מעבד הביניים של קואלקום מתמקד בבינה מלאכותית

חברת קואלקום (Qualcomm) הכריזה על מעבד הביניים החדש שלה עבור מכשירי סמארטפון, Snapdragon 7 Gen 3 Mobile Platform. המכשירים צפויים להגיע לשוק בתוך כחודש בטלפונים של VIVO ו-Honor. מדובר בשבב המיוצר בתהליך 4 ננומטר ועובד במהירות שעון מקסימלית של 2.63GHz. בניגוד לדור הקודם שכלל 10.2 מיליארד טרנזיסטורים ויוצר בתהליך של TSMC, הפעם קואלקום לא חשפה את מספר הטרנזיסטורים ואת זהות היצרן. באתרים שביצעו מבחני ביצועים לרכיב הועלתה השערה שהוא מיוצר בסמסונג, מכיוון שביצועי ה-CPU שלו היו נמוכים יותר מאלה של מעבד הדור השני (Snapdragon 7 Gen 2).

יחד עם זאת, ראוי לזכור שהמעבד החדש מיועד בעיקר לספק חוויית משתמש מודרנית, ולכן קואלקום שמה דגש מיוחד על שיפור מערכת ה-GPU, תקשורת אלחוטית קצרת טווח, איכות הסאונד ומשאבי הבינה המלאכותית שהוא מעניק לאפליקציות במכשיר הנייד. בתחום הבינה המלאכותית היא התקינה את מעבד הרשתות הנוירוניות Hexagon ואת מודול היתוך החיישנים Sensing Hub. זהו מודול בינה מלאכותית חסכוני מאוד בהספק, אשר נשאר פעיל ברקע כל הזמן, ועוקב אחר המידע המגיע מכל החיישנים.

מרכיב הבינה המלאכותית שופר גם באמצעות הגדלת ביצועי המעבד הגרפי (GPU) ממשפחת Adreno, אשר משפר את ביצועי הגרפיקה, מכפיל את קצב קליטת המסגרות ומספק מהירות תגובה של משחקים לסדר גודל של מספר מילי-שניות. החברה שילבה יכולות בינה מלאכותית ייעודיים במודולים שונים נוספים. כך למשל, מודול הצילום התומך בשלוש מצלמות שונות, כולל מעגל AI Remosaic מבוסס רשתות נוירוניות להפחתת הגרעיניות ועיוותי הצבע.

מעגל AI Noise Reduction מבצע הורדת רעשים כדי לקבל תמונות ברורות בתנאי תאורה ירודה, ומעגל AI Video Retouch ממפה חוקיות בשינויי הגוונים כדי להעניק לתמונה תחושת HDR like בזמן אמת. הבינה המלאכותית הגיעה גם אל המודם האלחוטי: הוא מיועד לעבוד במערכות הדור החמישי (5G) ולכן צריך להתגבר על בעיית איכות הקליטה במערכות מרובות אנטנה הפועלות בתדרים קצרים. קואלקום שילבה במודם את מערכת AI-Enhanced Signal Boost, המשתמשת בבינה מלאכותית כדי לבצע אופטימיזציה של פעילות כל אחת מהאנטנות הנפרדות שבמכשיר, ואת התיאום ביניהן.

איך פועלת זרוע השקעות של ענקית שבבים? [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית היום הוא בועז פאר, דירקטור בכיר בזרוע ההשקעות של ענקית השבבים קואלקום, Qualcomm Ventures, בישראל ובאירופה.

בעולם ההון-סיכון קיימות גם קרנות מסוג מעט שונה, קרנות הון-סיכון תאגידיות. מדובר בזרועות השקעה שמקימות חברות טכנולוגיה כמו קואלקום, אינטל, אנבידיה וכדומה, שמשתמשות בהון שלהן כדי להשקיע בחברות סטארט-אפ בשלבים שונים. בשונה מקרנות הון-סיכון רגילות, המניע של אותן זרועות השקעה אינו רק פיננסי, אלא גם טכנולוגי ועסקי. פעמים רבות הן משקיעות בחברות כדי לקדם איתן שיתופי פעולה מסחריים וכדי להשיג חשיפה לטכנולוגיות ותחומים חדשים.

קואלקום היא אחת מחברות הטכנולוגיה המובילות בעולם, וחולשת על אינספור תחומים, ממובייל ו-IoT ועד אוטומוטיב וערים חכמות. הגיוון הזה מתבטא גם בפעילותה של זרוע ההשקעות שלה בישראל. זרוע ההשקעות של קואלקום ביצעה בשנים האחרונות לא מעט השקעות בחברות ישראליות מצליחות, כמו סנטינל-וואן, סלווייז, ווליוט, קוונטום מאשינס ועוד.

בשיחה מספר בועז על אופיה והמיקוד של הקרן, על ההבדל בין קרן הון-סיכון רגילה לקרן תאגידית, ועל הערכים החשובים לכל "כריש" – ניסיון וצניעות.

[קרדיט צילום תמונה למעלה: ענבל מרמרי]

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

 

 

קואלקום רוכשת את אוטוטוקס הישראלית

בתמונה למעלה: מייסד אוטוטוקס און הרן (מימין) והמנכ”ל חגי זיס. צילום: Techtime

חברת קואלקום (Qualcomm) רוכשת את חברת אוטוטוקס (Autotalks) מכפר נטר, אשר נחשבת לחלוצה עולמית בתחום שבבי התקשורת מסוג V2X המאפשרים תקשורת ישירה בין רכב לרכב ובין רכב לתשתיות הדרך. היקף העיסקה לא נמסר, אולם בדמרקר פורסמו הערכות שמדובר בכ-350 מיליון דולר. חברת אוטוטוקס הוקמה בשנת 2009 על-ידי אור הרן, ומנוהלת על-ידי חגי זיס, שבעבר שרת ביחד עם הרן ביחידה הטכנולוגית 81 בצה”ל. מאז הקמתה היא גייסה כ-150 מיליון דולר ממשקיעים דוגמת פוקסקון, סמסונג, קרן גלנרוק של ליאון רקנאטי, דלק מוטורס ועוד.

לפני כשנה דיווחה אוטוטוקס כי צבר ההזמנות שלה ב-2021 עמד על כ-200 מיליון דולר – כפול מאשר ב-2020. כיום החברה מעסיקה כ-130 עובדים בישראל, יפן, קוריאה, גרמניה, צרפת, ואוקראינה. הם ישולבו בתוך חברת קואלקום ולמעשה יצטרפו לכ-1,000 עובדי קואלקום ישראל. קואלקום מסרה שלאחר השלמת המיזוג ישולבו השבבים של אוטוטוקס בפלטפורמת הרכב שלה, Snapdragon Digital Chassis.

צמיחה מהירה ומחסום כניסה גבוה

טכנולוגיית V2X מאפשרת למכוניות להעביר ביניהן נתונים כגון מהירות, כיוון נסיעה, מיקום ומצב הבלימה, ועל-ידי כך לספק לנהגים התרעה על סכנת התנגשות. המידע הזה משלים את המידע המגיע מחיישנים אחרים, דוגמת מערכות עזר בטיחותית (ADAS), ומאפשר למנוע התנגשות בין כלי רכב שאין ביניהם קו ראייה, או בתנאי מזג אוויר ותאורה קשים. אוטוטוקס היא מהחברות היחידות בעולם שהצליחו לשלב בשבב V2X יחיד גם את טכנולוגיית התקשורת הייעודית DSRC, וגם את טכנולוגיית התקשורת המתחרה, C-V2X, אשר גובשה ביוזמת קואלקום וכוללת מרכיבים שהובאו מתחום התקשורת הסלולרית (LTE).

כיום רוב המדינות בעולם אימצו את פרוטוקול C-V2X מלבד האיחוד האירופי, אשר ממשיך להעדיף את טכנולוגיית DSRC. בראיון ל-Techtime  לפני כשנה, העריך המנכ"ל זיס שנת המהפיכה בתחום תהיה 2024-25. "החל משנת 2023 ישולב ה-V2X כאחד מהפרמטרים בדירוג כוכבי הבטיחות של מכוניות ובאירופה ובארה”ב. זוהי נקודת הזמן שאליה מכוונות יצרניות המכוניות את רוב התוכניות שלהן, ושבה צפויה טכנולוגיית V2X להיכנס לשימוש המוני”.

מדבריו גם ניתן להסיק מדוע קואלקום החליטה לרכוש את אוטוטוקס במסגרת המאבק על השוק האירופי: “זהו תחום שקשה מאוד להיכנס אליו. האתגרים החישוביים מאוד קשים וצריך לספק ודאות מלאה לזיהוי המקור של כל שידור. הרכיב שלנו יכול לוודא תקשורת מלאה בין 200 מקורות שונים. הטכנולוגיה המתקדמת והדרישות המחמירות של השוק מייצרים חומת כניסה גבוהה מאוד".

עובדי חברת אוטוטוקס מכפר נטר. צילום: אייל טואג
עובדי חברת אוטוטוקס מכפר נטר. צילום: אייל טואג

אוטוטוקס פיתחה גם את הפלטפורמה המשלימה ZooZ, אשר מספקת מעטפת בטיחות לכלי-רכב קלים (אופניים וקטנועים חשמליים). מדובר באבזר נייד אשר מתריע בפני הרוכב על מצבים מסוכנים בכביש. הצורך בפתרון עולה בעקבות נתונים שלפיהם כ-75% מהתאונות בין אופניים וקורקינטים לבין מכוניות, נובע מהעובדה שנהגי המכוניות לא הבחינו באופניים או בקורקינטים.

חברה ישראלית נוספת אשר צפויה ליהנות בעקיפין מהעיסקה היא חברת סיוה (CEVA) מהרצליה, אשר מפתחת קניין רוחני עבור מעבדי אותות, ומערכות תקשורת אלחוטית. השבבים של אוטוטוקס מבוססים על מעבדים של סיוה, והעיסקה מביאה את הטכנולוגיה שלה לראשונה אל תוך מוצר ליבה של קואלקום. בעבר נפגשו קואלקום וסיוה משני צידי המיתרס, כאשר חברת אינטל התחרתה בחברת קואלקום באספקת מודמים למכשירי אייפון. המודמים של אינטל כללו את המעבד של סיוה. לאחר שאפל רכשה את חטיבת המודמים האלחוטיים של אינטל, היא קיבלה לידיה גם את מעבדי סיוה.

קואלקום הגדירה מנוע צמיחה חדש

שוק הרכב הוא אחד ממנועי הצמיחה של קואלקום. ברבעון האחרון של 2022 צמחו מכירותיה בתחום הרכב בכ-58%, להיקף של כ-268 מיליון דולר. אומנם זהו נתח זעיר עדיין בכלל מכירותיה, שהסתכמו באותו רבעון בכ-9.8 מיליארד דולר, אך מדובר בשוק מתפתח במהירות, אשר צפוי להיות משמעותי כבר בעתיד הקרוב. להערכת חברת Markets&Markets, שוק ה-V2X נאמד ב-2022 בכ-2.6 מיליארד דולר, וצפוי לצמוח להיקף של כ-19.5 מיליארד דולר עד לשנת 2028. מנהל תחום הרכב בקואלקום, נאקול דוגאל, אמר שהצורך במערכות תחבורה חכמות ובטכנולוגיות לשיפור בטיחות משתמשי הדרך, נמצא בעלייה".

משבר הסלולר צפוי להימשך עד סוף שנת 2023

ברבעון האחרון של שנת 2022 התכווץ שוק הסמארטפונים העולמי ב-15.4% והסתכם בכ-301 מיליון יחידות. כך עולה מבדיקת חברת המחקר Omdia, אשר ציינה שברבעון האחרון של השנה חלה ירידה של 0.7% במכירות – למרות שבדרך-כלל זהו רבעון השיא של השנה בתחום הסמארטפונים. בחישוב שנתי הצטמצם שוק הסמארטפונים העולמי ב-9.9%: בשנת 2022 נמסרו כ-1,207 מיליון יחידות ללקוחות – בהשוואה לכ-1,340 מיליון מכשירים שנמסרו בשנת 2021.

מי שהצליחה לעבור בשלם את הרבעון האחרון היא חברת אפל שמכירותיה במהלכו צמחו בכ-42% (סך הכל 74 מיליון יחידות) בהשוואה לרבעון השלישי – אולם בחישוב שנתי היא מדווחת על ירידה של 1.3% במספר הטלפונים שנמסרו ללקוחות בשנת 2022. הגורמים המרכזיים לירידות הן בהתעוררות האינפלציה בכלכלה העולמית ובהתחזקות שער הדולר בהשוואה למטבעות האחרים בעולם, אשר צמצמו את היקף הכסף הפנוי שבידי הצרכנים. אנליסט ראשי ב-Omdia, ג'אסטי הונג, הסביר שאפל חסינה יחסית להשפעות האלה, מכיוון שלקוחותיה הם לרוב נאמנים מאוד ובעלי הכנסה גבוהה יותר מהממוצע.

גם מוטורולה, המדורגת תשיעית בהיקף השוק, נהנית מלקוחות בעלי מאפיינים הדומים ללקוחות אפל, ומכירותיה ירדו בכ-1.4% בלבד בחישוב שנתי. אולם ככל שעוברים למזרח הבעיה מחריפה. חברת סמסונג, שהיא הספקית הגדולה בעולם, דיווחה על ירידה 4.8% במספר המכשירים שנמסרו. אולם בסין התמונה קיצונית בהרבה: הענקיות הסיניות Xiaomi, Vivo ו-Oppo דיווחו על ירידה של יותר מ-25% במספר המכשירים שנמסרו ברבעון האחרון של 2022, ועל ירידות של 20%-27% בחישוב שנתי.

הדו"ח של קואלקום מבטא את עומק משבר הסלולר

התופעה הזאת באה לידי ביטוי בדו"ח הכספי של חברת קואלקום, ספקית מעבדי הסלולר הגדולה בעולם, אשר פורסם בשבע שעבר. חברת קואלקום פועלת במתכונת של שתי יחידות עסקיות נפרדות שכל אחת מהן היא חברה בת בבעלותה המלאה: הראשונה היא Qualcomm CDMA Technologies, המופיעה גם בכינוי QCT, ועוסקת במכירת שבבים ופתרונות. זוהי החטיבה הגדולה והחשובה ביותר של החברה. השנייה היא Qualcomm Technology Licensing, המוכרת גם בכינוי QTL, אשר מוכרת רשיונות שימוש בקניין הרוחני (IP) של החברה.

ברבעון הראשון של 2023 ירדו מכירות החברה ב-12% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-9.46 מיליארד דולר. מכירות השבבים (QCT) ירדו ב-11% ומכירות הקניין הרוחני ירדו ב-16%. אולם הנתון המעניין קשור למגזרי הפעילות המרכזיים: המכירות לתחום מכשירי הטלפון ירדו ב-18% והסתכמו בכ-5.75 מיליארד דולר. המכירות לתחום ה-IoT עלו ב-7% (להיקף של 1.68 מיליארד דולר. הצמיחה המרשימה ביותר היתה בתחום המכירות לתעשיית הרכב – צמיחה של 58% – אולם זוהי תעשייה כמעט שולית בתהלי של קואלקום והיתה אחראית למכירות בהיקף של 456 מיליון דולר ברבעון.

 

שת"פ קואלקום ואירידיום: שירות הודעות מהלוויין לטלפון

חברת קואלקום תתחיל לספק טכנולוגיה המאפשרת לשדר ולקלוט מסרים טקטואליים במכשירי טלפון ניידים בכל העולם באמצעות רשת לווייני אירידיום. השירות יתבסס על פתרון Snapdragon Satellite של קואלקום, ועל התמיכה שהוא מקבל מרשת לווייני אירידיום. שתי החברות הודיעו שבמחצית השנייה של 2023 ייצאו לשוק טלפונים ראשונים ברמת פרימיום המבוססים על שבב הענק Snapdragon 8 Gen 2 Mobile Platform ומערכת הפעלה אנדרואיד, אשר יחוברו אל השירות הלווייני. מנכ"ל אירידיום, מאט דש, אמר ששיתוף הפעולה עם קואלקום ולא עם יצרניות הטלפונים, "נועד להבטיח תאימות לכל המותגים שישתמשו בטכנולוגיה".

בעתיד, שתי החברות מתכננות להרחיב את השירות לאבזרים נוספים, כמו מחשבים ניידים, טאבלטים, כלי-רכב ואבזרי IoT. פלטפורמת Snapdragon 8 Gen 2 כוללת מעבד יישומים לניהול הטלפון, מודם מרובה-פרוטוקולים התומך בכל רשתות הדור החמישי, כולל בתקן החדש של תקשורת לוויינית (5G Non-Terrestrial Networks) שניתן לממש אותו רק כאשר הרשתות האלה זמינות. הוא גם מספקת מיכה ב-Wi-Fi 7, וכולל מעבד CPU, מעבד GPU ומנוע בינה מלאכותית שפותחו על-ידי קואלקום.

חברת אירידיום מפעילה מערך של לוויינים בגובה נמוך (LEO) אשר מקיפים את כדור הארץ בגובה 780 ק"מ ומעניקים כיסוי תקשורתי לכל נקודה בכדור הארץ. המערך המקורי החל לספק שירות בשנת 1998. בשנת 2019 בוצע שידרוג שבמהלכו הוחלפו כל הלוויינים בלוויינים חדשים מסדרה Iridium NEXT. כיום המערך כולל 66 לוויינים פעילים. בנוסף, תשעה לווייני גיבוי נעים בחלל ומוכנים להחלפה מיידית של לוויינים שיש בהם תקלה, ועוד שישה לווייני גיבוי שמורים בכדור הארץ ומוכנים לשיגור במקרה הצורך.

הלוויינים פועלים ברצועת התקשורת L-Band בתדרים של 1GHz-2GHz, הנחשבת לעמידה יותר בפני הפרעות אטמוספריות והפרעות הנובעות מתנאי מזג אוויר, בהשוואה לערוצי התדר הגבוה בהם משתמשים לווייני התקשורת המרוחקים מכדור הארץ (GEO). הם מספקים רוחב פס של 704Kbps. המערך מייצר רשת חסינה בפני שיבושים באמצעות קישוריות הדדית: כל לוויין מקושר בו-זמנית אל ארבעה לוויינים סמוכים אחרים. הרשת מנוהלת באמצעות מרכז בקרה הפועל בווירג'יניה, ארה"ב. כיום החברה עובדת עם כ-450 שותפים עסקיים ומספקת שירות לכ-2 מיליון לקוחות.

 

קואלקום חותכת את תחזית המכירות של 2023. "הופתענו מעוצמת השינוי בשוק"

למרות שדיווחה השבוע על מכירות שיא בהיקף של 11.4 מיליארד דולר ברבעון האחרון של 2022, הפחיתה חברת קואלקום (Qualcomm) את תחזית המכירות של הרבעון הבא ל-9.2-10 מיליארד דולר, והחלה להיערך לעידן של ירידה במכירות. החברה ייחסה את הירידה הצפויה לחוסר הוודאות בשווקים העולמיים הנובע ממתיחות גיאופוליטית, ולמגמות בתעשייה עצמה: "הירידה החדה בדרישה והשיפור בזמינות הרכיבים לרוחב כל תעשיית הסמיקונדקטורס מתבטאים בהצטברות מלאים ודוחפים את הלקוחות הגדולים שלנו להתמקד בהפחתת רמות המלאי".

בעקבות ההודעה ירדה מניית קואלקום בנסד"ק בקרוב ל-5% והיא נסחרת לפי שווי שוק של כ-126.4 מיליארד דולר. סמנכ"ל הכספים אקאש פאלקיוואלה, סיפר בשיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"חות שהחברה החלה לנקוט במספר פעולות לניהול ההוצאות, כולל הקפאת גיוס עובדים, צמצום בהוצאות הנהלה והוצאות כלליות ובהפחתת היקף הייצור של מוצרים ותיקים. "עוצמת השינוי היתה בלתי צפויה. בדרך-כלל ברבעון האחרון יש עלייה במכירות מכיוון שהלקוחות נערכים לתקופת החגים, אולם הפעם המגמה היתה הפוכה. הופתענו מהמהירות שבה הסביבה העסקית משנה את פניה".

קואלקום נכנסת לעולם ה-PC

להערכתו, התיקון יימשך מספר רבעונים, כאשר מנועי הצמיחה הבאים של החברה יהיו בעיקר תעשיית הרכב, Wi-Fi 7, הדור החמישי ו-IoT. "להערכתנו, בשנת 2023 נייצר את רוב המודמים עבור הדגמים החדשים של אייפון, בניגוד לשנת 2022 שבה החלק שלנו הסתכם בכ-20% מהמכשירים". אם מתעלמים מהתחזית, שנת 2022 היתה בסך הכל שנה מצויינת עבור החברה: המכירות צמחו ב-32% והסתכמו בכ-44 מיליארד דולר. החברה פועלת בשני ערוצים עסקיים במקביל: חטיבת הטכנולוגיות והשבבים QCT אשר מכירותיה הסתכמו בכ-37.7 מיליארד דולר, וחטיבת הקניין הרוחני QTL, שמכירותיה הסתכמו בכ-7 מיליארד דולר ב-2022.

נשיא ומנכ"ל קואלקום, כריסטיאנו אמון, אמר בשיחת הוועידה שבמהלך 2022 החברה ייצבה את מעמדה כספקית טכנולוגיות לתעשיית הרכב, בעיקר בתחום ה-ADAS. "מעבר לשנת 2023, אני צופה מספר נקודות תפנית אסטרטגיות: צמיחה בתחום המכירות לתעשיית הרכב, ובשנת 2024 אנחנו מצפים לעלייה חדה במכירות של מחשבים אישיים המבוססים על מערכת ההפעלה Windows אשר תרוץ על מעבדי Snapdragon PC שלנו. ההערכה הזאת מבוססת על מספר גדול של נצחונות תכנון שכבר זכינו בהם".

Veoneer של קואלקום בחרה בשבבי המכ"ם של ארבה

זכיית תכנון משמעותית לחברת ארבה (Arbe) בתעשיית הרכב. ספקית המערכות לרכב השבדית Veoneer הכריזה כי בחרה בשבבי המכ"ם של ארבה עבור מערכות החישה מבוססות המכ"ם שהיא מפתחת לעולם הרכב. בהודעתה, ציינה החברה השבדית כי הבחירה בשבבי המכ"ם של ארבה התקבלה לאחר חמש שנים של בחינת פתרונות מכ"ם ארבעה-מימדים (4D) של חברות סטארט-אפ שונות. 

Veoneer תעשה שימוש בשני דגמים של ארבה: מכ"ם לטווח רחוק המורכב ממטריצה של 48X48 אנטנות RF, ומכ"ם היקפי 360 מעלות המורכב ממטריצה של 24X12 אנטנות RF. חברת Veoneer הוקמה ב-2018 כתוצאה מפיצול של חטיבת המערכות האלקטרוניות והנהיגה האוטומטית של חברת Autoliv. היא מתמקדת בפיתוח מערכות חישה לרכב המתבססות על מכ"מים, חיישני LiDAR ומצלמות תרמיות. הכנסותיה ב-2021 הסתכמו ב-1.66 מיליארד דולר. באוקטובר 2021 חתמה קואלקום על הסכם לרכישת Veoneer תמורת 4.5 מיליארד דולר, וגברה על הצעת רכש נמוכה יותר שהגישה יצרנית המערכות לרכב Magna. בחודש אפריל השנה הושלם המיזוג.

טכנולוגיית עיצוב אלומה יעילה

חברת ארבה פיתחה ערכת שבבי מכ”ם לרכב המבוססים על טכנולוגיית Frequency Modulated Continuous Wave, שבה מתבצע שידור רציף של אותות בתדר משתנה (Chirp signal), והמרחק של האובייקטים מחושב בהתאם להפרשי התדר והמופע (פאזה) בין האותות המשודרים והאותות הנקלטים. המכ”ם מפיק תמונה רב-מימדית (4D) של סביבת הרכב: גם אובייקטים נייחים וגם אובייקטים ניידים. ליבת הטכנולוגיה מבוססת על שימוש באנטנת AESA, שבה המכ”ם סורק את הסביבה באמצעות עיצוב אלומה (beam forming) ולא באמצעות סיבוב האנטנה.

הדבר מתבצע באמצעות מטריצה של משדרים המחוברים אל אלמנטים קורנים מקבילים. באמצעות הבדלים זעירים בין הפזה והעוצמה של האותות המשודרים מכל אלמנט, נוצר אפקט של התאבכות בונה והתאבכות הורסת בין אותות השידור, אשר מתבטא בהיווצרות קרן שידור כיוונית חזקה, אשר מבצעת למעשה סריקה אלקטרונית של המרחב. ההישג הגדול של החברה טמון ביכולתה לייצר מערך הכולל הרבה מאוד אלמנטים בגודל ובמחיר תחרותיים. כך למשל, מכ”ם Lynx כולל מטריצה של 24X12 משדרים, בשעה שלמערכות המכ”ם המתחרות, כוללות להערכת החברה מטריצה של 3X4 משדרים.

 

קואלקום דורשת לשחרר את התדרים ל-V2X

חברת קואלקום (Qualcomm) דורשת מהממשל האמריקאי לשחרר את העיכובים הרגולטוריים בתחום הקישוריות בין מכוניות לבין תשתיות-דרך ומכוניות אחרות (V2X). לטענתה, צוואר הבקבוק הרגולטורי גורם לכך שארה"ב מפגרת בתחום הזה אחר שאר המדינות המפותחות. כדי לשכנע את הממשל להתחיל ולספק אישורים רגולטוריים, היא פירסמה נייר עמדה שבו היא מעריכה שתשתיות V2X יקטינו ב-10,000 את מספר ההרוגים, וב-800,000 את מסר הפצועים בתאונות דרכים המתרחשות במדינה מדי שנה. בנוסף, יימנעו 2.8 מיליון פגיעות בכלי-רכב, אשר היקף הנזק שלהן לכלכלה האמריקאית נאמד בכ-12.6 מיליארד דולר בשנה.

תחום ה-V2X החל להתפתח רק בשנת 2010. בתחילה התעשייה התמקדה בפרוטוקול התקשורת הייעודי DSRC, אולם לאחר מכן חברת קואלקום נכנסה לתמונה וגיבשה את פרוטוקול התקשורת C-V2X העובד גם הוא בתדר 5.9GHz. היא בחרה בשם הזה בין השאר בגלל שחלק ממרכיביו הגיעו מהעולם הסלולרי (שקואלקום מזוהה איתו). רוב המדינות בעולם אימצו את פרוטוקול C-V2X מלבד האיחוד האירופי, אשר ממשיך להעדיף את טכנולוגיית DSRC. מתחרה מרכזית של קואלקום בתחום היא חברת אוטוטוקס הישראלית (Autotalks), אשר שבבי התקשורת שלה פועלים בשני התקנים (DSRC ו-C-V2X).

ההמתנה לטכנולוגיה היתה ארוכה מדי…

קואלקום כותבת בנייר העמדה שיצרני הרכב, משרדי התחבורה במדינות השונות בארה"ב, עיריות וסוכנויות שלטון מקומיות "תומכים בטכנולוגיה ומעוניינים לאמץ אותה, אולם הדבר נבלם בידי רשות התקשורת הפדרלית (FCC) – בזמן שבמדינות האחרות ההשקעה ב-V2X נמצאת בעלייה". לדבריה קיימת היום "הזדמנות חד-פעמית ויוצאת דופן", מכיוון שבנובמבר 2021 חתם הנשיא ביידן על חוק התשתיות והתעסוקה (IIJA), המעניק חבילת מימון בהיקף של 1.2 טריליון דולר לשיפור וחידוש תשתיות.

"התרומה הכלכלית תהיה גדולה", אמר סגן נשיא קואלקום לטכנולוגיה ואסטרטגיה כלכלית, קירטי גופטה. "תשתיות C-V2X ייצרו לפחות 120,000 משרות חדשות. מהפירות האלה ייהנו אנשים מכל מגזרי הכלכלה בכל ארה"ב, אולם נוכל להשיג אותן רק לאחר שה-FCC יחליט לוותר על התדר". מדובר בסאגה ארוכה ומייגעת שהגיעה אפילו לבית המשפט. בשנת 1999 החליט ה-FCC להקצות את תדר 5.9GHz לטכנולוגיית V2X עתידית, אולם בגלל עיכובים בשילובה בתוך המכוניות, הרשות קיצצה ברוחב הפס של התדר, ובשנת 2020 היא גזלה ממנו רוחב פס של 45MHz עבור יישומי Wi-Fi.

נוצר עימות בין תעשיית התקשורת לבין יצרניות הרכב, והדבר בלם מיידית את היכולת לפרוס תשתיות נרחבות בארצות הברית. הנושא הגיע לבית המשפט, ובחודש אוגוסט 2022 קבע בית המשפט לערעורים של מחוז קולומביה (זהו המחוז של הבירה וושינגטון, ולכן אינו כפוף לאף מדינה) שה-FCC יכולה לשחרר את התדרים וצריכה לחזור למתכונת שנקבעה בשנת 1999. למעשה, נייר העמדה של קואלקום הוא מהלך ראשון בקמפיין שנועד לאלץ את ה-FCC ליישם במהירות את האישור המשפטי שהתקבל.

קואלקום רוכשת את סלווייז הישראלית

חברת קואלקום (Qualcomm) הודיעה כי רכשה חברת סלווייז הישראלית, המפתחת פתרונות אוטומציה וניהול לרשתות דור-חמישי. לא נמסרו פרטים פיננסיים על העיקה, אולם לפי הערכות בתעשייה מדובר בסכום הנע סביב 300 מיליון דולר. שתי החברות בעלות היכרות עמוקה: קואלקום השתתפה בגיוס ההון האחרון של החברה, בנובמבר 2020, שבמהלכו היא גייסה כ-32 מיליון דולר. קואלקום הסבירה בדיווח על העיסקה שהיא נועדה לחזק את פעילותה בתחום תשתיות הגישה האלחוטיות (Radio Access Networks – RAN) לרשתות הדור החמישי (5G).

חברת סלווייז (Cellwize) מקרית עתידים הוקמה בשנת 2012 על-בסיס טכנולוגיה לביצוע אופטימיזציה של תשתית הרשת האלחוטית הסלולרית. החברה פיתחה את פלטפורמת Cellwize Chime, שהיא תוכנת בינה מלאכותית ולימוד מכונה מבוססת ענן, אשר לומדת את הרשת הסלולרית ומסייעת למפעילים לנהל את הרשת, לפרוס רשתות חדשות, ולבצע אופטימיזציה של השירותים באופן אוטומטי. הפלטפורמה של החברה נמצאת כיום בשימוש אצל יותר מ-40 חברות תקשורת גדולות, ובכלל זה ורייזון, דויטשה טלקום וטלפוניקה. בעקבות הרכישה מונה מנכ"ל סלווייז, אופיר זמר, לסגן נשיא ומנהל מוצר בקואלקום.

רשתות הגישה הפתוחות מציבות אתגר חדש

קואלקום הסבירה שהתוספת של סלווייז לקבוצת פתרונות 5G RAN שלה, תסייע בפיתוח אבזרי קצה חכמים אשר ניתן לנהל אותם ביעילות, תספק כלים לבידול רשתות סלולריות שונות, ותסייע לקואלקום לספק פתרונות עבור הדור החדש של רשתות גישה פתוחות (Open RAN) ורשתות גישה מוגדרות תוכנה (virtualized RAN) מבוססות ענן, לצד התמיכה בפתרונות RAN מסורתיים. רשתות הדור החמישי, כוללות כמות עצומה של תאים סלולריים, ריבוי תדרים, תרחישי עבודה שונים וסוגים רבים של מידע הזקוק לטיפול בהשהייה מינמילית. משימת הפריסה, המעקב והאופטימיזציה של רשת כזאת היא כמעט בלתי אפשרית ללא אוטומציה.

כל המגמות האלה מתבטאות באימוץ הגובר של הגישה הפתוחות (Open RAN). רשת הגישה (RAN) היא מערך השידור והקליטה של התאים הסלולריים, והיא המרכיב היקר ביותר ברשת. תקן הרשתות הפתוחות Open RAN מגדיר את פעולת ה-RAN באמצעות סדרה של ממשקים סטנדרטיים המאפשרים להפריד בין החומרה והתוכנה, ופותחים את הדלת בפני ספקים אשר מייצרים מרכיבים שונים עבור הרשת. על-ידי כך מתבטלת התלות של חברות התקשורת בספקים המרכזיים, אולם מטלת האינטגרציה והאופטמיזציה של הרשת נעשית קשה מאוד. כאן הטכנולוגיה של סלווייז נחשבת ליעילה במיוחד.

ב.מ.וו וקואלקום יפתחו פלטפורמת נהיגה אוטונומית

חברת ב.מ.וו (BMW) וחברת קואלקום (Qualcomm) חתמו על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי בפיתוח טכנולוגיות נהיגה חכמות, החל ממערכות עזר לנהג (ADAS) וכלה בשלב הזה בנהיגה אוטונומית ברמה 3. שיתוף הפעולה יתבסס על תשתית תוכנת הנהיגה של ב.מ.וו (BMW Automated Driving)שיצאה לראשונה לשוק בהשקה של המכונית החשמלית BMW iX ב-2021. במסגרת שיתוף הפעולה תועבר התוכנה אל שבב ראיית המחשב Snapdragon Ride, מחשב הרכב Snapdragon Ride Platform המקושר אל שירות הענן Snapdragon Car-to-Cloud Services, ותשולב בה גם תוכנת מדיניות הנהיגה האוטונומית של חברת Arriver הצפויה להתמזג בקרוב בתוך חטיבת הנהיגה והמוביליטי של קואלקום.

הפרוייקט המשותף מקיף כ-1,400 מהנדסים העובדים במספר אתרים בעולם, בעיקר בגרמניה, בשבדיה, ובמרכז ניסויי הנהיגה האוטונומית של .במ..וו בצ'כיה. המטרה היא פיתוח פלטפורמה יציבה שניתן יהיה להרחיב אותה ואשר כוללת את כל שרשרת חיי המוצר: פיתוח ארכיטקטורה, כלי פיתוח יישומים, תשתיות אחסו וענן, הדמייה ועוד. סגן נשיא לחוויית נהיגה בחברת ב.מ.וו, ניקלואי מרטין, אמר שהסכם הפיתוח המשותף של התוכנה הוא "אבן דרך חשובה עבור ב.מ.וו מכיוון שמדובר בשותפות ארוכת טווח."תוכנות ממנועות בעלות יכולות מורכבות צריכות להיבנות בצורה הטובה ביותר, וכל המרכיבים חייבים להיות באיכות הגבוהה ביותר".

כיצד קואלקום הניחה את ידה על תוכנת מדיניות נהיגה

סגן נשיא לתחום הרכב בחברת קואלקום, נקול דוגאל, אמר ששילוב התוכנות של ב.מ.וו ו-Arriver ביחד עם שבבי קואלקום, "מייצר כלכלת גודל שתאפשר לספק את הפתרון לכל תעשיית הרכב. ביחד נפתח פלטפורמה פתוחה אשר תוצע לכל הלקוחות". לחברת Arriver יש תפקיד מרכזי בפרוייקט: החברה הוקמה בינואר 2021 בעקבות הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי בין Veoneer השבדית לבין קואלקום, במטרה תוכנת ניהול מדיניות נהיגה אוטונומית הפועלת על-גבי רכיבי Snapdragon Ride SoC של קואלקום.

בחודש אוקטובר 2021 ביצעה קואלקום מהלך מורכב שנועד לסכל עיסקה בהיקף של 3.8 מיליארד דולר למכירת ויאוניר ליצרנית המערכות הגלובלית Magna International: היא הקימה שותפות עם חברת ההשקעות הניו יורקית SSW Partners, אשר רכשה את ויאוניר תמורת 4.5 מיליארד דולר, במטרה להפריד בין ויאוניר לבין Arriver: ויאוניר נשארת בבעלות SSW וחברת ויאוניר, עם כל הקניין הרוחני ו-800 עובדיה, צפויה להשתלב בקרוב בחטיבת הרכב של קואלקום.

קואלקום הגדירה אסטרטגיית צמיחה ללא סלולר

בתמונה למעלה: נשיא ומנכ"ל קואלקום, כריסטיאנו אמון. "DNA סלולרי"

חברת קואלקום (Qualcomm) החלה במהלך הגדרה מחדש של עסקיה, אשר מזכיר באופיו את המהלך שביצעה חברת אנבידיה כאשר שינתה את הגדרת המשימה שלה מחברת מעבדים גרפיים לחברת בינה מלאכותית. במהלך מפגש עם משקיעים ואנליסטים שהתקיים לפני כחודש, הציג נשיא ומנכ"ל קואלקום, כריסטיאנו אמון, תוכנית אסטרטגית שנועדה להגדיל בתוך כעשור את שוק היעד שלה הכולל שלה משוק בהיקף של כ-100 מיליארד דולר בשנה לשוק בהיקף של כ-700 מיליארד דולר בשנה. "אנחנו מצויים בתחילתה של אחת מההזדמנויות הגדולות בהיסטוריה – הופעת עולם שבו כל אחד וכל דבר מקושרים בצורה חכמה", הוא הסביר.

"המורשת הסלולרית שלנו מעמידה אותנו במיקום מצויין המאפשר לנו לספק עוצמת עיבוד גבוהה בהספק נמוך לכל סוגי האבזרים, החל מהאוזנייה וכלה במכונית". בהתאם לחזון החדש שהוא הציג, מעבדי התקשורת הסלולרית יהיו רק מרכיב קטן באסטרטגיית הצמיחה של החברה: הפעילות העיקרית תתמקד בפלטפורמות שקואלקום תספק עבור תחומי הליבה הצומחים של הכלכלה החדשה: מרכזי ענן, תעשיית הרכב, פתרונות IoT צרכניים, פתרונות IoT תעשייתיים, מחשבים אישיים ופתרונות מציאות רבודה.

פרידה מחברת אפל, והגדרת תחומי צמיחה חדשים

הירידה בחשיבות המעבדים לטלפונים סלולריים באה לידי ביטוי בעקיפין. בעוד שהחברה מעריכה שבשוק הרכב היא צפויה להגיע למכירות בהיקף של 3.5 מיליארד דולר בתוך 3 שנים – ו-8 מיליארד דולר בתוך 10 שנים, בתחום המובייל היא צופה צמיחה של 12% בלבד עד 2024. הדבר גם מסביר מדוע בכל הארוע כמעט ולא הוזכרה חברת אפל, שהיתה מנועי צמיחה מרכזיים של קואלקום בעשור האחרון. היחיד שהתייחס אליה היה סמנכ"ל הכספים של קואלקום, אקש פלקיוואלה, אשר העריך שבשנת 2023 תשתמש אפל במודמים של קואלקום רק ב-20% מהטלפונים שהיא תמכור.

הההתכווצות הדרמטית הזאת היא תוצאה של החלטתה של אפל להיות עצמאית בתחום השבבים, מהלך שכדי להשיגו היא רכשה ביולי 2019 את חטיבת המודמים הסלולריים של אינטל תמורת כמיליארד דולר. מבחינת חברת CEVA הישראלית זו היתה בשורה טובה, שכן היא מספקת את ה-DSP למודמים של אינטל. פלקיווואלה: "אנדרואיד אחראית ליותר מ-85% מהמכירות בתחום הסלולרית, ואנחנו שומרים על מחוייבות לאנדרואיד ועל שיתוף פעולה הדוק עם ספקיות הטלפונים המובילות בתחום האנדרואיד".

פלטפורמת ה-PC של קואלקום. פותחה בשיתוף פעולה עם מיקרוסופט
פלטפורמת ה-PC של קואלקום. פותחה בשיתוף פעולה עם מיקרוסופט

הטכנולוג הראשי של קואלקום, ג'יימס תומפסון: "אומנם הגענו מעולם המובייל, אבל כעת אנחנו מרחיבים את פעילותנו אל כל עולם אבזרי הקצה המקושרים. הדבר כולל מצלמות חכמות המתאימות לעולם הרכב, מעבדים הכוללים GPU ו- CPU אשר מריצים את כל מערכות ההפעלה ולא רק אנדרואיד, מעבדי בינה מלאכותית, וסביבת פיתוח תוכנה המאפשרת ללקוחות להשתמש בתשתיות חומרה בכל טווח היישומים – מיישומים חסכוניים מאוד ועד ליישומים עתירי עיבוד".

תעשיית הרכב תהיה מנוע צמיחה מרכזי

בימים שלאחר המפגש, עיבתה קואלקום את האסטרטגיה באמצעות מספר הכרזות המעניקות המחשה מעשית לרעיון שהיא הציגה. היא הכריזה על הסכם שיתוף פעולה עם ב.מ.וו לפיתוח מערכת ADAS ונהיגה אוטונומית המבוססת על שבב הראייה הממוחשבת Snapdragon Ride של קואלקום ועל פלטפורמת הענן Qualcomm Car-2-Cloud. בתחילת החודש היא דיווחה שחברת אופל הגרמנית תשתמש בפלטפורמת Snapdragon Automotive Cockpit לניהול חוויית הנהיגה במכוניות הקומפקטיות החשמליות העתידיות מסדרה Opel Astra. גם פיג'ו דיווחה על אימוץ הפלטפורמה במכונית פיג'ו 308 שתצא לשוק העולמי ב-2022.

תא הנהג של אופל אסטרה החשמלית. יתבסס על פלטפורמת Snapdragon Automotive Cockpit של קואלקום
תא הנהג של אופל אסטרה החשמלית. יתבסס על פלטפורמת Snapdragon Automotive Cockpit של קואלקום

המעבד הסלולרי נכנס ל-PC

במקביל, מתחזק שיתוף הפעולה עם מיקרוסופט: בנובמבר 2021 יצאה לשוק ערכת הפיתוח עבור מחשבי Snapdragon PC שפותחו בשיתוף פעולה עם מיקרוסופט ויריצו את מערכת ההפעלה חלונות. המחשבים ייוצרו על-ידי מותגים גדולים כמו אסוס, HP, אייסר, סמסונג, לנובו ואפילו מיקרוסופט עצמה. היא מבוססת על מעבד Snapdragon 7c, אשר פותח עבור יישום הקונספט של מחשבי פיסי מקושרים תמיד (Always On, Always Connected PC). מעניין שבשלב הראשון קואלקום מייעדת את ההמחשבים למפתחי יישומים חדשים – בתור פלטפורמה לאופטימיזציה של היישומים.

שיתוף פעולה אסטרטגי עם גוגל

כל המגמות החדשות של החברה קיבלו חיזוק בעקבות ההודעה המשותפת עם חברת Google Cloud, על פרוייקט פיתוח משותף בתחום הבינה המלאכותית שנועד לשלב בין תשתיות הענן והבינה המלאכותית של גוגל לבין כל הפלטפורמות של קואלקום: מעבדי טלפונים, מעבדי PC, מעבדי מציאות וירטואלית ורבודה, פלטפורמות ה-IoT ופלטפורמות הרכב של קואלקום.

במסגרת שיתוף הפעולה הזה, ישולבו הטכנולוגיות של גוגל בתוך כל ערכות הפיתוח (SDK) של קואלקום. אמון: "הנתונים מראים צמיחה של 35% בשנה בהשקעה בתשתיות ענן. ואם אתם מאמינים בענן, אתם מאמינים בתוכנית הצמיחה של קואלקום, מכיוון שכדי לספק את כל המידע שאנו מצפים, הענן זקוק לקבל אותו ממיליארדי האבזרים המקושרים והעיבוד החכם שבקצות הרשת".

ג'וגאנו תפרוס תשתית עיר חכמה עבור 40 אלף בתי אב בדאלאס

חברת ג'וגאנו (Juganu) משתתפת בימים אלה בפרויקט לפריסת תשתית עיר חכמה בשכונות מוחלשות ברחבי העיר דאלאס, שבהן שיעור הנגישות לרשת האינטרנט בקרב האוכלוסייה היא נמוכה. תשתית התקשורת, שתתבסס על פלטפורמת Digital World שפיתחה ג'וגאנו בשיתוף קואלקום, מיועדת גם לספק שירותי תקשורת בפס-רחב למוסדות חינוך, שירותי בריאות ובתי עסק וכן לכ-40 אלף בתי אב ברחבי העיר, שכיום אינם זוכים לשירותי תקשורת ממפעילות האינטרנט. לצד ג'וגאנו וקואלקום, בפרויקט משתפות פעולה גם חברת CircleGx, שגם תספק את המימון לפרויקט, ו-Zyter, שפיתחה פלטפורמה לניהול רשתות IoT ולא מכבר הכריזה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם ג'וגאנו.

חברת ג'וגאנו פיתחה טכנולוגיה של תאורת LED דיגיטלית, המתאימה באופן דינמי את רמת וצבע התאורה לתנאים המשתנים של הסביבה. על בסיס הטכנולוגיה הזו פיתחה ג'וגאנו את פלטפורמת Digital World, אשר מציעה קונספט ייחודי שבו נעשה שימוש בעמודי התאורה הציבוריים כנקודות גישה (hot spot) ליצירת רשת תקשורת אלחוטית, אשר מהווה תשתית ליישומים חכמים ללא צורך בכבילה או בפריסת סיבים אופטיים.

במסגרת פלטפורמת Digital World, על גבי כל גוף תאורה מותקנת גם יחידת קצה הכוללת שתי מצלמות HD, מנוע עיבוד ונקודת תקשורת המאפשרים לספק תשתית לשירותי עיר חכמה דוגמת התחברות לרשת העירונית ואספקת תמיכה אורבנית במכוניות חכמות ובקרת תנועה, ביישומי ביטחון והצלה, שירותים מוניציפליים מתקדמים, ניטור תשתיות והתחברות לחיישני IoT בהתאם לצורכי הרשות המקומית.

לכרבע מבתי האב בארצות הברית אין חיבור אינטרנט ביתי

בפרויקט בדאלאס, שבשלב ראשון יכלול כ-20 תחנות בסיס, גופי התאורה החכמים של ג'וגאנו ישמשו גם עבור יישומי עיר בטוחה. כך למשל, במקרה של אירוע חירום, כמו תאונת דרכים, גופי התאורה הסמוכים ישנו את צבעם ויכוונו את גופי ההצלה אל המקום. מנכ"ל ג'וגאנו, ערן בן שמואל, סיפר בשיחה עם Techtime: "אנחנו מביאים כאן פתרון מהפכני. אנחנו בונים רשת LTE ולוקחים אזור חדש ומשדרגים אותו מבחינה דיגיטלית ברמה הכי גבוהה. התשתית הזו מספקת לאזרח המון כלים דיגיטליים ובסיס ליישומי אבטחה, תחבורה וכדומה."

"הפער הדיגיטלי" אינו בא לידי ביטוי רק בין העולם המפותח למדינות המתפתחות, אלא קיים ונוכח גם בתוך ארצות הברית עצמה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ארצות הברית, לכ-22.5% מבתי האב במדינה (27.5 מיליון) אין חיבור ביתי לאינטרנט. ההשלכות של המחסור הזה רק החריפו בתקופת הקורונה, שהחידדה עוד יותר את חשיבות הקישוריות בכל היבטי החיים האזרחיים.

בן שמואל: "הפרויקט הזה הוא חלק מהמאמץ בארצות הברית להרחיב את הנגישות לאינטרנט באמצעות רשתות פרטיות באזורים שבהם ספקיות התקשורת אינן מספקות כיסוי לתושבים. סגירת הפער הדיגיטלי הפכה ליעד לאומי על רקע חוק התשתיות של ממשל ביידן, ואנחנו מאמינים כי נשתלב בפרויקטים נוספים מסוג זה כחלק משיתוף הפעולה שלנו עם חברות כמו קואלקום, Zytre, קומקאסט ועוד."

בשנה שעברה פרסה קואלקום את התשתית של ג'וגאנו ברחבי הקמפוס הראשי של החברה בסן דייגו. הקמפוס, שבו עובדים כ-25 אלף אנשים, משתרע על פני שטח של מאות דונמים וכולל כ-36 בניינים, וככזה הוא מהווה מעין מודל של עיר קטנה.

האזינו לשיחה עם מנכ"ל ג'וגאנו ערן בן שמואל מתוך תוכנית מס' 1 בפודקאסט שלנו, שעלתה באוגוסט 2019:

קואלקום חטפה את Veoneer מידיה של מגנה

במהלך של הרגע האחרון הצליחה חברת קואלקום (Qualcomm) למנוע את עיסקת המיזוג בין חברת מערכות הרכב השבדית Veoneer לבין יצרנית המערכות הגלובלית Magna International, ולקבל לידיה את הנכסים של היצרנית השבדית. מדובר בתחרות של מיליארדים: בחודש יולי 2021 נחתם הסכם בין ויאוניר לבין מגנה על עסקת מיזוג בהיקף של 3.8 מיליארד דולר. בעקבות ההסכם, אסיפת בעלי המניות של ויאוניר הייתה אמורה להתכנס היום (19 אוקטובר 2021) כדי לאשר עסקת המכירה למגנה.

אלא שלפני כשבוע הגישו קואלקום וחברת ההשקעות הניו יורקית SSW Partners הצעה מתחרה – רכישת כל נכסי החברה תמורת 4.5 מיליארד דולר. הנהלת ויאוניר שינתה כיוון וביטלה את ההסכם עם מגנה (וכמובן גם את אסיפת בעלי המניות). היא הודיעה למגנה שקיבלה הצעה טובה יותר, ושהיא תשלם לה פיצוי על ביטול העיסקה בגובה של 110 מיליון דולר. מבחינת קואלקום מדובר בעיסקה מוצלחת מאוד, בין השאר מכיוון שהיא לא תשלם 4.5 מיליארד דולר.

שיתוף הפעולה הטכנולוגי הפך למיזוג עסקי

חברת SSW Partners תבצע את העיסקה, ומיד לאחר השלמתה תמכור לקואלקום את חטיבת Arriver הפועלת במתכונת של חברת בת של ויאוניר. החטיבה מעסיקה 800 עובדים ומפתחת מערכת לניהול מדיניות נהיגה אוטונומית המבוססת על תוכנת ההתמצאות הסביבתית שלה ועל רכיבי Snapdragon Ride ADAS/AD SoC של קואלקום. שיתוף הפעולה הוא מהותי: חברת Arriver הוקמה בינואר 2021 בעקבות הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי בין ויאוניר וקואלקום, לפיתוח ושיווק משותף של המערכות.

רכב ניסוי של Arriver עם המערכת שפותחה על-גבי ה-SoC של קואלקום
רכב ניסוי של Arriver עם המערכת שפותחה על-גבי ה-SoC של קואלקום

לאחר העיסקה, Arriver תמוזג בתוך חטיבת הנהיגה והמוביליטי של קואלקום, Snapdragon Ride, כדי לאפשר לקואלקום לספק מערכות ADAS מלאות עבור יצרניות רכב ויצרניות מכלולי-רכב (דוגמת מגנה). חברת ויאוניר מעסיקה כ-7,500 עובדים ומייצרת עבור תעשיית הרכב חיישנים דוגמת מערכות מכ"ם, חיישני LiDAR, מערכות לניטור עירנות הנהג, מצלמות רכב, מצלמות IR לרכב ועוד. בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-1.37 מיליארד דולר. בין לקוחותיה: וולוו, מרצדס, הונדה, ג'יפ וסובארו.

העיסקה צפויה להיסגר ב-2022. עם השלמתה החברה תמשיך לפעול תחת הנהגת SSW Partners, אשר הודיעה בהודעה לעיתונות שהיא  "תחפש שותפים אסטרטגיים לטווח ארוך" עבור חטיבת הבקרה והבטיחות של ויאוניר. יכול להיות שהיא רומזת על פיצול נוסף בחברה, כדי למכור בנפרד את החטיבות המרכזיות של ויאומיר.

קואלקום תתחרה באינטל: רוכשת את NUVIA ב-1.4 מיליארד דולר

בתמונה למעלה: מייסדי חברת נוביה (מימין לשמאל): ג'רארד וויליאם השלישי, ג'ון ברונו ומנו גולאטי

חברת קואלקום (Qualcomm) חתמה על הסכם לרכישת חברת NUVIA מקליפורניה תמורת כ-1.4 מיליארד דולר. בדיווח שהיא העבירה לבורסה, מסרה קואלקום שבשלב הראשון היא תשלם 1.4 מיליארד דולר במזומן, ובהמשך ישולמו סכומים נוספים, שהיא לא ציינה את היקפם ואם יהיו במזומן או במניות. חברת נוביה מפתחת מעבד מרכזי עבור מרכזי נתונים ותשתיות ענן אשר מיועד להתחרות במעבדי Xeon של אינטל. חברת נוביה הוקמה בתחילת 2019 על-ידי ג'רארד וויליאם השלישי, ג'ון ברונו ומנו גולאטי, במטרה לפתח SoC שיתחרה באינטל בעולם השרתים. כיום היא מעסיקה כ-200 עובדים, ומאז הקמתה היא גייסה 293 מיליון דולר.

ה-CPU  של קואלקום יתבסס על ARM

קואלקום מסרה שעם השלמת העיסקה ישולבו כל עובדי נוביה ומנהליה בתוך חברת קואלקום. מאחורי החברה עומדים מהנדסים בעלי ותק ומוניטין בעולם המיחשוב, שביחד תכננו יותר מ-20 שבבים ומעבדים, ורשמו יותר מ-100 פטנטים. המנכ"ל ג'רארד וויליאם השלישי הגיע מחברת אפל שבה הוא שימש במשך 9 שנים כמנהל הארכיטקטורה של כל מעבדי ה-CPU של אפל. לפני-כן הוא עבד בחברת ARM שבה היה שותף לתכנון מעבדים רבים והיה אחראי להובלת הפיתוח והשיווק של מעבדי Cortex-A15.

סגן נשיא והמייסד המשותף מנו גולאטי, שימש כארכיטקט ה-SoC הראשי של גוגל, ולפני-כן כארכיטקט המיקרו-ארכיטקטורה של מעבדים רבים בחברת אפל, בהם: A7, A9, A11, A12 ועוד. סגן הנשיא ג'ון ברונו, ניהל צוותי פיתוח ASIC גדולים בחברות גוגל, אפל ובחברת AMD, שבה הוא היה אחראי בין השאר על ההגדרות של משפחת מעבדי APU: רכיב SoC הכולל CPU ו-GPU.

להערכת נוביה, אינטל מצליחה להחזיק בשוק בזכות שיפורים הדרגתיים, אולם הם לא עומדים בדרישות הגוברות שעימן מתמודדות תשתיות הענן, עקב עומסי העבודה הגדולים הקשורים לבינה מלאכותית ולרשתות הדור החמישי. היא מתכננת להתמודד עם האתגר באמצעות משפחת מעבדים חדשה בשם Orion, שפרטיה הטכניים עדיין שמורים מתחת למעטה כבד של סודיות. יחד עם זאת, בפוסט שהעלה בסוף נובמבר 2020 באתר החברה, הסביר ג'ון ברונו שרכיבי Orion SoC יתבססו על ליבה בשם Phoenix שהחברה מפתחת, אשר תתבסס על הארכיטקטורה של ARM.

הכיוון המסתמן: Snapdragon נגד Xeon

המעבדים החדשים מיועדים לעמוד בעומסים גדולים מאוד תוך שמירה על צריכת הספק נמוכה מאוד. החברה ביצעה מבחנים השוואתיים של כל המעבדים המובילים בשוק באמצעות מדד Geekbench 5, המעניק למעבדים ציון על הביצועים ביחס לצריכת ההספק שלהם. האסטרטגיה שלה מיועדת למקם את Phoenix בצד השמאלי העליון של המבחן, המייצג ביצועים גבוהים בהספק נמוך, כפי שנראה בגרף למעלה (נוביה בכחול).

ברונו הבטיח שבשבועות הקרובים או בחודשים הקרובים, החברה תמסור יותר פרטים טכניים על המעבדים החדשים שהיא מפתחת. "אנחנו מאמינים שגם אם המתחרים יבצעו שיפורים משמעותיים במהלך 18 החודשים הקרובים, ויציגו ארכיטקטורות עיבוד יעילות יותר בכ-20%, עדיין נספק את את הביצועים הטובים ביותר לכל וואט הספק. באמצעות קפיצת מדרגה בביצועים, נוביה תספק את היסודות הדרושים לדור הבא של תשתיות עיבוד בענן".

חברת קואלקום הודיעה ששילוב מעבד ה-CPU של נוביה בפלטפורמות Snapdragon שלה, "ימצבו את Snapdragon במעמד של פלטפורמת העיבוד המועדפת לעולם המיחשוב המקושר". קואלקום מתכננת לשלב את המעבד בכל הפלטפורמות שלה, החל מסמארטפונים, מחשבים אישיים עתידיים, מערכות מחשב לתעשיית הרכב ותשתיות תקשורת. הנשיא ןוהמנכ"ל הנבחר של קואלקום, כריסטיאן אמון, אמר שביחד עם הצוות של נוביה, "נגדיר את המיחשוב מחדש".

כריסטיאנו אמון מחליף את סטיב מלנקומפף כמנכ"ל קואלקום

בתמונה למעלה: כריסטיאנו אמון (מימין) וסטיב מלנקומפף

מנכ"ל חברת קואלקום (Qualcomm), סטיב מלנקומפף, פורש מניהול החברה לאחר שבע שנים בתפקיד, אולם ימשיך לשמש כיועץ אסטרטגי חיצוני. במקומו ייכנס לתפקיד כריסטיאנו אמון, המשמש היום כנשיא קואלקום. החילופים יתבצעו ב-30 ביוני 2021. מלנקומפף הצטרף לקואלקום לפני 26 שנה בתפקיד מהנדס פיתוח. לדבריו, זהו הזמן המתאים לפרוש לאחר שקואלקום ייצבה את מעמדה כמובילה בתחום הדור החמישי, "שזו ההזדמנות הגדולה והחשובה ביותר בהיסטוריה של החברה".

יו"ר החברה, מרק מקללין, אמר שהבחירה בכריסטיאנו היתה טבעית, לאור ההיכרות העמוקה שלו עם החברה, הלקוחות והביצועים הניהוליים שלו. כריסטיאנו אמון הצטרף לקואלקום בשנת 1995 בתפקיד מהנדס פיתוח. הוא נכנס לתפקיד נשיא קואלקום בינואר 2018, והיה אחראי בתקופה הזאת על תחום השבבים של החברה ועל הגדרת אסטרטגיית הדור החמישי שלה. חברת קואלקום מדורגת כספקית השבבים השביעית בגודלה בעולם וכחברת הפאבלס (יצרנית שבבים ללא מפעל ייצור) הגדולה ביותר בעולם.

בשנת הכספים 2020 (שהסתיימה בחודש ספטמבר) הסתכמו מכירותיה בכ-21.3 מיליארד דולר. קואלקום מעסיקה כ-41,000 עובדים בכל העולם, בהם כמה מאות עובדים בשני מרכזי פיתוח גדולים בישראל: בחיפה ובהוד השרון. הם מפתחים פתרונות Wi-Fi, מודמים, טכנולוגיות RF בגלים קצרים (Sub 6GHz וגלים מילימטריים), ושבבי קישוריות המתחברים אל תשתיות הדור החמישי.

קואלקום הטמיעה את ג'נגו במחשב הנהיגה החדש

חברת קואלקום (Qualcomm) הפתיעה את התעשייה באחת מההכרזות המעניינות ביותר בכנס CES 2020 שננעל בשבוע שעבר בלאס-וגאס: היא חשפה את פלטפורמת הנהיגה האוטונומית Snapdragon Ride, שמיועדת לספק את כל יכולות המחשוב והעיבוד עבור מערכות ADAS, מערכות בידור-מידע ובעתיד גם נהיגה אוטונומית. הפלטפורמה החדשה פותחה בחשאי במשך 7 שנים, ומציבה את קואלקום בתחרות ישירה מול אינטל-מובילאיי ומול אנבידיה.

פלטפורמת Snapdragon Ride כוללת מעבד CPU מרובה-ליבות, מאיץ ומעבד גרפי (GPU). עליהם מותקנים אלגוריתמים של בינה מלאכותית וראייה ממוחשבת. במקביל להכרזה, קואלקום גם חשפה שיתופי פעולה עם יצרניות רכב ומערכות רכב שישתמשו בפלטפורמה החדשה. בהן: Denso, Sasken, וג'נרל-מוטורס שהחל מ-2023 תבסס את מערכות ה-ADAS במכוניותיה על הפלטפורמה של קואלקום. למרות שנכנסה לזירה בפיגור של כמה שנים לעומת אינטל ואנבידיה, שיתופי הפעולה האלו ממצבים את קואלקום בעמדת פתיחה טובה. להערכתה: כבר ב-2020 יגיעו הכנסותיה מתחום הרכב להיקף של כ-1.5 מיליארד דולר.

ניטור נהג באמצעות מצלמות פשוטות

מתברר שבתוך האקוסיסטם שהציגה קואלקום השתלבה במקום מרכזי גם חברת ג'נגו (Jungo) הישראלית, שפיתחה תוכנת ניטור פנים-הרכב (in-cabin) והתנהגות הנהג. קואלקום החליטה לספק את הפתרון של ג'נגו כברירת-המחדל בפלטפורמה שלה עבור יישומי ניטור נהג, החלטה בעלת חשיבות עצומה לחברה הישראלית. בשיחה עם Techtime גילה מנכ"ל ג'נגו, אופיר הרבסט, ששתי החברות עובדות זמן רב על הפרוייקט.

היעד המרכזי היה להבטיח שהאלגוריתמים של ג'נגו ינצלו בצורה היעילה ביותר את החומרה של קואלקום. הרבסט: "אומנם ההסכם שלנו עם קואלקום אינו בלעדי, אך העובדה שהם שילבו את הפתרון שלנו כחלק מהצגת פלטפורמת הנהיגה החדשה שלהם ב-CES, אומרת הרבה מאוד". האלגוריתמים של ג'נגו מאפשרים לזהות, באמצעות מצלמות בתוך הרכב הפונות פנימה, את זווית הראש והגוף, כיוון המבט וקצב מצמוץ העיניים ל הנהג.

ניתוח הפרמטרים האלה מאפשר לדעת האם הנהג נרדם או מגלה סימני עייפות, האם הוא מרוכז בדרך שלפניו או משתמש בטלפון הנייד ואפילו אם הוא חגור כהלכה. בנוסף, האלגוריתמים של החברה גם מספקים פתרונות ניטור נוספים, כמו מספר הנוסעים ברכב והאם נשכחו בו ילדים. הטכנולוגיה של ג'נגו מאפשרת לספק יישומי ניטור באמצעות מצלנמות אופטיות פשוטות ולא באמצעות חיישנים יקרים ומורכבים.

הרגולציה מחייבת לנטר את פנים הרכב

מערכות עזר בטיחותיות ברכב (ADAS) מספקות לנהג התראות מפני סכנות בכביש, שיפרו מאוד את הבטיחות בדרכים, אולם הן לא נותנות מענה לגורם המרכזי לתאונות: חוסר תשומת לב של הנהג. גם הרגולטור הכיר בצורך במערכות משלימות, הבוחנות את המתחולל בתוך הרכב. באוגוסט 2018 החליט האיחוד האירופי לחייב את יצרניות רכב בהתקנת מערכות ניטור נהג (Driver Monitoring System) בדגמיהן החדשים, כתנאי לקבלת דירוג הבטיחות הגבוה NCAP.

להערכת חברת המחקר Strategy Analytics, מספר המערכות לניטור נהג בתעשיית הרכב יגדל מ-13 מיליון ב-2019 ל-42 מיליון ב-2025. "הגורם המרכזי שדוחף את התחום הזה הוא כמובן הרגולציה, מאחר שהיא מחייבת את היצרניות להתקין מצלמות הפונות אל פנים-הרכב. אבל יצרניות מבינות שהמצלמות יכולות לשמש ליישומי בטיחות ונוחות נוספים, וגם לחסוך את הצורך בחיישנים אחרים, כמו למשל חיישני משקל בכסא הנהג".

לצד קואלקום, לג'נגו יש שיתופי פעולה דומים גם עם החברות עם רנסאס, אנבידיה ו-LG. לדברי אופיר, שיתופי הפעולה האלה מגדילים את יכולת החדירה של החברה לשוק האוטומוטיב. "הם מאפשרים ליצרני הרכב להשתמש בפתרון שלנו באמצעות המערכות הקיימות כבר בשוק".

רנסאס תטמיע את פתרון ניטור הנהג של ג'נגו

מערכות העזר הבטיחותיות ברכב (ADAS), המספקות לנהג התראות מפני סכנות שונות בכביש, שיפרו מאוד את הבטיחות בדרכים. ואולם, הן לא נותנות מענה לגורם המרכזי לתאונות הדרכים: חוסר תשומת לב של הנהג. על כן, לצד מערכות ה-ADAS, בעולם הרכב  הולך ומתפתח תחום משלים של מערכות, הפונות פנימה אל תוך תא המכונית ועוקבות אחר מצבים של הירדמות, שכרות, שימוש בסמרטפון והסחות דעת אחרות מצד הנהג.

גם הרגולטור הכיר בכך שיש צורך במערכות משלימות למערכות ה-ADAS. באוגוסט 2018 החליטה הוועדה האירופית (CE) כי יצרניות רכב יהיו מחויבות להתקין בדגמים החדשים מערכות ניטור נהג (Driver Monitoring System) כדי לזכות בדירוג הבטיחות הגבוה של NCAP, מה שכמובן צפוי לדחוף את השוק הזה קדימה בשנים הקרובות. להערכת חברת המחקר Strategy Analytics, מספר המערכות לניטור נהג בתעשיית הרכב יגדל מ-13 מיליון ב-2019 ל-42 מיליון ב-2025.

הפוקוס עובר מהחיישן לתוכנה

ישנן לא מעט חברות סטארט-אפ רבות המפתחות עבור היישומים הללו מערכות מתקדמות המתבססות על חיישנים כמו אינפרה-אדום ומכ"ם.  חברת ג'נגו (Jungo) מנתניה מציעה ליצרניות הרכב חלופה זולה ונגישה יותר. החברה פיתחה תוכנה בשם CoDriver, המתבססת על אלגוריתמים של ראייה ממוחשבת ולמידת עומק ומאפשרת להוציא לפועל את היישומים הללו באמצעות מצלמות וידיאו סטנדרטיות, ללא צורך בהתקנת חיישנים מתקדמים ויקרים יותר.

האלגוריתמים של ג'נגו מאפשרים לזהות, באמצעות מצלמות בתוך הרכב הפונות פנימה, את זווית הראש והגוף, כיוון המבט וקצב מצמוץ העיניים, ועל ידי הפרמטרים הללו להסיק אם הנהג נרדם או מגלה סימני עייפות, אם הוא מרוכז בדרך שלפניו או משתמש בטלפון הנייד ואפילו אם הוא חגור כהלכה. בנוסף, האלגוריתמים של החברה גם מספקים פתרונות לניטור פרמטרים נוספים בחלל המכונית כמו מספר נוסעים ומניעת שכחת ילדים.

בשיחה עם Techtime מסביר מנכ"ל החברה, אופיר הרבסט: "הרגולציה במקומות שונים בעולם מתחילה לדרוש מיצרניות הרכב להתקין מערכות שמזהות הסחות דעות אצל הנהג כמו עייפות וכדומה, ויצרניות הרכב מחפשות את הדרך החסכונית ביותר לעמוד בדרישות הללו. מצלמה היא סנסור זול אשר מספק הרבה אינפורמציה. עבור היישומים הללו אין צורך בחיישנים מתקדמים יותר, אלא באלגוריתמים הנכונים. על כן, הפוקוס עובר מהחיישן אל התוכנה."

לא מכבר הודיעה ג'נגו על שיתוף פעולה משמעותי עם ספקית המערכות לרכב רנסאס (Renesas), שבמסגרתו תציע החברה היפנית ליצרניות רכב להטמיע את התוכנה של ג'נגו כחלק מפלטפורמות המחשוב שלה לרכב, R-Car. כך, יצרניות רכב שמטמיעות את המערכות-על-שבב של רנסאס יוכלו לקבל באופן מובנה פתרון לניטור הנהג שיאפשר להן לעמוד ברגולציה.

שיתופי פעולה גם עם קואלקום ואנבידיה

חברת ג'נגו, המעסיקה כיום כ-50 עובדים בישראל ובארצות הברית, הוקמה עוד ב-1998. בשנת 2006 היא נרכשה על ידי NDS הישראלית, שעסקה בניהול זכויות דיגיטליות והגנה על תכני וידיאו ונמכרה ב-2012 בעסקת ענק של 5 מיליארד דולר לסיסקו. ב-2013, כשנה לאחר המיזוג, התפצלה ג'נגו מסיסקו וחזרה להיות חברה עצמאית. בעשור האחרון עסקה החברה בפיתוח תוכנות לניהול המולטימדיה ומערכות המידע ברכב, ולפי החברה הן מותקנות בעשרות מיליוני מכוניות. בשנים האחרונות עברה החברה להתמקד גם בתוכנות לניטור מצלמות בתוך הרכב.

לצד רנסאס, לג'נגו יש שיתופי פעולה דומים עם ענקיות שבבים כמו קואלקום ואנבידה, המפתחות מעבדים למכוניות. לדברי אופיר, ניתן לזהות בתעשיית הרכב מגמה נוספת של ניהול יעיל וחסכוני יותר של משאבי העיבוד ברכב.

"ככל שמכניסים לכלי הרכב יותר יישומים ויכולות, העלות של כוח העיבוד הופכת להיות משמעותיות יותר. על כן, חברות השבבים הגדולות, וחברות הרכב, רוצות להטמיע כמה שיותר יכולת ויישומים במעבדים הקיימים, כדי לחסוך כסף. בזה מתמקד שיתוף הפעולה שלנו עם רנסאס וחברות אחרות. הוא מאפשר ליצרניות הרכב, המשתמשות במערכות של רנסאס, לקבל באופן מובנה גם את היישומים שלנו, מבלי להוסיף כוח עיבוד נוסף. כדי להשיג זאת, עשינו אופטימיזציה שמאפשרת להריץ את התוכנה שלנו גם על השבבים הזולים יותר שלהם."

הקרן הישראלית של קואלקום תנהל את השקעות החברה באירופה

בתמונה למעלה: מנהלי קואלקום ונצ'רס ישראל בועז פאר ומרב וינרב. צילום: רמי זרנגר

זרוע ההשקעות של חברת קואלקום בישראל, נבחרה לנהל את כל ההשקעות באירופה של Qualcomm Ventures, היא קרן ההשקעות של קואלקום העולמית. השלוחה הישראלית מנוהלת על-ידי מרב וינרב ובועז פאר. היא החלה לפעול בשנת 2010, מתמקדת בהשקעות אסטרטגיות בחברות טכנולוגיה. מאז תחילת פעילותה בארץ היא ביצעה השקעות ב-29 חברות סטארט-אפ ישראליות, בהן בחברות Waze, Ravello ובחברת Wilocity שנירכשה על-ידי קואלקום בשנת 2014.

בחודש מרץ האחרון היא הובילה גיוס בהיקף של 18 מיליון דולר בחברת CyberX. חברות אחרות שבהן השקיעה הקרן הישראלית כוללות חברות כמו Magisto, Tabtale ,Prospera, Wiliot, Scylla DB, Weka.IO ,Mantis Vision  Excellero, Coretigo, CyberX, Tapingo ועוד. בועז פאר אמר שהשוק האירופאי מתאפיין בטכנולוגיות מרתקות המושפעות מאוד מגופי התעשיה המסורתית. "אנחנו מתרגשים מהבעת האמון בנו, ומצפים לזהות לא מעט חברות להשקעה, על-סמך האסטרטגיה הטכנולוגית של קואלקום". מרב וינרב אמרה שהשוק האירופאי "הוא בעל פוטנציאל אדיר עברנו כקרן השקעות, ועבור העולם כולו בתחומים כמו AI , IoT, Mobility, קישוריות ועוד".

קורטיגו גייסה 10 מיליון דולר בהובלות קרן ההשקעות של קואלקום

חברת קורטיגו (CoreTigo) מקדימה-צורן, המפתחת מערכות לתקשורת אלחוטית בין מכונות (M2M) במפעלים חכמים, השלימה סבב גיוס בסך 10 מיליון דולר בהובלת קוואלקום ונצ'רס, זרוע ההשקעות של ענקית שבבי התקשורת, וקרן ההשקעות Sierra Ventures מסיליקון וואלי. עוד השתתפו בגיוס, קרדומן קפיטל ומירון קפיטל והמשקיעה הקיימת בחברה מגמה ונצ'רס. מהחברה נמסר כי כספי המימון ישמשו להאיץ את פיתוח טכנולוגיית הליבה של החברה והרחבת הפעילות העסקית שלה. הגיוס הנוכחי מביא את סך גיוסי החברה ל-14 מיליון דולר.

על רקע התפתחות תחום ה-IoT התעשייתי, שמוביל לאוטומטיזציה גוברת של קווי הייצור והתפעול במפעלים, לא ניתן עוד להסתמך עוד על חיבור חוטי בין מכונות וישנו צורך בתשתית תקשורת אלחוטית, מובנית ומהירה שתאפשר חיבור בין מספר רב של חיישנים ואקטוארים המצויים בליבת הייצור לבין יחידות הבקרה והשליטה. כדי לתת מענה לצרכי התקשורת במפעלים חכמים תוקן ב-2018 התקן IO-Link Wireless, שמטרתו לספק פרוטוקול תקושרת קצרת טווח, סגורה ומאובטחת שיהווה בסיס לבניית רשתות איתרנט תעשייתיות לחיבור בין  חיישנים דיגיטליים ואקטוארים לבין בקרים מתכנתים (PLC).

קורטיגו, שהיתה שותפה לגיבוש התקן ביחד עם יצרניות ציוד תקשורת ברחבי העולם, מפתחת מערכות תקשורת מבוססות תקן IO-Link, המחברות בין ליבת הרשת התעשייתית לבין עשרות חיישנים המצויים במרחק של כ-10 מטר (בדומה לטווח של תקשורת בלוטות'). החברה מספקת פתרון מלא, מרמת רשת העל (Master) ועד לרכיבי התקושרת המותקנים בחיישנים וביחידות הבקרה (Slave). המערכת של קורטיגו מורכבת ממשדר RF בתדר 2.4 ג'יגה-הרץ ומיקרו-בקרים (MCU).

לדברי החברה, המערכות שלה מספקות תקשורת אלחוטית בעלת רמת אמינות הגבוהה בשישה סדרי גודל בהשוואה לטכנולוגיות תקשורת אלחוטיות אחרות כדוגמת בלוטות’ או WLAN. כך למשל, המערכת יכולה לחבר בין 8 מכשירים במהירות של 1 מילישניה ו-80 מכשירים במהירות של 10 מילישניות.

“הטכנולוגיה של קורטיגו הינה בעלת פוטנציאל גדול להשפיע על שוק ה- IOT התעשייתי, יחד עם טכנולוגיות הדור החמישי שקואלקום מפתחת".  אמר בועז פאר, דירקטור בקוואלקום ונצ'רס ישראל.

קורטיגו הוקמה על ידי ערן זיגמן, דן וולברג ועופר בלונסקי, שעבדו בעבר בטקסס אינסטרומנטס ואפל.

 

פירוק האייפון מגלה: קואלקום וסמסונג בחוץ, אינטל וטושיבה בפנים

זו כבר נהייתה מסורת בקהילת הגאדג'טים. בכל פעם שיוצא לשוק דגם חדש של מכשיר אייפון של אפל, מישהו מתנדב לפרק את המכשיר לגורמים ולספק לעולם הצצה לקרביים של המוצר המבוקש. הפעם אלו הם אתר התיקונים iFixit וחברת מחקר השבבים TechInsights  שהרימו את המסך מעל שני הסמרטפונים החדשים שהשיקה אפל בשבוע שעבר, iPhone Xs ו-iPhone Xs Max, וחשפו אילו יצרניות שבבים סיפקו רכיבים לדגמים הללו.

אפל אמנם מפרסמת מדי שנה את רשימת ספקיות הרכיבים שלה, אך היא אינה חושפת איזו חברה ייצרה כל רכיב ורכיב, ומקפידה שגם הספקיות ישמרו על סודיות. על כן, פירוק המכשירים הינו הדרך היחידה לגלות מי ייצר בכל מכשיר את הרכיבים הפנימיים כגון המודם, הזיכרונות והחיישנים השונים. עם זאת, יש לסייג ולומר כי אפל נוהגת לעיתים להשתמש במספר ספקיות עבור אותו רכיב, ועל כן פירוק לגורמים של מכשירים ספורים אינו בהכרח מלמד על כל הספקיות שהשתלבו בדגמים החדשים.

 קואלקום הוחלפה במתחרתה הגדולה

אחת השאלות המסקרנות לגבי הדגמים החדשים נגעה לזהותה של יצרנית המודמים שנבחרה על ידי אפל. במשך שנים סיפקה קואלקום את המודמים במרבית מכשירי האייפון. ואולם, בשנתיים האחרונות שתי החברות נקלעו לסכסוך משפטי סביב גובה התמלוגים שגבתה קואלקום מאפל, וההערכה הרווחת לקראת ההשקה של הדגמים החדשים היתה כי אפל תפסיק לחלוטין להשתמש ברכיביה של קואלקום.

ואמנם, הפירוק שביצעו המהנדסים של iFixit גילה כי בשני המכשירים החדשים אין שום רכיב של קואלקום, וכי המודם ושבבי התקשורת הן תוצרת אינטל. על פי הניתוח של iFixit גם ה-Xs וגם ה-Xs Max כוללים את המודם החדש של אינטל מדגם XMM 7560. ה- ,XMM 7560שאינטל השיקה בשנה שעברה, מיוצר בטכנולוגיית ייצור 14 ננו-מטר ומאפשר העברת נתונים במהירות גדולה יותר מ- Gbps1, ובחברה מייעדים אותו כדי לתמוך במהפיכת הדור החמישי בשנים הקרובות.

החלפת המודם של קואלקום במודם של אינטל היא בשורה טובה עבור חברת סיוה (Ceva) הישראלית, וזאת מאחר שהמודם של אינטל מתבסס על הקניין הרוחני (IP) של סיוה עבור מעבד האותות הספרתיים (DSP) של המודם. על פי חברת המחקר Cowen Research, שפרסמה באחרונה המלצת קנייה על מניית סיוה לאחר פגישה שקיימה עם המנהלים של סיוה, הבלעדיות של אינטל במכשירי האייפון תגדיל את הכנסות סיוה מתמלוגים בסכום של כ-10 מיליון דולר בשנה הקרובה.

המודם של אינטל באייפון החדש. מקור: TechInsights

גם סמסונג בחוץ

יצרנית מובילה נוספת הנעדרת מרשימת היצרניות שנתגלה בשני הפירוקים היא סמסונג, שסיפקה רכיבי זיכרון לדגמי אייפון קודמים, ועל פי חלק מההערכות ייצרה באופן בלעדי את הצגים ב-iPhone X.

על פי iFixit, האייפונים החדשים כוללים זיכרון DRAM מתוצרת מיקרון (Micron) וזיכרון NAND מתוצרת טושיבה (Toshiba). כזכור, חטיבת הזיכרונות של טושיבה נרכשה לפני כחצי שנה על ידי קבוצת רכישה שכללה, על פי חלק מהדיווחים, גם את חברת אפל. מנגד, הבדיקה של TechInsights גילתה זיכרון NAND של סאן-דיסק, שבבעלות ווסטרן דיגיטל.

בשני דגמי האייפון ניתן למצוא רכיבים נוספים של יצרניות כמו NXP, STMicroelectronics, Cirrus Logic, Dialog, ו-Cypress.

שבב ה-7 ננומטר הראשון אי פעם בסמרטפון

שני דגמי האייפונים החדשים גם כוללים גם את מעבד היישומים החדש של אפל, שנקרא A12 Bionic. מדובר במערכת על גבי שבב (SoC) המבוססת על ארכיטקטורה מרובת ליבות של חברת ARM. המעבד, הכולל 6 ליבות, מסוגל על פי אפל להריץ רשתות נוירוניות (neural networks) במהירות של כ-5 טריליון פעולות בשניה, וזאת בהשוואה למעבד הקודם, ה-A 11, שהיה מסוגל להריץ כ-600 מיליארד פעולות בשנייה.

ייתכן כי מאחורי ההישג הטכנולוגי המרשים של אפל עומדת שוב סיוה הישראלית. לאחר השקת הדגם הקודם של האייפון, טען האתר הטכנולוגי SemiAccurate שבבסיס מעבד ה-A 11 נמצאת ליבת DSP ייעודית לרשתות נוירוניות אשר פותחה על ידי סיוה. גם בדגמים החדשים, על פי הערכת האנליסטים של Cowen, סיוה הגדילה את תכולת הקניין הרוחני שלה ומשולבת בשבב נוסף מלבד המודם של אינטל, וככל הנראה מדובר, כאמור, בקניין רוחני למימוש טכנולוגיית הבינה המלאכותית במכשיר.

נקודת ציון טכנולוגית נוספת ב-A 12 היא גודל הטרנזיסטורים. ה-A 12 יוצר על ידי TSMC הטייוונית, קבלנית הייצור המרכזית של אפל, בתהליך של 7 ננומטר, שבב הסמרטפון הראשון אי פעם שמיוצר בתהליך החדשני. טכנולוגיית ה-7 ננומטר, שכיום יש רק ל-TSMC, איפשר לדחוס יותר טרנזיסטורים על גבי השבב. שטחו של השבב הוא 83.27 מילימטר מרובע, והוא כולל 6.9 מיליארד טרנזיסטורים, וזאת בהשוואה ל-A 11, שיוצר בתהליך של 10 ננומטר, וכלל 4.3 מיליארד טרנזיסטורים.

לשתי הסקירות המלאות:

https://www.ifixit.com/Teardown/iPhone+XS++and+XS+Max+Teardown/113021

http://www.techinsights.com/about-techinsights/overview/blog/apple-iphone-xs-teardown/

 

הצרות של קואלקום הן ההזדמנות של סיוה מהרצליה

בתמונה למעלה: מודם LTE Advanced של אינטל הכולל מעבד אותות של סיוה

חברת סיוה (CEVA) הישראלית עשויה להיות אחת המרוויחות הגדולות מהפרידה הדרמטית של אפל (Apple) וקואלקום (Qualcomm). לאחר חודשים שבהם נפוצות שמועות שאפל תפסיק להשתמש במודמים של אינטל לטובת המודמים של קואלקום, כעת מתברר שהמצב הפוך: אפל החליטה להפסיק להשתמש במודמים של קואלקום בדגמי ה-iPhone הבאים שלה, ועל-פי ההערכות בשוק היא תתבסס על מודמים של אינטל בכל המכשירים החדשים שייצאו לשוק בהמשך השנה ובשנת 2019. כיצד סיוה נכנסת לתמונה? הקניין הרוחני (IP) עבור מעבדי האותות הספרתיים (DSP) במודמים של אינטל – הוא של חברת סיוה מהרצליה.

אין טוב כמו חבר טוב

עד כה, מרבית מכשירי האייפון של אפל התבססו על המודמים של קואלקום, כאשר בין שליש לכמחצית מהמכשירים (אפל לא מדווחת) כללו על-פי ההערכות את המודמים של אינטל. עם זאת, בעקבות הסכסוך המשפטי המתמשך בין אפל לקואלקום, שהחל עוד תחילת 2017 והתדרדר לכדי תביעות הדדיות וחילופי האשמות בין שתי החברות, גברו ההערכות בחודשים אחרונים לפיהן אפל צפויה לנתק כליל את קשריה עם קואלקום ולהוציא ממכשיריה הבאים את המודמים של קואלקום.

הפרידה מקואלקום, שמרחפת באוויר כבר חודשים רבים, הולידה גל של ספקולציות לגבי ספקית המודים החלופית שתמלא החלל. אבל בסופו של דבר דווקא חברת קואלקום עצמה גילתה את התשובה. בשיחת ועידה עם משקיעים לאחר פרסום הדו"חות הכספיים בחודש יולי השנה, אמר סמנכ"ל הכספים של קואלקום, ג'ורג' דייוויס, שחברת אפל "צפויה להשתמש באופן בלעדי במודמים של המתחרה שלנו, במכשירי האייפון הבאים"., זה היה רמז ברור וחד-משמעי בכיוונה של אינטל.

להערכה זו מצטרפים גם האנליסטים בחברת המחקר Cowen Research, שנפגשו באחרונה עם המנהלים של סיוה. בפגישה השתתפו האנליסטים מתיו ראמזי, ג'ושוע בוכהלטר ואיתן פוטשניק. בעקבות הפגישה הם פירסמו המלצת קנייה למניית סיוה (הנסחרת היום בנסד"ק לפי שווי חברה של כ-674 מיליון דולר). בהסבר להמלצה הם מציינים שדגמי האייפון הבאים שייצאו ברבעון האחרון של 2018 ובשנת 2019, יכללו את המודמים של אינטל, ולכן הם צופים גידול משמעותי בהיקף התמלוגים של סיוה כתוצאה ממכירת מכשירי האייפון.

צילו של המשבר הסיני

על-פי החישוב שלהם, הבלעדיות של אינטל במכשירי האייפון תגדיל את הכנסות סיוה מתמלוגים בהיקף של כ-10 מיליון דולר בשנה הקרובה. ההתפתחות הזו מגיעה בעיתוי מוצלח במיוחד, מכיוון שסיוה פתחה את 2018 ברגל שמאל והציגה ירידה של 36% בהכנסות מתמלוגים ברבעון הראשון וירידה של 27% בהכנסות מתמלוגים ברבעון השני. סיוה נפגעה משילוב של גורמים במקביל: ירידה בנתח השוק של יצרנית השבבים למובייל הסינית Spreadtrum, המהווה לקוח מרכזי של סיוה, היחלשות בשוק הסיני והאמברגו שהטילה ארצות הברית על ZTE על הסינית, ששיתק את פעילות החברה בחודשים האחרונים.

עם זאת, האנליסטים של Cowen סבורים שהקשיים בסין הם גורמים זמניים שלא צריכים להכביד בהמשך על צמיחתה של סיוה. לאחרונה דיווח Techtime שסיוה הצליחה להגדיל את חלקה ברשימת החומרים של אפל, ולהכניס לאייפון קניין רוחני של שבב נוסף. זהות השבב עדיין לא פורסמה, אבל ככל הנראה מדובר בקניין רוחני למימוש בינה מלאכותית בטלפון. להערכת האנליסטים של Cowen, השבב הנוסף הזה יגדיל את היקף התמלוגים של סיוה על מכל מכשיר אייפון שיימכר, בעוד 30%-40%.

האם סיוה תחלוש על 60% משוק הדור החמישי?

אולם הסיכוי הגדול האמיתי נמצא במקום אחר: מהפיכת הדור החמישי. בחודש מרץ דיווחה סיוה כי מעבד האותות שלה, CEVA-XC, ישולב במעבד התקשורת המוטמע בערכת שבבי ReefShark של נוקיה, המיועדת להפעיל את המודמים של תחנות הבסיס מדור 4.9 ומדור 5 (5G) של נוקיה. גם יצרנית ציוד התקשורת הסינית ZTE עושה שימוש בשבב של סיוה עבור הדור החמישי. האנליסטים של Cowen סבורים ששתי הלקוחות האלו יניבו לסיוה הכנסות של כ-20 מיליון דולר עד לשנת 2020.

לסיוה יש לקוח נוסף בתחום ה-5G, ובפגישה עם מנהלי סיוה נמסר לאנליסטים שהחברה צפויה לחתום על הסכם נוסף עם לקוח רביעי בתחום ה-5G, ככל הנראה אריקסון או סמסונג. ארבעת הלקוחות האלו הם ענקים בתחום תחנות הבסיס הסלולריות ועשויים להבטיח לסיוה נוכחות בכ-60% מכל תחנות הבסיס של הדור החמישי. מדובר בשוק אשר צפוי לתפוס תאוצה החל מ-2019 עם תחילת שדרוג התשתיות על ידי חברות התקשורת. האנליסטים פרסמו המלצת קנייה למניית סיוה במחיר יעד של 40 דולר למניה – 33% מעל מחיר המניה כיום (30.6 דולר).

נקמה סינית: קואלקום ביטלה את המיזוג עם NXP

כמעט שנתיים של ניסיונות קדחתניים לאשר את אחד המיזוגים המשמעותיים ביותר בתעשיית הסמיקונדוקטור הסתיימו בכישלון צורב. יצרנית שבבי התקשורת קואלקום (Qualcomm) הודיעה אתמול (ד') כי היא נסוגה מעסקת המיזוג עם NXP, וזאת מאחר שהמיזוג לא קיבל אישור מהרגולטור בסין עד למועד היעד שהציבה קואלקום להשלמת העסקה.

חברת קואלקום היא יצרנית מעבדי הסמארטפון הגדולה בעולם, ומספקת את מעבדיה לחברות כמו אפל, סמסונג ו-ZTE הסינית. באוקטובר 2016 הדהימה קואלקום את תעשיית השבבים לאחר שחתמה על הסכם מיזוג עם יצרנית השבבים ההולנדית NXP תמורת 39 מיליארד דולר, באחת מעסקאות המיזוג הגדולות ביותר אי פעם בתולדות תעשיית השבבים. קואלקום, ששולטת בעיקר בתחום שבבי התקשורת למכשירי מובייל, שאפה להתרחב באמצעות המיזוג לתחומים חדשים וצומחים שבהם NXP נחשבת למובילת שוק, ובייחוד שבבים לרכב חכם, IoT ואבטחה.

כמעט שנתיים של סחבת

קואלקום קיוותה להשלים את העסקה תוך פחות משנה, אך כבר מההתחלה נתקלה עסקת הענק בשורה של מכשולים, על רקע החשש של הרשויות הרגולטוריות ברחבי העולם כי המיזוג בין שתי החברות יפגע בתחרותיות בשוק השבבים. ביוני 2017 הודיעה הוועדה אחראית על שמירה על תחרותיות ומניעת ריכוזיות באיחוד האירופי החלה בבדיקה של עסקת המיזוג בין קואלקום ל-NXP, עקב החשש "שהמיזוג בין שתי חברות הענק עשוי להוביל להעלאת מחירים, לצימצום חופש הבחירה של הלקוחות ולפגוע בחדשנות בתעשיית הסמיקונדוקטור". קואלקום הציעה שורה של שינויים במבנה העסקה כדי לתת מענה לחששות באיחוד האירופי, וב-2018 אישרה הוועדה את המיזוג.

עם זאת, המכשול המרכזי להשלמת העסקה נבע מהסחבת באישור העסקה על ידי הרגולטור בסין. משרד המסחר הסיני (MOFCOM) מעולם לא דחתה רשמית את העסקה, אך מאידך גם לא אישרה את העסקה ולא הגדירה מועד יעד להחלטתה, מה שהטיל צל גדול על מימוש המיזוג.

"הסבירות שהתמונה תשתנה בסביבה הגיאו-פוליטית – נמוכה"

לאור העיכובים, קואלקום כבר דחתה מספר פעמים את הדד-ליין להשלמת העסקה, בתקווה שתצליח לזכות באישור מצד הרשויות הרגולטוריות המרכזיות באירופה, סין וארצות הברית. ואולם אתמול הודיעה החברה כי החליטה שלא להאריך פעם נוספת את הדד-ליין וזאת לאור התמשכות התהליך והקשיים באישור העסקה מול משרד המסחר בסין. כחלק מביטול העסקה, קואלקום תידרש לשלם ל-NXP "קנס יציאה" בגובה של 2 מיליארד דולר.

"ההחלטה להמשיך הלאה בלי NXP היתה החלטה קשה," אמר מנכ"ל קואלקום סטיבן מולנקופף אתמול בשיחת ועידה עם אנליסטים. "אי הוודאות המתמשכת סביב עסקת מיזוג כה גדולה טומנת בחובה סיכון מוגבר. שקלנו את הסיכון מול הסבירות שהתמונה תשתנה בסביבה הגיאו-פוליטית הנוכחית, והגענו למסקנה שהסבירות לפיתרון בעתיד הקרוב אינה גבוהה."

מולנקופף רומז בין השורות לכך שהעסקה נקלעה שלא בטובתה למתיחות הגואה בין ארצות הברית וסין סביב המאבק על ההגמוניה בשוק השבבים, שהתפתח באחרונה למלחמת סחר של ממש. בשוק העריכו כי העסקה למעשה מוחזקת כבת ערובה בידי הרגולטור הסיני כדי לשמש כקלף מיקוח בקרב הורדות הידיים שבין הממשלים בוושינגטון ובבייג'ינג.

מביטולי מיזוגים ועד מלחמת סחר של ממש

המתיחות בין ארצות הברית לסין הגיעה לשיאה לאחר שבחודש אפריל הטיל הממשל האמריקני סנקציה חסרת תקדים כנגד יצרנית הסמרטפונים הסינית ZTE, כאשר אסר על מכירת רכיבים וטכנולוגיות אמריקניות ל-ZTE במשך 7 שנים. זאת, בעקבות טענות שהחברה לא מסרה מידע מלא על מכירות ציוד תקשורת הכלול באמברגו שהוטל על איראן וצפון קוריאה. בחודש שעבר אמנם הגיע הממשל האמריקני להסכם פשרה עם ZTE, שיאפשר לחברה הסינית לשוב ולרכוש ציוד מספקיות אמריקניות, לאחר שהסכימה לשלם קנס עתק של 1.4 מיליארד דולר ולבצע שינויים בהנהלתה.

ראוי לציין שהתחרות בין סין וארצות הברית כבר הביאה לביטול עסקת ענק: בחודש מרץ פרסם הנשיא טראמפ צו האוסר על ההשתלטות העוינת של ברודקום על קואלקום בהיקף של 110 מיליארד דולר. בין הנימוקים למתן הצו: המיזוג יביא להעברת טכנולוגיות אמריקניות לידיים סיניות (למרות שברודקום אינה חברה סינית).

ואולם, מאבקי הכוח לא נותר רק בזירת המיזוגים והרכישות. בחודש שעבר פרסם הממשל האמריקני רשימה של מוצרים המיובאים מסין המיועדים למיסוי מוגבר של 25%, בהיקף כולל של 16 מיליארד דולר בשנה. הרשימה המוצעת כוללת מרכיב משמעותי מאוד של מוצרים הקשורים לתעשיית השבבים. בהתאם להצעה הזאת, יוטלו מסים חדשים על ציוד לייצור פנלים שטוחים, ציוד לייצור פרוסות סיליקון, ציוד לייצור שבבים, דיודות, מעבדים ומיקרו-בקרים, זיכרונות, מגברים, מערכות צב"ד שונות, מייצבי מתח וזרם ועוד.

המטרה המוצהרת של רפורמת המכסים היא להקטין את הגירעון המסחרי העצום של ארצות הברית מול סין, שעמד ב-2017 על 375 מיליארד דולר. עם זאת, הרכב הרשימה, והנוכחות הבולטת של ציוד ורכיבים אלקטרוניים, מלמד שארצות הברית מנסה באמצעות התוכנית גם לעכב את הניסיון הסיני לבנות תעשיית שבבים עצמאית עד לשנת 2025.

נראה שקואלקום הבינה שבאקלים הנוכחי בין שתי המעצמות, הרגולטור הסיני לא ימהר לאשר את העסקה והחליטה בלית ברירה לסגת מאחד המהלכים האסטרגיים והנועזים ביותר בתעשיית השבבים בשנים האחרונות, שהיה עשוי להוליד ענק חדש בתחום שבבי התקשורת.

.