כיצד לזהות סרטונים שזוייפו באמצעות AI

המונח Deep Fake (זיוף עמוק) נוצר באמצעות החיבור בין Deep Learning ו-Fake, ומתאר טכנולוגיה מבוססת בינה-מלאכותית המאפשרת לשנות או לעבד את התוכן של תמונות או סרטוני וידאו, כמעט מבלי שניתן להבחין בזיוף. הטכנולוגיה הזו מאפשרת לבצע זיוף קול, זיוף תנועות, וזיוף תמונות וסרטוני וידאו המתעדים פעילות שבוצעה כביכול על-ידי אדם מסויים – מבלי שהפעולות האלו התקיימו במציאות. הזיהוי של זיופים עמוקים הוא קריטי במניעת הונאות ושמירה על מרחב תודעתי בטוח ומוגן עבור כולנו.

קיבלתם סרטון חשוד ברשת? שאלו את השאלות הבאות:

עקביות: האם הדמות שמדברת בסרטון מדברת או מתנהגת כפי שאתם זוכרים ומכירים את הדמות?

תזמון: מדוע סרטון זה נשלח אליכם דווקא בתזמון מאוד מסוים?

זהות: מי הפיץ את הסרטון ומה האינטרס שלו?

תגובה: האם הסרטון מעורר אצלכם רגשות עזים?

פקפוק: האם הסרטון גורם לכם לפקפק בדברים שכבר הכרתם או באמינותם של אישי ציבור שבהם תמכתם?

רכילות: האם יש בסרטון מידע חשוב, או שתכליתו סנסציה וצהבהבות?

חיזוק: האם מצאתם מקורות אחרים המחזקים את הנאמר בסרטון?

זיוף: האם אתם מזהים בסרטון סממנים של עריכה או זיוף?

כיצד נוכל לזהות זיוף עמוק?

תנועת עיניים לא טבעית: או היעדר תנועת עיניים, כגון היעדר מצמוץ – הם דגלים אדומים. ניסיון לשחזר את פעולת המצמוץ בצורה הנראית טבעית היא מאתגרת. כך גם בשכפול תנועות עיניים של אדם אמיתי. זאת בשל העובדה שעיניו של אדם בדרך כלל עוקבות אחר האדם איתו הוא מדבר.

הבעות פנים לא טבעיות: כאשר משהו לא נראה כשורה בפניו של הדובר בסרטון, הדבר יכול לאותת על מניפולציה מלאכותית שנוצרה, ועל הדבקת שכבת תמונה נוספת על הווידאו המקורי.

עיוותים בפנים: כאשר למשל פניו של מישהו מופנות לכיוון אחד, והאף שלו פונה לכיוון אחר.

חוסר רגש: אם אתם מזהים פער בין הדברים שאומר הדובר בסרטון, לבין הרגש ההגיוני שהוא אמור להפגין כשדברים כאלה נאמרים.

גוף או יציבה מגושמים למראה: סימן נוסף הוא האם צורת הגוף של אדם לא נראית טבעית או שיש מיקום מביך או לא עקבי של הראש והגוף. סימן כזה אמור להיות קל יותר לזיהוי, היות וטכנולוגיות Deep fake מתמקדות בדרך כלל בתווי הפנים ולא בכל הגוף.

תנועת גוף לא טבעית: אם מישהו נראה מעוות או כבוי כשהוא מסתובב הצידה או מזיז את ראשו, או שהתנועות שלו קופצניות מפריים אחד למשנהו.

צבעים וגוונים: גוון עור חריג, שינוי צבע, תאורה מוזרה וצללים שלא במקום.

שיער שלא נראה אמיתי: לא תראו שיער מקורזל או מתעופף באוויר, כי רוב טכנולוגיות הבניה המאכתית עדיין מתקשות לייצר אלמנטים ייחודים שכאלו (לפחות בינתיים…).

השיניים לא נראות אמיתיות: חלק מטכנולוגיות הדיפ פייק הקיימות מתקשות ביצירת שיניים בודדות. כך שהיעדר קווי מתאר המפריד בין השיניים יכול לשמש רמז לזיוף.

טשטוש או חוסר יישור: אם קצות התמונות מטושטשים או שהתמונות החזותיות לא מיושרות – למשל, כאשר הפנים והצוואר של מישהו משתלבים עם גופו.

חוסר עקביות ותקלות באודיו: סנכרון שפתיים לקוי, קולות שנשמעים רובוטיים, הגיית מילים מוזרה, רעשי רקע דיגיטליים, או אפילו היעדר אודיו.

תמונות שנראות לא טבעיות בעת האטה: אם אתם צופים בסרטון וידאו על מסך גדול יותר מהסמארטפון שלכם או שיש לכם תוכנת עריכת וידאו שיכולה להאט את הפעלת הסרטון, אתם יכולים להתקרב ולבחון את התמונות מקרוב יותר. התקרבות לשפתיים, למשל, תעזור לכם לראות אם הן באמת מדברות או אם מדובר בסנכרון שפתיים גרוע.

חיפוש תמונות הפוך: חיפוש אחר תמונה מקורית, או חיפוש תמונה הפוך בעזרת מחשב, יכול לחשוף סרטונים דומים באינטרנט כדי לעזור לקבוע אם תמונה, אודיו או וידאו שונו בדרך כלשהי. בעוד שטכנולוגיית חיפוש וידאו הפוך אינה זמינה עדיין לציבור, בעתיד הלא רחוק כלי שכזה יכול להיות מועיל מאוד.

לא מדווחים על הסרטון במקורות חדשותיים מהימנים: אם מה שהאדם בסרטון אומר או עושה הוא מזעזע או חשוב, התקשורת החדשותית תדווח על כך. אם אתם מחפשים מידע על הסרטון ושום מקורות מהימנים לא מדברים על זה – ככל הנראה הוא מזוייף.

לסיכום, ככל שטכנולוגיית הזיוף העמוק תתקדם, כך גם הקושי לזהות הזיופים יגבר. אך למרות קושי זה, על כולנו מוטלת החובה לצפות בסרטונים ברשת באופן ביקורתי ולהיות מודעים לכך שלא כל מה שאנחנו רואים או שומעים – הוא בהכרח אמיתי ונכון.

מקור: מערך הסייבר הלאומי

כנס Cybertech יתקיים ב-28-30 בינואר במרכז הירידים בתל-אביב

כנס Cybertech Tel-Aviv, הנחשב לכנס הסייבר הגדול בעולם, יתקיים זו הפעם השלישית בישראל בימים ב', ג' ו-ד', ה-28-30 בינואר 2019, במרכז הירידים ברחוב רוקח בתל-אביב. הכנס ייפתח בהרצאה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ויימשך בסדרת דיונים, הרצאות ומפגשים בכל תחומי אבטחת המידע והמחשבים.

בהתאם לתוצאות של הכנס הקודם, המארגנים מצפים שלכנס יגיעו השנה כ-15,000 מבקרים. בסך הכל, צפויים להשתתף בו כ-170 דוברים, כ-210 חברות מתחומי האבטחה והמיחשוב, וכ-90 חברות סטארט-אפ וכ-160 משלחות שיגיעו מהעולם.

הארוע יתנהל בשני מסלולים מרכזיים: תערוכה מסחרית וזירת מפגשי B2B וכנס מקצועי המוקדש לנושאים המרכזיים היום בתחומי האבטחה ותעשיית המידע: בינה מלאכותית, קריפטו-מטבעות, זיהוי איומים, הגנה על אבזרי IoT, הגנה על תשתיות קריטיות ותשתיות תעשייתיות ועוד.

למידע נוסף, רישום והשתתפות: Cybertech Tel Aviv 2019

בינת השיקה מערכת הגנה רב-שכבתית בשם Cyber Dome

חברת בינת תקשורת מחשבים (Bynet) הקימה מוקד סייבר בשם Cyber Dome המספק מערך אבטחה כולל בפני איומי סייבר עבור ארגונים בעלי מאות משתמשים. המפתרון מבוסס על תפיסת אבטחה רב-שכבתית הכוללת גם מוצרי אבטחת מידע המותקנים באתרי הלקוח ומנוטרים על-ידי המוקד שבו יושבים אנליסטים העוקבים אחר הרשת הארגונית. לצידם פועל "צוות מענה מיידי" שתפקידו להגיב במהירות ולנקוט בפעולות פרואקטיביות, לכל איום המתגלה על-ידי מערך הניטור.

מנכ"ל בינת תקשורת מחשבים, אלון בן צור (בתמונה למעלה. צילום: ניב קנטור), אמר שפתרונות הגנת הסייבר המשמשים כיום בארגונים בגודל בינוני אינם מספקים. "פושעים מאורגנים, האקרים אקטיביסטיים וסוכנים של מדינות אויב משיקים מתקפות סייבר בלתי פוסקות כנגד ארגונים מסחריים, גופים ממשלתיים ואפילו כנגד תשתיות קריטיות. בעוד שמערך הסייבר הלאומי מתיימר להגן על הגופים הממשלתיים ועל החברות האחראיות לתשתיות הקריטיות, הארגונים הבינוניים נותרים ללא מענה. סייבר דום יספק מענה כולל לוואקום שנוצר בתחום".

מערכת סייבר דום תוכננה והוקמה על-ידי חטיבת Bynet Security בשיתוף עם צ'ק פוינט, רדוור, סיסקו, מק'אפי, IBM ועוד. בינת מסרה שהשירות החדש מספק לארגונים "חליפת הגנה" מלאה, אשר משתלבת או מחליפה לגמרי את מערך אבטחת המידע הקיים, ומייתרת את הצורך של הארגון להעסיק בעצמו מומחי סייבר.