בחודשים האחרונים מתחילות להצטבר עדויות על משבר הולך ומחמיר במעמדה של תעשיית הייצור האלקטרוני בסין. גם בישראל ניתן לחוש בתופעה הזו: בשבועות האחרונים סיפרו ל-Techtime אנשים רבים בתעשיית הייצור המקומית, שהם מרגישים עלייה בדרישה לקבלת שירותי ייצור בישראל, על רקע הירידה באטרקטיביות של ייצור במזרח הרחוק בכלל, ובסין בפרט. סין מתמודדת עם משבר כפול: גם מדיניות מניעת קורונה קשוחה אשר פוגעת במפעלי הייצור שלה, וגם חרם טכנולוגי בהובלת ארה"ב, אשר אחיזת החנק שלו הולכת ומתהדקת, ושקיבל משנה תאוצה בעקבות המלחמה באוקראינה.
הדו"חות לבורסה מעידים על בעיה קשה
אותות המצוקה של תעשיית הייצור הסינית כבר באים לידי ביטוי בדו"חות הכספיים של מפיצות הרכיבים הגדולות. חברת אבנט (Avnet) דיווחה השבוע (יום ד') על תוצאותיה הכספיות לרבעון שהסתיים בדצמבר 2022. מכירות הרכיבים האלקטרונייים של אבנט כמעט ולא השתנו, והסתכמו בכ-6.3 מיליארד דולר ברבעון. אלא שבעוד שהמכירות באירופה צמחו ב-5.9% בהשוואה לרבעון הקודם, המכירות באסיה, ובעיקר בסין, ירדו בכ-5.5%. בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, המכירות לאסיה צמחו אומנם בכ-5.6% – אולם המכירות לאירופה בתקופה הזו זינקו בכ-22.6%.
גם הדו"ח השנתי של ארו (Arrow) מציג תמונה דומה: ברבעון האחרון של 2022 הסתכמו מכירות הרכיבים האלקטרוניים בכ-6.7 מיליארד דולר. בהשוואה לרבעון המקביל 2021, המכירות בארה"ב צמחו ב-8.9%, המכירות לאירופה צמחו ב-22.8%, והמכירות לאסיה ירדו בכ-13.7%. בסיכום של כל שנת 2022, המכירות בארה"ב צמחו ב-22.5%, המכירות באירופה צמחו ב-22.1%, והמכירות באסיה ירדו בכ-5.8%. פירוש הדבר שהירידה באסיה נמצאת במגמת התחזקות.
חברת ASML נקלעה אל קו האש
במקביל, מדיניות החרם האמריקאית נעשית קשוחה יותר מיום ליום. המהלך האחרון הוא הסכם בינלאומי המתגבש ככל הנראה עם הולנד ועם יפן, שלפיו גם הן יאמצו את מדיניות ההגבלה הטכנולוגית של ארה"ב. אומנם הן לא אישרו את קיומו של ההסכם, אולם הצהרה מפתיעה ומסתורית שפירסמה חברת ASML ההולנדית באמצע השבוע, רומזת על קיומו. החברה כתבה: "להבנתנו נעשו צעדים לקראת קבלת הסכם בין ממשלות, הממוקד בטכנולוגיות ייצור שבבים. לפני שהוא ייכנס תוקף, יש צורך לבצע מספר פעולות חקיקה. כאן אנחנו רוצים להזכיר שהפעילות העסקית שלנו בסין קשורה בעיקר לייצור בתהליכים ותיקים".
חברת ASML היא המובילה העולמית בתחום ייצור מערכות הליתוגרפיה המשמשות בייצור שבבים, ונחשבת לחלוצה מרכזית בתחום ליתוגרפיית EUV שעליה מתבססים השבבים החדשים ברוחב צומת של פחות מ-10 ננומטר. מכירותיה בשנת 2022 הסתכמו בכ-21.2 מיליארד דולר והחברה צופה שהמכירות ב-2023 יצמחו בעוד 25%. ההערכה הזאת מבוססת על צבר הזמנות שיא בהיקף כולל של כ-40.4 מיליארד דולר. משקלה בשוק כל כך חשוב, שלא מן הנמנע שממשל ארה"ב רוצה להכניס את הולנד אל קואליציית החרם כדי למנוע מ-ASML למכור ציוד מתקדם לסין.
ואכן, מעמדה של סין מבחינת ASML אינו קל: מבדיקת הדו"ח השנתי שלה שפורסם בתחילת השבוע, עולה שמשקלה של סין במכירות ASML ירד מ-16% בשנת 2021 ל-14% בשנת 2022. אולם הדבר לא פגע במכירותיה מכיוון שהרכש בארה"ב צמח במקביל ב-2% (מ-5% ל-7%) והמכירות באירופה הגיעו לכ-2% מכלל מכירותיה – בהשוואה ל-0% בשנת 2021. בשיחת הוועידה עם משקיעים נאלץ יו"ר ומנכ"ל ASML, פיטר ווניק, להתייחס לבעיה הסינית, אולם התחמק מהבעת דעה אישית.
"אי-אפשר למנוע את זה. זהו מהלך טבעי"
למעשה, הוא בעיקר הסביר מדוע "הנושא הזה מורכב מאוד". לדבריו, "אחד מהנימוקים לחרם הטכנולוגי האמריקאי הוא למנוע כניסת שבבים מתקדמים למערכות נשק סיניות. אבל צריך לזכור שתעשיית הנשק מתבססת בעיקר על שבבים ותיקים, בני 10-20 שנה. כאשר מדברים על שבבים אחרים, סין היא אחת מהלקוחות הגדולים ביותר של יצרניות שבבים אמריקאיות. הן מוכרות לה שבבים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד דולר בשנה".
להערכתו, סין תנסה לייצר יידע ומכונות ייצור מתוצרת עצמית, "אי-אפשר למנוע את זה. זהו מהלך טבעי". אולם יהיה לה קשה מאוד לפתח טכנולוגיות בתחום הליתוגרפיה המתקדמת: "זה לא רק עניין של נגישות אל הפטנטים, אלא של נסיון נרכש (Knowhow). ידע שצברנו במשך 40 שנה, ואקוסיסטם שלם התומך בנו. אתה צריך חברות כמו TRUMPF, צייס ו-VDSL שהן מהטובות בעולם בכל מה שהן עושות, ואלה רק שלוש חברות מתוך יותר מ-100 ספקים מרכזיים שיש לנו".
