בתמונה למעלה: היקף שוק הרכיבים הישראלי (במיליוני אירו). מקור: DMASS ו-Techtime
למרות תחושת אופטימיות זהירה אשר מתחילה להיות מורגשת בשוק הישראלי בשבועות האחרונים, התעשייה עדיין מתמודדת עם המשבר העמוק שהתחיל עם המהלכים הראשונים של ההפיכה המשטרית והפך למפולת בעקבות ה-7 באוקטובר. התחושה הזו מגובה בנתונים. להערכת ארגון המעקב האירופי DMASS Europe, ברבעון האחרון של 2025 צמחו מכירות הרכיבים האקטיביים (סמיקונדקטורס) בשוק הישראלי בכ-3.9% בהשוואה לרבעון המקביל 2024, ומכירות הרכיבים הפאסיביים, המחברים והמכלולים האלקטרו-מכניים, צמחו בכ-11.2% בהשוואה לתקופה המקבילה 2024.
המידע הגיע מ-40 מפיצים ויצרנים גדולים
יחד עם זאת, בהשוואה תלת-שנתית השוק עדיין במשבר: מהיקף רכישות רכיבים כולל של כ-886 מיליון אירו בשנת 2023, התעשייה רכשה בשנת 2025 רכיבים בהיקף כולל של 646 מיליון אירו בלבד. הנתונים שנאספו מבוססים על מקורות מידע של DMASS שעובדו על-ידי Techtime. ארגון DMASS Europe הוא גוף תעשייתי אירופי ללא מטרות רווח האוסף ומרכז נתוני שוק של תחום הפצת הרכיבים האלקטרוניים לפי מדינות וקבוצות מוצרים כגון מיקרו־בקרים (Microcontrollers), זיכרונות פלאש, רכיבים אנלוגיים, רכיבים פסיביים, מוצרים אלקטרו־מכניים ועוד רבים נוספים. כיום כולל הארגון 40 חברים פעילים, בעיקר מפיצים ויצרנים גדולים, אשר מייצגים כ-85% מכלל שוק ההפצה האירופי.
הארגון אוסף מידע בצורה יוצאת דופן: הגופים החברים בארגון (דוגמת יצרניות שבבים גדולות והמפיצים המרכזים בתעשייה) מספקים מידע מתוך ידיעה שהוא יישאר סודי. אנשי המחקר ב-DMASS מרכזים את כל התנונים ומספקים נתוני שוק גלובליים, לפי תחומים טכנולוגיים ואזורים גיאוגרפיים, מבלי לחשוף מידע של כל חברה או יצרן בנפרד. מכיוון שבישראל יש שיעור גבוה יותר של מפיצים עצמאיים שאינם חברים בארגון בהשוואה לאירופה, Techtime ביצע תיקון בנתונים מתוך הערכה שמרנית שחברות הארגון מייצגות רק 80% מהיקף השוק, ולכן צריך לתקן את המידע של DMASS כלפי מעלה.

הייצור בחו"ל מעוות את הנתונים
אף אחד לא יודע בוודאות האם החברים ב-DMASS מייצגים 80% או 70%, או כל שיעור אחר, מהיקף מכירות הרכיבים בישראל. יחד עם זאת גם הערכה מאוד כללית של היקף שוק הרכיבים בישראל מספקת מדד חשוב מאוד להבנת מגמות בייצור המקומי, מכיוון שמדובר ברכיבים הנמכרים בארץ לצורך ייצור מערכות אלקטרוניות. האם הייצור בארץ מתמוטט? לא לגמרי, יש גורמים נוספים אשר יכולים לעוות את הנתונים: חברות ישראליות רבות, כמו סולאראדג' למשל, העבירו את הייצור או חלקים ניכרים ממנו לחברות בנות בארצות זרות. חלק ניכר מהרכיבים שהן רוכשות נרשם כרכיבים שנמכרו לאותן מדינות, ולא לישראל.
גם אירופה במשבר
ראוי לציין שחלק מהמשבר אינו מקומי בלבד, ולא פוסח גם על התעשייה האירופית כולה. הארגון הזהיר שתעשית האלקטרוניקה האירופית "חשופה באופן מסוכן", למתחים גיאופוליטיים ולהשפעות של מלחמת הסחר בין סין וארה"ב. יו"ר הארגון, הרמן רייטר, אמר שלאחר תקופה ארוכה של קיפאון, השוק חוזר לצבור תנופה. "רבעון רביעי חזק ועלייה של 6.9% במחצית השנייה של 2025 מסמנים נקודת מפנה משמעותית, גם אם ההכנסות השנתיות הכוללות, בהיקף של 15.2 מיליארד אירו, עדיין נמוכות ב־3.3% לעומת 2024. התקוות לשיפור נוסף כעת גוברות על החששות".
במזכר ההכנה של תת-הוועדה מופיעים נתונים ראשוניים על הבעייה: מספר הרכיבים שנמכרו על-ידי ארבע החברות האלו לאוזבקיסטאן, זינק פי 1,000 בין השנים 2021 ו-2022. המכירות לקזחסטן זינקו ב-99,000% והסתכמו ב-2022 בכ-1.92 מיליון רכיבים, בהשוואה ל-1,936 רכיבים ב-2021. המכירות לגיאורגיה זינקו ב-3,370% להיקף של כ-13,000 רכיבים ב-2022, והמכירות לארמניה זינקו ב-2,709%, להיקף של 372,414 רכיבים.









