בתמונה לעלה: השוואה בין גודל אזנייה לגודלו של המיקרו-בקר MSPM0C1104
מאת: אלכסנדרה גודז'ינסקי, מהנדסת שיווק מוצר בחברת Texas Instruments
אחד ממאפייני ההתפתחות המתמשכת של טלפונים ניידים, הוא שבכל דור חדש הם נעשים קטנים וחסכוניים יותר באנרגיה, לצד גידול מתמיד במעטפת הביצועים שלהם, מאפיינת מגמה מרכזית המורגשת בכל עולמות המערכות המשובצות: המהנדסים מחפשים דרכים חדשות להגדיל את הביצועים ולהוסיף למערכות תכונות חדשות – במקביל להקטנת המוצרים, הגדלת אורך חיי הסוללה שלהם והוזלת הפתרון שהם מספקים ללקוחות.
במענה לדרישת השוק הזו, חברת Texas Instruments מפתחת סדרות חדשות של מעבדים משובצים ומיקרו-בקרים המופיעים במארזים קטנים מאוד כדי לחסוך בשטח המעגל המודפס (PCB), אשר כוללים מעגלים אנלוגיים חדשים המייתרים את הצורך במעגלים חיצוניים המצויים על-גבי ה-PCB לצד המעבדים. המאמר מסביר כיצד מארזים ושילוב של מרכיבים אנלוגיים מאפשרים להקטין את שטח המעבדים המשובצים מבלי לפגוע בביצועים.
מארזים
היצרנים מקטינים את המארזים באמצעות הסרת חלקי פלסטיק מהמעטפת ושינוי במבנה המוליכים (leads) המקשרים בין המעבד לבין ה-PCB. מארזי Quad Flat No-lead (QFN) כוללים מגעים שטוחים מסביב לשולי מעטפת הפלסטיק המגינה על הסיליקון. בנוסף, הם כוללים משטח תרמי מתכתי בתחתית הרכיב, המסייע לשפר את פיזור החום. המיקרו-בקר MSPM0C1104 במארז הזה, כולל 20 מגעים (pins) ותופס שטח של 9 ממ"ר בלבד.
מארזי Wafer Chip Scale Package (WCSP) מספקים את גורם הצורה הקטן ביותר בתעשייה. מערך של כדורי בדיל (solder balls) מקשרים את ה-PCB ישירות אל הסיליקון, וכתוצאה מכך מתקבל מארז זעיר שהוא כמעט בגודלה של פרוסת הסיליקון עצמה. המעבד MSPM0C1104 מופיע גם במארז WCSP אשר מגיע לרמת צפיפות של 8 כדורי בדיל בשטח של 1.38 ממ"ר בלבד, ולכן הוא נחשב למיקרו-בקר (MCU) הקטן ביותר בעולם.
אינטגרציה
דרך נוספת להקטנת שטח המעבד היא הכללת פונקציות רבות יותר בתוך הרכיב עצמו, בעיקר אנלוגיות, ועל-ידי כך לחסוך את הצורך לממש את הפונקציות הנוספות באמצעות רכיבים נפרדים הדורשים מארזים, מגעים ומוליכים התופסים שטח PCB ניכר. מכשיר למדידת רמת חמצן בדם (Pulse Oximeter) למשל, דורש שימוש בממיר ADC, משווה ומתח ייחוס. הכללתם בתוך המעבד מצמצמת מאוד את שטח המעגל הנדרש ליישום המכשיר.

ההחלטה איזה תכונות (מעגלים אנלוגיים או דיגיטליים נוספים) יש להוסיף למעבד אינה פשוטה, מכיוון שהוספת תכונות מיותרות חוטאת למטרה: היא מגדילה את שטח הפתרון-בשבב, את מחירו ללקוח ופוגעת ביעילות המוצר הסופי. התאמת התכונות דרשת הכרה טובה של שוק היעד וצרכיו. המעבד MSPM0C1104 למשל, המופיע במארז WCSP בעל 8 מגעי כדור ושטח של 1.38 ממ"ר, כולל גם זכרון פלאש בנפח של 16KB, ממיר ADC ברזולוציה של 12 סיביות בשלושה ערוצים ושלושה שעוני זמן.
שיקולי ייצור
במקביל להקטנת שטח הרכיבים, יש להתאים גם את שיטות התכנון והייצור, מפני שלהקטנת הרכיבים יש השפעה על גורמים כמו תפרוסת המעגל המודפס וציוד האחיזה בקו הייצור. כאשר נעשה שימוש ברכיבים קטנים (chip-scale packages), משתמשים במעגלי PCB מוגדרי מסיכת הלחמה (Solder Mask Defined – SMD) או כאלה שאינם מוגדרי מסכת הלחמה (Non-solder Mask Defined – NSMD). מעגלי SMD כוללים משטחי נחושת גדולים יותר, ומעגלי NSMD כוללים משטחים קטנים יותר.
לאחרונים יתרונות רבים, מכיוון שהם מקטינים את שטח ה-PCB, קלים יותר לפריסת מוליכים (routing) ומקטינים את המאמצים הפיסיים על המארז. ראוי לזכור שאחזקת, הנחת והטיפול ברכיבים כל-כך קטנים בקווי הייצור הם קשים יותר מאשר ברכיבים גדולים. היצרנים משתמשים במערכות ואקום כדי למנוע פגיעה בפרוסות הסיליקון החשופות שיותקנו במארזי WCSP ו-BGA, ובקווי ההרכבות יש צורך בבקרה ויזואלית במכונות ההשמה כדי לזהות את שולי הרכיב ואת נקודות המגע (Individual Bumps).
Additional resources
• TI’s Arm Cortex-M0+ MSPM0 MCU portfolio
• TI's Smallest M0+ MCU Package Enables Room to do More in Your Design
