עסקת ARM-אנבידיה מציבה דילמה רגולטורית

עיסקת המיזוג שנחתמה בין חברת אנבידיה לבין חברת ARM בשווי של כ-40 מיליארד דולר היכתה את התעשייה בהפתעה לא רק בגלל שהיא מייצרת מפת תחרות חדשה בתעשיית השבבים – במיוחד שבבי מחשבים ומעבדים – אלא גם בגלל היקפה. למעשה, מדובר בעיסקת המיזוג הגדולה ביותר בענף. היו אומנם נסיונות לבצע עסקאות גדולות יותר – אולם הם לא יצאו אל הפועל.

בשנת 2018 ניסתה קואלקום לרכוש את NXP תמורת 44 מיליארד דולר, אולם העיסקה בוטלה מכיוון שסין לא אישרה אותה – כמהלך תגמול למלחמת הסחר שיזם הנשיא טראמפ. באותה השנה התרחש אירוע דומה, אולם הפוך בכיוונו: חברת ברודקום ניסתה לבצע השתלטות עוינת על חברת קואלקום והגישה לבעלי המניות הצעת רכש בהיקף של 121 מיליארד דולר. אולם הנשיא טראמפ אסר על ביצוע העיסקה מחשש שהיא תפגע ביתרון הטכנולוגי של ארצות הברית בתחום התקשורת.

עסקת השבבים הגדולה ביותר בהיסטוריה

מלבד שתי העסקאות האלה, העיסקה היחידה שהתקרבה להיקף של עסקת ARM-אנבידיה היא מכירת ברודקום לאוואגו בשנת 2015 תמורת 37 מיליארד דולר. אחריה מדורגת העיסקה שבה רכשה סופטבנק את חברת ARM עצמה, בשנת 2016, תמורת 32 מיליארד דולר. בשנת 2019 הסתכמו המכירות של ARM בכ-1.8 מיליארד דולר, ובמחצית הראשונה של 2020 הן הגיעו להיקף של כמיליארד דולר. העיסקה נועדה לסייע לסופטבנק לסגור גירעון עמוק שנוצר בגלל סדרה של השקעות כושלות בחברות סטארט-אפ. היא גם תקבל קרוב ל-10% מהמניות של אנבידיה, שהיא אחת המחברות בעלות הצמיחה המהירה ביותר בשוק.

היסטורית, אנבידיה ו-ARM פעלו לפי מודלים עסקיים שונים ולרוב גם מול לקוחות שונים: אנבידיה התמקדה בתחום המעבדים הגרפיים ו-ARM בתחום הקניין הרוחני למעבדי CPU ומיקרו-בקרים. אולם התפתחות הבינה המלאכותית שינתה את המצב. אנבידיה הגדירה את עצמה מחדש כספקית מחשבי בינה מלאכותית, וחברת ARM נכנסה לתחום העיבוד הגרפי ומעבדי הבינה המלאכותית. הדבר יצר חפיפה גדולה מאוד בלקוחות ובמוצרים, למרות שהמודל העסקי נשאר שונה.

מניע מפתיע מאחורי העיסקה

דו"ח של האנליסט גאס ריצ'רד מחברת Northland Capital Markets שהגיע לידי Techtime מציג פרשנות מפתיעה מאחורי העיסקה, ובמיוחד מאחורי ההצהרה של אנבידיה שחברת ARM תוכל להמשיך לפעול במתכונת הקניין הרוחני שלה. להערכתו, הדבר נובע מהסיבה הפשוטה שאנבידיה אינה מתעניינת בשוק הקניין הרוחני, אלא בשוק אחר שהקניין הרוחני של ARM פותח בפניה.

ריצ'רד: "אנחנו מאמינים שאנבידיה רואה משהו אחר מעבר למכירת קניין רוחני, המהווה כ-1% בלבד ממחיר השבב. התעשייה נמצאת במעבר אל מתכונת מארזים חדשה המבוססת על מכירת שבבים במתכונת של chiplets. אנחנו מאמינים שאנבידיה מעוניינת למכור שבבי עיבוד מבוססי ARM במתכונת של chiplets, שמחירם גבוה עד פי 100 מאשר מכירת קניין רוחני בלבד".

וכמובן, קיים הנושא הגדול ביותר – הוספת הקניין הרוחני של ARM לתשתיות המחשוב של אנבידיה ולתשתיות הקישוריות שהיא קיבלה בעקבות עסקת מלאנוקס – הופכת את השילוב הזה לשחקן חדש המאיים ישירות על אינטל ומציע אלטרנטיבה מלאה לארכיטקטורת x86. להערכת חברת המחקר IC Insights, העיסקה יצרה חששות כבדים בשוק שהיא תגביל את הגישה של חברות רבות אל הטכנולוגיות החדשות של ARM. בקיצור: מונופול.

אנבידיה מנסה להפיג חששות

כדי להפיג את החששות האלה, מיהרה אנבידיה להצהיר ש-ARM תשמור על עצמאותה בעבודה מול יצרני שבבים אחרים – בהם גם המתחרים של אנבידיה עצמה – דוגמת קואלקום, סמסונג, מדיהטק ואחרות. הדבר כולל אפילו את אפל אשר החליטה להיפרד מארכיטקטורת x86 ולבסס את כל מוצריה על מעבדים עצמיים ממשפחת A, הכוללים את הקניין הרוחני של ARM.

חברת המחקר סבורה שמעבר לסוגיית המערכות על-גבי שבב (SoC) שבהן מוטמעת ARM, היא גם החברה המובילה כיום בשוק בתחום המיקרו-בקרים (microcontrollers). מעבדי ARM’s Cortex-M הם המעבדים הדומיננטיים בשוק המיקרו-בקרים. הדבר מעניק לאנבידיה מעמד חזק מאוד לרוחב כל רמות המיחשוב – משרתים למרכזי נתונים גדולים ועד לאבזרי קצה זעירים.

להערכת Techtime, לא בטוח שהחששות בשוק קיבלו מענה. אלה חלק מהנושאים המרכזיים שבהם יתעסקו הרגולטורים באירופה, בסין, בבריטניה ובארה"ב בחודשים הקרובים. יכול להיות שהם ייאלצו את אנבידיה לבנות "חומה סינית" המבטיחה את עצמאותה של ARM כדי שייאשרו את המיזוג. גם הצהרתו של מייסדי ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, שלפיה המכירות של ARM לא יהיו כפופות לתקנות הבקרה האמריקאיות על ייצוא טכנולוגי מכיוון שהטכנולוגיה פותחה בבריטניה, יכולות לייצר בעיה חדשה.

מסר עקיף לרגולטור הסיני

ההצהרה ככל הנראה נועדה למנוע חששות מהעיסקה בסין ולסלול את הדרך לקבלת אישור סיני למיזוג. אולם היא יכולה ליצור בעיה בארה"ב, שכן כל פרוייקט המשלב בין הטכנולוגיות של שתי החברות יכול להיתפש בארה"ב כטכנולוגיה קריטית שאסור לייצא אותה לסין. החשש הפשוט ביותר שעימו צריכה אנבידיה להתמודד הוא זה של הממשלה בבריטניה, אשר רוצה להבטיח ש-ARM תישאר בממלכה המאוחדת. זו הסוגיה הקלה ביותר לפתרון: הואנג הבטיח שהחברה תישאר בבריטניה ושאנבידיה תקים עבורה מרכז פיתוח גדול וחדש. מכל מקום, אם היא תצליח לעבור בשלום את כל המכשולים הללו – אנבידיה צופה שהעיסקה תסתיים בתוך 18 חודשים.

אנבידיה במגעים לרכישת ARM ב-40 מיליארד דולר

ככל הנראה שעיסקת המכירה של RM לאנבידיה מתקרבת לקראת השלמתה. אתמול (שבת) דיווחה סוכנות רויטרס שהמגעים התקדמו, וכעת אנבידיה מוכנה לשלם לסופטבנק 40 מיליארד דולר תמורת חברת ARM. בעקבות הידיעה, דרשה מפלגת הלייבור הבריטית מהממשלה להתערב בעסקה כדי להבטיח שהנהלת ARM תישאר מקיימבריג', בריטניה. שר הצללים לענייני כלכלה, אד מיליבנד, הודיע שהממשלה צריכה לדרוש מאנבידיה ערבויות לכך שהפעילות העיקרית של החברה תמשיך להתנהל מבריטניה.

חברת ARM נחשבת לחברת ההייטק החשובה ביותר בבריטניה. היא מעסיקה כ-6,500 עובדים בעולם, מהם כ-3,000 עובדים בבריטניה. כיום היא ספקית הקניין הרוחני למעבדים (IP) הגדולה בעולם ומחזיקה בכ-40% מהשוק העולמי של קניין רוחני (IP) למעבדים. בשנת 2016 היא נמכרה לחברת ההשקעות היפנית סופטבנק תמורת כ-32 מיליארד דולר.

הידיעות הראשונות על העסקה פורסמו בתחילת חודש אוגוסט 2020: העיתון וול סטריט ג'ורנל דיווח שבמאמץ לשפר את הריווחיות של סופטבנק, היא נמצאת במגעים למכירת ARM לאנבידיה. לפי הדיווח, נציגי אנבידיה נפגשו עם נציגי SoftBank, ובדקו את האפשרות לרכוש את ARM תמורת 32 מיליארד דולר. חברת אנבידיה היא יצרנית המעבדים הגרפיים הגדולה בעולם ואחת מהחברות המובילות בתחום המעבדים לבינה מלאכותית. היא נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-331 מיליארד דולר.

אנבידיה ו-ARM מכירות את ישראל

כמו בחודש שעבר, גם הפעם שלוש החברות לא הגיבו לפניות התקשורת וסרבו לאשר או להכחיש את הידיעה. רויטרס מסרה שהיא מתבססת על שני גורמים הקרובים לעסקה אשר גילו לה שבשבוע בא יימסרו לציבור פרטים נוספים. לפי הדיווח העיסקה כוללת גם מזומנים וגם החלפת מניות. שתי החברות פעילות בישראל: חברת מלאנוקס נמצאת בבעלות אנבידיה, ולחברת ARM יש מרכז פיתוח בישראל אשר פועל מרעננה ומעסיק כ-150 עובדים. המרכז הוקם בשנת 2015 בעקבות רכישת חברת Sansa Security הישראלית תמורת כ-80 מיליון דולר. כיום הוא מתמקד בפיתוח פתרונות אבטחה של רכיבים מקושרים (Connected Devices).

באטמ חתמה על הסכם רישיון עם ענקית טלקום מאסיה

חברת באטמ (BATM) חתמה על הסכם רישיון ראשון עם ספקית תקשורת לשימוש בפלטפורמה שפיתחה בשיתוף חברת ARM לניהול רשתות וירטואליות (NFV) לארגונים. לפי הודעת החברה הבוקר, מדובר בחברת טלקום, שמרכזה באסיה ואשר מספקת שירותים לארגונים וחברות בינלאומיים. לדברי באטמ, בין לקוחותיה של חברת הטלקום נמנים מאות מפעילות תקשורת מ-160 מדינות. מנייתה של באטמ מזנקת היום במסחר בתל-אביב בכ-17%.

חברת הטלקום תשתמש בפלטפורמה של באטמ ו-ARM כדי להקים רשתות וירטואליות ללקוחותיה ולהציע זאת כשירות חדש. באטם תקבל עמלה בעבור כל פריסה של רשת וירטואלית אצל לקוח של חברת הטלקום. מבאטמ נמסר כי הסכם הרישיון הוא לשלוש שנים וכי הוא נחתם לאחר ביצוע הוכחות היתכנות.

באטמ פיתחה, דרך חברת-הבת שלה בבריטניה Telco Systems, מערכת הפעלה אוניברסלית בשם NFVTime שמאפשרת לפרוס רשתות וירטואליות (NFV) ולנהל את היישומים השונים על-גבי חומרה המבוססת על ארכיטקטורת RISC של Arm. להערכת החברות, הפתרון המשולב מאפשר לספקיות תקשורת להוזיל את עלויות החומרה של רשתות הקצה ולנהל בצורה גמישה יותר את יישומי הרשת בהתאם לצרכי הלקוח.

יישומי רשת בעידן הדור החמישי

שיתוף הפעולה בין באטמ ל-Arm החל לפני כשנתיים, ובדצמבר 2018 הידקו שתי החברות את היחסים ביניהן, עם הצטרפותה של פלטפורמת ה-NFV של באטמ לאקוסיסטם Neuverse של ARM, המאגד את כל תשתיות הרשת, כגון מתגים, נתבים ושרתים, המתבססים על הארכיטקטורות שלה.

פתרונות NFV הינם פלטפורמות מבוססות תוכנה המאפשרות לנהל את יישומי הרשת השונים באופן וירטואלי משרת מרוחק, ללא צורך בהתקנת חומרה חדשה באתרי הקצה. רשתות וירטואליות מאפשרות להוסיף ולעדכן יישומים ולנהל את התעבורה בצורה יעילה ופשוטה יותר. פלטפורמת NFVTime של באטמ מאפשרת להפוך כל יחידת-קצה (white box) מבוססת ARM באתר הקצה למכונה וירטואלית המריצה יישומי רשת.

בתחילת החודש השלימה וודאפון (Vodafon) בהצלחה בדיקת ההיתכנות, שנערכה במעבדות וודאפון בבריטניה. הצלחת הפיילוט עשוי להוביל לאימוץ מסחרי של הפתרון על ידי וודאפון.

סינופסיס תפתח מערכת אוטומטית לאבטחת שבבים

הסוכנות למחקרי בטחון מתקדמים בארה"ב (DARPA) בחברה בחברת סינופסיס (Synopsys) כספקית ראשית בתכנית המימוש האוטומטי של סיליקון מאובטח (AISS). מטרת התכנית היא לבצע אוטומציה של הכללת מנגנונים סקלביליים לאבטחת חומרה ב-IP ובמערכות על גבי שבב. התוכנית תימשך ארבע שנים ובמהלכה סינופסיס תשתף פעולה עם מומחים אחרים מהמגזר הפרטי ומאוניברסיטאות, כולל ARM, בואינג, UltraSoC וגורמי אקדמיה בארה"ב.

התרחבות השימוש בשירותי IoT מביאה עימה סכנות חדשות, במיוחד התמקדות של מדינות והאקרים בחולשות החומרה כדי לפרוץ את רכן את המערכות. הסוכנות האמריקאית לפיתוח ביטחוני מתקדם (DARPA) מעריכה שהתעשייה מתקשה להתמודד עם האתגר הזה ממספר סיבות: מחסור בידע, העלות והמורכבות של יישום פתרונות אבטחת חומרה, ומחסור בכלי תכנון מוכווני אבטחה ובקניין רוחני (IP) הולם. הבעיה הופכת לסיכון בטחוני מרגע שרכיבים לא מאובטחים מותקנים במערכות קריטיות.

הגנה כוללת מרמת הזליגה האלקטרומגנטית ועד לשרשרת האספקה

על הרקע הזה הסוכנות יזמה את תוכנית היישום האוטומטית של אבטחת רכיבים (Automatic Implementation of Secure Silicon – AISS). המטרה: פיתוח תהליך אוטומטי להטמעת מערכי אבטחה בתוך השבב בלא פגיעה ביעדים האחרים של התכנון. המטרה המוצהרת של התוכנית: קיצור זמן ההטמעה של מערך אבטחה (ברמת RTL) בתוך השבב מ-12 חודשים – לשבוע אחד בלבד. הקבוצה שנבחרה לפיתוח הפתרון כוללת את חברת סינופסיס, ARM, בואינג, יבמ ומספר אוניברסיטאות בארצות הברית.

מנהל התוכנית ב-DARPA, סרג' ליף, אמר שהפיתוח מיועד לספק מענה לארבעה איומים עיקריים: התקפות המבוססות על מידע פיסיקלי הקשור לפעולת המערכת (side channel attacks) כמו למשל, שינויים בצריכת ההספק, שינוי בטמפרטורות, צלילים, הפרעות אלקטרומגנטיות וכדומה; השתלת מודול עויין בתוך התכנון (Hardware Trojan); הנדסה הפוכה (Reverse Engineering) והתקפות על שרשרת האספקה (למשל זיוף רכיבים).

הפרוייקט יתנהל בשני ערוצים במקביל: הערוץ הראשון יתמקד בפיתוח "מנוע אבטחה" שיספק יכולת אוטומטית להגנת החומרה המתוכננת. הוא יובל על-ידי סינופסיס ויתבצע על-גבי פלטפורמת ARM. הערוץ השני יתמקד בפיתוח מערך המספק הגנה מלאה על שרשרת האספקה כדי למנוע חדירת רכיבים מזוייפים למערכות קריטיות. הוא יובל על-ידי נורתרופ גרומן בשיתוף עם חברת יבמ.

מי בכלל יכול לקנות את חברת ARM?

יצרנית המעבדים הגרפיים הגדולה בעולם ואחת מהחברות המובילות בתחום המעבדים לבינה מלאכותית, אנבידיה (Nvidia), נמצאת במו"מ חשאי לרכישת חברת ARM, שהיא ספקית הקניין הרוחני למעבדים (IP) הגדולה בעולם. כך דיווחה סוכנות בלומברג בסוף השבוע, מפי אנשים הקשורים לעיסקה. סוכנות הידיעות מסרה שנציגי אנבידיה נפגשו עם נציגי SoftBank, ובדקו את האפשרות לרכוש את ARM תמורת 32 מיליארד דולר. זהו המחיר שסופטבנק שילמה ביולי 2016, כאשר היא רכשה את ARM.

עדיין מודקם מדי להעריך האם תתקיים עיסקה ומה יהיה המחיר הסופי. כמו-כן, יכול להיות שייכנסו לתמונה גורמים נוספים. מכל מקום, היא מפנה את תשומת הלב אל שוק הקניין הרוחני בתעשיית השבבים העולמית, וחושפת בעיה מסויימת ש-ARM מתמודדת איתה ועדיין לא מצאה לה פתרון. חברת ARM אינה מייצרת את השבבים שלה בעצמה אלא מפתחת את הארכיטקטורה של השבבים ומוכרת לחברות את הזכות לעשות שימוש בארכיטקטורה ובפטנטים שלה במכשירים שלהם. היא נחשבת למובילה בתחומים כמו מובייל ומיקרו-בקרים, ושולטת כמעט ללא עוררין במעבדים המוטמעים ברכיבים תעשייתיים שאינם מעבדי מחשבים.

התוצאות של ARM איכזבו את סופטבנק

לפני כשבוע פירסם האנליסט ג'ים טארלי מאמר הסוקר את מצבה של חברת ARM, והגיע למסקנה שככל הנראה סופטבנק צפויה למכור אותה. אחת מהסיבות היא הירידה ההדרגתית במכירות של ARM, הקשורה לשינויים בשוק הקניין הרוחני בתעשיית השבבים. מנתוני חברת המחקר IPnest עולה שבשנת 2019 ירדו המכירות של חברת ARM ב-0.1%, בעוד שהמכירות של שתי המתחרות הגדולות ביותר שלה צמחו: מכירות הקניין הרוחני של סינופסיס (Synopsys) צמחו בכ-13.8% ומכירות הקניין הרוחני של חברת קיידנס (Cadence) צמחו ב-22.9%.

אומנם יש ל-ARM מעמד דומיננטי בתעשייה והיא מחזיקה בכ-40% משוק ה-IP בעולם, אבל עצם העובדה שהיא לא צומחת בשוק אשר גדל בקצב שנתי של 5% מצביעה על בעיה. חברת ARM מתמודדת עם בעיה נוספת, עיקר המכירות שלה הן בתחום הקניין הרוחני למעבדי CPU. אולם משקלו של התחום הזה נמצא בירידה. בשנת 2017 הוא תפס 40.8% משוק ה-IP העולמי, ובשנת 2019 הוא ירד לכ-37.2% מהשוק העולמי. הצמיחה התפזרה על פני תחומים אחרים, כאשר התחום בעל הצמיחה הגדולה ביותר הוא קניין רוחני של ממשקי תקשורת. התחום הזה צומח בקצב של 18% בשנה ותפס בשנת 2019 כ-22% משוק ה-IP כולו.

הבעיה אינה של ARM בלבד. גם ספקיות אחרות של קניין רוחני למעבדים, כמו Imagination ו-Wave Computing סובלות מירידה במכירות. אולם משקלן בשוק זעום בהשוואה ל-ARM. מנגד, חברת ARM מתמודדת עם כעס גובר בשוק לנוכח המחירים הגבוהים שהיא גובה. חברות רבות מסתכלות כל הארכיטקטורה הפתוחה RISC-V ותוהות מדוע אי אפשר להוריד מחירים. אומנם הארכיטקטורה הזאת עדיין נמצאת בשולי השוק, אולם חברות גדולות כבר הצהירו על תמיכה או לפחות "עניין" באופציה הזאת.

היכן גוגל, אמזון ומיקרוסופט?

אלא שמכאן ועד לרכישת ARM הדרך ארוכה: ספקית קניין רוחני צריכה להיות חברה שאינה מתחרה בלקוחות שלה, וכמעט כל החברות הגדולות שיכולות לרכוש את ARM יתחרו בלקוחות שלהן: אפל היא לקוחה גדולה מאוד של ARM, אבל גם המתחרות שלה הן לקוחות גדולות של ARM. אינטל מתחרה ב-ARM, ואם היא תרכוש אותה היא תספק קניין רוחני למתחרות שלה. חברת אנבידיה נמצאת במצב דומה בתחום המעבדים הגרפיים, מכיוון שהרבה מהמתחרות שלה נשענות על מעבדי Mali GPU של ARM.

לכן ג'ים טארלי מעריך שיכול להיות שהמועמדים הסופיים לרכישת ARM יהיו סינופסיס, קיידנס או מנטור (הנמצאת בבעלות סימנס). להערכת Techtime מדובר בארוחה גדולה מדי עבור שלושת חברות ה-IP האלה. סינופסיס וקיידנס נסחרות בבורסה לפי שווי שוק של כ-30.5 מיליארד דולר כל אחת. אם אחת מהן תבצע את המהלך, זה יהיה מהלך דרמטי שיגדיר אותה מחדש. אולי יש מועמדים מסוג אחר: ענקיות הענן מגבירות בשנים האחרונות את פעילותן בתחום פיתוח השבבים.

לא מן הנמנע שמרגע ש-ARM עומדת על המדף, היא תעורר את עניין בצידן של גוגל, אמזון ומיקרוסופט. אלא שגם אם הן יכנסות לתמונה, המהלך יהיה כרוך בסיוט רגולטורי שיכול להרתיע אותן. ולכן קיימת אפשרות סבירה מאוד שסופטבנק תבחר בנתיב הבטוח והפחות רווחי: הנפקה מחודשת של ARM – ומכירתה לציבור הרחב – ולא לאחת מהחברות הטכנולוגיות.

חברת ARM מתנתקת מחטיבת שירותי ה-IoT

חברת ARM מתכננת להתנתק מפעילות מתן שירותי ה-IoT, שאליה היא נכנסה בשנת 2018, ולהתמקד בתחום המסורתי של קניין רוחני (IP) עבור יצרני שבבים ומעבדים. החברה מתכננת להקים חברות בנות חדשות בבעלות SoftBank (הבעלים של ARM) אשר יקבלו לידיהן את שתי הפעילויות המרכזיות שלה בתחום שירותי ה-IoT: חטיבת IoT Platform וחטיבת Treasure Data. עם השלמת המהלך, החברה תעמיק את המיקוד בפיתוח תחום ה-IP, ותעבוד בשיתוף פעולה עם הגופים החדשים שיוקמו.

מנכ"ל ARM, סיימון סיגרס (בתמונה למעלה), הסביר שהמהלך יעניק שני יתרונות: החברה תוכל להרחיב את פתרונות העיבוד לשווקים רחבים יותר, והפוטנציאל קבוצת ה-IoT יתממש בצורה טובה יותר במתכונת של חברות חדשות ובעלות צמיחה מהירה. המהלך תלוי עדיין בקבלת אישורים, אולם צפוי להסתיים עד סוף ספטמבר 2020.

הפעילות בישראל מחוץ למהלך

ההיפרדות לא צפויה להשפיע על פעילות מרכז הפיתוח הישראלי של ARM, אשר פועל מרעננה ומעסיק כיום כ-150 עובדים. המרכז הוקם בשנת 2015 בעקבות רכישת חברת Sansa Security הישראלית תמורת כ-80 מיליון דולר.  כיום הוא מתמקד בפיתוח פתרונות אבטחה של רכיבים מקושרים (Connected Devices). עדיין לא ברור האם המרכז הישראלי כולו ייפרד מחברת ARM, או שרק חלקים ממנו, שכן הוא עוסק בפיתוח טכנולוגיות אבטחה גם לתחום ה-IoT וגם לארכיטקטורות האחרות של ARM.

יכול להיות שהפעילות אפילו תורחב, שכן תחום ה-IoT בעל חשיבות מרכזית: מהחברה נמסר ל-Techtime שכרבע מכלל 6 מיליארד הרכיבים היוצאים לשוק בכל רבעון, והמכילים קניין רוחני של החברה, מיועדים לאבזרים מקושרים זעירים ולאבזרי IoT. ייתכן שהמניע למהלך קשור לתפישה של ARM שלפיה אנחנו נמצאים כיום בדור המיחשוב החמישי, המאופיין בהטרוגניות חישובית.

השוק זקוק להרבה מאוד פתרונות עיבוד המבוססים על היתרונות הנפרדים של ארכיטקטורות שונות: CPU, GPU, DSP ומעבדי בינה מלאכותית מבוססי רשתות נוירוניות. "אנחנו נבנה מערך שיספק ללקוחות את כל ארכיטקטורות העיבוד השונות בהתאם לצורך של כל יישום", אמר ל-Techtime מנהל קבוצת הקניין הרוחני (IP) בחברה, רנה האאס, בראיון שהתקיים בשנה שעברה.

קבוצת שירותי ה-IoT של ARM הוקמה באוגוסט 2018, על-בסיס שתי שתי רכישות גדולות: ביוני 2018 היא רכשה את חברת Stream Technologies הסקוטית אשר פיתחה את פלטפורמת IoT-X, המטפלת ברמה הפיסית של יצירת הקישוריות של האבזרים אל רשתות אלחוטיות דוגמת סלולר, LoRa ורשתות לווייניות. באוגוסט 2018 היא רכשה את חברת Treasure Data מסן פרנסיסקו תמורת 600 מיליון דולר, אשר פיתחה תוכנה ארגונית מבוססת ענן לניתוח בסיסי נתונים גדולים מאוד, מאפשרת לטפל במידע מגוון המגיע מערכות CRM, מערכות מסחר אלקטרוני, אבזרי IoT ומידע מצד שלישי.

ARM תספק קניין רוחני בחינם

חברת Arm הכריזה בישראל על הרחבת תוכנית Flexible Access שהוכרזה ביולי 2019, והוספת מרכיב חדש בשם Arm® Flexible Access for Startups, המעניקה לחברות סטארט-אפ גישה ללא עלות לפורטפוליו רחב מאוד של קניין הרוחני וידע של Arm, ביחד עם תמיכה טכנית וגישה לתוכניות הדרכה. מטרת התוכנית היא לאפשר לחברות סטארט-אפ הנמצאות בתחילת דרכן להגיע במהירות לבניית אבטיפוס ולייצור מסחרי של השבבים, כאשר ההכנסות של ARM יגיעו מהתמלוגים שישלמו החברות כאשר יתחילו למכור, ולא מרשיונות השימוש בקניין הרוחני.

התוכנית נחשפה בפני עיתונאים ישראלים (בשיחת זום טראנס-אטלנטית) על-ידי סגנית נשיא בכירה ומנהלת פעילות האוטומוטיב ומוצרי ה-IoT בחברה, דיפטי ואצ'אני, אשר סיפרה שהגתה את הרעיון לאחר ביקור בישראל בשנה שעברה, שבמהלכו נפגשה עם מספר חברות סטארט-אפ מקומיות. ואצ'אני: "בזירה העסקית של ימינו, חדשנות היא קריטית. חברות סטארט-אפ עם רעיונות מבריקים זקוקות לנתיב המהיר והאמין ביותר להצלחה ולצמיחה. התוכנית החדשה מספקת להם נתיב מהיר וכדאי כלכלית ליצירת אבות טיפוס, מה שמוביל לאמון רב יותר מצד משקיעים ויכול להוביל גם לגיוס הון".

הפגישות בישראל הובילו להגדרת אסטרטגיה גלובלית

התוכנית החדשה מיועדת לחברות שגייסו הון של עד 5 מיליון דולר. סטארט-אפים העומדים בקריטריון הזה יוכלו לקבל גישה לפורטפוליו רחב של מעבדים, בהם: משפחות המעבדים Cortex-A, Cortex-R ו-Cortex-M, שבבים גרפיים נבחרים ממשפחת ה-Mali, שבבי עיבוד תמונה, כלי-פיתוח, אבטחה ואבני בניין נוספות הנדרשות להבאת שבב למצב של אבטיפוס. ואצ'אני סיפרה שהרעיון עלה לאחר שנפגשה עם חברת Hailo הישראלית (המשתפת פעולה עם ARM כבר משנת 2016), ועם מספר חברות מקומיות המפתחות טכנולוגיות פורצות דרך בתחומי הרכב וה-IoT, והבינה שהעלות של רכישת רשיונות בשלבי הפיתוח הראשונים היא מחסום ממשי. "בעקבות זאת יזמנו התוכנית, המנמיכה לאפס את מחסום הכניסה שלהן לשוק".

חבילות הקניין הרוחני ש-ARM פותחת בפני חברות הסטארט-אפ
חבילות הקניין הרוחני ש-ARM פותחת בפני חברות הסטארט-אפ

במקביל, הכריזה Arm על שותפות אסטרטגית עם Silicon Catalyst, חממה הממוקדת בלעדית בתחום השבבים. חברי Silicon Catalyst יכולים כעת לגשת לקניין הרוחני של Arm, כלי EDA ואבות טיפוס של שבבים ללא עלות. התוכנית החדשה נשענת על הצלחת תוכנית Flexible Access של Arm שהושקה בשנה שעברה, ואיפשרה למשתתפים לקבל גישה מיידית לפורטפוליו טכנולוגי רחב תמורת דמי רישוי מופחית של 75,000 דולר. כיום משתתפות בתוכנית הזאת יותר מ-40 חברות בתחומי IoT, בינה מלאכותית, כלי-רכב אוטונומיים ואבזרים רפואיים לבישים.

למידע נוסף והצטרפות לתוכנית: Arm Flexible Access for Startups

סקר שוק שבוצע על-ידי חברת Semico עבור ARM, מגלה שבשנים האחרונות נוצר גל חדש של חברות סטארט-אפ בתחומים מתפתחים כמו בינה מלאכותית, כלי-רכב אוטונומיים ו-IoT. התוצאה: עלייה של פי עשרה בגיוסי ההון של חברות שבבים מתחילות בין השנים 2016 ו-2019, שהגיע להיקף של יותר מ-1.38 מיליארד דולר בחמש השנים האחרונות.

המחקר של Semico מגלה שכ-47% מחברות הסטארט-אפ בתחום השבבים פעילות בתחום המיחשוב עתיר הביצועים (High Performance Computing – HPC), כ-33% בתחום הרכב וכ-32% בתחום ה-IoT עם 32%. שוק היעד המרכזיים הם יישומים צרכניים (29%) ויישומי צבא ותעופה (21%). שוקי הקמעונאות והתקשורת מושכים פחות מ-10% מהחברות.

ישראל מדורגת שניה בעולם – וראשונה באירופה

שלא במפתיע, ארצות הברית מובילה: 55% מחברות הסטארט-אפ בתחום השבבים פועלות בארה"ב. אירופה אחראית לכ-29% מהחברות ואסיה לכ-16% מחברות הסטארט-אפ. ישראל מדורגת שנייה בעולם (אחרי ארה"ב) במספר חברות הסטארט-אפ. היא מקדימה מדינות כמו: גרמניה, צרפת, שוויץ, בריטניה והולנד המדורגות אחריה.

מבחינת ההשקעות מצבה של ישראל אפילו טוב יותר: היקף ההשקעות בחברות סטארט-אפ ישראליות גדול מהיקף ההשקעות המצטבר בחברות הפועלות בגרמניה, בבריטניה, בצרפת, בהולנד ובשוויץ – גם יחד.

לקבלת המחקר הקליקו: Semiconductor Startup Market Review

ARM הוסיפה בינה מלאכותית למיקרו-בקרים מסדרה Cortex-M

חברת ARM הכריזה על תוסף של קניין רוחני (IP) המאפשר לבצע פעולות עיבוד רשתות נוירוניות גם במיקרו-בקרים החסכוניים ביותר שלה, ממשפחת Cortex-M. התוספת הזאת מופיעה בשתי תצורות: בתצורה אחת, החברה הכריזה על המעבד החדש Cortex-M55, אשר כולל מעגלי לימוד מכונה פנימיים, שלהערכת החברה מאיצים את הביצועים בתחום הבינה המלאכותית פי 15 בהשוואה למעבדים הקודמים במשפחת Cortex-M.

בתצורה השנייה, החברה הכריזה על מודול בינה מלאכותית מיניאטורי בשם Ethos-U55 NPU. מדובר בתכנון של מעגל microNPU, שהוא מימוש בחומרה של Neural Processing Unit המיועד לשמש במיקרו-בקרים ממשפחת Cortex-M. להערכת החברה, התוסף משפר פי 480 את ביצועי לימוד המכונה של המיקרו-בקרים מהסדרה הזאת.

לימוד מכונה במיליארדי התקנים

התוספת של בינה מלאכותית למעבדי Cortex-M מיועדת לאפשר הטמעה של יכולות בינה מלאכותית באבזרי IoT. "כדי לספק יכולות AI בכל מקום, יש צורך ביכולות לימוד מכונה מקומיים במיליארדי התקנים", אמרה מנהלת תחום אוטומטיב ו-IoT ב-ARM, דיפטי וצ'אני. "התוספות החדשות מבטיחות שאף התקן לא ייוותר מאחור. כעת ניתן להפעיל לימוד מכונה מקומי על-גבי ההתקן הקטן ביותר, ולפתוח את האפשרות לשילוב AI מאובטח בטווח רחב מאוד של יישומים".

החברה מסרה ש-Cortex-M55 ו-Ethos-U55 נתמכים באופן מלא במערך כלי התוכנה הקיימים של Cortex-M. בנוסף, כלי הפיתוח שלהם מאפשרים לבצע אינטגרציה ואופטימיזציה בסביבות לימוד המכונה המובילות, דוגמת TensorFLow Lite Micro. כדי להבטיח תכנונים מאובטחים וקבלת הסמכות PSA, המעבדים האלה ותכנוני הייחוס הנלווים (מבוססי Corstone), עובדים עם Arm TrustZone, המאפשרת שילוב קל יותר של האבטחה בתוך מערכת על-שבב מלאה.

קונסורציום לפיתוח מחשב ARM גנרי לרכב אוטונומי

בתמונה למעלה: מכונית הקונספט LQ של טויוטה, הממחישה את היכולות של רכב עתידי ממוחשב

חברת ARM הקימה קונסורציום חדש של חברות מתוום השבבים ומתחום הרכב, כדי לפתח תשתית מיחשוב גנרית עבור כלי-רכב אוטונומיים, המבוססת על הארכיטקטורה של ARM. הקבוצה החדשה בשם Autonomous Vehicle Computing Consortium – AVCC הוקמה על-ידי כמה מיצרניות השבבים הבולטות ביותר בתחום הרכב וכמה מחברות הרכב הגדולות בעולם.

לצד ARM עצמה, כוללת קבוצת המייסדים את Bosch, Continental, DENSO, General Motors, NVIDIA, NXP Semiconductors ואת חברת טויוטה. בשלב הראשון, הקבוצה תתמקד בפיתוח ערכת המלצות עבור הארכיטקטורה ופלטפורמת המיחשוב המתאימה לעמידה בדרישות של כלי-רכב אוטונומיים. המיפרט יוגדר בהתאמה לכל קטגוריה של כלי-רכב, ויתייחס לנושאים כמו גודל המערכת, טמפרטורות עבודה, צריכת הספק, דרישות אבטחה וכדומה.

"יש צורך בשיתוף פעולה בהיקף חסר תקדים"

הקונסורציום יקים קבוצות עבודה בכל אחד מהנושאים האלה, אשר יגדירו את הדרישות וימצאו פתרונות משותפים. הקונסורציום מזמין חברות נוספות להצטרף אליו, כדי להקים מערכת גדולה ומתואמת של ספקים וצרכנים. יו"ר הקונסורציום הוא טאקויה פוקושימה, מנהל מעבדת המחקר והפיתוח של חברת ג'נרל מוטורס. מנהלת תחום הרכב ב-ARM, דיפטי ואצ'אני, אמרה שהשימוש ההמוני במערכות חכמות, החל ממערכות ADAS וכלה באוטונומיות מלאה, "דורש שיתוף פעולה תעשייתי בהיקף חסר תקדים".

מנהל ההנדסה בחברת בוש, מיכאל מאייר, אמר שהחברה תתמקד בפיתוח מירפטים לפיתוח ממשקי API לכל אחד מאבני הבניין של הרכב האוטונומי. דנסו הודיעה שמטרתה שהצטרפות לקבוצה היא "יצירת פלטפורמה שיתופית עבור הרכב העתידי", וטויטה הודיעה שמטרת AVCC תהיה לפתח קונספט של פלטפורמת מיחשוב שתענה לכל צורכי הרכב.

מענה לאתגר של אינטל

הקבוצה החדשה מהווה תשובה ליוזמה של חברת אינטל מחודש יולי 2019, שבה הכריזה כי היא הגדירה מסגרת עקרונות לתכנון ובניית רכב אוטונומי, אשר גובשה בשיתוף פעולה עם 10 יצרניות רכב גדולות, בהן: אאודי, במוו, דיימלר, קונטיננטל ופולקסווגן. בניסוח הקווים המנחים השתתפה גם יצרנית השבבים אינפיניאון.

מסמך המסגרת שאינטל ו-10 השותפות הגדירו, קיבל את הכותרת Safety First for Automated Driving. הוא נועד להגדיר את האופן שבו יש לתכנן רכב אוטונומי שמטרתו המרכזית היא להפחית את משקל הגורם האנושי בתאונות הדרכים. המסמך מבוסס על ניתוח של כל התקנות הרגולטוריות המרכזיות בשוק הנוגעות לבטיחות כלי-רכב ונהיגה אוטונומית, ומיועד לספק מענה לכל הדרישות המופיעות בתקנות האלה.

חשיבות המסמך נעוצה בכך שהוא מבטא את ההתגבשות של קבוצה משפיעה של יצרני שבבים ויצרני רכב, אשר מנסה להגדיר תקן של נהיגה אוטונומית. בטווח הרחוק, הוא מיועד למקם את אינטל בעמדה שבה היא מובילה תקן תעשייתי בתחום שיהיה תחום ליבה מרכזי שלה בשנים הבאות. וזהו היעד שגם ARM מנסה להשיג באמצעות קבוצת AVCC, אולם במטרה שהארכיטקטורה שלה תהיה ארכיטקטורה מועדפת על-ידי התעשייה.

באטמ ו-ARM החלו לשווק פתרון משותף לניהול רשתות וירטואליות

לאחר תהליך פיתוח משותף של כמעט שנה וחצי, חברת באטמ (BATM) מיקנעם וענקית השבבים הבריטית ARM החלו לשווק את הפיתרון המשותף שלהן לניהול רשתות וירטואליות. אתמול (ד') הודיעה באטמ על השלמת הפיתוח, מהר מן המתוכנן, של מערכת ההפעלה NFVTime, המאפשרת אופטימיזצית שירותי רשת וירטואליים בארכיטקטורה מבוססת ARM. באטמ מסרה כי בימים אלה כבר מתנהלים מגעים עם מספר מפעילי רשתות בארה"ב ואירופה להטמעת הפתרון.

פרויקט הפיתוח המשותף של ARM ובאטמ, אשר נחתם ביוני 2018, הובל על ידי Telco Systems, חברת-הבת של באטם בבריטניה המספקת פתרונות ניהול רשת מבוססי-תוכנה למפעילי תקשורת. מטרת שיתוף הפעולה, שכלל גם השקעה כספית מצד ARM בטלקו, היתה לפתח פתרון וירטואליזציית רשת (NFV) וניהול ציוד תקשורת  באתרי קצה (uCPE), שיתבסס על מעבדי ARM ויהווה תשתית לחדירה המסיבית של מכשירי IoT ושרתי קצה (MEC) בעידן הדור החמישי. הפיתוח הותאם במיוחד לציוד התקשורת של NXP ו-Marvell.

בדצמבר 2018 הידקו שתי החברות את היחסים ביניהן, עם הצטרפותה של פלטפורמת ה-NFV של באטם לאקוסיסטם Neuverse של ARM, המאגד את כל תשתיות הרשת, כגון מתגים, נתבים ושרתים, המתבססים על הארכיטקטורות של ARM.

פתרונות NFV הינם פלטפורמות מבוססות תוכנה המאפשרות לנהל את יישומי הרשת השונים באופן וירטואלי משרת מרוחק, ללא צורך בהתקנת חומרה חדשה באתרי הקצה. רשתות וירטואליות תמאפשרות להוסיף ולעדכן יישומים ולנהל את התעבורה בצורה יעילה ופשוטה יותר. פלטפורמת NFVTime של באטמ מאפשרת להפוך כל מתג רשת מבוסס ARM באתר הקצה למכונה וירטואלית המריצה יישומי רשת.

חטיבת התקשורת והסייבר של באטמ פעילה בתחומים כמו פלטפורמות תקשורת מהירות לליבת רשת התקשורת, פתרונות SDN ו-NFV, פתרונות סייבר לתשתיות תקשורת. מכירות החטיבה צמחו בשנת 2018 בכ-16.4% והתסכמו בכ-57.5 מיליון דולר, שהם כ-48% מכלל המכירות של באטמ.

Wiliot הישראלית פיתחה תגית בלוטות' ללא סוללה

חברת הסמיקונדקטור הישראלית Wiliot שפיתחה חיישן אשר מאפשר להפוך כל מוצר צריכה לחכם,  הודיעה אתמול (ב') כי השלימה גיוס הון בהיקף של 30 מיליון דולר. סבב הגיוס הנוכחי התבצע לאחר שהחברה ביצעה מבדקים שהוכיחו את ביצועיו של החיישן החדשני שפיתחה, והשתתפו בו זרועות ההשקעה של שמות גדולים כמו אמזון, ARM, סמסונג וחברת Avery Dennison, המייצרת דבקים, אריזות ותגיות זיהוי לבגדים, ורואה ב-Wiliot השקעה אסטרטגית. Wiliot הוקמה ב-2017 על ידי מייסדי חברת Wilocity, שנמכרה לקואלקום ב-2014 תמורת 300 מיליון דולר. עד היום גייסה החברה כ-50 מיליון דולר.

Wiliot פיתחה חיישן בגודל של בול דואר שמאפשר לחבר כל מוצר צריכה באמצעות תקשורת בלוטות' לאינטרנט ולענן. פריצת הדרך הטכנולוגית בפיתוח של Wiliot הוא בכך שמדובר בחיישן הראשון מסוגו בעולם שהינו נטול סלולה: צריכת ההספק שלו מתבססת אך ורק על הפקת אנרגיה באמצעות אנטנה מגלי הרדיו המצויים במרחב. כך למעשה אורך חייו של החיישן הינו בלתי מוגבל.

את השבב של Wiliot, הכולל מעבד של ARM, ניתן להדפיס בפשטות על פלסטיק ונייר ולהדביקו בפשטות על פריטי לבוש, אריזות מזון, חפיסות תרופות ומיכלים שונים. תגית הבלוטות' יכולה להפוך כל מוצר לחכם ומאפשרת ליצרנים, מפיצים וקמעונאים לעקוב בזמן אמת אחר המוצר לכל אורך שרשרת האספקה, מקו הייצור והמחסן ועד החנות וצרכן הקצה, ולקבל אינפורמציה על המוצר, כגון אמפרטורה, משקל ותכולה, ועל אופן השימוש בו על ידי הצרכן.

תג הבלוטות' של Wiliot

מנכ"ל החברה ואחד ממייסדיה טל תמיר, סבור כי השימוש מערכות אלקטרוניות מתכלות, זולות ונטולות הוא מפתח עבור תעשיית ה-IoT בעתיד. "אנחנו על סיפו של שינוי דרמטי באופן שבו מוצרים מיוצרים, מופצים, נמכרים וממוחזרים. חיישנים בגודל תגית, שצריכת ההספק שלהם מתבססת על המרת קרינה סביבתית, יאפשרו לצרכנים אינטראקציות חדשות עם המוצר שעד כה לא היו אפשריות. מוצרים יוכלו לתקשר מתי הם נאספים, את הטמפרטורה שלהם, או מתי צריך לחדש את תכולתם. ללא סוללות ורכיבים יקרים אחרים, לתגיות הבלוטות' שלנו יש מחזור חיים ואנרגיה בלתי מוגבלים, והן מאפשרות לחבר לעולם האינטרנט של הדברים מיוצרים שעד כה היו בלתי מחוברים."

Wiliot מעסיקה היום כ-40 עובדים. המשרד המרכזי שלה נמצא בסן-דייגו, אך מרכז המחקר והפיתוח יושב בישראל.

 

GigaDevice הכריזה על מיקרו-מעבד Cortex-M23 הסיני הראשון

חברת GigaDevice Semiconductor הסינית הכריזה על מיקרו-בקרים (MCU) מבוססי ARM אשר מיועדים להחליף מיקרו-בקרים ישנים בעלי 8 סיביות ו-16 סיביות. משפחת המיקרו-בקרים החדשה, GD32E230, מבוססת על מעבדי Arm Cortex-M23 בעלי 32 סיביות, ומיוצרת בטכנולוגיית הספק נמוך בתהליך של 55 ננומטר. מדובר במיקרו-בקר הסיני הראשון המבוסס על ארכיטקטורת Cortex-M23. המשפחה החדשה מופיעה ב-18 גרסאות שונות במארזי LQFP48, LQFP32, QFN32, QFN28, TSSOP20 ובמארז QFN20 בגדלים של 7X7 מ"מ ו-3X3 מ"מ.

המיקרו-בקרים פועלים בתדר עבודה של עד 72MHz ומופיעים ביחד עם זכרון פלאש משובת בנפחים של 16KB-64KB וזכרונות SRAM בנפחים של 4KB-8KB, ומגיעים לעוצמת עיבוד של עד 55DMIPS, שהיא גבוהה בכ-40% מעוצמת העיבוד של מיקרו-בקרים מקבילים הפועלים באמצעות מעבדי Cortex-M0. הרכיב כולל שני ממשקי תקשורת מסוג USART, שני ממשקי SPIs, שני ממשקי I2C וממשק I2S. הבקר כולל שעון 16 סיביות התומך באפנון PWM בעל שלוש פאזות ובממשק הרכשה מסוג Hall.

ליישומי signal conditioning, המיקרו-בקר כולל גם משווה אנלוגי בכניסה וביציאה וממיר ADC העובד בקצב של 2.6MSPS וברזולוציה של 12 סיביות. הרכיב פועל במתחי 1.8V-3.6V כאשר הכניסות והיציאות יכולות לקבל אותות במתח של 5V. זרם העבודה המקסימלי הוא 118μA/MHz והזרם במצב המתנה הוא 0.7μA. המיקרו-בקר מופיע ביחד עם כלי פיתוח ומיועד בעיקר ליישומי בקרה תעשייתית. חברת GigaDevice הוקמה בשנת 2005 ונסחרת בבורסה של שנחאי. היא מתמחה בייצור ואספקת זכרונות פלאש ומיקרו-בקרים 32 סיביות לכל סוגי היישומים.

למידע נוסף: 

YST electronics, רחוב שנקר 14 פתח-תקווה

טלפון: 03-9215005 או במייל: [email protected]

ARM הכריזה על מעבד ייעודי לשימוש ברכב אוטונומי

חברת ARM הבריטית (הנמצאת בבעלות תאגיד סופטבנק היפני) הכריזה על מעבד חדש ממשפחת Cortex-A, המיועד להפעיל את המחשבים המרכזיים בתוך כלי-רכב אוטונומיים. המעבד החדש, מדגם Arm Cortex-A76AE, מבוסס על משפחת המעבדים החזקים Cortex-A76, אולם כולל מספר שינויים במיקרו-ארכיטקטורה הפנימית, המיועדים לאפשר לו להתמודד עם אתגר הביצועים ואתגר הבטיחות הנדרשים בכלי-רכב אוטונומיים. מכאן גם הסיומת AE של המעבד, המבטאת Automotive Enhanced.

המרכיב המרכזי בהתאמת המעבד אל דרישות הרכב האוטונומי בא לידי ביטוי בהטמעת טכנולוגיית הבקרה Split-Lock. תקן הבטיחות ISO26262 מגדיר ארבע דרגות אמינות לפעולת מערכות אלקטרוניות בכלי רכב, במסגרת דרישות ASIL, קיצור של Automotive Safety Integrity Level. הרעיון הוא שכל תת-מערכת צריכה לעמוד בדרישות בטיחות שונות, בהתאם לחומרת ההשלכות של תקלה אם מתרחשת באותה תת-מערכת.

שתי שיטות נפרדות לבקרה עצמית

כך למשל, מערכת הבקרה על הבלמים צריכה לעמוד בדרישות הבטיחות המחמירות ביותר (ASIL D), מכיוון שתקלה במערכת הזו יכולה לגרום לאסון. בהשוואה אליה, המערכת השולטת על מנועים בתוך מושב הנהג יכולה לעמוד בדרישות בטיחות נמוכות (ASIL A), מכיוון שתקלה במערכת הזאת תשפיע רק על רמת הנוחיות של הנהג, אולם לא תגרום לאסון.

כדי לעמוד בכל הרמות שמוגדרות ב-ASIL, הוסיפה ARM למעבד החדש את מערך האבטחה Split-Lock, המאפשר להתאים את ההפעלה שלו לרמת הבטיחות של כל פונקציה בנפרד. מדובר בשתי טכנולוגיות בטיחות שונות, Lock-Step ו-Redundant execution. טכניקת Lock-Step היא הדרך המסורתית להבטיח פעולה תקינה של המעבד, ושהוא לא בצע טעויות עקב שגיאות רנדומליות במעגלים החשמליים.

תיאור סכמטי של שתי שיטות האבטחה ששולבו במעבד ARM Cortex-A76AE
תיאור סכמטי של שתי שיטות האבטחה ששולבו במעבד ARM Cortex-A76AE

בקרת "התאומים הזהים"

בשיטה הזו שני מעבדים זהים המשמשים "תאומים" מבצעים את אותה פעולה על-גבי אותם נתונים. הם מחוברים אחד לשני באמצעות משווים, המוודאים שהתוצאה המתקבלת היא זהה. במידה ויש הבדלים ביניהם, המערכת מבצעת סדרת בדיקות כדי לברר היכן התקבל נתון שגוי. מדובר במערך שהוכיח את יעילותו אולם הוא נעול בחומרה ולא נותן גמישות רבה. למרות שבפועל, המערכת מפעילה שני מעבדים, אולם מקבלת ביצועים יעילים של מעבד אחד בלבד, המערכת הזאת מעניקה ביצועים גבוהים ובטיחות גבוהה, במחיר של ירידה בגמישות.

טכניקת Redundant execution נקראת גם Lock Mode ומספקת מענה מסג שונה: מעבדים בעלי ביצועים גבוהים מבצעים פעולות מורכבות יותר שקשה להגדיר אותן בוודאות מראש ולכן במקרה הזה נהוג להשתמש בטכניקת היתירות בעיבוד, הממומשת באמצעות תוכנה. במקרה הזה, מרציים את היישום על-גבי שתי ליבות CPU שונות המנותקות אחת מהשנייה.

גמישות במחיר של מורכבות

התוצאות מועברות אל ליבת עיבוד עצמאית שלישית, המוגדרת כ-Safety Island, אשר עובדת במהירות שעון אחרת ותחת מערכת אספקת כוח נפרדת. המעבד השלישי אחראי על קבלת ההחלטה הסופית, מהיא התוצאה הנכונה של העיבוד. השיטה הזו מעניקה גמישות רבה בהרבה מכיוון שהיא מבוססת תוכנה, אולם היא מגדילה בשיעור ניכר את המורכבות של המערכת.

השבב החדש של ARM משלב את שתי השיטות באמצעות טכנולוגיית Split-Lock. היא מאפשרת בחירה כיצד להפעיל את השבב: במתכונת Lock-Step הנקראת גם lock mode, או במתכונת Redundant execution הנקראת גם split mode. ניתן להרחיב את הגמישות הזאת כדי לתמוך במתאגי תגובה אחרים, למשל הורדת רמת האבטחה במקרים מסויימים, כדי להמשיך ולתפקד מבלי לכבות את המערכת. המעבד החדש מיוצר בגיאומטריה של 7 ננומטר וכולל 16 ליבות.

ARM מנסה לבלום את RISC-V

בתמונה למעלה: כרטיס פיתוח של SiFive למערכות המבוססות על מעבדי RISC-V

חברת ARM מנסה לבלום את מגמת הפופולריות הגואה של מעבדי הקוד הפתוח RISC-V, ותספק את הקניין הרוחני של מעבדי Cortex-M ללקוחות אשר ישבצו אותם בתוך רכיבי FPGA של חברת Xilinx. כך דיווח מנהל קבוצת הניהול של המוצרים בחברה, פיל בר, בפוסט שהעלה באתר חברת ARM. היוזמה כוללת את המעבדים Cortex-M1 ו-Cortex-M3, שהם גרסאות מותאמות ל-FPGA של משפחת מעבדי Cortex-M0. היוזמה המשותפת של שתי החברות מיועדת להקל על השילוב של מעבדי ARM ושל תוכנות ARM בתכנונים המבוססים על רכיבים מיתכנתים מהמשפחות Spartan, Artix ו-Zynq של חברת Xilinx.

הקניין הרוחני (IP) של המעבדים יינתן באמצעות תוכנית DesignStart, שאותה החלה ARM להפעיל בשנת 2010, שנועדה לספק ערוץ גישה מהיר וזול לקניין רוחני של ARM. החברה הסבירה את הכנסת מעבדי Cortex-M לתוכנית DesignStart בכך שהיא עונה על צורך דחוף של התעשייה: תחזית לצמיחה של 74% במספר הרכיבים המיתכנתים (PLD ו-FPGA) שלהערכת גרטנר מאפיינת את השנים 2016-2022. אלא שעדיין לא ברור מדוע החברה החליטה לספק בחינם את הקניין הרוחני למעבד ההספק הנמוך הפופולרי ביותר שלה, בשלב זה ללקוחות זיילינקס.

כרטיס פיתוח של Lattice לרכיבי FPGA ממשפחת MACHXO2
כרטיס פיתוח של Lattice לרכיבי FPGA ממשפחת MACHXO2

קואליציה מאיימת של ענקיות הטכנולוגיה

יכול להיות שהיא מקבלת תמריץ מחברת זיילינקס במסגרת המאבק שלה במוצרים המתחרים של אינטל (לשעבר אלטרה), אולם יכול להיות שהפתרון טמון בהודעה שעלתה לפני מספר ימים באתר של פורום RISC-V: לקראת הכנס השנתי של איגוד משתמשי RISC-V שיתקיים בחודש דצמבר השנה, הכריז הארגון על תחרות SoftCPU לתכנון יישום של  RISC-V המיועד לשימוש ברכיבי FPGA. התחרות ממומנת על-ידי גוגל ו-Microchip ובמסגרתה מתבקשים המתחרים לתכנן יישום קוד פתוח לרכיבי FPGA של Microsemi ולרכיבי FPGA של חברת Lattice. כלומר, מדובר בפלטפרומת מעבד קוד פתוח המתחרה ב-ARM, ליישום ברכיבי FPGA המתחרים בזיילינקס.

ארכיטקטורת RISC-V מתחילה להתברר כרעיון שעשוי לשנות את פני התעשייה. היא פותחה לפני כשמונה שנים באוניברסיטת ברקלי במתכונת של ממשק ISA שיכול להקיץ מחשבים חזקים בגודל מילה של עד 128 סיביות. בשנת 2016 התעשייה החלה לאמץ את הרעיון והוקם ארגון התמיכה התעשייתי RISC-V Foundation, שנועד לקדם את השימוש בארכיטקטורת המחשוב החופשית. כיום הארגון נתמך על-ידי כמה מהחברות החזקות בתעשייה, בהן: גוגל, HP, יבמ, אורקל, מיקרוסמי, לאטיס, אנבידיה, קואלקום, ווסטרן דיג'יטל, מארוול, מיקרון, NXP, סמסונג, וואווי, TSMC ועוד.

המודל העסקי של RISC-V מאיים על ARM

גם התעשייה הישראלית מקדמת את מעבדי הקוד הפתוח. חברת מלאנוקס חברה בארגון במעמד של מייסד (founder), וחברת סיוה מהרצליה שבעבר נכשלה ברכישת ארכיטקטורת MIPS הצטרפה אליו במעמד של שותפה בכירה. הרעיון מתחיל להיכנס לשוק. חברת אנבידיה כבר התחילה להשתמש במעבדי RISC-V במספר מיקרו-בקרים, וחברת ווסטרן דיג'יטל מסרה לאחרונה שבשנת 2019 או 2020 היא תוציא לשוק פתרונות איחסון המנוהלים באמצעות מעבדי RISC-V.

בתוך כך, חברת הפאבלס SiFive מקליפורניה, החלה לספק שבבי מעבדים המבוססים על RISC-V לתעשיה. עבור ARM מדובר באיום מוחשי: קניין רוחני של מעבדים במתכונת של קוד פתוח, שניתן להורידם בחינם מאתר Github, מאיים על המודל העסקי שלה, המבוסס על מכירת קניין רוחני של מעבדים.

ARM הקימה חטיבת IoT נפרדת

חברת ARM יוצאת אל מעבר לשוק הקניין הרוחני לתכנון מעבדים, ומתחילה לספק תשתיות IoT מקצה לקצה. השבוע החברה חשפה פתרון IoT מלא בשם Pelion IoT Platform, המספק תשתיות לפיתוח מוצרי IoT מרמת הרכיב ועד לרמת הענן. הפלטפורמה מאפשרת לבצע בדיקת תיפקוד של רכיבי IoT בכל סביבות התקשורת הקיימות לפני הוצאתם אל השוק. היא מתבססת על מערכת ההפעלה הפתוחה Mbed OS של ARM, ועל תשתית מתווכת ומאובטחת הכוללת שירותי ניהול הקישוריות, ניהול האבזרים וניהול המידע.

IoT זה לא רק שבבים

מדובר ביוזמה הגדולה ביותר של חברת ARM בשנים האחרונות. במסגרת הקמת החטיבה החדשה ביצעה החברה שתי רכישות ענק. בחודש יוני השנה היא רכשה את חברת Stream Technologies הסקוטית אשר פיתחה את פלטפורמת IoT-X, הניתנת במתכונת של פלטפורמה כשירות (PaaS) ומטפלת ברמה הפיסית של יצירת הקישוריות של האבזרים אל רשתות אלחוטיות דוגמת סלולר, LoRa, רשתות לווייניות. מיד לאחר העיסקה שולבה Stream בתשתית Mbed של ARM.

החודש השלימה החברה את המהלך הבא ורכשה את חברת Treasure Data מסן פרנסיסקו, אשר פיתחה תוכנה ארגונית מבוססת ענן לניתוח בסיסי נתונים גדולים מאוד במטרה לפשט את תהליך עיבוד הנתונים בארגונים גדולים. הטכנולוגיה של החברה מאפשרת לטפל במידע מגוון המגיע ממקורות שונים, כמו למשל מערכות CRM, מערכות מסחר אלקטרוני, אבזרי IoT ומידע מצד שלישי.

סכימה עקרונית של שירות Arm Pelion IoT Platform
סכימה עקרונית של שירות Arm Pelion IoT Platform

החברה מעסיקה כ-250 עובדים ושירות Enterprise Customer Data Platform שלה מטפל כיום בכ-2 מיליון אירועים בשנייה ומייצר 50 טריליון רשומות ביום. לפי הערכות בתעשייה שילמה ARM כ-600 מיליון דולר תמורת החברה. חברת ARM לא מסרה פרטים על גובה העיסקה, אולם נשיא קבוצת שירותי ה-IoT ב-ARM, דיפש פאטל, אמר שזו היתה העיסקה הגדולה ביותר של ARM.

פאטל העריך בפוסט שהעלה באתר החברה, שהעיסקה תאפשר ל-ARM לספק פתרון המטפל בכל סוגי המידע הארגוני, מרמת אבזר הקצה ועד לבסיס הנתונים המרכזי. "רכישת Treasure Data היא השלב האחרון בבניית מערך ה-IoT שלנו. הטכנולוגיה שלה, ביחד טכנולוגיית ניהול הקישוריות של Stream וביחד עם Arm Mbed Cloud והמומחיות שלנו בחומרה של התקני IoT, מאפשרים לנו לספק משהו חדש לחלוטין: Arm Pelion IoT Platform".

תעלומת העיסקה הסינית: מדוע סופטבנק מוכרת את ARM China למשקיעים סיניים?

האם סופטבנק נאלצה למכור את השליטה בחברת הבת של ARM בסין בגלל לחץ מצד הרשויות? בשבוע שעבר הודיעה במפתיע ענקית הטכנולוגיה היפנית, סופטבק, שבשנת 2016 רכשה את יצרנית ארכיטקטורת השבבים הבריטת  ARM ב-32 מיליארד דולר, שהיא מכרה למשקיעים סיניים 51% מהמניות של החברה הבת ARM China תמורת 775 מיליון דולר. קבוצת המשקיעים שקיבלה את השליטה בחברה כוללת בין השאר את הבנק הלאומי של סין ואת חברת באיידו.

אומנם במסגרת ההסכם תמשיך ARM לקבל נתח משמעותי מהכנסות ARM China ממכירות רישיונות שימוש בקניין הרוחני, תמלוגים ותוכנה, אך היא כבר לא תיחשב לחברה בת של ARM, והכנסותיה לא ייכללו בדו"חות הכספיים של ARM וסופטבנק. העיתון המקצועי EETimes דיווח לאחרונה שלפני כחודש התחילה ARM להעביר קניין רוחני לחברה הבת הסינית.כדי שהיא תוכל למכור לחברות סיניות רישיונות לשימוש בקניין הרוחני של ARM ישירות בסין. על פי פרסומים בתקשורת ביפן ובסין, החברה החדשה צפויה לבצע הנפקה בבורסה בשנחאי.

תעשיית השבבים בסין נמצאת בשנים האחרונות במגמה של התרחבות משמעותית, והכנסותיה של ARM ממכירת רישיונות לחברות שבבים סיניות גדלות בהתאמה. בעשור האחרון צמחו הכנסותיה של ARM בסין ב-110%, ובשנת 2017 הגיין המכירות של ARM בסין להיקף של כ-300 מיליון דולר, כלומר כ-20% מכל מכירותיה בעולם. להערכת ARM, כ-95% מהשבבים המתקדמים שפותחו בסין התבססו על הטכנולוגיה שלה.

החלטה עסקית או צעד כפוי?

לאור הנתונים הללו, עולות שאלות רבות ביחס לעיסקה המפתיעה: מדוע סופטבנק מוותרת על השליטה בחטיבה עסקית משמעותית הפועלת בשוק צומח? מדוע לא המשיכה ARM לפעול בסין באותו אופן שהיא פועלת בשווקים אחרים באמצעות חברות בת שבבעלותה. ומדוע ARM מוותרת על קניין רוחני שנוצר לאורך שנים רבות? בהודעתה הרשמית סיפקה סופטבנק הסבר מעורפל מאוד לשאלות האלה: היא מסרה שיש לשוק הסיני יש מאפיינים ייחודיים שחייבו את המהלך וכי הקמת חברת הבת הסינית תסייע להתרחבות הפעילות של ARM בסין. חברת ARM לה התייחסה למהלך.

נראה שלא ניתן לנתק את המהלך למהלך אסטרטגי שממשלת סין מיישמת בשנים האחרונות: הקמת תעשיית סמיקונדוקטור מקומית ועצמאית גם ברמת הייצור וגם ברמת הפיתוח. בשנת 2015 הכריזה סין על תוכנית רב-שנתית שאפתנית תחת השם Made in China 2025, שבמסגרתה יקדיש הממשל הסיני משאבי עתק מטרתה לבסס תעשיית שבבים סינית עצמאית בתוך עשור, שתוכל לפתח ולייצר טכנולוגיות באופן מקומי תוך תלות מופחתת בטכנולוגיות זרות.

האיחוד האירופי מתחיל להיאבק על שימור הטכנולוגיה

בשנים האחרונות בלמה ארצות הברית, באמצעות הוועדה הפדרלית להשקעות זרות (CFIUS), מספר ניסיונות של גורמים סיניים לרכוש חברות טכנולוגיה אמריקניות, בטענה של שיקולי ביטחון לאומי. בחודש שעבר הנחית משרד הסחר בארצות הברית מכה קשה על יצרנית הסמרטפונים הסינית ZTE כאשר הטילה איסור על חברות טכנולוגיה אמריקניות לעשות עסקים עם ZTE לאחר שזו הפרה את האמברגו האמריקני על מסחר עם איראן וצפון קוריאה.

בשבוע שעבר הגישה נציבת הסחר של האיחוד האירופי, ססילה מלסטרום, קובלנה משפטית לארגון הסחר העולמי (WTO) כנגד סין בטענה כי שורה של חוקים חדשים בסין מקשים על חברות אירופיות שעושות עסקים בסין לשמור על הקניין הרוחני שלהן. בקובלנה שהגישה מציינת הנציבה כי סין מטילה על חברות זרות שורה של מגבלות המפלות ביניהן לבין חברות סיניות ומקשות עליהן לסחור באופן חופשי ולשמור על הקניין הרוחני שלהן.

לטענת הנציבה, חוקים אלה מפרים את אמנות הסחר שעליהן חתומה סין עם ארגון הסחר העולמי. מלסטרום טוענת שחברות אירופיות המגיעות לסין, "מחוייבות להעביר את הבעלות או את זכויות השימוש בטכנולוגיות שלהן לגופים סיניים, ונשללת מהן היכולת לנהל משא ומתן מסחרי חופשי בעסקאות העברת טכנולוגיה". המסמך מצייר תמונה שיכולה להסביר כיצד התקנות הרגולטוריות בסין דחפו את סופטבנק לבצע את עיסקת ARM China.

ייתכן שהפרשה נמצאת רק בתחילתה

גם אם התעלומה תתברר עד סופה וגם אם לאו, לעיסקה הזאת מרוויחה אחת מובהקת: תעשיית השבבים הסינית זוכה בגישה קלה אל הקניין הרוחני של ARM במחיר מציאה, שתאפשר לחברות סיניות להשיג יתרון תחרותי מובהק, הן בטכנולוגיה והן בעלות. עדיין לא ברורים לגמרי מה הם האופי והכמות של העברת הקניין הרוחני לסין. גם ARM וגם סופטבנק לא מוסרות פרטים. יכול להיות שזו תחילתה של שערוריה מסחרית-פוליטית חדשה, בעידן של מלחמות סחר בין מדינות.