האם בשנת 2025 יתחיל התהליך שבו הבינה המלאכותית דוחקת מאות אלפי מתכנתים אל מחוץ לשוק העבודה? במהלך שיחה בפודקאסט של ג'ו רוגן בסוף השבוע, גילה מייסד ומנכ"ל מטא (META), מארק צוקרברג (בתמונה למעלה), שכבר השנה תמלא הבינה המלאכותית תפקיד משמעותי בתהליכי פיתוח תוכנות ויישומים בתוך החברה. "ב-2025 תהיה לנו במטא תוכנת AI שתוכל לכתוב קוד באופן אפקטיבי ברמה של מהנדס תוכנה בדרגת ביניים", הוא אמר. מטא מפתחת את מודלי השפה Lamma ומשקיעה משאבי עתק בבניית מרכזי נתונים לאימון והרצת יישומי AI.
צוקרברג הוסיף: "בשלב הראשון יהיה יקר לנהל את התהליך, אך בסופו של דבר מרבית הקוד באפליקציות שלנו, ומרבית הקוד במערכת ה-AI שאנחנו מייצרים, ייכתב על-ידי מהנדסים מלאכותיים ולא על-ידי מהנדסים אנושיים". בסיומו המשפט הזה נראה היה שצוקרברג הבין פתאום כי אמר משהו בעל השלכות מרחיקות לכת, ואולי אפילו מאיימות, ולכן מיהר להוסיף: "אבל לדעתי זה לא יחליף בני אדם אלא יעצים אותם. בעתיד אנשים יהיו פנויים יותר להיות יצירתיים ולעשות דברים מטורפים".
ראוי לציין כי המושג "יצירתיות" חוזר על עצמו פעמים רבות בפיהם של מנהלי חברות הטכנולוגיה הגדולות, כמו צוקרברג, הואנג ומאסק, אשר מובילים את תהליכי האוטומציה באמצעות AI. אולם הדבר רחוק מלהרגיע: קווי הגבול בין יצירתיות אנושית לבין "יצירתיות" אוטומטית אינם ברורים מאליהם, וגם אם נתמקד ברמה הכלכלית – לא ברור כיצד "החופש היצירתי" הזה מיתרגם למקצועות חדשים ו/או למשרות חדשות.
לפי ההגדרה המקובלת, מהנדס ברמת ביניים (Mid-level Engineer), או מהנדס "ברמה 3", הוא מהנדס תוכנה בעל ניסיון של 3-6 שנים, אשר מתמצא במספר שפות תכנות ובעל יכולת לפתור עצמאית בעיות ואף להדריך מתכנתים מתחילים ברמות 1 ו-2. רמת השכר של מתכנת ברמת ביניים בחברות ענק כמו מטא, עשוי להגיע לסכום של כמה מאות אלפי דולרים בשנה.
המודל שעוצר בשביל לחשוב
צוקרברג אינו הראשון השואף לצמצם עלויות שכר בעזרת בינה מלאכותית. בשיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"ח הרבעוני האחרון של חברת גוגל, גילה המנכ"ל סונדאר פיצ'אי, כי יותר מ-25% מהקוד החדש המפותח כיום בגוגל, נכתב בשלב הראשון על-ידי מערכת בינה מלאכותית, ולאחר מכן הוא עובר בדיקה ואימות על-ידי מתכנתים אנושיים. "אנחנו משתמשים ב-AI כדי לשפר תהליכי כתיבת קוד – והדבר מוביל לשיפור בתפוקה וביעילות", אמר. "זה עוזר למהנדסים שלנו לעשות יותר ולנוע מהר יותר".
בחודש דצמבר 2024 השיקה חברת OpenAI את המודל החדש o3, המספק קפיצת מדרגה ביכולת של מודלי שפה גדולים (LLM) לבצע משימות תכנות. מודל o3 פועל באופן שונה מאשר מודל GPT המוכר, אשר מאומן על-בסיס כמויות עצומות של מידע ונועד לשלוף את המידע הרלוונטי לשאילתא במהירות הגדולה ביותר. מודל o3 איטי יותר, ומקדיש זמן רב יותר ל"מחשבה": הוא מייצר "שרשרת מחשבות" ובוחן את המשימה ממספר זוויות ודרכי פעולה, וזאת כדי להגיע לתשובה מעמיקה ויסודית.
לטענת OpenAI, הסוג החדש הזה של מודלים מיועד לפתרון בעיות שמצריכות העמקה, כמו בעיות מדעיות, בעיות במתמטיקה וביצוע משימות תכנות. פיתוח מודלי משפחת o של OpenAI הגיע על-רקע דיווחים בחודשים האחרונים שלפיהם הגיעו מודלי משפחת GPT אל "תקרת הזכוכית" שלהם, ואינם מספקים את הביצועים הדרושים בפתרון בעיות מורכבות, כמו למשל מטלות תכנות. בניגוד אליהם, מודלי ה-o מאומנים על כמויות קטנות יחסית של נתונים, אולם מדובר בנתונים אמינים ואיכותיים יותר. מנגד, הם גם מצריכים שימוש בעוצמת עיבוד הרבה יותר גדולה בשלב ההסקה (inference), כלומר גיבוש התשובה.