מטא

לומוס מגבירה את הייצור על רקע הצלחת משקפי ה-AR של מטא

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: משקפי ה-AR של מטא. מקור: מטא]

מאת יוחאי שויגר

חברת לומוס (Lumus) מנס ציונה מרחיבה את יכולות הייצור שלה לקראת הדור הבא של משקפי ה-AR וה-AI. החברה חתמה על הסכם רישוי חדש עם ענקית הייצור הטייוואנית קוונטה (Quanta Computer), שבמסגרתו תייצר קוונטה את הדור החדש של ה-waveguides של לומוס, ובהם Z-30 2.0 ומשפחת A-Lens החדשה. המוצרים החדשים תוכננו להיות דקים, קלים וזולים יותר לייצור, במטרה להתאים לייצור בכמויות גדולות של משקפי AR צרכניים.

ההסכם מגיע בתקופה שבה שוק המשקפיים החכמים מתחיל לעשות את המעבר ממוצר נישתי לקטגוריית קונסומר משמעותית. אחת מנקודות הציון המרכזיות היתה השקת Meta Ray-Ban Display בספטמבר 2025. בניגוד לדורות הקודמים של משקפי Ray-Ban Meta, שהתבססו על מצלמה, רמקולים ועוזר AI אך לא כללו תצוגה, בדגם החדש משולבת תצוגה צבעונית בתוך אחת העדשות, המאפשרת להציג הודעות, ניווט, תרגום ומידע שמייצר Meta AI.

ה-waveguide המשמש במשקפיים האלה מבוסס על הטכנולוגיה של לומוס. למעשה, זהו הרכיב המאפשר להקרין את התמונה הדיגיטלית לעינו של המשתמש מבלי לחסום את שדה הראייה שלו. לפי חברת המחקר TrendForce, מטא הזמינה בתחילה כ-80 אלף waveguides של לומוס, אך בעקבות הביקוש הגדילה את ההזמנה בכ-87.5%, לכ-150 אלף יחידות. בינואר אף דחתה מטא את הרחבת המכירות של המשקפיים מחוץ לארה"ב בשל מלאי מוגבל וביקוש גבוה מהצפוי, כאשר רשימות ההמתנה התארכו עמוק לתוך 2026.

שיתוף פעולה של כמעט עשור

קוונטה אינה שותפה חדשה של לומוס. היחסים בין החברות החלו ב-2016, כאשר קוונטה השקיעה בחברה הישראלית. ב-2017 השלימה לומוס גיוס של 43 מיליון דולר ממשקיעים שכללו את קוונטה, עליבאבא ואחרים, ובאותה שנה חתמו החברות על הסכם רישוי שנועד להעביר את הטכנולוגיה של לומוס לייצור המוני.

קוונטה, שהכנסותיה הסתכמו בכ-68 מיליארד דולר ב-2025, היא אחת מיצרניות ה-ODM הגדולות בעולם ומייצרת מחשבים, שרתים, מערכות AI ומוצרי אלקטרוניקה עבור חברות טכנולוגיה. בשנים האחרונות היא מרחיבה את פעילותה גם בתחום המשקפיים החכמים. במרץ השנה, למשל, חתמה על הסכם ייצור רב-שנתי עם Innovega להגדלת הייצור של משקפיים חכמים.

ללומוס יש גם שותפת ייצור גדולה נוספת, יצרנית הזכוכית הגרמנית SCHOTT, שמייצרת עבורה waveguides במפעל במלזיה. יחד מעניקות שתי השותפות ללומוס, לדברי החברה, קיבולת ייצור של יותר משישה מיליון יחידות. עד היום יוצרו ונשלחו יותר מ-200 אלף waveguides של החברה לשווקים הצרכני, הביטחוני והרפואי, כאשר לומוס מדווחת על תפוקת ייצור (yield) של יותר מ-95%.

מראות זעירות בתוך העדשה

לומוס, שהוקמה בשנת 2000, מפתחת טכנולוגיית geometric או reflective waveguide. רכיב זה מקבל את התמונה ממיקרו-מקרן זעיר, מוליך את האור בתוך הזכוכית ומנתב אותו לעינו של המשתמש באמצעות מערך של משטחים מחזירי אור זעירים המוטמעים בתוכה. במקביל, המשתמש ממשיך לראות דרך העדשה את העולם שמולו.

הארכיטקטורה של לומוס שונה מ-waveguides דיפרקטיביים, המשתמשים במבנים אופטיים זעירים כדי לנתב את האור. לטענת החברה, הגישה שלה משיגה יעילות אור גבוהה יותר, צבע אחיד יותר וזליגת אור נמוכה, ומאפשרת להשתמש במקרן קטן יותר ולצמצם את צריכת החשמל – פרמטרים קריטיים במשקפיים שאמורים להיראות ולהרגיש כמו משקפי ראייה רגילים.

הדור החדש שאותו תייצר קוונטה נועד לצמצם עוד יותר את מגבלות הגודל והעלות. Z-30 2.0 מספק שדה ראייה של 30 מעלות במנוע אופטי דק וקל יותר, עם בהירות משופרת ואפשרות להצמיד ישירות ל-waveguide עדשת מרשם. משפחת A-Lens תוצע בשדות ראייה של 30 ו-50 מעלות, ולדברי לומוס היא דקה וקלה בכ-50% מהדורות הקודמים ותוכננה מראש לייצור בעלות נמוכה יותר.

לומוס החלה את דרכה בעיקר בשווקים שבהם מחיר הרכיב פחות קריטי. הטכנולוגיה שלה שולבה בתצוגת Scorpion של Thales לקסדות טייסים, במערכת הניווט הכירורגית xVision של Augmedics ובמשקפי ThinkReality A6 של לנובו. החדירה ל-Meta Ray-Ban Display מסמנת עבורה מעבר משמעותי לשוק הצרכני.

השוק כולו נמצא כעת בנקודת מפנה. TrendForce מעריכה כי משלוחי משקפי AR בעולם יגדלו השנה ב-53% לכ-950 אלף יחידות. במקביל, ההצלחה הרחבה יותר של משפחת משקפי ה-AI של מטא מושכת לקטגוריה שחקניות נוספות ומגבירה את הלחץ להוריד את המשקל, צריכת החשמל ועלות הרכיבים. מבחינת לומוס, ההסכם החדש עם קוונטה נועד להבטיח שהדור הבא של האופטיקה שלה יהיה מוכן אם וכאשר השוק יעבור ממאות אלפי משקפיים למיליוני יחידות.

מטא רכשה ארבע מדפסות סטרטסיס לפיתוח רובוט ומוצרי XR

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: משקפי ה-Quest של מטא. מקור: מטא

מאת: יוחאי שויגר

בשיחת הוועידה לרבעון השלישי חשף מנכ"ל יצרנית מדפסות התלת-מימד סטרטסיס (Stratasys), ד"ר יואב זייף, כי במהלך הרבעון רכשה “אחת מחברות הטכנולוגיה האמריקאיות הגדולות בעולם, מובילה בתחום הרשתות החברתיות, בינה מלאכותית וחומרת מציאות מדומה ורבודה” ארבע מדפסות F3300 חדשות של החברה. אף שלא נקב בשם, מכלול הרמזים מצביע בבירור על מטא – בעלת פייסבוק, אינסטגרם, ווטסאפ ומשקפי Quest.

זייף ציין שהמערכות ישמשו בשלב הראשון לפרוטוטייפינג בקנה מידה גדול עבור "פלטפורמות האוטומציה" של הלקוח ולפיתוח “הרובוט הבא” שלו ולאחר מכן ישמשו לייצור חלקים סופיים למוצרי המציאות המדומה והרבודה של החברה. בהמשך השיחה חזר על כך שהלקוח עבר תהליך בחינה והשוואה ממושך מול מתחרים ובחר בסטרטסיס בזכות היכולת לעבור באותה מכונה משלב העיצוב לשלב הייצור, תכונה הקריטית במיוחד לתאגידי טכנולוגיה הפועלים במחזורים קצרים ובתחרות עולמית.

ההומנואיד של מטא

המדפסות שרכשה מטא הן מדפסות FDM תעשייתיות גדולות בעלות נפח בנייה רחב, יכולת עבודה בחומרים הנדסיים חזקים ודיוק גאומטרי גבוה לאורך זמן. המשמעות היא שהן מתאימות לא רק לדגמים מוקדמים אלא גם לייצור חלקי קצה לשימוש בפלטפורמות רובוטיקה, במבני מצלמות, בתושבות חיישנים ובמנגנונים מורכבים למערכות XR. הבחירה במערכות מהסוג הזה מרמזת על צורך בציוד שיכול לייצר אלפי פריטים זהים בסטנדרט תעשייתי ולתמוך בתשתיות אוטומציה פנימיות שמתעדכנות תדיר.

במהלך השנה האחרונה דווח כי מטא מפתחת דגם ראשוני של רובוט מתקדם, הכולל יכולות מישוש וחישה טקטילית ומערכות שליטה מבוססות AI. במחקרים שפרסמה הציגה יד רובוטית שמסוגלת להעריך מרקם, חיכוך וקשיחות, והשקיעה תקציבים משמעותיים ברובוטיקה לשימושי תנועה, מניפולציה וביצוע פעולות מורכבות בסביבה דינמית.

המונח “פלטפורמות האוטומציה” שבו השתמש זייף מתייחס ככל הנראה לתשתיות הפנימיות של מטא המשלבות רובוטיקה, חיישנים ומערכות בדיקה אוטומטיות, המשמשות להרכבת מודולים, בדיקות איכות ובניית אבות-טיפוס ברצף פיתוח מהיר. מדובר בעולם של ג’יגים, מתקני ייצור וכלי בדיקה שבהם ההדפסה התלת־ממדית היא רכיב מרכזי ומאפשרת למטא לשנות תצורות ולעדכן חלקים בתדירות גבוהה.

זייף אמר בשיחה: "הפוטנציאל כאן עצום. הלקוח בחר בנו אחרי תהליך בחינה ממושך מול מתחרים, והמדפסות עברו הסמכות ומבדקים ברמה הגבוהה ביותר. הם מתחילים בפרוטוטייפינג, אבל עוברים במהירות לייצור באותה מכונה – וזה מעניק להם יתרון משמעותי במהירות והגעה לשוק."

מדפסת ה-F3300 של סטרטסיס

מדפסות סטרטסיס בתרגיל חוצה-יבשות של הצי האמריקאי

סטרטסיס הציגה רבעון מאתגר אך יציב. הכנסותיה הסתכמו ב־137 מיליון דולר, ירידה של כשני אחוזים בהשוואה לרבעון המקביל, לנוכח המשך ריסון בהשקעות בציוד הון בתעשייה. שיעור הרווחיות הגולמית נשחק בעקבות העלאת המכסים בארה״ב ושינוי בתמהיל המכירות, אך ההוצאות התפעוליות ירדו בצורה משמעותית והובילו לרווח נקי מתואם של 1.5 מיליון דולר. החברה שמרה על תזרים חיובי, מחזיקה בקופת מזומנים של כ־255 מיליון דולר וללא חוב, ואישררה את התחזית השנתית להכנסות של 550–560 מיליון דולר ורווחיות Non-GAAP מתונה.

הסגמנט הביטחוני בלט כנקודת חוזק. החברה רשמה רבעון מוצלח עם עסקאות חדשות מול בואינג, אמבראר, Honeywell, TE Connectivity ו-L3Harris. לצד זאת השתתפה בתרגיל Trident Warrior 25 של צי ארה״ב, תרגיל שבחן יכולות ייצור מבוזר ותחזוקה מתקדמת לאורך אלפי קילומטרים. במהלך התרגיל הופעלו מדפסות של סטרטסיס בשבעה אתרים ברחבי העולם, הן כעמדות קדמיות לייצור חלקים קריטיים בשטח והן כחלק מפתרונות Reach-back (ייצור או תמיכה מרחוק מהעורף) שבהם אתרי Stratasys Direct סיפקו חלקים מורכבים. החלקים שהודפסו עמדו במפרטים צבאיים מלאים והמחישו כיצד רשת ייצור היברידית מקצרת זמני אספקה, מפחיתה תלות בשרשראות לוגיסטיות וקשה מאפשרת ליחידות בשטח רציפות תפעולית גבוהה יותר.

גם התחום הדנטלי זכה להתייחסות רחבה. סטרטסיס רואה בו מנוע צמיחה מרכזי, והודיעה על מינוי כריס קאבוט, בכיר לשעבר ב-Affordable Care, להובלת הפעילות בשוק הדנטלי העולמית. החברה השיקה פתרונות Post-Processing שמצמצמים עבודה ידנית ומקטינים את הצורך בכימיקלים מזיקים והסירה מהשרפים הדנטליים שלה את החומר TPO כחלק ממדיניות בטיחות וחסימת חסמי כניסה רגולטוריים בעתיד.

לצד האתגרים המאקרו־כלכליים, סטרטסיס מנסה לבסס את עצמה כשותפה בייצור מתקדם ולא רק באבטיפוס. העסקה עם לקוח במשקל של מטא, ההעמקה בתחום הביטחוני והדנטלי ושמירה על מאזן חזק – כל אלה מסתמנים בעיני הנהלת החברה כבסיס לצמיחה מחודשת בעולם שבו ייצור מבוזר, אוטומציה ותהליכי פיתוח מהירים הופכים לסטנדרט.

צוקרברג: "השנה נפעיל תוכנת AI ברמת מתכנתי דרג-ביניים"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

האם בשנת 2025 יתחיל התהליך שבו הבינה המלאכותית דוחקת מאות אלפי מתכנתים אל מחוץ לשוק העבודה? במהלך שיחה בפודקאסט של ג'ו רוגן בסוף השבוע, גילה מייסד ומנכ"ל מטא (META), מארק צוקרברג (בתמונה למעלה), שכבר השנה תמלא הבינה המלאכותית תפקיד משמעותי בתהליכי פיתוח תוכנות ויישומים בתוך החברה. "ב-2025 תהיה לנו במטא תוכנת AI שתוכל לכתוב קוד באופן אפקטיבי ברמה של מהנדס תוכנה בדרגת ביניים", הוא אמר. מטא מפתחת את מודלי השפה Lamma ומשקיעה משאבי עתק בבניית מרכזי נתונים לאימון והרצת יישומי AI.

צוקרברג הוסיף: "בשלב הראשון יהיה יקר לנהל את התהליך, אך בסופו של דבר מרבית הקוד באפליקציות שלנו, ומרבית הקוד במערכת ה-AI שאנחנו מייצרים, ייכתב על-ידי מהנדסים מלאכותיים ולא על-ידי מהנדסים אנושיים". בסיומו המשפט הזה נראה היה שצוקרברג הבין פתאום כי אמר משהו בעל השלכות מרחיקות לכת, ואולי אפילו מאיימות, ולכן מיהר להוסיף: "אבל לדעתי זה לא יחליף בני אדם אלא יעצים אותם. בעתיד אנשים יהיו פנויים יותר להיות יצירתיים ולעשות דברים מטורפים".

ראוי לציין כי המושג "יצירתיות" חוזר על עצמו פעמים רבות בפיהם של מנהלי חברות הטכנולוגיה הגדולות, כמו צוקרברג, הואנג ומאסק, אשר מובילים את תהליכי האוטומציה באמצעות AI. אולם הדבר רחוק מלהרגיע: קווי הגבול בין יצירתיות אנושית לבין "יצירתיות" אוטומטית אינם ברורים מאליהם, וגם אם נתמקד ברמה הכלכלית – לא ברור כיצד "החופש היצירתי" הזה מיתרגם למקצועות חדשים ו/או למשרות חדשות.

לפי ההגדרה המקובלת, מהנדס ברמת ביניים (Mid-level Engineer), או מהנדס "ברמה 3", הוא מהנדס תוכנה בעל ניסיון של 3-6 שנים, אשר מתמצא במספר שפות תכנות ובעל יכולת לפתור עצמאית בעיות ואף להדריך מתכנתים מתחילים ברמות 1 ו-2. רמת השכר של מתכנת ברמת ביניים בחברות ענק כמו מטא, עשוי להגיע לסכום של כמה מאות אלפי דולרים בשנה.

המודל שעוצר בשביל לחשוב

צוקרברג אינו הראשון השואף לצמצם עלויות שכר בעזרת בינה מלאכותית. בשיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"ח הרבעוני האחרון של חברת גוגל, גילה המנכ"ל סונדאר פיצ'אי, כי יותר מ-25% מהקוד החדש המפותח כיום בגוגל, נכתב בשלב הראשון על-ידי מערכת בינה מלאכותית, ולאחר מכן הוא עובר בדיקה ואימות על-ידי מתכנתים אנושיים. "אנחנו משתמשים ב-AI כדי לשפר תהליכי כתיבת קוד – והדבר מוביל לשיפור בתפוקה וביעילות", אמר. "זה עוזר למהנדסים שלנו לעשות יותר ולנוע מהר יותר".

בחודש דצמבר 2024 השיקה חברת OpenAI את המודל החדש o3, המספק קפיצת מדרגה ביכולת של מודלי שפה גדולים (LLM) לבצע משימות תכנות. מודל o3 פועל באופן שונה מאשר מודל GPT המוכר, אשר מאומן על-בסיס כמויות עצומות של מידע ונועד לשלוף את המידע הרלוונטי לשאילתא במהירות הגדולה ביותר. מודל o3 איטי יותר, ומקדיש זמן רב יותר ל"מחשבה": הוא מייצר "שרשרת מחשבות" ובוחן את המשימה ממספר זוויות ודרכי פעולה, וזאת כדי להגיע לתשובה מעמיקה ויסודית.

לטענת OpenAI, הסוג החדש הזה של מודלים מיועד לפתרון בעיות שמצריכות העמקה, כמו בעיות מדעיות, בעיות במתמטיקה וביצוע משימות תכנות. פיתוח מודלי משפחת o של OpenAI הגיע על-רקע דיווחים בחודשים האחרונים שלפיהם הגיעו מודלי משפחת GPT אל "תקרת הזכוכית" שלהם, ואינם מספקים את הביצועים הדרושים בפתרון בעיות מורכבות, כמו למשל מטלות תכנות. בניגוד אליהם, מודלי ה-o מאומנים על כמויות קטנות יחסית של נתונים, אולם מדובר בנתונים אמינים ואיכותיים יותר. מנגד, הם גם מצריכים שימוש בעוצמת עיבוד הרבה יותר גדולה בשלב ההסקה (inference), כלומר גיבוש התשובה.