מלחמת התקנים הסתיימה בניצחון מוחץ של C-V2X

מכירתה של חברת אוטוטוקס (Autotalks) הישראלית בחודש שעבר לקואלקום (Qualcomm), אינה רק מכירת הצלה של אחת מחברות השבבים המעניינות בעולם, אלא גם אבן דרך עולמית המבטאת את סיומה של תחרות בין שתי טכנולוגיות התקשורת המתחרות, DSRC ו-C-V2X. חברת אוטוטוקס הוקמה בשנת 2009 על-ידי אור הרן ונוהלה על-ידי חגי זיס, שבעבר שרת ביחד עם הרן ביחידה טכנולוגית בצה”ל, ומאז הקמתה גייסה כ-150 מיליון דולר. היא היתה אחת מהחברות הראשונות בעולם אשר פיתחו שבבים לתקשורת ישירה בין כלי רכב לבין כלי רכב אחרים ותשתיות הכביש (V2X).

החברה התמקדה בטכנולוגיית התקשורת Dedicated Short-Range Communications -DSRC, שהיא נגזרת של Wi-Fi בתדר 5.9GHz, אשר הותאמה במיוחד ליישומי V2X. באותה תקופה זו נתפסה כטכנולוגיית העתיד: האיחוד האירופי אישר אותה, ה-FCC בארה"ב אישר אותה ורוב יצרניות הרכב הגדולות החלו לבדוק אותה. לפני כ-10 שנים החליטה קואלקום שתחום הרכב יהיה אחד ממנועי הצמיחה העתידיים שלה. בעקבות זאת היא הציגה בשנת 2017 את טכנולוגיית C-V2X שפיתחה, אשר כוללת מרכיבים שהובאו מתחום התקשורת הסלולרית ובתחילה נקראה גם LTE-V2X. אולם כל עוד התשתיות הסלולריות התבססו על רשתות הדור הרביעי, היו ל-DSRC יתרונות רבים והמאבק בין שתי הטכנולוגיות היה צמוד.

קואלקום לא מוותרת

אוטוטוקס הגיבה לתחרות הזאת באמצעות פיתוח שבבים דואליים, הפועלים גם בתקן DSRC וגם בתקן C-V2X. באירופה הייתה העדפה גמורה לתקן DSRC, ולכן האיחוד האירופי התנגד לעיסקת המיזוג הראשונה בין קואלקום ואוטוטוקס שנחתמה בחודש מאי 2023, והיא בוטלה בחודש מרץ 2024. במקביל למהלכים האלה, קידמה קואלקום את הדור הבא של הטכנולוגיה, ובחודש מרץ 2020 כבר הוגדר תקן NR-V2X אשר מספק יישומי V2X באמצעות טכנולוגיות הדור החמישי (5G). במהלך 2024 התחוללו שינויים נוספים בתחום: רשתות 5G הפכו לתשתית התקשורת נפוצה ומרכזית ברוב מדינות העולם. מהירותן ורוחב הפס הגבוה שלהן צימצם משמעותית את היתרון המרכזי של DSRC, שהוא תקשורת בזמן אמת.

בנוסף, הן כוללות את ערוץ Sidelink המאפשר לאבזרים סמוכים לתקשר ישירות אחד עם השני – אפילו בלא נוכחותה של הרשת. לערוץ הזה יש חשיבות מיוחדת עבור הדור הבא של יישומי V2X (תקשורת בין כלי רכב ובין תשתיות הדרך) אשר קיבל את הכינוי Day 2. כיום מערכות ה-V2X משדרות מידע בסיסי על מיקומו וכיוון תנועתו של הרכב ועל-ידי כך יכולות להתריע על סיכון לתאונה. במערכות  Day 2 המכוניות יוכלו לשתף מידע המגיע מהחיישנים שלהן, כמו למשל תמונות ממצלמות הרכב, מהמכ"ם או מחיישני LiDAR. הדבר הזה יתבצע באמצעות ערוץ ה-Sidelink ולא באמצעות הרשת הסלולרית או תשתיות התקשורת המקומיות.

ארה"ב הולכת בעקבות סין

השוק והרגולטורים החלו לגלות העדפה לטכנולוגיה הזו: סין היתה הראשונה שהובילה את המעבר ל־C-V2X, ועודדה הטמעה מאסיבית שלה בתשתיות הדרכים והערים החכמות. באירופה שהייתה מעוז ה-DSRC, בחרו יצרניות הרכב הגדולות, דוגמת פולקסווגן וקבוצת ב.מ.וו, להתחייב ל-C-V2X, ובחודש נובמבר 2024 הצטרפה גם ארה"ב אל המגמה הזו, כאשר ה-FCC היקצה את רוב התדרים של DSRC לשימוש באמצעות מערכות C-V2X. אומנם ה-DSRC עדיין לא מת, אולם מבחינת משקלו בשוק, הוא כבר אינו מצדיק התערבות נוספת של הרגולטור האירופי בעיסקת המיזוג בין קואלקום ואוטוטוקס.

שתפו בלינדקאין את הגרסה באנגלית של הכתבה.

קואלקום דורשת לשחרר את התדרים ל-V2X

חברת קואלקום (Qualcomm) דורשת מהממשל האמריקאי לשחרר את העיכובים הרגולטוריים בתחום הקישוריות בין מכוניות לבין תשתיות-דרך ומכוניות אחרות (V2X). לטענתה, צוואר הבקבוק הרגולטורי גורם לכך שארה"ב מפגרת בתחום הזה אחר שאר המדינות המפותחות. כדי לשכנע את הממשל להתחיל ולספק אישורים רגולטוריים, היא פירסמה נייר עמדה שבו היא מעריכה שתשתיות V2X יקטינו ב-10,000 את מספר ההרוגים, וב-800,000 את מסר הפצועים בתאונות דרכים המתרחשות במדינה מדי שנה. בנוסף, יימנעו 2.8 מיליון פגיעות בכלי-רכב, אשר היקף הנזק שלהן לכלכלה האמריקאית נאמד בכ-12.6 מיליארד דולר בשנה.

תחום ה-V2X החל להתפתח רק בשנת 2010. בתחילה התעשייה התמקדה בפרוטוקול התקשורת הייעודי DSRC, אולם לאחר מכן חברת קואלקום נכנסה לתמונה וגיבשה את פרוטוקול התקשורת C-V2X העובד גם הוא בתדר 5.9GHz. היא בחרה בשם הזה בין השאר בגלל שחלק ממרכיביו הגיעו מהעולם הסלולרי (שקואלקום מזוהה איתו). רוב המדינות בעולם אימצו את פרוטוקול C-V2X מלבד האיחוד האירופי, אשר ממשיך להעדיף את טכנולוגיית DSRC. מתחרה מרכזית של קואלקום בתחום היא חברת אוטוטוקס הישראלית (Autotalks), אשר שבבי התקשורת שלה פועלים בשני התקנים (DSRC ו-C-V2X).

ההמתנה לטכנולוגיה היתה ארוכה מדי…

קואלקום כותבת בנייר העמדה שיצרני הרכב, משרדי התחבורה במדינות השונות בארה"ב, עיריות וסוכנויות שלטון מקומיות "תומכים בטכנולוגיה ומעוניינים לאמץ אותה, אולם הדבר נבלם בידי רשות התקשורת הפדרלית (FCC) – בזמן שבמדינות האחרות ההשקעה ב-V2X נמצאת בעלייה". לדבריה קיימת היום "הזדמנות חד-פעמית ויוצאת דופן", מכיוון שבנובמבר 2021 חתם הנשיא ביידן על חוק התשתיות והתעסוקה (IIJA), המעניק חבילת מימון בהיקף של 1.2 טריליון דולר לשיפור וחידוש תשתיות.

"התרומה הכלכלית תהיה גדולה", אמר סגן נשיא קואלקום לטכנולוגיה ואסטרטגיה כלכלית, קירטי גופטה. "תשתיות C-V2X ייצרו לפחות 120,000 משרות חדשות. מהפירות האלה ייהנו אנשים מכל מגזרי הכלכלה בכל ארה"ב, אולם נוכל להשיג אותן רק לאחר שה-FCC יחליט לוותר על התדר". מדובר בסאגה ארוכה ומייגעת שהגיעה אפילו לבית המשפט. בשנת 1999 החליט ה-FCC להקצות את תדר 5.9GHz לטכנולוגיית V2X עתידית, אולם בגלל עיכובים בשילובה בתוך המכוניות, הרשות קיצצה ברוחב הפס של התדר, ובשנת 2020 היא גזלה ממנו רוחב פס של 45MHz עבור יישומי Wi-Fi.

נוצר עימות בין תעשיית התקשורת לבין יצרניות הרכב, והדבר בלם מיידית את היכולת לפרוס תשתיות נרחבות בארצות הברית. הנושא הגיע לבית המשפט, ובחודש אוגוסט 2022 קבע בית המשפט לערעורים של מחוז קולומביה (זהו המחוז של הבירה וושינגטון, ולכן אינו כפוף לאף מדינה) שה-FCC יכולה לשחרר את התדרים וצריכה לחזור למתכונת שנקבעה בשנת 1999. למעשה, נייר העמדה של קואלקום הוא מהלך ראשון בקמפיין שנועד לאלץ את ה-FCC ליישם במהירות את האישור המשפטי שהתקבל.