בתמונה למעלה: פלטפורמת Sky Warden של החברות Air Tractor ו-L3Harris

התעשיית האווירית תפתח מטוס תקיפה קל המיועד ללוחמה נגד קבוצות גרילה, אשר יתבסס על פלטפורמת Sky Warden של חברת L3Harris Technologies האמריקאית. לפני שבוע נחתם מזכר הבנות בין התעשייה האווירית לבין L3Harris להתמודדות משותפת על מכרז צפוי של חיל האוויר הישראלי לרכישת מטוסי תקיפה קלים אשר ישמשו להגנת גבולות ולתגובה מהירה בזירות מוגבלות. ייתכן שגם במשימות יירוט מל"טים. הגרסה הישראלית של המטוס תיקרא Blue Sky Warden ותצוייד בטכנולוגיות ישראליות, דוגמת מחשב המשימה של התעשייה האווירית אשר יפעיל תוכנות ויכולות ייחודיות של ישראל.

התעשייה האווירית תשלב בו חימוש ישראלי ומערכות משימה ישראליות, ותוביל את כל שלבי טיסות המבחן ותהליכי האישור והקבלה מול משרד הביטחון וחיל האוויר. מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, אמר ששילוב המערכות החכמות של התעשייה האווירית בפלטפורמת Sky Warden של L3Harris, "מאפשרים לנו לספק פתרון שהוא תפור במדוייק לצרכים של מערכת הביטחון ושל חיל האוויר". הצורך במטוס מסוג חדש נולד בעקבות לקחי טבח ה-7 באוקטובר. בחודש דצמבר 2024 דיווח מעריב שתחקיר חיל האוויר על ארועי היום ההוא גילה שהיו חסרים לו אמצעים גמישים תגובה מיידית בזמינות גבוהה.

המהפך הקרבי של מטוס ריסוס חקלאי

אחד מהלקחים היו שיש צורך בטייסות של מטוסי תקיפה קלים, שיהיו בשליטה מפקדי האוגדות שיפעילו אותם באופן מקומי לפי הצורך, כמו שהם יכולים להפעיל ארטילריה או כמו שבעבר הופעלו מסוקים ברצועת הביטחון בצפון במשימות בגבול ביטחון שוטף (בט"ש). למסקנה דומה הגיען צבאות נוספים בעולם. המטוס Sky Warden הוא הכינוי של L3Harris לגרסה המסחרית של המטוס OA-1K Skyraider, אשר פותח עבור צבא ארצות הברית, שהזמין לאחרונה 75 יחידות ממנו.

מדובר בגרסה צבאית מוקשחת של מטוס הריסוס החקלאי Air Tractor AT-802 שפותח ומיוצר על-ידי חברת Air Tractor האמריקאית. בארץ מוכרות גרסאות מוקדמות יותר שלו בזכות שימושיו הרבים כמטוס ריסוס חקלאי. בנוסף, יחידת כיבוי האש האווירית הפועלת במסגרת משטרת ישראל ושהוקמה בעקבות השריפה בכרמל בשנת 2011, כוללת גם 14 מטוסי Air Tractor AT-802 שהותאמו למשימות כיבוי אש.

המתחרה מברזיל

$$\text{המתחרה החזק ביותר של Sky Warden הוא המטוס Super Tucano של חברת Embraer הברזילאית. הסופר טוקאנו מיועד למשימות דומות ומבוסס גם הוא על פלטפורמה מוקשחת של מטוס איטי קל בעל מנוע טורבו פרופ.}$$$$\text{לא מן הנמנע שחברת אלביט עשויה להצטרף בקרוב לתחרות, שכן יש לה מעורבות עמוקה בפרוייקטים הקשורים למטוסי סופר טוקאנו: היא}$$ מספקת מערכות אוויוניקה מתקדמות דוגמת מחשבי משימה, תצוגות עילית וניהול מטענים למטוסי סופר טוקאנו של חיל האוויר הברזילאי והקולומביאני, ואף הציעה לברזיל חבילת שדרוג לצי מטוסי הטוקאנו שהוא מפעיל.

בתמונה למעלה: יו"ר התעשייה האוירית עמיר פרץ (מימין) והמנכ"ל בועז לוי. צילום: תע"א

התעשייה האווירית (IAI) דיווחה על תוצאות שיא ברבעון השלישי ובתשעת החודשים הראשונים של 2024. המכירות ברבעון צמחו בכ-16%, והסתכמו בכ-1.33 מיליארד דולר. בתשעת החודשים הראשונים צמחו המכירות בכ-13% והסתכמו בכ-4.4 מיליארד דולר. במקביל, למרות דיווחים על חרם ונסיונות של צרפת להגביל את התעשייה הביטחונית הישראלית, הגיע צבר ההזמנות של החברה לשיא של כ-25 מיליארד דולר, בהשוואה ל-17.7 מיליארד דולר אשתקד. מדובר בגידול חד מאוד של כ-7.2 מיליארד דולר.

חלק ניכר מהצבר נובע מעסקאות ענק שנחתמו שנחתמו לאחרונה, בהן: עסקת מכירת מערכות חץ-3 לגרמניה בהיקף של כ-3.6 מיליארד דולר, ועוד שתי עסקאות מול לקוחות בחו"ל ובליווי משרד הביטחון בהיקף כולל של כ-2.9 מיליארד דולר. במקביל, גם המלחמה בישראל וגם המתיחות הגלובלית משפיעים עמוקות על פרופיל הפעילות של החברה. לצד גידול של כ-600 מיליון דולר במכירות לשוק הצבאי, מכירות התעשייה האווירית לשוק האזרחי ירדו ברבעון האחרון בכ-19% והסתכמו בכ-659 מיליון דולר. כיום אחראי השוק הצבאי לכ-85% מהמכירות בהשוואה לכ-81% אשתקד.

התעשייה האווירית (תע"א) היא ספקית מרכזית של משרד הביטחון, ולכן המלחמה בישראל שינתה את התמהיל הגיאוגרפי של המכירות: ברבעון השלישי ירד משקלו של הייצוא לכ-62% מהמכירות בלבד, ומשקלו של השוק המקומי עלה לכ-38% מהמכירות. זאת בהשוואה לתמהיל המסורתי של 70/30. גם הוצאות המחקר והפיתוח צמחו מכ-174 מיליון דולר אשתקד לכ-212 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים 2024, כאשר אחד מהנושאים החמים שבהם החברה עוסקת כיום הוא פיתוח טכנולוגיות חדשות פתרונות להגנה בפני כטב"מים ורחפנים.

האם החברה תישאר ללא יו"ר?

מכירות החברה לפי מגזרים בתשעת החודשים הראשונים של 2024: מכירות מערכות טילים וחלל הסתכמו בכ-1.87 מיליארד דולר, בעיקר הודות למכירות מוגברות של טילים לתקיפה ולהגנה. המכירות של כלי טיס צבאיים הסתכמו בכ-478 מיליון דולר, מכירות החברה הבת אלתא הסתכמו בכ-1.37 מיליארד דולר, ומכירות חטיבת התעופה כמעט ולא השתנו, והסתכמו בכמיליארד דולר.

בתוך כך, זה היה ככל הנראה הדו"ח האחרון שעליו חתום היו"ר עמיר פרץ, לאחר שלוש שנים שבהן הוא שימש כיו"ר החברה. עמיר פרץ אמור לפרוש מהתפקיד, ודירקטוריון התעשייה האווירית בחר את גלעד ארדן כיורשו. אלא שרשות החברות הממשלתית עדיין לא אישרה את המינוי, ואם תהיה התנגדות פוליטית למינויו, יהיה צורך למנות יו"ר זמני – או אפילו לאתר מועמד חדש.

התעשייה האווירית (Israel Aerospace Industries) גיבשה תוכנית צמיחה אסטרטגית בשוק האמריקאי, הכוללת רכישת חברות, בניית תשתית ייצור והידוק קשרי הממשל. כיום הפעילות של התע"א בארצות הברית מתבצעת באמצעות החברה הבת IAI North America המנוהלת על-ידי סוואמי אייר. בסך הכל, החברה מבצעת מכירות בהיקף של כ-800 מיליון דולר בשנה, ורוכשת מוצרים מספקים אמריקאים בהיקף של כ-600 מיליון דולר בשנה. מנכ"ל התע"א צפון אמריקה, סוואמי, אמר שתוכנית הצמיחה בארצות הברית כוללת הגדלת המכירות, רכישת חברות אמריקאיות והרחבת יכולת הייצור במדינה.

במסגרת מימוש האסטרטגיה החדשה, היא הודיעה היום (ה') על הקמת משרד עסקי חדש בצפון אמריקה ולצורך זה היא שכרה משרדים בשטח של כ-3,000 מ"ר בעיר פיירפאקס בווירג'יניה. המשרד החדש ינהל את פעילותה של התעשייה האווירית בארצות הברית. לדברי סוואמי אייר, המיקום נבחר מכיוון שפיירפאקס נמצאת במרכז מיקבץ גדול של תעשיות תעופה וביטחון בארצות הברית, והיא נהנית מקירבה גיאוגרפית אל לקוחות רבים של התע"א. החברה תגדיל את מצבת העובדים במשרד, ותגייס כ-50 עובדי מכירות ופיתוח עסקים.

כיום התעשייה האווירית מעסיקה כ-15,000 עובדים, מהם כ-200 עובדים בחברה הבת בארצות הברית. במסגרת המהלך החדש, פתחה התעשייה האווירית בחודש יולי האחרון גם משרד לקשרי ממשל בבירה וושינגטון. יו"ר התעשייה האווירית, הראל לוקר, אמר שהמשרד בוושינגטון הוא חיוני לצמיחת החברה בארצות הברית, מכיוון שהוא יחזק את קשריה של החברה עם הקונגרס. לדבריו, "כיום יש לנו קשרים הדוקים עם יצרני מערכות מארה"ב, כמו לוקהיד מרטין, בואינג, Honeywell וגאלפסטרים.