[מייסדי Skapion, מימין: גל גורן, ירון קרפ, פיני יונגמן, צפריר יואלי, עדו בר-און. קרדיט צילום: Nicholas Pfosi]

חברת הדיפנס-טק הישראלית Skapion השלימה גיוס סיד של 36 מיליון דולר לפיתוח מערכת להתמודדות עם נחילי כטב"מים. את הסבב הובילו UP.Partners ו-Khosla Ventures, מהמשקיעות הראשונות ב-OpenAI, בהשתתפות Fusion VC, Stratos Ventures, TBD VC ו-q Fund.

מעבר לסכום המרשים, ההודעה מספקת הצצה לאסטרטגיה של החברה הצעירה: מהבעיה המבצעית שהיא מבקשת לפתור, דרך הרכב צוות המייסדים ועד למבנה הארגוני, שמרמז כי יעדה המרכזי נמצא כבר עכשיו בארצות הברית.

Skapion הוקמה רק בסוף 2025, ולכן גיוס של 36 מיליון דולר בסבב סיד בולט גם ביחס לסטנדרטים של תעשיית הדיפנס-טק. מדובר בהבעת אמון משמעותית מצד המשקיעים, במיוחד בתקופה שבה שוק הביטחון מתמקד יותר ויותר באיומי כטב"מים ובפתרונות אוטונומיים.

החברה מסרה כי הכסף ישמש להרחבת צוותי ההנדסה, פיתוח המערכת, אינטגרציה, ניסויים ועבודה מול גופי ביטחון וממשל בישראל, בארצות הברית ובמדינות נוספות.

צוות שמגיע מלב תעשיית ההגנה האווירית

גם רשימת המייסדים מספקת רמז לאסטרטגיה של החברה.

הארכיטקט הראשי הוא תא"ל (מיל') פיני יונגמן, לשעבר מנהל חטיבת מערכות ההגנה האווירית והטילים ברפאל, שהיה מעורב בפיתוח מערכות דוגמת כיפת ברזל וקלע דוד. המנכ"ל עדו בר-און מגיע מחברת XTEND, שבה הוביל את הפעילות מול גופי ביטחון וממשל בשווקים בינלאומיים.

אליהם מצטרפים ה-CTO גל גורן, צפריר יואלי, ממייסדי Enlight Renewable Energy, וירון קרפ. השילוב בין אנשי הגנה אווירית, יזמי דיפ-טק ואנשי עסקים בעלי ניסיון בהקמת חברות מצביע על ניסיון לבנות כבר מהיום הראשון חברה שתפתח מערכת שלמה, ולא רכיב טכנולוגי בודד.

לא עוד מערכת נגד רחפנים

המונח שחוזר שוב ושוב בהודעת החברה ובאתר שלה הוא "Native Counter-Swarm System". זהו כנראה גם הבידול המרכזי של Skapion.

בעוד שמרבית מערכות ה-Counter-UAS הקיימות פותחו במקור כדי להתמודד עם רחפן בודד או מספר קטן של מטרות, Skapion טוענת שהיא בונה מערכת שתוכננה מראש עבור תרחישים של נחילי כטב"מים — מתקפות הכוללות עשרות ואף מאות כלים הפועלים במקביל.

מאז המלחמה באוקראינה והתרחבות השימוש בכטב"מי תקיפה חד-כיווניים במזרח התיכון, הפכה שאלת ההתמודדות עם נחילים לאחד האתגרים המרכזיים של מערכי ההגנה האווירית. הבעיה אינה רק מבצעית אלא גם כלכלית: שימוש במיירטים יקרים נגד מטרות זולות עלול ליצור שחיקה מהירה של מערך ההגנה.

גם ההודעה של Skapion ממקדת את הפתרון בשלושה ממדים: היכולת להתמודד עם מספר גדול של איומים בו-זמנית, הורדת עלות היירוט, ויכולת פעולה אוטונומית גם כאשר התקשורת מוגבלת.

מנגד, החברה כמעט שאינה חושפת פרטים על הטכנולוגיה עצמה. היא אינה מפרטת כיצד מתבצע היירוט, האם מדובר בלייזר, בלוחמה אלקטרונית, ברחפני יירוט או בשילוב של כמה טכנולוגיות, וגם אינה מפרסמת נתוני ביצועים או הדגמות.

ישראל לפיתוח, וושינגטון לעסקים

פרט נוסף שמספק רמז לאסטרטגיה העסקית הוא מבנה החברה. מרכז המו"פ של Skapion ממוקם ברמת גן, אולם המטה שלה נמצא בוושינגטון.

הבחירה הזו מעידה כי החברה מכוונת כבר בשלביה הראשונים לשוק האמריקאי ולגופי הרכש של מערכת הביטחון בארצות הברית, הנחשבים לשוק המרכזי בעולם עבור טכנולוגיות מסוג זה.

במקביל מעסיקה החברה כיום יותר מ-20 עובדים בישראל וממשיכה לגייס עשרות מהנדסים בתחומי האלקטרוניקה, התוכנה, הרובוטיקה, האוטונומיה והתעופה.