בתמונה (מימין לשמאל): סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל, וליאור שחר, ראש תחום הייטק בפירמת BDO ישראל

חברת אוויאט (Aviat) האמריקאית מעלה הילוך בניסיון השתלטותה על חברת סרגון (Ceragon) הישראלית. בסוף השבוע פרסמה החברה מכתב פומבי לבעלי המניות של סרגון, ובו היא קוראת לכינוס דחוף של אסיפת בעלי המניות. לאחר שסרגון דחתה בחודשים האחרונים את הצעות הרכש שלה, אוויאט מנסה להוציא כעת לפועל מהלך של "השתלטות עוינת" על-ידי שינוי הרכב הדירקטוריון של סרגון שכרגע בולם את העסקה. היא מעוניינת למנות דירקטורים מטעמה כדי שההרכב החדש יעניק אור ירוק לעסקה.

סרגון היא דוגמה, לא מקרה פרטי

ניסיון ההשתלטות על סרגון משקף דילמה שרובצת כעת לפתחן של חברות טכנולוגיה רבות, שחוו בשנה האחרונה ירידת ערך משמעותית: האם לנסות ולצלוח את המשבר הכלכלי המתהווה כחברה עצמאית או לאחד כוחות עם חברה רוכשת? סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל, אמר ל-Techtime כי הוא סבור שהצעת הרכש מהווה גלגל הצלה עבור סרגון. “שוק התמסורת הוא שוק מאוד תחרותי, עם שולי רווח מאוד נמוכים. על רקע המשבר הכלכלי אנחנו צפויים לראות מגמה של קונסולידציה וצמצום ספקים.

"הכלכלה העולמית נכנסת למיתון וזה יכניס גם את שוק התמסורת למשבר. חברות חומרה כמו סרגון הן פגיעות במיוחד. יהיה להם מאוד קשה לשרוד לבד". וסצ'ונוק מעריך כי מקרה סרגון הינו רק הסנונית הראשונה במגמה מתפתחת, וכי לא מעט חברות ישראליות נמצאות כעת על כוונת ה-M&A. "היסטורית, כאשר השוק יקר יש הרבה הנפקות, וכאשר השוק זול יש הרבה מיזוגים ורכישות. להערכתי, זו רק ההתחלה. יש עוד מספר חברות ישראליות שמועמדות לרכישה, כמו קוגנייט, גילת, קלטורה, אלוט ועוד".

ההון הפרטי נכנס לפעולה

על פי דוח עדכני של PwC, המחצית הראשונה של 2022 דווקא התאפיינה בירידה של כ-50% בהיקף המיזוגים והרכישות בהשוואה למחצית הראשונה של 2021, שהיתה שנת שיא מבחינת M&A. בסך הכול, נרשמו במחצית הראשונה של 2022 כ-20 אלף עסקאות בשווי כולל של כ-1.6 טריליון דולר, בהשוואה ל-32 אלף עסקאות בשווי כולל של 2.4 טריליון דולר במחצית הראשונה של 2021. שליש מהעסקאות השנה היו בתחומי הטכנולוגיה, מדיה וטלקום.

ואולם, ב-PwC מעריכים כי פעילות ה-M&A תעלה מדרגה במחצית השנייה של השנה. "השוויים הנמוכים יותר מספקים הזדמנויות לחברות ולקרנות לייצר באמצעות רכישות, תשואות בריאות בשוק התנודתי הנוכחי". נתון מעניין מהדו"ח נוגע לעליית כוחו של ההון הפרטי: כמחצית מפעילות ה-M&A השנה עד כה התבצעה על-ידי קרנות או חברות פרטיות, שרכשו חברות ציבוריות. הדבר מלמד על כך שההון הזמין והזול יותר נמצא כעת דווקא בידיים פרטיות ולא בידיים של החברות הציבוריות.

סוף חגיגת הספאק?

בשנים האחרונות, על רקע הבאזז האדיר סביב מניות הצמיחה, הטרנד החם של שוק המניות היה חברות ה-SPAC, שהן מעין חברות "צ'ק פתוח" ללא כל פעילות עסקית משל עצמן, שהוקמו במתכונת של חברה ציבורית כדי לרכוש חברה אחרת. חברות הספאק הציעו לחברות צמיחה טכנולוגיות עסקה חלומית: נתיב מהיר לבורסה, ובתוך כך גם גיוס של מאות מיליוני דולרים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו בחברות הספאק. כאשר שוק המניות גאה, זו נראתה גם כעסקה משתלמת למשקיעי הספאק שיכלו כך להשקיע בחברות צמיחה בשלבים מוקדמים אשר ללא מנגנון הספאק היו מתקשות להיכנס לבורסה דרך הנפקה רגילה (IPO).

חברות ישראליות רבות קפצו על העגלה הזו, התמזגו עם חברות ספאק ומצאו את עצמן בנסד"ק עם קופת מזומנים של מאות מיליוני דולרים שהגיעו ממשקיעי הספאק. חברות כמו ננוקס, REE, אינוויז, ארבה רובוטיקס ועוד, שעדיין נמצאות בשלבי פיתוח או מסחור ראשוניים, חתמו על הסכמי ספאק והונפקו בבורסה בשווי של מיליארדי דולרים. אולם, בהיותן גם נכס מסוכן יותר, הן ספגו את המכה הגדולה ביותר מהשינוי לרעה בשוק ההון: לפי מדד CNBC SPAC Post Deal העוקב אחר מניות של חברות ספאק לאחר השלמת המיזוג עם חברת היעד, מניות הספאק איבדו ב-2022 כ-50% מערכן, פי שניים מהירידה של S&P500 באותה תקופה.

הכוח חוזר אל קרנות ההון סיכון

ראש תחום הייטק בפירמת הייעוץ וראיית החשבון BDO, ליאור שחר, העריך בשיחה עם Techtime כי הנסיבות החדשות יחייבו את חברות הטכנולוגיה הישראליות לחזור ולגייס הון בדרכים קונבנציונאליות. "המפנה השלילי בשוק המניות חוסם כעת את דרכן של חברות צמיחה לגייס הון משמעותי דרך הנפקה. ומכיוון שכך, הכוח שוב חוזר אל קרנות ההון-סיכון. בשנים האחרונות החברות העדיפו ללכת לבורסה, אך כעת חוקי המשחק השתנו".

להערכת PwC, ההון הזמין בידי הקרנות הפרטיות נאמד בכ-2.3 טריליון דולר, בהשוואה ל-1.6 טריליון דולר בשנת 2019. באחרונה גם דווח בתקשורת הכלכלית כי בנק ההשקעות האמריקאי Jefferies פותח משרד בישראל, מתוך מטרה לייצג עשרות קרנות הון-סיכון המחפשות הזדמנויות להשקעה בישראל. שחר: "קרנות ההון גייסו בשנים האחרונות כסף בזול, עוד לפני תחילת סבב העלאות הריבית, והן מחפשות כעת מה לעשות איתו. אנחנו רואים מגמה ברורה של חזרת הקרנות. כעת, גם כוח המיקוח שלהן מול חברות הסטארט-אפ שמחפשות הון הינו גדול יותר, והן ישאפו לבצע השקעות לפי הערכות שווי סבירות יותר".