בתמונה למעלה: כרטיס מחשב עם מעבד האימון "גאודי" של הבאנה לאבס

עסקת הבאנה לאבס הישראלית זיעזעה את חברת אינטל (Intel) והביאה לתפנית ניהולית וטכנולוגית דרמטית. הדבר נחשף בשבוע שעבר, כאשר ראש תחום הבינה המלאכותית באינטל, נאבין ראו (Naveen Rao), דיווח בציוץ בטוויטר כי החליט לפרוש מתפקידו כמנהל הראשי של קבוצת הבינה המלאכותית (AI) של אינטל העולמית ולעזוב את החברה כבר בשבוע הבא. במקומו ימונה לתפקיד הישראלי גדי זינגר, שהוא אחד הישראלים הבכירים באינטל העובד בחברה כבר יותר מ-35 שנה. כיום הוא משמש כסגנו של ראו בקבוצת הבינה המלאכותית.

התפטרותו של ראו מסמנת את סוף דרכה של הטכנולוגיה האמריקאית, ותחילת דרכה של הטכנולוגיה הישראלית: ראו ייסד וניהל את חברת הבינה המלאכותית נרוונה (Nervana) שנירכשה על-ידי אינטל בשנת 2016 תמורת כ-350-400 מיליון דולר. מיד לאחר העיסקה הוא מונה לראש קבוצת הבינה המלאכותית החדשה של אינטל, אשר גיבשה אסטרטגיה המבוססת על טכנולוגיית מעבדי למידת העומק של נרוונה. החברה פיתחה מעבדים להרצת רשתות נוירונים, ואינטל התכוונה לבסס את קו המעבדים החדש שלה בתחום הבינה המלאכותית על הטכנולוגיה שלה, במטרה להתחרות בשליטה של אנבידיה בעולם מרכזי הנתונים.

באוגוסט 2019 היא אפילו הכריזה על המעבדים הראשונים. אלא שעיסקת הבאנה-לאבס (Habana Labs) הישראלית טרפה את הקלפים. אינטל רכשה אותה בדצמבר 2019 תמורת כ-2 מיליארד דולר, והגיעה למסקנה שהטכנולוגיה שלה טובה בהרבה מהטכנולוגיה של הבאנה. בחודש שעבר הודיעה אינטל, בתגובה לספקולציות שפורסמו באתרים מובילים ברשת, שהיא החליטה לחדול מהמשך הפיתוח של מעבדי נרוונה, ולבסס את מעבדי הבינה המלאכותית הבאים שלה על הטכנולוגיה של הבאנה-לאבס.

ההימור הכושל על נרוונה

תחום הבינה המלאכותית הוגדר כאחד מתחומי הליבה האסטרטגיים החדשים של אינטל בתוכנית הרה-ארגון שהציג המנכ"ל הקודם בריאן קרזניץ' בשנת 2016. אחד המהלכים הראשונים בתחום היה רכישת חברת הסטארט-אפ נרוונה, שהוקמה כשנתיים קודם לכן, והעסיקה כ-15 עובדים בלבד. אולם רק באוגוסט 2019, שלוש שנים לאחר רכישת החברה ולאחר שורה של דחיות, השיקה אינטל שני מעבדים המיועדים לשמש כמאיצים בשלבי האימון וההסקה של משימות בינה מלאכותית.

הראשון הוא מעבד NNP-T (קיצור של Neural Network Processor for Training) לביצוע פעולות לימוד ואימון של רשתות נוירוניות, והשני הוא מעבד NNP-I (קיצור של Neural Network Processor for Inference), המיועד לשימוש במרכזי עיבוד גדולים המיישמים את פעולת ההסקות (Inferencing) של רשתות נוירוניות.

שני המעבדים זכו לשמות המותג Spring Crest ו-Spring Hill בהתאמה, ואינטל אף החלה בפיתוח הדור הבא של מעבדי הבינה המלאכותית. שלושה חודשים בלבד לאחר ההכרזה החשובה, רכשה אינטל את הבאנה לאבס הישראלית, בעיסקה שעוררה תהיות רבות. בשוק לא היה ברור מהי כוונתה, מכיוון שגם המעבדים של הבאנה, גויה (Goya) וגאודי (Gaudi), מיועדים לבצע משימות לאימון רשתות נוירונים והסקת מסקנות (בהתאמה).

מעבדי גאודי וגאיה, במקום מעבדי ספרינג-היל וספרינג-קרסט

בטור שפורסם בסוף חודש ינואר במגזין Forbes, טען קרל פרוינד, אנליסט ויועץ בעל מוניטין בתחום מחשוב עתיר-ביצועים ולמידת-עומק, כי מהנדסים בכירים באינטל וכמה לקוחות גדולים כמו חברת פייסבוק, טוענים שמעבדי הבינה המלאכותית של נרוונה לא עומדים בעומס של מרכזי הנתונים. פרוינד אף טען כי בעקבות האכזבה מביצועי השבבים, אינטל החליטה להפסיק את המשך הייצור של מעבדי ספרינג-היל ולזנוח את הפיתוח של מעבדי ספרינג-קרסט. "להערכתי, לקוחותיה של אינטל אמרו שהם מעדיפים את הפלטפורמה של הבאנה לאבס כטכנולוגיה אשר יכולה להתחרות באנבידיה", הוא כתב.

מספר ימים לאחר פרסום הטור, אינטל אישרה את הדברים ומסרה בהודעה רשמית: "לאחר רכישת הבאנה-לאבס ולאור משוב מלקוחותינו, החלטנו לבצע שינוי אסטרטגי במפת הדרכים שלנו בתחום מרכזי הנתונים ומאיצי הבינה המלאכותית. אנחנו מתכוונים להעצים את מעבדי גויה וגאודי של הבאנה לאבס, הנוכחיים והעתידיים, באמצעות החומרה והתוכנה של אינטל. המעבדים של הבאנה מספקים יתרון חזק ואסטרטגי בארכיטקטורה אחידה וניתנת לתכנות לשהם, ביישומי אימון והסקות כאחד".

הבאנה פיתחה שני מעבדי בינה מלאכותית לרשתות נוירוניות: מעבד אימון ומעבד הסקות. בסוף 2018 היא הכריזה על המעבד Goya HL-1000, המשמש כמנוע לייצור הסקות (inferencing) ברשתות לימוד עומק (deep learning). בין השאר, פייסבוק התקינה אותו במערכת הבינה המלאכותית שלה, Glow. בחודש יוני 2019 היא הכריזה על מעבד אימון הרשתות הנוירוניות Habana Gaudi, שלהערכתה הוא מאפשר לייצר מערכות אימון בעלות תפוקה גבוהה פי ארבעה בהשוואה למערכות אימון המבוססות על מעבדים גרפיים (GPU).

הגיבוי הישראלי של אינטל ואנבידיה

אינטל מצויה בתחרות עזה בתחום מרכזי הנתונים מול אנבידיה. במסגרת המאבק הזה, שתי החברות נעזרות בטכנולוגיות ישראליות: אינטל עם הטכנולוגיה של הבאנה לאבס ואנבידיה עם הטכנולוגיה של מלאנוקס, שאותה היא רכשה בשנה שעברה תמורת 6.9 מיליארד דולר. להערכתה, מדובר בשוק הצפוי להגיע להיקף של כ-25 מיליארד דולר עד לשנת 2024. מתוך זה, שוק מעבדי ה-AI למרכזי נתונים צפוי להגיע להיקף של כ-10 מיליארד דולר.

לראיון מוקלט עם ד"ר אמתי ערמון, Chief Data Scientist בחברת אינטל ישראל: