ARM

בתחרות מול Arm, סיוה מטילה את יהבה על RISC-V

פורסם בתאריך ע"י Techtime

למרות שחברת סיוה (CEVA) נכנסה החודש לתוכנית השותפים הטכנולוגיים של חברת Arm, פוטנציאל הצמיחה הגדול ביותר שלה נמצא ככל הנראה דווקא בתחרות מול Arm – אצל החברות אשר בוחרות בארכיטקטורת RISC-V המציעה פתרון תחליפי לארכיטקטורת העיבוד של Arm. כך העריך לאחרונה אנליסט northland, גאס ריצ'רד, אשר הוציא דו"ח מיוחד על סיוה בעקבות הסכם שיתוף הפעולה שלה עם Arm בתחום ה-5G.

לפני כשבוע הודיעה סיוה על הצטרפותה למערך ARM Total Design, שבמסגרתו שתי החברות ייוודאו פעולה משותפת חלקה של פלטפורמת הקישוריות הסלולרית PentaG-RAN של סיוה ושל פלטפורמת העיבוד Arm Neoverse, המיועדת למטלות עתירות עיבוד. שיתוף הפעולה יתמקד בפתרון מוכח עבור שבבי 5G SoC המיועדים לתחנות בסיס סלולריות בתצורת Open RAN, ולמערכות תקשורת לוויינית (NTN). תוכנית Arm Total Design היא מערך שיתוף פעולה שנועד לקדם את השימוש בפלטפורמת Neoverse של Arm, באמצעות אספקת מודולים ברמת בשלות גבוהה מהמקובל כאשר רוכשים IP לצורך תכנון שבבים.

תכנוני ייחוס ברמת ה-IP

הדבר מאפשר לספק ללקוחות קניין רוחני במתכונת קלה יותר לשימוש, כמו למשל תכנונים הכוללים מודולים שונים שעברו אימות בדרגות שונות. הדבר דומה במידה רבה לרעיון של תכנוני ייחוס שאותו מספקים יצרני רכיבים. להערכת נורת'לנד, יש בשיתוף הפעולה הזה פוטנציאל להגדלת המכירות של סיוה במשך מספר שנים. אלא שלהערכתו הסיכוי הגדול ביותר של יצרנית ה-IP הישראלית מצוי דווקא במקום אחר: Wi-Fi ובינה מלאכותית (AI). בתחום ה-Wi-Fi המגמה פשוטה: המעבר של התעשייה מתקשורת Wi-Fi 4 לתקשורת Wi-Fi 6 מגדיל את התמלוגים שסיוה תקבל עור כל יחידה שנמכרה.

בתחום הבינה המלאכותית התמונה מעניינת יותר: יצרני המיקרו-בקרים (MCU) נמצאים בתהליך מעבר מייצור שבבים בתהליכים של 28 ננומטר לתהליכים מתקדמים יותר של 12 ננומטר. הדבר מקטין את ההוצאות ואת צריכת ההספק, אולם גם מספק מקום לשילוב מעבדי בינה מלאכותית (NPU) בתוך המעבדים החסכוניים, המאפשרים לבצע היתוך מידע מהחיישנים ועיבוד מידע המגיע מהחיישנים. כלומר, בינה מלאכותית בקצות הרשת (Edge).

RISC-V נכנסה להגדרת המשימה של סיוה

כבר בסוף 2019 החלה סיוה בפיתוח מעבדי NPU, וכיום היא מציעה את ארכיטקטורת NeuPro-M לביצע פעולות הסקה של רשותת נוירונים קלאסיות ושל רשתות בינה יוצרת (Generative AI). להערכת נורת'לנד, מספר חברות שבבים בודקות כיום את מעבד ה-NPU של סיוה, והחברה מצפה להתחיל בסגירת עסקאות במחצית השנייה של 2024. מדובר בשוק חשוב גם עבור Arm, אשר מספקת מעבדי NPU משל עצמה ליצרני המיקרו-בקרים ולשוק העיבוד בקצות הרשת.

אלא שכעת מתחולל שינוי בשוק: חברת Arm העלתה מחירים, ודחפה חברות רבות להעדיף את ארכיטקטורת RISC-V הפתוחה והזולה בהרבה. במקרה הזה, עשויה סיוה להיות אחת מהמרוויחות הגדולות מכניסת RISC-V אל שוק ה-IP NPU AI. היא כבר נערכה לאפשרות הזאת: בינואר 2020 היא נכנסה לשיתוף פעולה עם חברת SiFive האמריקאית (שהוקמה על-ידי מפתחי RISC-V), לפיתוח משותף של שבבי בינה מלאכותית עבור עיבוד תמונה, ראייה ממוחשבת, זיהוי דיבור והיתוך חיישנים.

הפתרון מתבסס על רשת הנוירונים של סיוה ועל מעבדי RISC-V של סייפייב. באמצע 2021 היא הוסיפה שורה חדשה לפיסקה הסטנדרטית המתארת את פעילותה: "מוצרי החברה כוללים שילוב של מעבדי RISC-V". לאור זאת כתב גאס ריצ'רד בדו"ח: "אנחנו רואים תזוזה לכיוון RISC-V בעיקר בתחום היישומים המשובצים, ומצפים שסיוה תזכה בחלק ניכר מתכנוני ה-NPU האלה".

proteanTecs מצטרפת לתוכנית Arm Total Design

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת proteanTecs, שמפתחת טכנולוגיה מבוססת דיפ-דאטה לניטור בריאות מערכות אלקטרוניות הודיעה היום על הצטרפותה ל-Arm Total Design.

האקוסיסטם Arm Total Design שהוצג לראשונה באוקטובר 2023, כולל כעת למעלה מ-20 חברות המאוחדות סביב אמנה שמטרתה לזרז ולפשט את פיתוחן של מערכות על גבי שבב (SoCs) מותאמות המבוססות על Arm Neoverse™ Compute Subsystems (CSS).

מהחברה נמסר כי שיתוף הפעולה עם Arm מייעל את הטמעת פתרונות הניטור של פרוטאנטקס בתת-מערכות שלArm Neoverse Compute, ומעניק ללקוחות תובנות מבוססות דיפ-דאטה על ביצועים, איכות ומהימנות שבבים לאורך כל שלבי הייצור והשימוש. 

Neoverse CSS מספק נתיב מהיר יותר, עם סיכון נמוך יותר לתכנון סיליקון מותאם אישית לתחום התשתית. היא מסופקת כתת-מערכת של Arm שמוגדרת, מאומתת, וממוקסמת ל-PPA.  כחלק מ-Arm Total Design  פרוטאנטקס משיגה גישה מועדפת ל- Neoverse CSS, המאפשרת לחברה לשלב, לאמת ולייעל את פתרונות ניטור השבבים שלה עבור Neoverse CSS. וכך לקוחות משותפים מקבלים יישום מותאם אישית של Neoverse CSS, המבטיח שילוב חלק ויעיל של טכנולוגיית הניטור של פרוטאנטקס והתאמה אישית למוצר.

proteanTecs פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לאסוף מתוך השבב נתוני טלמטריה שוטפים, כגון טמפרטורה, זמני השהייה, זרמים וכדומה. הדבר מתאפשר באמצעות שילוב של מעגלים זעירים (UCT Agents), המשולבים בתוך השבב בשלב התכנון.

"כדי לתמוך בעידן הבא של תשתיות המחשוב, יותר ויותר לקוחות פונים לשבבי מיחשוב מתקדמים מותאמים אישית", אומר עוזי ברוך, מנהל אסטרטגיה ראשי (CSO) בפרוטאנטקס. "זו זכות גדולה לשתף פעולה עם Arm ועם חברות נוספות מובילות באקוסיסטם Arm Total Design במטרה לקדם חדשנות ולפשט פיתוח מערכות על שבב מותאמות. שילוב פתרונות הניטור של פרוטאנטקס במערכות מבוססות טכנולוגיית  Arm יעניק ללקוחות שקיפות רחבה ומעמיקה המאפשרת להם להגביר את תהליכי הייצור, תוך חיזוק מהימנות המערכות בשטח.״ 

גם Arm מצטרפת לחגיגת ה-AI

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מנייתה של Arm השלימה בשבוע שעבר זינוק חד של כ-60%, וזאת על רקע פרסום הדו"ח הרבעוני. הכנסות החברה לרבעון הרביעי של 2023 הסתכמו ב-824 מיליון דולר, מעל לטווח העליון של תחזית החברה וגידול של 14% בהשוואה לרבעון המקביל בשנה שעברה.

ברבעון הבא צופה Arm הכנסות של כ-850-900 מיליון דולר. תחזית זו גבוהה ביותר מ-95 מיליון דולר לעומת התחזית הקודמת, ובעקבות כך העלתה החברה גם את תחזית ההכנסות לשנת 2024 הפיסקאלית (שמסתיימת בסוף חודש מרץ) ל-3.205 מיליארד דולר, גבוה בכ-160 מיליון דולר לעומת התחזית הקודמת.

עם זאת, הזינוק החריג בערך המניה נובע בעיקר מהגורם שעומד מאחורי המומנטום העסקי: AI. חרף העובדה כי Arm מספקת קניין רוחני בעיקר למעבדי CPU (ופחות למעבדי GPU), בחברה מדגישים כי תנופת ה-AI מגבירה את הביקוש גם לטכנולוגיה שלה, שמהווה בסיס למערכות תומכות AI כמו שבבים מאיצי AI, מעבדי מידע (NPU) שמייעלים את עיבוד המידע במחשוב ענן, ואביזרי-קצה כמו סמרטפונים, שכוללים כיום יכולות עיבוד AI. "הביקוש לטכנולוגיה שלנו נותר גבוה בעקבות הצורך של לקוחותינו בגישה למעבדי CPU שתומכים ומאיצים AI," אמר מנכ"ל Arm רנה האס.

הכנסותיה של Arm מתבססות על מכירת רישיונות לשימוש בארכיטקטורות העיבוד שלה, וכן מתמלוגים עבור כל שבב שכולל את ה-IP שלה. האסטרטגיה של החברה היא לקדם את מודל הרישיונות, שמייצר לה הכנסות גבוהות יותר. ברבעון האחרון, הכנסותיה מתמלוגים  עלו ב-11% ל-470 מיליון דולר, בעיקר הודות לשיפור בשוק הסמרטפונים, ואילו הכנסותיה ממכירת רישיונות עמדו על 354 מיליון דולר. ב-Arm מדווחים על אימוץ גובר של ארכיטקטורת v9, שהחברה השיקה ב-2021.

סינופסיס הצטרפה לתוכנית Arm Total Design

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סינופסיס הודיעה על הצטרפותה לתוכנית שיתוף הפעולה Arm Total Design, כדי לספק מודולי קניין רוחני (IP) ושירותי תכנון בעזרת חבילת EDA Synopsys.ai עבור לקוחות המפתחים שבבים המבוססים על פלטפורמת העיבוד Arm Neoverse, אשר מיועדת למטלות עתירות עיבוד ובנויה ממלים באורך של 64 סיביות. ההסכם בין שתי החברות מספק ל-Arm גישה למוצרי ה-IP של סינופסיס עבור בדיקות תאימות הדדית וניתוח ביצועים בשלבי התכנון וכן תאימות הדדית בין מערכות הדגמה של הסיליקון לבין כל המעבדים ותתי–המערכות של חברת Arm.

תוכנית Arm Total Design היא מערך שיתוף פעולה ואספקת פתרונות שבה משתתפים השתופים העסקיים של Arm אשר נועדה לקדם את השימוש בפלטפורמת Neoverse באמצעות אספקת מודולים ברמת בשלות גבוהה מאשר מקובל היום כאשר רוכשים IP לצורך תכנון שבבים. הרעיון קיבל את השם Neoverse Compute Subsystems – CSS. במסגרת הזאת הלקוחות מקבלים קניין רוחני במתכונת נוחה וקלה יותר לשימוש, כמו למשל תכנונים הכוללים כבר מספר מודולים שונים שעברו אימות בדרגות שונות, ומותאמים לצרכים שונים בדטה סנטר.

הדבר דומה במידה רבה לרעיון של תכנוני ייחוס שאותו מספקים יצרני רכיבים. אחד מיעדי שיתוף הפעולה בין שתי החברות הוא התאמת התכנונים לתהליכי ייצור מתקדמים, כולל שבבים שייוצרו בטכנולוגיות תהליך הממוזערות ביותר, כמו למשל 2 ננומטר. מנהל קבוצת ה-EDA של סינופסיס, שנקר קרישנמורטי, אמר ששיתוף הפעולה עם Arm, "מרחיב את גבולות הביצועים ויעילות ההספק עבור תכנוני multi-die (שבבים מרובי אריחים) בטכנולוגיות תהליך מתקדמות".

סינופסיס מציעה IP של מעבדי RISC-V

במקביל להעמקת שיתוף הפעולה עם Arm, מחזקת סינופסיס את חטיבת קניין הרוחני שלה עצמה, ומוסיפה אופציה חדשה של מעבדים מבוססי הארכיטקטורה הפתוחה RISC-V. החברה הודיעה שהיא מוסיפה אפשרות חדשהל משפחת מעבדי ARC שהיא מספקת, הכוללת את מעבדי ARC-V, אשר מבוססים על ארכיטקטורת RISC-V. המעבדים החדשים בנויים בתצורה של 32 סיביות ו-64 סיביות. אחד משוק היעד המרכזיים של המעבדים החדשים הוא שוק הרכב. מנהל תחום המיקרו-בקרים לתעשיית הרכב בחברת אינפיניאון, תומאב בוהם, אמר שהצורך בסביבת תמיכה יציבה ואמינה, דוחף א תעשיית הרכב לאמץ את ארכיטקטורת RISC-V. "באמצעות IP של מעבדי RISC-V קלים להסמכה רגולטורית, סינופסיס תומכת בתעשיית הרכב".

ARM הגישה תשקיף לקראת הנפקה בנסד"ק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ענקית המעבדים Arm, הנמצאת בבעלות תאגיד סופטבנק היפני, הגישה הלילה לרשות לניירות ערך של ארצות הברית (SEC) תשקיף לקראת הנפקה בבורסת נסד"ק. מיד לאחר ביטול עסקת המיזוג עם אנבידיה בשנת 2022, הודיעה סופטבנק שבכוונתה להוביל את Arm להנפקה. לפי ההערכות, ההנפקה תתבצע לפי שווי חברה של 60-70 מיליארד דולר. כלומר מדובר בהנפקה הצפויה להיות אחת הההנפקות הציבוריות גדולות ביותר בשנים האחרונות.

התשקיף מספק הצצה לביצועיה הכספיים ולפריסת השוק הרחבה של Arm בשוק השבבים. הכנסותיה של Arm בשנה הפיסקאלית האחרונה (שהסתיימה בחודש מרץ) הסתכמו בכ-2.709 מיליארד דולר, ירידה של 1% לעומת השנה שעברה. הרווח הנקי עמד על 534 מיליון דולר, ירידה שנתית של 5%. להערכת החברה, כ-30 מיליארד מכשירים מבוססי Arm יצאו לשוק בעולם בתקופת הדיווח – עלייה של 70% לעומת 2016.

בסך הכל, החברה מעריכה כי כ-49% מהשבבים בשוק מתבססים על ארכיטקטורת החברה, כאשר בשוק הסמארטפונים השליטה שלה היא אבסולוטית, עם נתח שוק של כ-99%. עוד מעריכה החברה כי שוק היעד הפוטנציאלי שלה נאמד ב-2023 ב-203 מיליארד דולר, וכי הוא צפוי לגדול להיקף של כ-245 מיליארד דולר ב-2025. החברה מעסיקה יותר מ-5,000, כ-80% מתוכם אנשי פיתוח ומהנדסים. כ-260 חברות משתמשות בקניין הרוחני שלה, לרבות ענקיות טכנולוגיה כמו אמזון, אפל, גוגל, קואלקום, AMD, אינטל, אנבידיה ועוד.

חברה בת מוזרה בסין

חברת ARM היא ספקית הקניין הרוחני (IP) למעבדים ושבבים הגדולה והחשובה בעולם. ארכיטקטורת המיחשוב שלה מתחרה בארכיטקטורת X86 של אינטל ונמצאת בהרבה מאוד מערכות בגדלים שונים: החל ממיקרו-בקרים זעירים במערכות משובצות ומערכות IoT, עבור לטלפונים סלולריים, ציוד תקשורת, מעבדים משובצים וכלה במעבדי שרתים ומחשבים גדולים.

השליטה של Arm בשוק המובייל מעלה שאלה לגבי מנועי הצמיחה שלה. בתשקיף החברה מסבירה שהיא חותרת להרחיב את פעילותה בשוק הרכב ובעיק בשוק בעינה מלאכותית ולימוד מכונה. כאן היא משתפת פעולה עם חברות ענק בתחום דוגמת אלפבית, מטא, מרצדס, קרוז ואנבידיה, במטרה להתאים את הקניין הרוחני שלה לעידן ה-AI.

נקודה מעניינת שמתבררת בתשקיף, אשר עשויה להדאיג חלק מהמשקיעים, היא האופן המוזר שבו החברה פועלת בשוק הסיני. מדובר בשוק חשוב במיוחד: כרבע ממכירות החברה מגיעות מסין. בתחילה היא פעלה בסין באמצעות החברה הבת Arm Technology (China) Co. Ltd, אולם בלחץ הרשויות בסין, נדרשה סופטבנק להפריד בשנת 2018 בין Arm ובין פעילותה הסינית, ולמכור את שליטתה (51%) בחברה. התוצאה: למרות שהחברה הבת אחראית על מכירות Arm בסין, נחשבת ללקוח היחיד הגדול ביותר של Arm ויש לה גישה ישירה אל חלק מהקניין הרוחני של Arm, היא נמצאת לגמרי מחוץ לשליטתה.

חברת Arm מחזיקה רק ב-4.8% ממניות החברה הסינית, וגם זה בעקיפין באמצעות חברה בת של סופטבנק. שאר המניות נמצאות בידי גורמים הפועלים בסין: 35% בידי חברת ההשקעות HOPU Investment ו-17% נוספים בידי גופים סינים דוגמת הבנק הלאומי של סין וחברת באיידו. כדאי לשים לב לכך שהמידע הזה לא נמסר במסגרת תיאור פעילויות החברה – אלא כסעיף אחד בפרק הארוך המפרט את הסיכונים העסקיים של החברה. בפרק הזה היא גם מזהירה שלאור לחצים של הממשל הסיני, עשויה Arm China לפתח בעתיד מעבדים שיתחרו באלה של Arm עצמה.

שיתוף פעולה ARM ואינטל בפיתוח וייצור של פתרונות SoC ניידים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: בתוך פאב של אינטל שירותי ייצור (IFS). מקור: אינטל

חברת ARM וחטיבת שירותי הייצור של של אינטל (IFS) הכריזו על הסכם שיתוף פעולה טכנולוגי המאפשר ללקוחות ARM לפתח רכיבי SoC ניידים, ולייצר אותם בתהליך 18A של אינטל, במרכזי הייצור של IFS בארצות הברית ובאירופה. בשלב הראשון ההסכם ממוקד בתכנונים עבור שוק המוצרים הניידים, אולם הוא כולל אפשרות הרחבה עתידית גם לשווקים נוספים, דוגמת רכב, תעופה, IoT, מרכזי נתונים ויישומים ממשלתיים (ביטחוניים).

מנכ"ל חברת ARM, רנה האאס, אמר ש-IFS היא שותפת ייצור קריטית של לקוחות ARM, עבור הדורות הבאים של מוצרים מבוססי-ARM. במסגרת ההסכם, שתי החברות יבצעו ביחד תהליך אופטימיזציה (design technology co-optimization), כדי להבטיח יישום אופטימלי של תכנוני ARM בטכנולוגיית 18A של אינטל, ויפתחו ביחד תכנוני ייחוס של מערכות ניידות שלמות.

ההבטחה של RibbonFET ו-PowerVia

שיתוף הפעולה מתמקד בשתי הטכנולוגיות המתקדמות ביותר של IFS: טרנזיסטורי RibbonFET ומצעי PowerVia. טרנזיסטורי RibbonFET מיועדים להחליף בהדרגה את טרנזיסטורי FinFET המשמשים כיום כסוס העבודה המרכזי של החברה. אלה טרנזיסטורים בעלי מבנה של "צומת צפה" (Gate-All-Around), שבו השער המבקר את מפעולת הצומת מקיף אותה מכל הכיוונים. הדבר מאפשר להעביר מטענים קטנים מאוד במהירות גדולה בהרבה בהשוואה לתצורות אחרות.

מצעי PowerVia מבוססים על בניית השבב במתכונת חדשה, שבה שכבת אספקת הכוח מופרדת משכבת מוליכי האותות: בדרך-כלל נהוג לייצר את הטרנזיסטורים בשכבה התחתונה של השבב כאשר מעליה נבנה מארג של מוליכים חשמליים האחראים לאספקת הכוח לטרנזיסטורים ולניתוב האותות. בטכנולוגיית PowerVia, שכבת הטרנזיסטורים נמצאת במרכז השבב, כאשר מארג אספקת הכוח נמצא בחלקו התחתון של השבב, קרוב אל המעגל המודפס, ומארג האותות החשמליים נמצאים בקצהו העליון.

עסקת טאואר מתקרבת אל מימוש

בשנת 2022 צמחו מכירות IFS בכ-14% והסתכמו בכ-895 מיליון דולר. בשנת 2021 היא חתמה על הסכם לרכישת חברת Tower Semiconductor הישראלית תמורת 5.4 מיליארד דולר. בדו"ח השנתי (K-10) ציינה אינטל שלהערכתה "העסקה עשויה להיסגר במחצית הראשונה של שנת 2023, בהתאם לאישורים רגולטוריים מסוימים ותנאי סגירה רגילים". המתחרות המרכזיות של IFS הן: TSMC, GlobalFoundries, UMC, סמסונג ו-SMIC. מבין אלה, רק סמסונג היא גם חברת IDM כמו אינטל, ורק GlobalFoundries היא בעלת מתקני ייצור בארה"ב (בינתיים, מכיוןן ש-TSMC מקימה מפעל בארה"ב).

סופית: בוטלה עסקת המיזוג ARM-אנבידיה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מייסד ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסנג הואנג

חברת סופטבנק וחברת אנבידיה הודיעו היום על ביטול עסקת הענק שנחתמה ביניהן בחודש ספטמבר 2020, שלפיה תרכוש אנבידיה את ARM הבריטית תמורת כ-40 מיליארד דולר. סופטבנק הודיעה שבעקבות ביטול העיסקה, מתחילה חברת ARM בהיערכות לקראת הנפקה ציבורית בבורסה במהלך שנת הכספים הקרובה שתשתיים בחודש מרץ 2023. עם ביטול ההסכם, מפסידה חברת אנבידיה דמי-קדימה שהיא שילמה לסופטבנק בהיקף של 1.25 מיליארד דולר. סופטבנק תדווח על הסכום הזה כעל רווח נקי ברבעון הבא. למרות זאת, אנבידיה קיבלה פיצוי על אובדן הסכום הזה בצורת רשיון שימוש בטכנולוגיות של ARM במשך 20 שנה.

חברת ARM היא ספקית הקניין הרוחני (IP) למעבדים ושבבים הגדולה והחשובה בעולם. ארכיטקטורת המיחשוב שלה מתחרה בארכיטקטורת X86 של אינטל ונמצאת בהרבה מאוד מערכות בגדלים שונים: החל ממיקרו-בקרים זעירים במערכות משובצות ומערכות IoT, עבור לטלפונים סלולריים, ציוד תקשורת, מעבדים משובצים וכלה במעבדי שרתים ומחשבים גדולים. החברה דיווחה שהיא עובדת מול כ-1,000 לקוחות ועד היום הותקן הקניין הרוחני שלה ביותר מ-200 מיליארד רכיבים.

התעשייה נושמת לרווחה

"העתיד של ARM הוא מבטיח ואנחנו נמשיך לתמוך בה בשנים הבאות", אמר מייסד ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג. חברת ARM היא גורם חשוב בהתפתחות המחשוב. למרות שלא נהיה חברה מאוחדת, נמשיך לעבוד בשיתוף פעולה הדוק. אני מעריך שארכיטקטורת ה-CPU של ARM תהיה הארכיטקטורה החשובה ביותר בעולם בעשורים הבאים". ראוי לציין שביטול עיסקת הענק לא הגיע בהפתעה. כבר עם הכרזתה היא עוררה חוסר-נחת בתעשייה, מכיוון ש-ARM מספקת קניין רוחני לחברות מתחרות, ונתפשה כגורם נייטרלי. מימוש העיסקה היה מבטל את מעמדה המיוחד ופוגע בחברות שהן גם לקוחות ARM וגם מתחרות באנבידיה.

בחודש דצבר 2021 ספגה העיסקה מהלומה קשה שכנראה היתה הגורם המרכזי לביטולה: לשכת התחרות בנציבות הסחר הפדרלית (Federal Trade Commission’s Bureau of Competition) של ארה"ב (המקבילה לסוכנות ההגבלים העסקיים בישראל), החליטה להגיש תביעה מנהלתית נגד אנבידיה, “במטרה לבלום את המיזוג בין ARM ואנבידיה”, מכיוון שהוא "מעניק לאחת מיצרניות השבבים הגדולות בעולם שליטה בטכנולוגיות הליבה של המתחרות שלה".

הרגולטור האמריקאי טירפד את העיסקה

ראש לשכת התחרות ב-FTC, הולי ודובה, אמר שהעיסקה תעוות את האופן שבו ARM פועלת ותאפשר לחברה המאוחדת לפגוע באופן לא הוגן במתחרות. "התביעה נועדה להבהיר שאנחנו נגן באגרסיביות על התשתיות הקריטיות שלנו מפני מיזוגים אנכיים לא חוקיים ובעלי השפעה שלילית מרחיקת-לכת על עתיד החדשנות”. באמצעות המהלך הבהירה שארה"ב שהיא לא תאשר את העיסקה, ומכיוון שאנבידיה רשומה כחברה אמריקאית, יש לרגולטור האמריקאי את כל הסמכויות הנדרשות כדי לבטל את עיסקת המיזוג.

ארה"ב חוסמת את עסקת ARM-אנבידיה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה

עסקת הענק שבה חברת אנבידיה הציעה לרכוש מסופבנק את ARM הבריטית תמורת כ-40 מיליארד דולר, מתחילה להתקל בקשיים ממשיים אשר מרמזים שבסופו של דבר היא תבוטל. כבר בסוף חודש אוקטובר 2021 הודיעה ראש נציבות המסחר והתחרות באיחוד האירופי (European Commissioner for Competition), מרגרט וסטאגר, על תחילתה של חקירה מקיפה לאחר שממצאי הבדיקה הראשונית בבקשת המיזוג, "מעוררים דאגה שהמיזוג יביא להעלאת מחירים, פגיעה במתחרות של אנבידיה הנסמכות על מעבדי ARM, וצמצום החדשנות בתחום השבבים".

וסטאגר: "בעוד ש-ARM ואנבידיה אינן מתחרות ישירות, הקניין הרוחני של ARM הוא מרכיב חשוב במוצרים המתחרים במוצרי אנבידיה, בתחומים כמו למשל מרכזי נתונים, IoT ותעשיית הרכב. הניתוח שלנו מראה שהמיזוג יצמצם את הנגישות של הרבה מאוד חברות אל הקניין הרוחני (IP) של חברת ARM. מטרת החקירה המקיפה היא לוודא שלחברות באירופה תהיגה גישה נוחה אל הטכנולוגיה שהיא כה חיונית לפיתוח מוצרים חדשים במחירים תחרותיים".

האמריקאים נכנסים לתמונה

הנציבות מסרה שאנבידיה התחייבה לבצע מהלכים שלא יפגעו בתחרות, אולם הם לא היו מספיקים. ההחלטה הסופית אמורה להתקבל עד ה-15 במרץ 2022. אולם בארצות הברית הרשויות כבר סיימו את שלב "הבדיקה המקיפה": בסוף השבוע הודיע המשרד לתחרותיות בנציבות המסחר הפדרלית (Federal Trade Commission’s Bureau of Competition), שהיא המקבילה בתפקידה לסוכנות ההגבלים העסקיים בישראל, על הגשת תביעה נגד אנבידיה "במטרה לבלום את המיזוג בין ARM ואנבידיה".

הוועדה הסבירה שהמיזוג מעניק לאחת מיצרניות השבבים הגדולות בעולם שליטה טכנולוגיית ליבה של התחרות שלה. ראש המשרד לתחרותיות ב-FTC, הולי ודובה, אמר שהעיסקה המוצעת "תעוות את האופן שבו ARM פעילה בשוק השבבים ותאפשר לחברה המאוחדת לפגוע באופן לא הוגן בחרות של אנבידיה. "התביעה נועדה להעביר מסר חד-משמעי שאנחנו נגן באגרסיביות על התשתיות הקריטיות שלנו מפני  מיזוגים אנכיים לא חוקיים ובעלי השפעה שלילית מרחיקת-לכת על עתיד החדשנות".

התלונה היא שלב ראשון בתהליך קבלת החלטה הנקרא "משפט מנהלי" (administrative trial), שבו שופט עצמאי בוחן את העמדות והעדויות של שני הצדדים, ויש לו זכות לקבל או לדחות את טענת אחד מהצדדים. נציבות המסחר הפדרלית טוענת שהמיזוג יפגע בתחרותיות בשלושה שווקים גלובליים מרכזיים שבהם אנבידיה מתחרה באמצעות הטכנולוגיות של ARM.

"המיזוג מעניק לאנבידיה גם תמריץ וגם יכולת לפגוע במתחרים"

"משקל הטכנולוגיה של ARM הוא קריטי ביצירת תנאי תחרות בין אנבידיה לבין המתחרות שלה במספר שווקים. המיזוג מעניק לאנבידיה גם תמריץ וגם יכולת לפגוע במתחרים ובמיליוני לקוחות אמריקאים שנהנים כיום מהמוצרים האלה". הנציבות מביאה שלושה דוגמאות לשווקים מרכזיים שבהם התרחיש הזה צפוי להתקיים: מערכות עזר לנהג (ADAS), מערכות תקשורת בתוך בסיס נתונים (DPU SmartNIC), ותשתיות עיבוד בענן (Arm-Based CPUs for Cloud Computing).

בנוסף, התלונה מעלה את החשש שהמיזוג יאפשר לאניבידיה להניח את ידה על מידע מסחרי של מתחרותיה, שאמור להיות חסוי. "הלקוחות הרוכשים את הקניין הרוחני של ARM סומכים שהחברה תתמוך בהם בעתיד ותסייע להם להתגבר על אתגרי פיתוח, ולכן מספקים לה מידע רק על המוצרים ושיטות העבודה שלהן. הן עושות זאת מכיוון ש-ARM היא חברה נייטרלית שאינה מתחרה בהן. המיזוג יפגע באמון הזה ,ויצמצם את החדשנות של חברת ARM בתחומים שבהם היא עשויה להיות בניגוד לאינטרסים של אנבידיה".

מדובר בתהליך שעשוי להימשך זמן רב:  תהליך השיפוט צפוי להגיע לדיון רק באוגוסט 2022. אולם בסיום הודעתה, רומזת ה-FTC שמאחורי המהלך שלה ניצבת קואליציה רחבה מאוד של רגולטורים אשר אינם תומכים במיזוג: "במהלך החקירה, צוותי הנציבות עבדו בשיתוף פעולה הדוק גופי הבקרה המקבילים באיחוד האירופי, בבריטניה, ביפן ובדרום קוריאה". זוהי אזהרה שנועדה להגיע לאוזני אנבידיה, במטרה שהיא תבטל ביוזמתה את הצעת המיזוג, ותחסוך עבודה רבה ומיותרת לגוים הרגולטוריים שהוזכרו.

רשות ההגבלים הבריטית החלה לחקור את עסקת ARM-אנבידיה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

רשות ההגבלים הבריטית (CMA) החלה אתמול (ד') בחקירת עסקת רכישת חברת ARM הבריטית על-ידי חברת אנבידיה תמורת 40 מיליארד דולר. אתמול (ד') פירסמה הרשות הודעה מיוחדת ובה היא ביקשה לקבל הערות מכל גוף אשר סבור שהעיסקה תשפיע עליו, לפני שהיא מתחילה בביצוע החקירה מאוחר יותר השנה. "רשות ההגבלים תבדוק האם בעקבות העיסקה יהיה ל-ARM מניע למנוע או לפגוע באיכות שירותי הרישוי הטכנולוגי שהיא מעניקה למתחרות של חברת אנבידיה".

בעקבות ההודעה צנחה אתמול מניית אנבידיה בנסד"ק בכ-5.9% והיא נסחרת כיום לפי שווי שוק של כ-312 מיליארד דולר. בדיקה של רשות ההגבלים העסקיים אינה אירוע יוצא דופן בעיסקאות מסוג כזה הדורשות אישורים רגולטוריים. אולם לא לעתים קרובות הרשויות מפרסמות בקשה לקבלת עדויות מכל גורם שעשוי לחשוש שהעיסקה תפגע בו. לפי הודעת הרשות ניתן יהיה להגיש את ההערות עד ה-27 לינואר 2021. הרשות הבהירה שהחקירה תתמקד בסוגיית התחרותיות בלבד. "עניינים אחרים, כמו השפעת העיסקה על תעסוקת העובדים בבריטניה או על הביטחון הלאומי, הם עניינה של הממשלה ולא של הוועדה הזאת".

מייסדי ARM מתנגדים לעיסקה

כדי לממש את הרכישה צריכה חברת אנבידיה להתגבר על קמפיין ציבורי למניעתה, המנוהל כעת על-ידי הרמן האוזר, אחד מהמייסדים המשותפים של ARM שהוקמה בשנת 1990 בעקבות היפרדות מחברת Acorn Computers הבריטית. בחודש ספטמבר 2020 הוא שלח מכתב לראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, וביקש ממנו למנוע את העיסקה. מלבד הסכנה לעתידם של אלפי מקומות עבודה בבריטניה, הוא הזהיר שהעיסקה תהרוס את המודל של ARM, שהוא "להיות שווייצריה של תעשיית השבבים".

הוא גם הזהיר מפני השלכות אסטרטגיות: "חברת ARM היא החברה הטכנולוגית הבריטית היחידה שיש לה מעמד דומיננטי בשוק הסמארטפונים שבו יש לה נתח שוק של 95%. בריטניה נפגעה מהשליטה הטכנולוגית האמריקאית על-ידי חברות כמו גוגל, פייסבוק, אמזון, נטפליקס אפל ואחרות. ארה"ב משתמשת בטכנולוגיה כנשק במלחמת הסחר עם סין, שבה בריטניה תיפגע".

מדינת-וסל של ארה"ב

"מכירת ARM לאנבידיה תביא לכך שהיא תהיה כפופה לתקנות OFAC – Office of Foreign Assets Control של משרד האוצר אמריקאי (הגוף האחראי על אכיפת סנקציות כלכליות בהתאם למדיניות החוץ של ארה"ב). יש בבריטניה מאות חברות המעסיקות עשרות אלפי עובדים המשתמשות במוצרי ARM ומוכרות מוצרים לסין. גם הן ייאלצו לפעול בהתאם לתקנות OFAC. התוצאה: ההחלטות למי ARM יכולה למכור יתקבלו בבית הלבן ולא בדאונינג סטריט. העברת הנשק הטכנולוגי החזק ביותר של בריטניה לידיים אמריקאיות תהפוך את בריטניה למדינת-וסל (vassal) של ארה"ב".

האוזר הקים את אתר האינטרנט Save Arm כדי לאסוף חתימות של מתנגדי העיסקה. לטענתו הוא החתים יותר מ-2,000 תומכים בעלי משקל מתעשיית האלקטרוניקה, התעשייה הפיננסית, מייסדים משותפים נוספים של חברת ARM, חברי בית הלורדים ופרופסורים רבים מאוניברסיטת קיימברידג'. קשה לדעת האם הקמפיין יתפוס משקל בשיח הציבורי בבריטניה, אולם ברור שכבר היתה לו השפעה: בעקבותיו התחייבה אנבידיה להשאיר את ARM בבריטניה, ובעקבותיו הבהירה רשות ההגבלים שהחקירה שלה מתמקדת בתחרות בלבד, ולא "בשיקולים אסטרטגיים".

עסקת ARM-אנבידיה מציבה דילמה רגולטורית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

עיסקת המיזוג שנחתמה בין חברת אנבידיה לבין חברת ARM בשווי של כ-40 מיליארד דולר היכתה את התעשייה בהפתעה לא רק בגלל שהיא מייצרת מפת תחרות חדשה בתעשיית השבבים – במיוחד שבבי מחשבים ומעבדים – אלא גם בגלל היקפה. למעשה, מדובר בעיסקת המיזוג הגדולה ביותר בענף. היו אומנם נסיונות לבצע עסקאות גדולות יותר – אולם הם לא יצאו אל הפועל.

בשנת 2018 ניסתה קואלקום לרכוש את NXP תמורת 44 מיליארד דולר, אולם העיסקה בוטלה מכיוון שסין לא אישרה אותה – כמהלך תגמול למלחמת הסחר שיזם הנשיא טראמפ. באותה השנה התרחש אירוע דומה, אולם הפוך בכיוונו: חברת ברודקום ניסתה לבצע השתלטות עוינת על חברת קואלקום והגישה לבעלי המניות הצעת רכש בהיקף של 121 מיליארד דולר. אולם הנשיא טראמפ אסר על ביצוע העיסקה מחשש שהיא תפגע ביתרון הטכנולוגי של ארצות הברית בתחום התקשורת.

עסקת השבבים הגדולה ביותר בהיסטוריה

מלבד שתי העסקאות האלה, העיסקה היחידה שהתקרבה להיקף של עסקת ARM-אנבידיה היא מכירת ברודקום לאוואגו בשנת 2015 תמורת 37 מיליארד דולר. אחריה מדורגת העיסקה שבה רכשה סופטבנק את חברת ARM עצמה, בשנת 2016, תמורת 32 מיליארד דולר. בשנת 2019 הסתכמו המכירות של ARM בכ-1.8 מיליארד דולר, ובמחצית הראשונה של 2020 הן הגיעו להיקף של כמיליארד דולר. העיסקה נועדה לסייע לסופטבנק לסגור גירעון עמוק שנוצר בגלל סדרה של השקעות כושלות בחברות סטארט-אפ. היא גם תקבל קרוב ל-10% מהמניות של אנבידיה, שהיא אחת המחברות בעלות הצמיחה המהירה ביותר בשוק.

היסטורית, אנבידיה ו-ARM פעלו לפי מודלים עסקיים שונים ולרוב גם מול לקוחות שונים: אנבידיה התמקדה בתחום המעבדים הגרפיים ו-ARM בתחום הקניין הרוחני למעבדי CPU ומיקרו-בקרים. אולם התפתחות הבינה המלאכותית שינתה את המצב. אנבידיה הגדירה את עצמה מחדש כספקית מחשבי בינה מלאכותית, וחברת ARM נכנסה לתחום העיבוד הגרפי ומעבדי הבינה המלאכותית. הדבר יצר חפיפה גדולה מאוד בלקוחות ובמוצרים, למרות שהמודל העסקי נשאר שונה.

מניע מפתיע מאחורי העיסקה

דו"ח של האנליסט גאס ריצ'רד מחברת Northland Capital Markets שהגיע לידי Techtime מציג פרשנות מפתיעה מאחורי העיסקה, ובמיוחד מאחורי ההצהרה של אנבידיה שחברת ARM תוכל להמשיך לפעול במתכונת הקניין הרוחני שלה. להערכתו, הדבר נובע מהסיבה הפשוטה שאנבידיה אינה מתעניינת בשוק הקניין הרוחני, אלא בשוק אחר שהקניין הרוחני של ARM פותח בפניה.

ריצ'רד: "אנחנו מאמינים שאנבידיה רואה משהו אחר מעבר למכירת קניין רוחני, המהווה כ-1% בלבד ממחיר השבב. התעשייה נמצאת במעבר אל מתכונת מארזים חדשה המבוססת על מכירת שבבים במתכונת של chiplets. אנחנו מאמינים שאנבידיה מעוניינת למכור שבבי עיבוד מבוססי ARM במתכונת של chiplets, שמחירם גבוה עד פי 100 מאשר מכירת קניין רוחני בלבד".

וכמובן, קיים הנושא הגדול ביותר – הוספת הקניין הרוחני של ARM לתשתיות המחשוב של אנבידיה ולתשתיות הקישוריות שהיא קיבלה בעקבות עסקת מלאנוקס – הופכת את השילוב הזה לשחקן חדש המאיים ישירות על אינטל ומציע אלטרנטיבה מלאה לארכיטקטורת x86. להערכת חברת המחקר IC Insights, העיסקה יצרה חששות כבדים בשוק שהיא תגביל את הגישה של חברות רבות אל הטכנולוגיות החדשות של ARM. בקיצור: מונופול.

אנבידיה מנסה להפיג חששות

כדי להפיג את החששות האלה, מיהרה אנבידיה להצהיר ש-ARM תשמור על עצמאותה בעבודה מול יצרני שבבים אחרים – בהם גם המתחרים של אנבידיה עצמה – דוגמת קואלקום, סמסונג, מדיהטק ואחרות. הדבר כולל אפילו את אפל אשר החליטה להיפרד מארכיטקטורת x86 ולבסס את כל מוצריה על מעבדים עצמיים ממשפחת A, הכוללים את הקניין הרוחני של ARM.

חברת המחקר סבורה שמעבר לסוגיית המערכות על-גבי שבב (SoC) שבהן מוטמעת ARM, היא גם החברה המובילה כיום בשוק בתחום המיקרו-בקרים (microcontrollers). מעבדי ARM’s Cortex-M הם המעבדים הדומיננטיים בשוק המיקרו-בקרים. הדבר מעניק לאנבידיה מעמד חזק מאוד לרוחב כל רמות המיחשוב – משרתים למרכזי נתונים גדולים ועד לאבזרי קצה זעירים.

להערכת Techtime, לא בטוח שהחששות בשוק קיבלו מענה. אלה חלק מהנושאים המרכזיים שבהם יתעסקו הרגולטורים באירופה, בסין, בבריטניה ובארה"ב בחודשים הקרובים. יכול להיות שהם ייאלצו את אנבידיה לבנות "חומה סינית" המבטיחה את עצמאותה של ARM כדי שייאשרו את המיזוג. גם הצהרתו של מייסדי ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, שלפיה המכירות של ARM לא יהיו כפופות לתקנות הבקרה האמריקאיות על ייצוא טכנולוגי מכיוון שהטכנולוגיה פותחה בבריטניה, יכולות לייצר בעיה חדשה.

מסר עקיף לרגולטור הסיני

ההצהרה ככל הנראה נועדה למנוע חששות מהעיסקה בסין ולסלול את הדרך לקבלת אישור סיני למיזוג. אולם היא יכולה ליצור בעיה בארה"ב, שכן כל פרוייקט המשלב בין הטכנולוגיות של שתי החברות יכול להיתפש בארה"ב כטכנולוגיה קריטית שאסור לייצא אותה לסין. החשש הפשוט ביותר שעימו צריכה אנבידיה להתמודד הוא זה של הממשלה בבריטניה, אשר רוצה להבטיח ש-ARM תישאר בממלכה המאוחדת. זו הסוגיה הקלה ביותר לפתרון: הואנג הבטיח שהחברה תישאר בבריטניה ושאנבידיה תקים עבורה מרכז פיתוח גדול וחדש. מכל מקום, אם היא תצליח לעבור בשלום את כל המכשולים הללו – אנבידיה צופה שהעיסקה תסתיים בתוך 18 חודשים.

אנבידיה במגעים לרכישת ARM ב-40 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ככל הנראה שעיסקת המכירה של RM לאנבידיה מתקרבת לקראת השלמתה. אתמול (שבת) דיווחה סוכנות רויטרס שהמגעים התקדמו, וכעת אנבידיה מוכנה לשלם לסופטבנק 40 מיליארד דולר תמורת חברת ARM. בעקבות הידיעה, דרשה מפלגת הלייבור הבריטית מהממשלה להתערב בעסקה כדי להבטיח שהנהלת ARM תישאר מקיימבריג', בריטניה. שר הצללים לענייני כלכלה, אד מיליבנד, הודיע שהממשלה צריכה לדרוש מאנבידיה ערבויות לכך שהפעילות העיקרית של החברה תמשיך להתנהל מבריטניה.

חברת ARM נחשבת לחברת ההייטק החשובה ביותר בבריטניה. היא מעסיקה כ-6,500 עובדים בעולם, מהם כ-3,000 עובדים בבריטניה. כיום היא ספקית הקניין הרוחני למעבדים (IP) הגדולה בעולם ומחזיקה בכ-40% מהשוק העולמי של קניין רוחני (IP) למעבדים. בשנת 2016 היא נמכרה לחברת ההשקעות היפנית סופטבנק תמורת כ-32 מיליארד דולר.

הידיעות הראשונות על העסקה פורסמו בתחילת חודש אוגוסט 2020: העיתון וול סטריט ג'ורנל דיווח שבמאמץ לשפר את הריווחיות של סופטבנק, היא נמצאת במגעים למכירת ARM לאנבידיה. לפי הדיווח, נציגי אנבידיה נפגשו עם נציגי SoftBank, ובדקו את האפשרות לרכוש את ARM תמורת 32 מיליארד דולר. חברת אנבידיה היא יצרנית המעבדים הגרפיים הגדולה בעולם ואחת מהחברות המובילות בתחום המעבדים לבינה מלאכותית. היא נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-331 מיליארד דולר.

אנבידיה ו-ARM מכירות את ישראל

כמו בחודש שעבר, גם הפעם שלוש החברות לא הגיבו לפניות התקשורת וסרבו לאשר או להכחיש את הידיעה. רויטרס מסרה שהיא מתבססת על שני גורמים הקרובים לעסקה אשר גילו לה שבשבוע בא יימסרו לציבור פרטים נוספים. לפי הדיווח העיסקה כוללת גם מזומנים וגם החלפת מניות. שתי החברות פעילות בישראל: חברת מלאנוקס נמצאת בבעלות אנבידיה, ולחברת ARM יש מרכז פיתוח בישראל אשר פועל מרעננה ומעסיק כ-150 עובדים. המרכז הוקם בשנת 2015 בעקבות רכישת חברת Sansa Security הישראלית תמורת כ-80 מיליון דולר. כיום הוא מתמקד בפיתוח פתרונות אבטחה של רכיבים מקושרים (Connected Devices).

באטמ חתמה על הסכם רישיון עם ענקית טלקום מאסיה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת באטמ (BATM) חתמה על הסכם רישיון ראשון עם ספקית תקשורת לשימוש בפלטפורמה שפיתחה בשיתוף חברת ARM לניהול רשתות וירטואליות (NFV) לארגונים. לפי הודעת החברה הבוקר, מדובר בחברת טלקום, שמרכזה באסיה ואשר מספקת שירותים לארגונים וחברות בינלאומיים. לדברי באטמ, בין לקוחותיה של חברת הטלקום נמנים מאות מפעילות תקשורת מ-160 מדינות. מנייתה של באטמ מזנקת היום במסחר בתל-אביב בכ-17%.

חברת הטלקום תשתמש בפלטפורמה של באטמ ו-ARM כדי להקים רשתות וירטואליות ללקוחותיה ולהציע זאת כשירות חדש. באטם תקבל עמלה בעבור כל פריסה של רשת וירטואלית אצל לקוח של חברת הטלקום. מבאטמ נמסר כי הסכם הרישיון הוא לשלוש שנים וכי הוא נחתם לאחר ביצוע הוכחות היתכנות.

באטמ פיתחה, דרך חברת-הבת שלה בבריטניה Telco Systems, מערכת הפעלה אוניברסלית בשם NFVTime שמאפשרת לפרוס רשתות וירטואליות (NFV) ולנהל את היישומים השונים על-גבי חומרה המבוססת על ארכיטקטורת RISC של Arm. להערכת החברות, הפתרון המשולב מאפשר לספקיות תקשורת להוזיל את עלויות החומרה של רשתות הקצה ולנהל בצורה גמישה יותר את יישומי הרשת בהתאם לצרכי הלקוח.

יישומי רשת בעידן הדור החמישי

שיתוף הפעולה בין באטמ ל-Arm החל לפני כשנתיים, ובדצמבר 2018 הידקו שתי החברות את היחסים ביניהן, עם הצטרפותה של פלטפורמת ה-NFV של באטמ לאקוסיסטם Neuverse של ARM, המאגד את כל תשתיות הרשת, כגון מתגים, נתבים ושרתים, המתבססים על הארכיטקטורות שלה.

פתרונות NFV הינם פלטפורמות מבוססות תוכנה המאפשרות לנהל את יישומי הרשת השונים באופן וירטואלי משרת מרוחק, ללא צורך בהתקנת חומרה חדשה באתרי הקצה. רשתות וירטואליות מאפשרות להוסיף ולעדכן יישומים ולנהל את התעבורה בצורה יעילה ופשוטה יותר. פלטפורמת NFVTime של באטמ מאפשרת להפוך כל יחידת-קצה (white box) מבוססת ARM באתר הקצה למכונה וירטואלית המריצה יישומי רשת.

בתחילת החודש השלימה וודאפון (Vodafon) בהצלחה בדיקת ההיתכנות, שנערכה במעבדות וודאפון בבריטניה. הצלחת הפיילוט עשוי להוביל לאימוץ מסחרי של הפתרון על ידי וודאפון.

סינופסיס תפתח מערכת אוטומטית לאבטחת שבבים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הסוכנות למחקרי בטחון מתקדמים בארה"ב (DARPA) בחברה בחברת סינופסיס (Synopsys) כספקית ראשית בתכנית המימוש האוטומטי של סיליקון מאובטח (AISS). מטרת התכנית היא לבצע אוטומציה של הכללת מנגנונים סקלביליים לאבטחת חומרה ב-IP ובמערכות על גבי שבב. התוכנית תימשך ארבע שנים ובמהלכה סינופסיס תשתף פעולה עם מומחים אחרים מהמגזר הפרטי ומאוניברסיטאות, כולל ARM, בואינג, UltraSoC וגורמי אקדמיה בארה"ב.

התרחבות השימוש בשירותי IoT מביאה עימה סכנות חדשות, במיוחד התמקדות של מדינות והאקרים בחולשות החומרה כדי לפרוץ את רכן את המערכות. הסוכנות האמריקאית לפיתוח ביטחוני מתקדם (DARPA) מעריכה שהתעשייה מתקשה להתמודד עם האתגר הזה ממספר סיבות: מחסור בידע, העלות והמורכבות של יישום פתרונות אבטחת חומרה, ומחסור בכלי תכנון מוכווני אבטחה ובקניין רוחני (IP) הולם. הבעיה הופכת לסיכון בטחוני מרגע שרכיבים לא מאובטחים מותקנים במערכות קריטיות.

הגנה כוללת מרמת הזליגה האלקטרומגנטית ועד לשרשרת האספקה

על הרקע הזה הסוכנות יזמה את תוכנית היישום האוטומטית של אבטחת רכיבים (Automatic Implementation of Secure Silicon – AISS). המטרה: פיתוח תהליך אוטומטי להטמעת מערכי אבטחה בתוך השבב בלא פגיעה ביעדים האחרים של התכנון. המטרה המוצהרת של התוכנית: קיצור זמן ההטמעה של מערך אבטחה (ברמת RTL) בתוך השבב מ-12 חודשים – לשבוע אחד בלבד. הקבוצה שנבחרה לפיתוח הפתרון כוללת את חברת סינופסיס, ARM, בואינג, יבמ ומספר אוניברסיטאות בארצות הברית.

מנהל התוכנית ב-DARPA, סרג' ליף, אמר שהפיתוח מיועד לספק מענה לארבעה איומים עיקריים: התקפות המבוססות על מידע פיסיקלי הקשור לפעולת המערכת (side channel attacks) כמו למשל, שינויים בצריכת ההספק, שינוי בטמפרטורות, צלילים, הפרעות אלקטרומגנטיות וכדומה; השתלת מודול עויין בתוך התכנון (Hardware Trojan); הנדסה הפוכה (Reverse Engineering) והתקפות על שרשרת האספקה (למשל זיוף רכיבים).

הפרוייקט יתנהל בשני ערוצים במקביל: הערוץ הראשון יתמקד בפיתוח "מנוע אבטחה" שיספק יכולת אוטומטית להגנת החומרה המתוכננת. הוא יובל על-ידי סינופסיס ויתבצע על-גבי פלטפורמת ARM. הערוץ השני יתמקד בפיתוח מערך המספק הגנה מלאה על שרשרת האספקה כדי למנוע חדירת רכיבים מזוייפים למערכות קריטיות. הוא יובל על-ידי נורתרופ גרומן בשיתוף עם חברת יבמ.

מי בכלל יכול לקנות את חברת ARM?

פורסם בתאריך ע"י Techtime

יצרנית המעבדים הגרפיים הגדולה בעולם ואחת מהחברות המובילות בתחום המעבדים לבינה מלאכותית, אנבידיה (Nvidia), נמצאת במו"מ חשאי לרכישת חברת ARM, שהיא ספקית הקניין הרוחני למעבדים (IP) הגדולה בעולם. כך דיווחה סוכנות בלומברג בסוף השבוע, מפי אנשים הקשורים לעיסקה. סוכנות הידיעות מסרה שנציגי אנבידיה נפגשו עם נציגי SoftBank, ובדקו את האפשרות לרכוש את ARM תמורת 32 מיליארד דולר. זהו המחיר שסופטבנק שילמה ביולי 2016, כאשר היא רכשה את ARM.

עדיין מודקם מדי להעריך האם תתקיים עיסקה ומה יהיה המחיר הסופי. כמו-כן, יכול להיות שייכנסו לתמונה גורמים נוספים. מכל מקום, היא מפנה את תשומת הלב אל שוק הקניין הרוחני בתעשיית השבבים העולמית, וחושפת בעיה מסויימת ש-ARM מתמודדת איתה ועדיין לא מצאה לה פתרון. חברת ARM אינה מייצרת את השבבים שלה בעצמה אלא מפתחת את הארכיטקטורה של השבבים ומוכרת לחברות את הזכות לעשות שימוש בארכיטקטורה ובפטנטים שלה במכשירים שלהם. היא נחשבת למובילה בתחומים כמו מובייל ומיקרו-בקרים, ושולטת כמעט ללא עוררין במעבדים המוטמעים ברכיבים תעשייתיים שאינם מעבדי מחשבים.

התוצאות של ARM איכזבו את סופטבנק

לפני כשבוע פירסם האנליסט ג'ים טארלי מאמר הסוקר את מצבה של חברת ARM, והגיע למסקנה שככל הנראה סופטבנק צפויה למכור אותה. אחת מהסיבות היא הירידה ההדרגתית במכירות של ARM, הקשורה לשינויים בשוק הקניין הרוחני בתעשיית השבבים. מנתוני חברת המחקר IPnest עולה שבשנת 2019 ירדו המכירות של חברת ARM ב-0.1%, בעוד שהמכירות של שתי המתחרות הגדולות ביותר שלה צמחו: מכירות הקניין הרוחני של סינופסיס (Synopsys) צמחו בכ-13.8% ומכירות הקניין הרוחני של חברת קיידנס (Cadence) צמחו ב-22.9%.

אומנם יש ל-ARM מעמד דומיננטי בתעשייה והיא מחזיקה בכ-40% משוק ה-IP בעולם, אבל עצם העובדה שהיא לא צומחת בשוק אשר גדל בקצב שנתי של 5% מצביעה על בעיה. חברת ARM מתמודדת עם בעיה נוספת, עיקר המכירות שלה הן בתחום הקניין הרוחני למעבדי CPU. אולם משקלו של התחום הזה נמצא בירידה. בשנת 2017 הוא תפס 40.8% משוק ה-IP העולמי, ובשנת 2019 הוא ירד לכ-37.2% מהשוק העולמי. הצמיחה התפזרה על פני תחומים אחרים, כאשר התחום בעל הצמיחה הגדולה ביותר הוא קניין רוחני של ממשקי תקשורת. התחום הזה צומח בקצב של 18% בשנה ותפס בשנת 2019 כ-22% משוק ה-IP כולו.

הבעיה אינה של ARM בלבד. גם ספקיות אחרות של קניין רוחני למעבדים, כמו Imagination ו-Wave Computing סובלות מירידה במכירות. אולם משקלן בשוק זעום בהשוואה ל-ARM. מנגד, חברת ARM מתמודדת עם כעס גובר בשוק לנוכח המחירים הגבוהים שהיא גובה. חברות רבות מסתכלות כל הארכיטקטורה הפתוחה RISC-V ותוהות מדוע אי אפשר להוריד מחירים. אומנם הארכיטקטורה הזאת עדיין נמצאת בשולי השוק, אולם חברות גדולות כבר הצהירו על תמיכה או לפחות "עניין" באופציה הזאת.

היכן גוגל, אמזון ומיקרוסופט?

אלא שמכאן ועד לרכישת ARM הדרך ארוכה: ספקית קניין רוחני צריכה להיות חברה שאינה מתחרה בלקוחות שלה, וכמעט כל החברות הגדולות שיכולות לרכוש את ARM יתחרו בלקוחות שלהן: אפל היא לקוחה גדולה מאוד של ARM, אבל גם המתחרות שלה הן לקוחות גדולות של ARM. אינטל מתחרה ב-ARM, ואם היא תרכוש אותה היא תספק קניין רוחני למתחרות שלה. חברת אנבידיה נמצאת במצב דומה בתחום המעבדים הגרפיים, מכיוון שהרבה מהמתחרות שלה נשענות על מעבדי Mali GPU של ARM.

לכן ג'ים טארלי מעריך שיכול להיות שהמועמדים הסופיים לרכישת ARM יהיו סינופסיס, קיידנס או מנטור (הנמצאת בבעלות סימנס). להערכת Techtime מדובר בארוחה גדולה מדי עבור שלושת חברות ה-IP האלה. סינופסיס וקיידנס נסחרות בבורסה לפי שווי שוק של כ-30.5 מיליארד דולר כל אחת. אם אחת מהן תבצע את המהלך, זה יהיה מהלך דרמטי שיגדיר אותה מחדש. אולי יש מועמדים מסוג אחר: ענקיות הענן מגבירות בשנים האחרונות את פעילותן בתחום פיתוח השבבים.

לא מן הנמנע שמרגע ש-ARM עומדת על המדף, היא תעורר את עניין בצידן של גוגל, אמזון ומיקרוסופט. אלא שגם אם הן יכנסות לתמונה, המהלך יהיה כרוך בסיוט רגולטורי שיכול להרתיע אותן. ולכן קיימת אפשרות סבירה מאוד שסופטבנק תבחר בנתיב הבטוח והפחות רווחי: הנפקה מחודשת של ARM – ומכירתה לציבור הרחב – ולא לאחת מהחברות הטכנולוגיות.

חברת ARM מתנתקת מחטיבת שירותי ה-IoT

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת ARM מתכננת להתנתק מפעילות מתן שירותי ה-IoT, שאליה היא נכנסה בשנת 2018, ולהתמקד בתחום המסורתי של קניין רוחני (IP) עבור יצרני שבבים ומעבדים. החברה מתכננת להקים חברות בנות חדשות בבעלות SoftBank (הבעלים של ARM) אשר יקבלו לידיהן את שתי הפעילויות המרכזיות שלה בתחום שירותי ה-IoT: חטיבת IoT Platform וחטיבת Treasure Data. עם השלמת המהלך, החברה תעמיק את המיקוד בפיתוח תחום ה-IP, ותעבוד בשיתוף פעולה עם הגופים החדשים שיוקמו.

מנכ"ל ARM, סיימון סיגרס (בתמונה למעלה), הסביר שהמהלך יעניק שני יתרונות: החברה תוכל להרחיב את פתרונות העיבוד לשווקים רחבים יותר, והפוטנציאל קבוצת ה-IoT יתממש בצורה טובה יותר במתכונת של חברות חדשות ובעלות צמיחה מהירה. המהלך תלוי עדיין בקבלת אישורים, אולם צפוי להסתיים עד סוף ספטמבר 2020.

הפעילות בישראל מחוץ למהלך

ההיפרדות לא צפויה להשפיע על פעילות מרכז הפיתוח הישראלי של ARM, אשר פועל מרעננה ומעסיק כיום כ-150 עובדים. המרכז הוקם בשנת 2015 בעקבות רכישת חברת Sansa Security הישראלית תמורת כ-80 מיליון דולר.  כיום הוא מתמקד בפיתוח פתרונות אבטחה של רכיבים מקושרים (Connected Devices). עדיין לא ברור האם המרכז הישראלי כולו ייפרד מחברת ARM, או שרק חלקים ממנו, שכן הוא עוסק בפיתוח טכנולוגיות אבטחה גם לתחום ה-IoT וגם לארכיטקטורות האחרות של ARM.

יכול להיות שהפעילות אפילו תורחב, שכן תחום ה-IoT בעל חשיבות מרכזית: מהחברה נמסר ל-Techtime שכרבע מכלל 6 מיליארד הרכיבים היוצאים לשוק בכל רבעון, והמכילים קניין רוחני של החברה, מיועדים לאבזרים מקושרים זעירים ולאבזרי IoT. ייתכן שהמניע למהלך קשור לתפישה של ARM שלפיה אנחנו נמצאים כיום בדור המיחשוב החמישי, המאופיין בהטרוגניות חישובית.

השוק זקוק להרבה מאוד פתרונות עיבוד המבוססים על היתרונות הנפרדים של ארכיטקטורות שונות: CPU, GPU, DSP ומעבדי בינה מלאכותית מבוססי רשתות נוירוניות. "אנחנו נבנה מערך שיספק ללקוחות את כל ארכיטקטורות העיבוד השונות בהתאם לצורך של כל יישום", אמר ל-Techtime מנהל קבוצת הקניין הרוחני (IP) בחברה, רנה האאס, בראיון שהתקיים בשנה שעברה.

קבוצת שירותי ה-IoT של ARM הוקמה באוגוסט 2018, על-בסיס שתי שתי רכישות גדולות: ביוני 2018 היא רכשה את חברת Stream Technologies הסקוטית אשר פיתחה את פלטפורמת IoT-X, המטפלת ברמה הפיסית של יצירת הקישוריות של האבזרים אל רשתות אלחוטיות דוגמת סלולר, LoRa ורשתות לווייניות. באוגוסט 2018 היא רכשה את חברת Treasure Data מסן פרנסיסקו תמורת 600 מיליון דולר, אשר פיתחה תוכנה ארגונית מבוססת ענן לניתוח בסיסי נתונים גדולים מאוד, מאפשרת לטפל במידע מגוון המגיע מערכות CRM, מערכות מסחר אלקטרוני, אבזרי IoT ומידע מצד שלישי.

ARM תספק קניין רוחני בחינם

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Arm הכריזה בישראל על הרחבת תוכנית Flexible Access שהוכרזה ביולי 2019, והוספת מרכיב חדש בשם Arm® Flexible Access for Startups, המעניקה לחברות סטארט-אפ גישה ללא עלות לפורטפוליו רחב מאוד של קניין הרוחני וידע של Arm, ביחד עם תמיכה טכנית וגישה לתוכניות הדרכה. מטרת התוכנית היא לאפשר לחברות סטארט-אפ הנמצאות בתחילת דרכן להגיע במהירות לבניית אבטיפוס ולייצור מסחרי של השבבים, כאשר ההכנסות של ARM יגיעו מהתמלוגים שישלמו החברות כאשר יתחילו למכור, ולא מרשיונות השימוש בקניין הרוחני.

התוכנית נחשפה בפני עיתונאים ישראלים (בשיחת זום טראנס-אטלנטית) על-ידי סגנית נשיא בכירה ומנהלת פעילות האוטומוטיב ומוצרי ה-IoT בחברה, דיפטי ואצ'אני, אשר סיפרה שהגתה את הרעיון לאחר ביקור בישראל בשנה שעברה, שבמהלכו נפגשה עם מספר חברות סטארט-אפ מקומיות. ואצ'אני: "בזירה העסקית של ימינו, חדשנות היא קריטית. חברות סטארט-אפ עם רעיונות מבריקים זקוקות לנתיב המהיר והאמין ביותר להצלחה ולצמיחה. התוכנית החדשה מספקת להם נתיב מהיר וכדאי כלכלית ליצירת אבות טיפוס, מה שמוביל לאמון רב יותר מצד משקיעים ויכול להוביל גם לגיוס הון".

הפגישות בישראל הובילו להגדרת אסטרטגיה גלובלית

התוכנית החדשה מיועדת לחברות שגייסו הון של עד 5 מיליון דולר. סטארט-אפים העומדים בקריטריון הזה יוכלו לקבל גישה לפורטפוליו רחב של מעבדים, בהם: משפחות המעבדים Cortex-A, Cortex-R ו-Cortex-M, שבבים גרפיים נבחרים ממשפחת ה-Mali, שבבי עיבוד תמונה, כלי-פיתוח, אבטחה ואבני בניין נוספות הנדרשות להבאת שבב למצב של אבטיפוס. ואצ'אני סיפרה שהרעיון עלה לאחר שנפגשה עם חברת Hailo הישראלית (המשתפת פעולה עם ARM כבר משנת 2016), ועם מספר חברות מקומיות המפתחות טכנולוגיות פורצות דרך בתחומי הרכב וה-IoT, והבינה שהעלות של רכישת רשיונות בשלבי הפיתוח הראשונים היא מחסום ממשי. "בעקבות זאת יזמנו התוכנית, המנמיכה לאפס את מחסום הכניסה שלהן לשוק".

חבילות הקניין הרוחני ש-ARM פותחת בפני חברות הסטארט-אפ
חבילות הקניין הרוחני ש-ARM פותחת בפני חברות הסטארט-אפ

במקביל, הכריזה Arm על שותפות אסטרטגית עם Silicon Catalyst, חממה הממוקדת בלעדית בתחום השבבים. חברי Silicon Catalyst יכולים כעת לגשת לקניין הרוחני של Arm, כלי EDA ואבות טיפוס של שבבים ללא עלות. התוכנית החדשה נשענת על הצלחת תוכנית Flexible Access של Arm שהושקה בשנה שעברה, ואיפשרה למשתתפים לקבל גישה מיידית לפורטפוליו טכנולוגי רחב תמורת דמי רישוי מופחית של 75,000 דולר. כיום משתתפות בתוכנית הזאת יותר מ-40 חברות בתחומי IoT, בינה מלאכותית, כלי-רכב אוטונומיים ואבזרים רפואיים לבישים.

למידע נוסף והצטרפות לתוכנית: Arm Flexible Access for Startups

סקר שוק שבוצע על-ידי חברת Semico עבור ARM, מגלה שבשנים האחרונות נוצר גל חדש של חברות סטארט-אפ בתחומים מתפתחים כמו בינה מלאכותית, כלי-רכב אוטונומיים ו-IoT. התוצאה: עלייה של פי עשרה בגיוסי ההון של חברות שבבים מתחילות בין השנים 2016 ו-2019, שהגיע להיקף של יותר מ-1.38 מיליארד דולר בחמש השנים האחרונות.

המחקר של Semico מגלה שכ-47% מחברות הסטארט-אפ בתחום השבבים פעילות בתחום המיחשוב עתיר הביצועים (High Performance Computing – HPC), כ-33% בתחום הרכב וכ-32% בתחום ה-IoT עם 32%. שוק היעד המרכזיים הם יישומים צרכניים (29%) ויישומי צבא ותעופה (21%). שוקי הקמעונאות והתקשורת מושכים פחות מ-10% מהחברות.

ישראל מדורגת שניה בעולם – וראשונה באירופה

שלא במפתיע, ארצות הברית מובילה: 55% מחברות הסטארט-אפ בתחום השבבים פועלות בארה"ב. אירופה אחראית לכ-29% מהחברות ואסיה לכ-16% מחברות הסטארט-אפ. ישראל מדורגת שנייה בעולם (אחרי ארה"ב) במספר חברות הסטארט-אפ. היא מקדימה מדינות כמו: גרמניה, צרפת, שוויץ, בריטניה והולנד המדורגות אחריה.

מבחינת ההשקעות מצבה של ישראל אפילו טוב יותר: היקף ההשקעות בחברות סטארט-אפ ישראליות גדול מהיקף ההשקעות המצטבר בחברות הפועלות בגרמניה, בבריטניה, בצרפת, בהולנד ובשוויץ – גם יחד.

לקבלת המחקר הקליקו: Semiconductor Startup Market Review

ARM הוסיפה בינה מלאכותית למיקרו-בקרים מסדרה Cortex-M

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת ARM הכריזה על תוסף של קניין רוחני (IP) המאפשר לבצע פעולות עיבוד רשתות נוירוניות גם במיקרו-בקרים החסכוניים ביותר שלה, ממשפחת Cortex-M. התוספת הזאת מופיעה בשתי תצורות: בתצורה אחת, החברה הכריזה על המעבד החדש Cortex-M55, אשר כולל מעגלי לימוד מכונה פנימיים, שלהערכת החברה מאיצים את הביצועים בתחום הבינה המלאכותית פי 15 בהשוואה למעבדים הקודמים במשפחת Cortex-M.

בתצורה השנייה, החברה הכריזה על מודול בינה מלאכותית מיניאטורי בשם Ethos-U55 NPU. מדובר בתכנון של מעגל microNPU, שהוא מימוש בחומרה של Neural Processing Unit המיועד לשמש במיקרו-בקרים ממשפחת Cortex-M. להערכת החברה, התוסף משפר פי 480 את ביצועי לימוד המכונה של המיקרו-בקרים מהסדרה הזאת.

לימוד מכונה במיליארדי התקנים

התוספת של בינה מלאכותית למעבדי Cortex-M מיועדת לאפשר הטמעה של יכולות בינה מלאכותית באבזרי IoT. "כדי לספק יכולות AI בכל מקום, יש צורך ביכולות לימוד מכונה מקומיים במיליארדי התקנים", אמרה מנהלת תחום אוטומטיב ו-IoT ב-ARM, דיפטי וצ'אני. "התוספות החדשות מבטיחות שאף התקן לא ייוותר מאחור. כעת ניתן להפעיל לימוד מכונה מקומי על-גבי ההתקן הקטן ביותר, ולפתוח את האפשרות לשילוב AI מאובטח בטווח רחב מאוד של יישומים".

החברה מסרה ש-Cortex-M55 ו-Ethos-U55 נתמכים באופן מלא במערך כלי התוכנה הקיימים של Cortex-M. בנוסף, כלי הפיתוח שלהם מאפשרים לבצע אינטגרציה ואופטימיזציה בסביבות לימוד המכונה המובילות, דוגמת TensorFLow Lite Micro. כדי להבטיח תכנונים מאובטחים וקבלת הסמכות PSA, המעבדים האלה ותכנוני הייחוס הנלווים (מבוססי Corstone), עובדים עם Arm TrustZone, המאפשרת שילוב קל יותר של האבטחה בתוך מערכת על-שבב מלאה.

קונסורציום לפיתוח מחשב ARM גנרי לרכב אוטונומי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מכונית הקונספט LQ של טויוטה, הממחישה את היכולות של רכב עתידי ממוחשב

חברת ARM הקימה קונסורציום חדש של חברות מתוום השבבים ומתחום הרכב, כדי לפתח תשתית מיחשוב גנרית עבור כלי-רכב אוטונומיים, המבוססת על הארכיטקטורה של ARM. הקבוצה החדשה בשם Autonomous Vehicle Computing Consortium – AVCC הוקמה על-ידי כמה מיצרניות השבבים הבולטות ביותר בתחום הרכב וכמה מחברות הרכב הגדולות בעולם.

לצד ARM עצמה, כוללת קבוצת המייסדים את Bosch, Continental, DENSO, General Motors, NVIDIA, NXP Semiconductors ואת חברת טויוטה. בשלב הראשון, הקבוצה תתמקד בפיתוח ערכת המלצות עבור הארכיטקטורה ופלטפורמת המיחשוב המתאימה לעמידה בדרישות של כלי-רכב אוטונומיים. המיפרט יוגדר בהתאמה לכל קטגוריה של כלי-רכב, ויתייחס לנושאים כמו גודל המערכת, טמפרטורות עבודה, צריכת הספק, דרישות אבטחה וכדומה.

"יש צורך בשיתוף פעולה בהיקף חסר תקדים"

הקונסורציום יקים קבוצות עבודה בכל אחד מהנושאים האלה, אשר יגדירו את הדרישות וימצאו פתרונות משותפים. הקונסורציום מזמין חברות נוספות להצטרף אליו, כדי להקים מערכת גדולה ומתואמת של ספקים וצרכנים. יו"ר הקונסורציום הוא טאקויה פוקושימה, מנהל מעבדת המחקר והפיתוח של חברת ג'נרל מוטורס. מנהלת תחום הרכב ב-ARM, דיפטי ואצ'אני, אמרה שהשימוש ההמוני במערכות חכמות, החל ממערכות ADAS וכלה באוטונומיות מלאה, "דורש שיתוף פעולה תעשייתי בהיקף חסר תקדים".

מנהל ההנדסה בחברת בוש, מיכאל מאייר, אמר שהחברה תתמקד בפיתוח מירפטים לפיתוח ממשקי API לכל אחד מאבני הבניין של הרכב האוטונומי. דנסו הודיעה שמטרתה שהצטרפות לקבוצה היא "יצירת פלטפורמה שיתופית עבור הרכב העתידי", וטויטה הודיעה שמטרת AVCC תהיה לפתח קונספט של פלטפורמת מיחשוב שתענה לכל צורכי הרכב.

מענה לאתגר של אינטל

הקבוצה החדשה מהווה תשובה ליוזמה של חברת אינטל מחודש יולי 2019, שבה הכריזה כי היא הגדירה מסגרת עקרונות לתכנון ובניית רכב אוטונומי, אשר גובשה בשיתוף פעולה עם 10 יצרניות רכב גדולות, בהן: אאודי, במוו, דיימלר, קונטיננטל ופולקסווגן. בניסוח הקווים המנחים השתתפה גם יצרנית השבבים אינפיניאון.

מסמך המסגרת שאינטל ו-10 השותפות הגדירו, קיבל את הכותרת Safety First for Automated Driving. הוא נועד להגדיר את האופן שבו יש לתכנן רכב אוטונומי שמטרתו המרכזית היא להפחית את משקל הגורם האנושי בתאונות הדרכים. המסמך מבוסס על ניתוח של כל התקנות הרגולטוריות המרכזיות בשוק הנוגעות לבטיחות כלי-רכב ונהיגה אוטונומית, ומיועד לספק מענה לכל הדרישות המופיעות בתקנות האלה.

חשיבות המסמך נעוצה בכך שהוא מבטא את ההתגבשות של קבוצה משפיעה של יצרני שבבים ויצרני רכב, אשר מנסה להגדיר תקן של נהיגה אוטונומית. בטווח הרחוק, הוא מיועד למקם את אינטל בעמדה שבה היא מובילה תקן תעשייתי בתחום שיהיה תחום ליבה מרכזי שלה בשנים הבאות. וזהו היעד שגם ARM מנסה להשיג באמצעות קבוצת AVCC, אולם במטרה שהארכיטקטורה שלה תהיה ארכיטקטורה מועדפת על-ידי התעשייה.

באטמ ו-ARM החלו לשווק פתרון משותף לניהול רשתות וירטואליות

פורסם בתאריך ע"י yochais

לאחר תהליך פיתוח משותף של כמעט שנה וחצי, חברת באטמ (BATM) מיקנעם וענקית השבבים הבריטית ARM החלו לשווק את הפיתרון המשותף שלהן לניהול רשתות וירטואליות. אתמול (ד') הודיעה באטמ על השלמת הפיתוח, מהר מן המתוכנן, של מערכת ההפעלה NFVTime, המאפשרת אופטימיזצית שירותי רשת וירטואליים בארכיטקטורה מבוססת ARM. באטמ מסרה כי בימים אלה כבר מתנהלים מגעים עם מספר מפעילי רשתות בארה"ב ואירופה להטמעת הפתרון.

פרויקט הפיתוח המשותף של ARM ובאטמ, אשר נחתם ביוני 2018, הובל על ידי Telco Systems, חברת-הבת של באטם בבריטניה המספקת פתרונות ניהול רשת מבוססי-תוכנה למפעילי תקשורת. מטרת שיתוף הפעולה, שכלל גם השקעה כספית מצד ARM בטלקו, היתה לפתח פתרון וירטואליזציית רשת (NFV) וניהול ציוד תקשורת  באתרי קצה (uCPE), שיתבסס על מעבדי ARM ויהווה תשתית לחדירה המסיבית של מכשירי IoT ושרתי קצה (MEC) בעידן הדור החמישי. הפיתוח הותאם במיוחד לציוד התקשורת של NXP ו-Marvell.

בדצמבר 2018 הידקו שתי החברות את היחסים ביניהן, עם הצטרפותה של פלטפורמת ה-NFV של באטם לאקוסיסטם Neuverse של ARM, המאגד את כל תשתיות הרשת, כגון מתגים, נתבים ושרתים, המתבססים על הארכיטקטורות של ARM.

פתרונות NFV הינם פלטפורמות מבוססות תוכנה המאפשרות לנהל את יישומי הרשת השונים באופן וירטואלי משרת מרוחק, ללא צורך בהתקנת חומרה חדשה באתרי הקצה. רשתות וירטואליות תמאפשרות להוסיף ולעדכן יישומים ולנהל את התעבורה בצורה יעילה ופשוטה יותר. פלטפורמת NFVTime של באטמ מאפשרת להפוך כל מתג רשת מבוסס ARM באתר הקצה למכונה וירטואלית המריצה יישומי רשת.

חטיבת התקשורת והסייבר של באטמ פעילה בתחומים כמו פלטפורמות תקשורת מהירות לליבת רשת התקשורת, פתרונות SDN ו-NFV, פתרונות סייבר לתשתיות תקשורת. מכירות החטיבה צמחו בשנת 2018 בכ-16.4% והתסכמו בכ-57.5 מיליון דולר, שהם כ-48% מכלל המכירות של באטמ.

Wiliot הישראלית פיתחה תגית בלוטות' ללא סוללה

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת הסמיקונדקטור הישראלית Wiliot שפיתחה חיישן אשר מאפשר להפוך כל מוצר צריכה לחכם,  הודיעה אתמול (ב') כי השלימה גיוס הון בהיקף של 30 מיליון דולר. סבב הגיוס הנוכחי התבצע לאחר שהחברה ביצעה מבדקים שהוכיחו את ביצועיו של החיישן החדשני שפיתחה, והשתתפו בו זרועות ההשקעה של שמות גדולים כמו אמזון, ARM, סמסונג וחברת Avery Dennison, המייצרת דבקים, אריזות ותגיות זיהוי לבגדים, ורואה ב-Wiliot השקעה אסטרטגית. Wiliot הוקמה ב-2017 על ידי מייסדי חברת Wilocity, שנמכרה לקואלקום ב-2014 תמורת 300 מיליון דולר. עד היום גייסה החברה כ-50 מיליון דולר.

Wiliot פיתחה חיישן בגודל של בול דואר שמאפשר לחבר כל מוצר צריכה באמצעות תקשורת בלוטות' לאינטרנט ולענן. פריצת הדרך הטכנולוגית בפיתוח של Wiliot הוא בכך שמדובר בחיישן הראשון מסוגו בעולם שהינו נטול סלולה: צריכת ההספק שלו מתבססת אך ורק על הפקת אנרגיה באמצעות אנטנה מגלי הרדיו המצויים במרחב. כך למעשה אורך חייו של החיישן הינו בלתי מוגבל.

את השבב של Wiliot, הכולל מעבד של ARM, ניתן להדפיס בפשטות על פלסטיק ונייר ולהדביקו בפשטות על פריטי לבוש, אריזות מזון, חפיסות תרופות ומיכלים שונים. תגית הבלוטות' יכולה להפוך כל מוצר לחכם ומאפשרת ליצרנים, מפיצים וקמעונאים לעקוב בזמן אמת אחר המוצר לכל אורך שרשרת האספקה, מקו הייצור והמחסן ועד החנות וצרכן הקצה, ולקבל אינפורמציה על המוצר, כגון אמפרטורה, משקל ותכולה, ועל אופן השימוש בו על ידי הצרכן.

תג הבלוטות' של Wiliot

מנכ"ל החברה ואחד ממייסדיה טל תמיר, סבור כי השימוש מערכות אלקטרוניות מתכלות, זולות ונטולות הוא מפתח עבור תעשיית ה-IoT בעתיד. "אנחנו על סיפו של שינוי דרמטי באופן שבו מוצרים מיוצרים, מופצים, נמכרים וממוחזרים. חיישנים בגודל תגית, שצריכת ההספק שלהם מתבססת על המרת קרינה סביבתית, יאפשרו לצרכנים אינטראקציות חדשות עם המוצר שעד כה לא היו אפשריות. מוצרים יוכלו לתקשר מתי הם נאספים, את הטמפרטורה שלהם, או מתי צריך לחדש את תכולתם. ללא סוללות ורכיבים יקרים אחרים, לתגיות הבלוטות' שלנו יש מחזור חיים ואנרגיה בלתי מוגבלים, והן מאפשרות לחבר לעולם האינטרנט של הדברים מיוצרים שעד כה היו בלתי מחוברים."

Wiliot מעסיקה היום כ-40 עובדים. המשרד המרכזי שלה נמצא בסן-דייגו, אך מרכז המחקר והפיתוח יושב בישראל.

 

GigaDevice הכריזה על מיקרו-מעבד Cortex-M23 הסיני הראשון

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת GigaDevice Semiconductor הסינית הכריזה על מיקרו-בקרים (MCU) מבוססי ARM אשר מיועדים להחליף מיקרו-בקרים ישנים בעלי 8 סיביות ו-16 סיביות. משפחת המיקרו-בקרים החדשה, GD32E230, מבוססת על מעבדי Arm Cortex-M23 בעלי 32 סיביות, ומיוצרת בטכנולוגיית הספק נמוך בתהליך של 55 ננומטר. מדובר במיקרו-בקר הסיני הראשון המבוסס על ארכיטקטורת Cortex-M23. המשפחה החדשה מופיעה ב-18 גרסאות שונות במארזי LQFP48, LQFP32, QFN32, QFN28, TSSOP20 ובמארז QFN20 בגדלים של 7X7 מ"מ ו-3X3 מ"מ.

המיקרו-בקרים פועלים בתדר עבודה של עד 72MHz ומופיעים ביחד עם זכרון פלאש משובת בנפחים של 16KB-64KB וזכרונות SRAM בנפחים של 4KB-8KB, ומגיעים לעוצמת עיבוד של עד 55DMIPS, שהיא גבוהה בכ-40% מעוצמת העיבוד של מיקרו-בקרים מקבילים הפועלים באמצעות מעבדי Cortex-M0. הרכיב כולל שני ממשקי תקשורת מסוג USART, שני ממשקי SPIs, שני ממשקי I2C וממשק I2S. הבקר כולל שעון 16 סיביות התומך באפנון PWM בעל שלוש פאזות ובממשק הרכשה מסוג Hall.

ליישומי signal conditioning, המיקרו-בקר כולל גם משווה אנלוגי בכניסה וביציאה וממיר ADC העובד בקצב של 2.6MSPS וברזולוציה של 12 סיביות. הרכיב פועל במתחי 1.8V-3.6V כאשר הכניסות והיציאות יכולות לקבל אותות במתח של 5V. זרם העבודה המקסימלי הוא 118μA/MHz והזרם במצב המתנה הוא 0.7μA. המיקרו-בקר מופיע ביחד עם כלי פיתוח ומיועד בעיקר ליישומי בקרה תעשייתית. חברת GigaDevice הוקמה בשנת 2005 ונסחרת בבורסה של שנחאי. היא מתמחה בייצור ואספקת זכרונות פלאש ומיקרו-בקרים 32 סיביות לכל סוגי היישומים.

למידע נוסף: 

YST electronics, רחוב שנקר 14 פתח-תקווה

טלפון: 03-9215005 או במייל: [email protected]

ARM הכריזה על מעבד ייעודי לשימוש ברכב אוטונומי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת ARM הבריטית (הנמצאת בבעלות תאגיד סופטבנק היפני) הכריזה על מעבד חדש ממשפחת Cortex-A, המיועד להפעיל את המחשבים המרכזיים בתוך כלי-רכב אוטונומיים. המעבד החדש, מדגם Arm Cortex-A76AE, מבוסס על משפחת המעבדים החזקים Cortex-A76, אולם כולל מספר שינויים במיקרו-ארכיטקטורה הפנימית, המיועדים לאפשר לו להתמודד עם אתגר הביצועים ואתגר הבטיחות הנדרשים בכלי-רכב אוטונומיים. מכאן גם הסיומת AE של המעבד, המבטאת Automotive Enhanced.

המרכיב המרכזי בהתאמת המעבד אל דרישות הרכב האוטונומי בא לידי ביטוי בהטמעת טכנולוגיית הבקרה Split-Lock. תקן הבטיחות ISO26262 מגדיר ארבע דרגות אמינות לפעולת מערכות אלקטרוניות בכלי רכב, במסגרת דרישות ASIL, קיצור של Automotive Safety Integrity Level. הרעיון הוא שכל תת-מערכת צריכה לעמוד בדרישות בטיחות שונות, בהתאם לחומרת ההשלכות של תקלה אם מתרחשת באותה תת-מערכת.

שתי שיטות נפרדות לבקרה עצמית

כך למשל, מערכת הבקרה על הבלמים צריכה לעמוד בדרישות הבטיחות המחמירות ביותר (ASIL D), מכיוון שתקלה במערכת הזו יכולה לגרום לאסון. בהשוואה אליה, המערכת השולטת על מנועים בתוך מושב הנהג יכולה לעמוד בדרישות בטיחות נמוכות (ASIL A), מכיוון שתקלה במערכת הזאת תשפיע רק על רמת הנוחיות של הנהג, אולם לא תגרום לאסון.

כדי לעמוד בכל הרמות שמוגדרות ב-ASIL, הוסיפה ARM למעבד החדש את מערך האבטחה Split-Lock, המאפשר להתאים את ההפעלה שלו לרמת הבטיחות של כל פונקציה בנפרד. מדובר בשתי טכנולוגיות בטיחות שונות, Lock-Step ו-Redundant execution. טכניקת Lock-Step היא הדרך המסורתית להבטיח פעולה תקינה של המעבד, ושהוא לא בצע טעויות עקב שגיאות רנדומליות במעגלים החשמליים.

תיאור סכמטי של שתי שיטות האבטחה ששולבו במעבד ARM Cortex-A76AE
תיאור סכמטי של שתי שיטות האבטחה ששולבו במעבד ARM Cortex-A76AE

בקרת "התאומים הזהים"

בשיטה הזו שני מעבדים זהים המשמשים "תאומים" מבצעים את אותה פעולה על-גבי אותם נתונים. הם מחוברים אחד לשני באמצעות משווים, המוודאים שהתוצאה המתקבלת היא זהה. במידה ויש הבדלים ביניהם, המערכת מבצעת סדרת בדיקות כדי לברר היכן התקבל נתון שגוי. מדובר במערך שהוכיח את יעילותו אולם הוא נעול בחומרה ולא נותן גמישות רבה. למרות שבפועל, המערכת מפעילה שני מעבדים, אולם מקבלת ביצועים יעילים של מעבד אחד בלבד, המערכת הזאת מעניקה ביצועים גבוהים ובטיחות גבוהה, במחיר של ירידה בגמישות.

טכניקת Redundant execution נקראת גם Lock Mode ומספקת מענה מסג שונה: מעבדים בעלי ביצועים גבוהים מבצעים פעולות מורכבות יותר שקשה להגדיר אותן בוודאות מראש ולכן במקרה הזה נהוג להשתמש בטכניקת היתירות בעיבוד, הממומשת באמצעות תוכנה. במקרה הזה, מרציים את היישום על-גבי שתי ליבות CPU שונות המנותקות אחת מהשנייה.

גמישות במחיר של מורכבות

התוצאות מועברות אל ליבת עיבוד עצמאית שלישית, המוגדרת כ-Safety Island, אשר עובדת במהירות שעון אחרת ותחת מערכת אספקת כוח נפרדת. המעבד השלישי אחראי על קבלת ההחלטה הסופית, מהיא התוצאה הנכונה של העיבוד. השיטה הזו מעניקה גמישות רבה בהרבה מכיוון שהיא מבוססת תוכנה, אולם היא מגדילה בשיעור ניכר את המורכבות של המערכת.

השבב החדש של ARM משלב את שתי השיטות באמצעות טכנולוגיית Split-Lock. היא מאפשרת בחירה כיצד להפעיל את השבב: במתכונת Lock-Step הנקראת גם lock mode, או במתכונת Redundant execution הנקראת גם split mode. ניתן להרחיב את הגמישות הזאת כדי לתמוך במתאגי תגובה אחרים, למשל הורדת רמת האבטחה במקרים מסויימים, כדי להמשיך ולתפקד מבלי לכבות את המערכת. המעבד החדש מיוצר בגיאומטריה של 7 ננומטר וכולל 16 ליבות.

ARM מנסה לבלום את RISC-V

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: כרטיס פיתוח של SiFive למערכות המבוססות על מעבדי RISC-V

חברת ARM מנסה לבלום את מגמת הפופולריות הגואה של מעבדי הקוד הפתוח RISC-V, ותספק את הקניין הרוחני של מעבדי Cortex-M ללקוחות אשר ישבצו אותם בתוך רכיבי FPGA של חברת Xilinx. כך דיווח מנהל קבוצת הניהול של המוצרים בחברה, פיל בר, בפוסט שהעלה באתר חברת ARM. היוזמה כוללת את המעבדים Cortex-M1 ו-Cortex-M3, שהם גרסאות מותאמות ל-FPGA של משפחת מעבדי Cortex-M0. היוזמה המשותפת של שתי החברות מיועדת להקל על השילוב של מעבדי ARM ושל תוכנות ARM בתכנונים המבוססים על רכיבים מיתכנתים מהמשפחות Spartan, Artix ו-Zynq של חברת Xilinx.

הקניין הרוחני (IP) של המעבדים יינתן באמצעות תוכנית DesignStart, שאותה החלה ARM להפעיל בשנת 2010, שנועדה לספק ערוץ גישה מהיר וזול לקניין רוחני של ARM. החברה הסבירה את הכנסת מעבדי Cortex-M לתוכנית DesignStart בכך שהיא עונה על צורך דחוף של התעשייה: תחזית לצמיחה של 74% במספר הרכיבים המיתכנתים (PLD ו-FPGA) שלהערכת גרטנר מאפיינת את השנים 2016-2022. אלא שעדיין לא ברור מדוע החברה החליטה לספק בחינם את הקניין הרוחני למעבד ההספק הנמוך הפופולרי ביותר שלה, בשלב זה ללקוחות זיילינקס.

כרטיס פיתוח של Lattice לרכיבי FPGA ממשפחת MACHXO2
כרטיס פיתוח של Lattice לרכיבי FPGA ממשפחת MACHXO2

קואליציה מאיימת של ענקיות הטכנולוגיה

יכול להיות שהיא מקבלת תמריץ מחברת זיילינקס במסגרת המאבק שלה במוצרים המתחרים של אינטל (לשעבר אלטרה), אולם יכול להיות שהפתרון טמון בהודעה שעלתה לפני מספר ימים באתר של פורום RISC-V: לקראת הכנס השנתי של איגוד משתמשי RISC-V שיתקיים בחודש דצמבר השנה, הכריז הארגון על תחרות SoftCPU לתכנון יישום של  RISC-V המיועד לשימוש ברכיבי FPGA. התחרות ממומנת על-ידי גוגל ו-Microchip ובמסגרתה מתבקשים המתחרים לתכנן יישום קוד פתוח לרכיבי FPGA של Microsemi ולרכיבי FPGA של חברת Lattice. כלומר, מדובר בפלטפרומת מעבד קוד פתוח המתחרה ב-ARM, ליישום ברכיבי FPGA המתחרים בזיילינקס.

ארכיטקטורת RISC-V מתחילה להתברר כרעיון שעשוי לשנות את פני התעשייה. היא פותחה לפני כשמונה שנים באוניברסיטת ברקלי במתכונת של ממשק ISA שיכול להקיץ מחשבים חזקים בגודל מילה של עד 128 סיביות. בשנת 2016 התעשייה החלה לאמץ את הרעיון והוקם ארגון התמיכה התעשייתי RISC-V Foundation, שנועד לקדם את השימוש בארכיטקטורת המחשוב החופשית. כיום הארגון נתמך על-ידי כמה מהחברות החזקות בתעשייה, בהן: גוגל, HP, יבמ, אורקל, מיקרוסמי, לאטיס, אנבידיה, קואלקום, ווסטרן דיג'יטל, מארוול, מיקרון, NXP, סמסונג, וואווי, TSMC ועוד.

המודל העסקי של RISC-V מאיים על ARM

גם התעשייה הישראלית מקדמת את מעבדי הקוד הפתוח. חברת מלאנוקס חברה בארגון במעמד של מייסד (founder), וחברת סיוה מהרצליה שבעבר נכשלה ברכישת ארכיטקטורת MIPS הצטרפה אליו במעמד של שותפה בכירה. הרעיון מתחיל להיכנס לשוק. חברת אנבידיה כבר התחילה להשתמש במעבדי RISC-V במספר מיקרו-בקרים, וחברת ווסטרן דיג'יטל מסרה לאחרונה שבשנת 2019 או 2020 היא תוציא לשוק פתרונות איחסון המנוהלים באמצעות מעבדי RISC-V.

בתוך כך, חברת הפאבלס SiFive מקליפורניה, החלה לספק שבבי מעבדים המבוססים על RISC-V לתעשיה. עבור ARM מדובר באיום מוחשי: קניין רוחני של מעבדים במתכונת של קוד פתוח, שניתן להורידם בחינם מאתר Github, מאיים על המודל העסקי שלה, המבוסס על מכירת קניין רוחני של מעבדים.

ARM הקימה חטיבת IoT נפרדת

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת ARM יוצאת אל מעבר לשוק הקניין הרוחני לתכנון מעבדים, ומתחילה לספק תשתיות IoT מקצה לקצה. השבוע החברה חשפה פתרון IoT מלא בשם Pelion IoT Platform, המספק תשתיות לפיתוח מוצרי IoT מרמת הרכיב ועד לרמת הענן. הפלטפורמה מאפשרת לבצע בדיקת תיפקוד של רכיבי IoT בכל סביבות התקשורת הקיימות לפני הוצאתם אל השוק. היא מתבססת על מערכת ההפעלה הפתוחה Mbed OS של ARM, ועל תשתית מתווכת ומאובטחת הכוללת שירותי ניהול הקישוריות, ניהול האבזרים וניהול המידע.

IoT זה לא רק שבבים

מדובר ביוזמה הגדולה ביותר של חברת ARM בשנים האחרונות. במסגרת הקמת החטיבה החדשה ביצעה החברה שתי רכישות ענק. בחודש יוני השנה היא רכשה את חברת Stream Technologies הסקוטית אשר פיתחה את פלטפורמת IoT-X, הניתנת במתכונת של פלטפורמה כשירות (PaaS) ומטפלת ברמה הפיסית של יצירת הקישוריות של האבזרים אל רשתות אלחוטיות דוגמת סלולר, LoRa, רשתות לווייניות. מיד לאחר העיסקה שולבה Stream בתשתית Mbed של ARM.

החודש השלימה החברה את המהלך הבא ורכשה את חברת Treasure Data מסן פרנסיסקו, אשר פיתחה תוכנה ארגונית מבוססת ענן לניתוח בסיסי נתונים גדולים מאוד במטרה לפשט את תהליך עיבוד הנתונים בארגונים גדולים. הטכנולוגיה של החברה מאפשרת לטפל במידע מגוון המגיע ממקורות שונים, כמו למשל מערכות CRM, מערכות מסחר אלקטרוני, אבזרי IoT ומידע מצד שלישי.

סכימה עקרונית של שירות Arm Pelion IoT Platform
סכימה עקרונית של שירות Arm Pelion IoT Platform

החברה מעסיקה כ-250 עובדים ושירות Enterprise Customer Data Platform שלה מטפל כיום בכ-2 מיליון אירועים בשנייה ומייצר 50 טריליון רשומות ביום. לפי הערכות בתעשייה שילמה ARM כ-600 מיליון דולר תמורת החברה. חברת ARM לא מסרה פרטים על גובה העיסקה, אולם נשיא קבוצת שירותי ה-IoT ב-ARM, דיפש פאטל, אמר שזו היתה העיסקה הגדולה ביותר של ARM.

פאטל העריך בפוסט שהעלה באתר החברה, שהעיסקה תאפשר ל-ARM לספק פתרון המטפל בכל סוגי המידע הארגוני, מרמת אבזר הקצה ועד לבסיס הנתונים המרכזי. "רכישת Treasure Data היא השלב האחרון בבניית מערך ה-IoT שלנו. הטכנולוגיה שלה, ביחד טכנולוגיית ניהול הקישוריות של Stream וביחד עם Arm Mbed Cloud והמומחיות שלנו בחומרה של התקני IoT, מאפשרים לנו לספק משהו חדש לחלוטין: Arm Pelion IoT Platform".

תעלומת העיסקה הסינית: מדוע סופטבנק מוכרת את ARM China למשקיעים סיניים?

פורסם בתאריך ע"י yochais

האם סופטבנק נאלצה למכור את השליטה בחברת הבת של ARM בסין בגלל לחץ מצד הרשויות? בשבוע שעבר הודיעה במפתיע ענקית הטכנולוגיה היפנית, סופטבק, שבשנת 2016 רכשה את יצרנית ארכיטקטורת השבבים הבריטת  ARM ב-32 מיליארד דולר, שהיא מכרה למשקיעים סיניים 51% מהמניות של החברה הבת ARM China תמורת 775 מיליון דולר. קבוצת המשקיעים שקיבלה את השליטה בחברה כוללת בין השאר את הבנק הלאומי של סין ואת חברת באיידו.

אומנם במסגרת ההסכם תמשיך ARM לקבל נתח משמעותי מהכנסות ARM China ממכירות רישיונות שימוש בקניין הרוחני, תמלוגים ותוכנה, אך היא כבר לא תיחשב לחברה בת של ARM, והכנסותיה לא ייכללו בדו"חות הכספיים של ARM וסופטבנק. העיתון המקצועי EETimes דיווח לאחרונה שלפני כחודש התחילה ARM להעביר קניין רוחני לחברה הבת הסינית.כדי שהיא תוכל למכור לחברות סיניות רישיונות לשימוש בקניין הרוחני של ARM ישירות בסין. על פי פרסומים בתקשורת ביפן ובסין, החברה החדשה צפויה לבצע הנפקה בבורסה בשנחאי.

תעשיית השבבים בסין נמצאת בשנים האחרונות במגמה של התרחבות משמעותית, והכנסותיה של ARM ממכירת רישיונות לחברות שבבים סיניות גדלות בהתאמה. בעשור האחרון צמחו הכנסותיה של ARM בסין ב-110%, ובשנת 2017 הגיין המכירות של ARM בסין להיקף של כ-300 מיליון דולר, כלומר כ-20% מכל מכירותיה בעולם. להערכת ARM, כ-95% מהשבבים המתקדמים שפותחו בסין התבססו על הטכנולוגיה שלה.

החלטה עסקית או צעד כפוי?

לאור הנתונים הללו, עולות שאלות רבות ביחס לעיסקה המפתיעה: מדוע סופטבנק מוותרת על השליטה בחטיבה עסקית משמעותית הפועלת בשוק צומח? מדוע לא המשיכה ARM לפעול בסין באותו אופן שהיא פועלת בשווקים אחרים באמצעות חברות בת שבבעלותה. ומדוע ARM מוותרת על קניין רוחני שנוצר לאורך שנים רבות? בהודעתה הרשמית סיפקה סופטבנק הסבר מעורפל מאוד לשאלות האלה: היא מסרה שיש לשוק הסיני יש מאפיינים ייחודיים שחייבו את המהלך וכי הקמת חברת הבת הסינית תסייע להתרחבות הפעילות של ARM בסין. חברת ARM לה התייחסה למהלך.

נראה שלא ניתן לנתק את המהלך למהלך אסטרטגי שממשלת סין מיישמת בשנים האחרונות: הקמת תעשיית סמיקונדוקטור מקומית ועצמאית גם ברמת הייצור וגם ברמת הפיתוח. בשנת 2015 הכריזה סין על תוכנית רב-שנתית שאפתנית תחת השם Made in China 2025, שבמסגרתה יקדיש הממשל הסיני משאבי עתק מטרתה לבסס תעשיית שבבים סינית עצמאית בתוך עשור, שתוכל לפתח ולייצר טכנולוגיות באופן מקומי תוך תלות מופחתת בטכנולוגיות זרות.

האיחוד האירופי מתחיל להיאבק על שימור הטכנולוגיה

בשנים האחרונות בלמה ארצות הברית, באמצעות הוועדה הפדרלית להשקעות זרות (CFIUS), מספר ניסיונות של גורמים סיניים לרכוש חברות טכנולוגיה אמריקניות, בטענה של שיקולי ביטחון לאומי. בחודש שעבר הנחית משרד הסחר בארצות הברית מכה קשה על יצרנית הסמרטפונים הסינית ZTE כאשר הטילה איסור על חברות טכנולוגיה אמריקניות לעשות עסקים עם ZTE לאחר שזו הפרה את האמברגו האמריקני על מסחר עם איראן וצפון קוריאה.

בשבוע שעבר הגישה נציבת הסחר של האיחוד האירופי, ססילה מלסטרום, קובלנה משפטית לארגון הסחר העולמי (WTO) כנגד סין בטענה כי שורה של חוקים חדשים בסין מקשים על חברות אירופיות שעושות עסקים בסין לשמור על הקניין הרוחני שלהן. בקובלנה שהגישה מציינת הנציבה כי סין מטילה על חברות זרות שורה של מגבלות המפלות ביניהן לבין חברות סיניות ומקשות עליהן לסחור באופן חופשי ולשמור על הקניין הרוחני שלהן.

לטענת הנציבה, חוקים אלה מפרים את אמנות הסחר שעליהן חתומה סין עם ארגון הסחר העולמי. מלסטרום טוענת שחברות אירופיות המגיעות לסין, "מחוייבות להעביר את הבעלות או את זכויות השימוש בטכנולוגיות שלהן לגופים סיניים, ונשללת מהן היכולת לנהל משא ומתן מסחרי חופשי בעסקאות העברת טכנולוגיה". המסמך מצייר תמונה שיכולה להסביר כיצד התקנות הרגולטוריות בסין דחפו את סופטבנק לבצע את עיסקת ARM China.

ייתכן שהפרשה נמצאת רק בתחילתה

גם אם התעלומה תתברר עד סופה וגם אם לאו, לעיסקה הזאת מרוויחה אחת מובהקת: תעשיית השבבים הסינית זוכה בגישה קלה אל הקניין הרוחני של ARM במחיר מציאה, שתאפשר לחברות סיניות להשיג יתרון תחרותי מובהק, הן בטכנולוגיה והן בעלות. עדיין לא ברורים לגמרי מה הם האופי והכמות של העברת הקניין הרוחני לסין. גם ARM וגם סופטבנק לא מוסרות פרטים. יכול להיות שזו תחילתה של שערוריה מסחרית-פוליטית חדשה, בעידן של מלחמות סחר בין מדינות.