק ל-10% מהעובדים שיתקבלו יש הכשרה מתאימה כדי להתפתח ולהיות מתכנתים טובים".

הבעיה מחמירה בגלל שהתעשייה עוברת מתהליך של הגדלת מספר הטרנזיסטורים בשבב, לצמיחה באמצעות חדשנות. הדבר מתבטא באימוץ פלטפורמות הטרוגניות כמו מעבדי CPU, מעבדי GPU, רכיבי FPGA, שימוש ברכיבי ASIC ייעודיים וההתפתחות של פלטפורמות מחשוב המחקות בחומרה את הארכיטקטורה של הנוירונים במוח (neuromorphic). "במצב כזה יהיה קשה, ואולי אפילו בלתי אפשרי, למצוא מתכנתים שיוכלו לכתוב תוכנות טובות, יעילות ובטוחות עבור כל פלטפורמות החומרה".

תקלות שרק מכונה יודעת לאתר

הוא הסביר שכל התוכנות הגדולות, כמו מערכות הפעלה, דפדפנים, פלטפורמות חברתיות ועוד, כוללות תקלות שחלק גדול מהן לא ניתן לאיתור על-ידי בני-אדם, הפוגעות בדיוק של התוצאות, בבטיחות ובביצועים. במחקר שהוא ביצע בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת Texas A&M, נבחנה היעילות של תוכנת הבדיקות האוטומטית AutoPerf, והוכח שהיא יעילה יותר מכל הטכניקות הידניות המוכרות. "המחקר מוכיח שטעויות שחמקו זמן רב מעיני המתכנתים, אותרו באופן אוטומטי ללא התערבות אנושית. השלב הבא הוא תיקון אוטומטי של הבאגים".

לדבריו, גוגל הוכיחה את היתרונות של תכנות אוטומטי במסגרת השירות Google Translate. "היישום הזה נבנה על-ידי מהנדסים שכתבו 50,000 שורות קוד בטכניקות תכנות קלאסיות. אולם גוגל שכתבה את הקוד באמצעות מערכת תכנות מכונה שצימצמה את התוכנה ל-500 שורות קוד. "לא רק שהתוכנה קטנה פי 1,000, אלא שביצועיה אפילו השתפרו. זה מדהים". מבחינת האדם, המשמעות המרכזית של תכנות מכונה היא שהמתכנתים יכולים לכתוב בשפה עלית מופשטת בהרבה, ועל-ידי כך לפתוח את עולם התכנות בפני אנשים נוספים ובפני מקצועות חדשים שלא היתה להם נגישות ליידע הטכנולוגי, "ולייצר מיליוני משרות חדשות".

מחקרים ראשונים של הקבוצה החדשה מראים כיצד ניתן להשיג פתרון בעיות אוטומטי באמצעות שיפור התיפקוד של תוכנות גנטיות (Genetic Algorithm), אשר פועלות באמצעות סריקה של כל הפתרונות האפשריים לבעייה מוגדרת, ואיתור הפתרון הטוב ביותר. מאמר חדש של המעבדה שפורסם לאחרונה ביחד עם קבוצת חוקרים מ-MIT, מגדיר את היסודות שלאורם יתפתח תחום התיכנות האוטומטי. לקריאת המאמר: The Three Pillars of Machine Programming.

בלעדי ל-Techtime: טאקטייל במו"מ עם שתי יצרניות רכב גרמניות

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת טאקטייל מוביליטי (Tactile Mobility) מחיפה קרובה לחתימה על הסכמים אסטרטגיים עם שתי יצרניות רכב גרמניות מובילות, המעוניינות להשתמש בטכנולוגיית חישת הדרך שלה. כך נודע ל-Tectime. ההסכמים צפויים להיחתם בשבועות הקרובים, ויאפשרו ליצרניות לשלב את את התוכנה של החברה במחשב המרכזי של מכוניותיהן. במקביל, טקטייל נערכת לסבב גיוס הון גדול במטרה להכניס משקיעים אסטרטגיים לחברה. לחברה כבר יש שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת פורד.

חברת טאקטייל פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לרכב לקבל מידע "תחושתי" על מצב הדרך. לדברי המייסד והטכנולוג הראשי של החברה, בועז מזרחי, מערכות הנהיגה האוטונומיות הנמצאות כיום בפיתוח מתבססות אך ורק על חיישנים ויזואליים, כמו מצלמות, מכ"ם ו-LiDAR, אשר מספקים תמונת מצב חלקית שאינה מאפשרת נהיגה אוטונומית בטוחה ויעילה. "נסה לדמיין את עצמך נוהג במכונית מרחוק באמצעות מצלמות. לא משנה כמה התמונה הוויזואלית תהיה מדויקת, לא תוכל לשלוט במכונית כמו שצריך מבלי להרגיש את הכביש. גם מחשב לא יוכל לעשות זאת ללא מידע תחושתי משלים".

שפת תיאור חדשה להגדרת התחושה

כדי לספק לרכב את החוש הנוסף שישלים את המידע הוויזואלי, פיתחה טאקטייל מוביליטי פיתחה טכנולוגיה המבוססת על איסוף מידע בזמן אמת מהחיישנים הלא-ויזואליים הקיימים כבר ברכב, דוגמת יחידות הבקרה השולטות על המערכות השונות בשלדת הרכב (chassis) ובמערכת העברת הכוח (powertrain), כמו הבלמים, הצמיגים, דוושת הגז, המנוע, הדיפרנציאל ועוד. היא מעבדת את כל האותות במערכת מידול ייחודית שפיתחה, המפיקה תובנות על מצב הכביש ומצב הרכב.

מזרחי: "אנחנו משתמשים במידע המגיע מהחיישנים כדי לפרמל (מלשון To Formalize) את 'התחושה' הזו, ומאפשרים למחשב המרכזי של הרכב להבין טוב יותר את פני השטח, מצב הכביש ואת מצב אחיזת הכביש של הרכב. בתחום עיבוד התמונה משתמשים במונחים כמו פיקסלים ופריימים המאפשרים לתרגם מידע המגיע מהחיישנים הוויזאוליים. אנחנו נאלצנו לפתח שפה חדשה שתדע להתיך את כל המידע התחושתי לכדי חוש וירטואלי".

ה-DNA של הרכב והכביש

הפלטפורמה של החברה מורכבת משני מרכיבי תוכנה: מודול Surface DNA מנטר את מצב הכביש, ומודולVehicle DNA  מנטר את מצב הרכב. לדברי בועז, האינטגרציה בין שני המימדים האלו מספקת תמונה תחושתית מדויקת. "תחושת הרכב תלויה בגורמים רבים, כמו מספר הנוסעים, מצב הצמיגים, משקל המכונית, ובמצב הכביש (מהמורות, סדקים, שכבת מים לאחר גשם, קרח ועוד). רק שקלול של שתי הרמות ביחד מאפשר להגדיר את מקדם האחיזה ומקדם החיכוך של הרכב".

לדברי בועז, הטכנולוגיה הזו חשובה לא רק למען הבטיחות אלא גם לצורך ניהול נכון של הנהיגה בתנאי כביש שונים. "כשאתה נוהג בגשם, חשוב לדעת מה מצב המשטח, גובה שכבת המים, מצב הצמיגים ואחיזתם בכביש, כדי לקבוע את מהירות הנסיעה המיטבית. ללא המימד הזה, המחשב עשוי לנהוג לאט מדי ולפגוע בחוויית הנסיעה, או מהר מדי ולסכן את הנוסעים".

בועז מזרחי
בועז מזרחי

במקביל לעיבוד המתבצע ברכב עצמו, התובנות שמייצרת התוכנה מועברות לעיבוד נוסף בענן, כדי לתמוך ביישומי דרך ובטיחות נוספים שיכולים לשמש עיריות, חברות ביטוח וציי רכב. "המידע בענן מאפשר לנו לבנות מפה עדכנית של מצב הכבישים בכל מקום שבו נוסעים כלי-רכב המצוידים במערכת, או לפתח יישומים שיספקו תמונת מצב של תנאי הדרך בקילומטר הבא, מה שקרוי Horizon Prediction, וכך לתכנן את הנסיעה טוב יותר. הרכב מתקשר כל הזמן עם השרת ומקבל מידע מעודכן".

שיתוף פעולה עם פורד ועיריית חיפה

טאקטייל מוביליטי ממתמקדת בשלושה מגזרי שוק עיקריים: יצרניות רכב, עיריות וציי רכב. החברה משתפת פעולה מספר שנים עם חברת פורד, במטרה להטמיע את טאקטייל מוביליטי במחשבי הרכב של פורד. פורד מעוניינת להשתמש במידע החדש כדי לספק שירותים לעיריות בתחום תחזוקת כבישים. טאקטייל גם פועלת כיום מול גופים מוניציפאליים בערים גדולות, בהן גם חיפה. לדברי מזרחי, החברה משתפת פעולה עם אחת מחברות השכרת הרכב הגדולות בעולם, המשתמשת במערכת התחושתית שלה כדי לאמוד בצורה מדויקת את מצב הרכב לאחר חזרתו מהלקוח.

בועז מזרחי ייסד את טקטייל מוביליטי ב-2011. הוא בעל תואר שני בהנדסת חשמל ומדעי המחשב מהטכניון. בסוף שנות התשעים הוא הקים את חברת Charlotte Web Networks, שנרכשה ב-2002 על-ידי MRV Comunications בסכום הנאמד בכ-700 מיליון דולר. לאחר מכן עבד כ-7 שנים בצורן מיקרואלקטרוניקס, שם ניהל בין היתר את חטיבת המערכות.