חברת קואלקום (Qualcomm) דורשת מהממשל האמריקאי לשחרר את העיכובים הרגולטוריים בתחום הקישוריות בין מכוניות לבין תשתיות-דרך ומכוניות אחרות (V2X). לטענתה, צוואר הבקבוק הרגולטורי גורם לכך שארה"ב מפגרת בתחום הזה אחר שאר המדינות המפותחות. כדי לשכנע את הממשל להתחיל ולספק אישורים רגולטוריים, היא פירסמה נייר עמדה שבו היא מעריכה שתשתיות V2X יקטינו ב-10,000 את מספר ההרוגים, וב-800,000 את מסר הפצועים בתאונות דרכים המתרחשות במדינה מדי שנה. בנוסף, יימנעו 2.8 מיליון פגיעות בכלי-רכב, אשר היקף הנזק שלהן לכלכלה האמריקאית נאמד בכ-12.6 מיליארד דולר בשנה.
תחום ה-V2X החל להתפתח רק בשנת 2010. בתחילה התעשייה התמקדה בפרוטוקול התקשורת הייעודי DSRC, אולם לאחר מכן חברת קואלקום נכנסה לתמונה וגיבשה את פרוטוקול התקשורת C-V2X העובד גם הוא בתדר 5.9GHz. היא בחרה בשם הזה בין השאר בגלל שחלק ממרכיביו הגיעו מהעולם הסלולרי (שקואלקום מזוהה איתו). רוב המדינות בעולם אימצו את פרוטוקול C-V2X מלבד האיחוד האירופי, אשר ממשיך להעדיף את טכנולוגיית DSRC. מתחרה מרכזית של קואלקום בתחום היא חברת אוטוטוקס הישראלית (Autotalks), אשר שבבי התקשורת שלה פועלים בשני התקנים (DSRC ו-C-V2X).
ההמתנה לטכנולוגיה היתה ארוכה מדי…
קואלקום כותבת בנייר העמדה שיצרני הרכב, משרדי התחבורה במדינות השונות בארה"ב, עיריות וסוכנויות שלטון מקומיות "תומכים בטכנולוגיה ומעוניינים לאמץ אותה, אולם הדבר נבלם בידי רשות התקשורת הפדרלית (FCC) – בזמן שבמדינות האחרות ההשקעה ב-V2X נמצאת בעלייה". לדבריה קיימת היום "הזדמנות חד-פעמית ויוצאת דופן", מכיוון שבנובמבר 2021 חתם הנשיא ביידן על חוק התשתיות והתעסוקה (IIJA), המעניק חבילת מימון בהיקף של 1.2 טריליון דולר לשיפור וחידוש תשתיות.
"התרומה הכלכלית תהיה גדולה", אמר סגן נשיא קואלקום לטכנולוגיה ואסטרטגיה כלכלית, קירטי גופטה. "תשתיות C-V2X ייצרו לפחות 120,000 משרות חדשות. מהפירות האלה ייהנו אנשים מכל מגזרי הכלכלה בכל ארה"ב, אולם נוכל להשיג אותן רק לאחר שה-FCC יחליט לוותר על התדר". מדובר בסאגה ארוכה ומייגעת שהגיעה אפילו לבית המשפט. בשנת 1999 החליט ה-FCC להקצות את תדר 5.9GHz לטכנולוגיית V2X עתידית, אולם בגלל עיכובים בשילובה בתוך המכוניות, הרשות קיצצה ברוחב הפס של התדר, ובשנת 2020 היא גזלה ממנו רוחב פס של 45MHz עבור יישומי Wi-Fi.
נוצר עימות בין תעשיית התקשורת לבין יצרניות הרכב, והדבר בלם מיידית את היכולת לפרוס תשתיות נרחבות בארצות הברית. הנושא הגיע לבית המשפט, ובחודש אוגוסט 2022 קבע בית המשפט לערעורים של מחוז קולומביה (זהו המחוז של הבירה וושינגטון, ולכן אינו כפוף לאף מדינה) שה-FCC יכולה לשחרר את התדרים וצריכה לחזור למתכונת שנקבעה בשנת 1999. למעשה, נייר העמדה של קואלקום הוא מהלך ראשון בקמפיין שנועד לאלץ את ה-FCC ליישם במהירות את האישור המשפטי שהתקבל.