שוק הקובוטים יגיע להיקף של 10 מיליארד דולר עד 2027

בתחום הרובוטיקה, אחת הקטגוריות שצוברות תאוצה בקצב הגדול ביותר מאז פרוץ משבר הקורונה היא הרובוט השיתופי, הקובוט (Cobot). מה שמאפיין את הקובוטים היא יכולתם לעבוד ביעילות ובבטחה בסביבה משותפת עם בני אדם. משום כך, הם מכונים "שיתופיים". הקובוטים משמשים למגוון יישומים, כגון שינוע סחורות ומוצרים בתוך מפעלים או מחסנים לוגיסטיים או ניקיון של מתחמים גדולים כדוגמת בנייני משרדים וסופרמרקטים.

להערכת חברת המחקר Markets&Markets, שוק הקובוטים העולמי, שהיקפו ב-2021 נאמד ב-1.2 מיליארד דולר, צפוי לצמוח בשנים הקרובות בקצב שנתי מטאורי של 43% להיקף של 10.5 מיליארד דולר ב-2027. האנליסטים של מכון המחקר מציינים כי אחת הסיבות לאימוץ הגובר של קובוטים הוא ההחזר המהיר על ההשקעה (ROI), וכן העובדה כי בניגוד למערכות רובוטיות לעולם התעשייתי, עולם הקובוטים מציע מבחר פתרונות מודולאריים הנגישים גם למגזר העסקים הבינוניים והקטנים.

בתוך תעשיית הקובוטים, פלח השוק שצפוי לצבור נתח הולך וגדל הוא הקובוטים לניקיון, שצפוי לגלגל עד 2027 כ-2.9 מיליארד דולר. אחת החברות המעניינות בתחום, שצפויה כעת להיכנס לשוק הישראלי, היא GS Robotics הסינית, שנוסדה ב-2013 וגייסה עד כה מעל 100 מיליון דולר. החברה חתמה כעת על הסכם הפצה עם רובוטייז (Robotize), פעילות הרובוטיקה של "מיטווך ובניו", ובמסגרת ההסכם תשווק רובוטייז בישראל את משפחת הרובוטים לניקיון Ecobot.

לנקות 10 מגרשי כדורסל בשעה

כאמור, מאחר שהם מיועדים לפעול במחיצת בני אדם המרכיב הטכנולוגי החשוב ביותר שלהם הוא ההתניידות האוטונומית במרחב ויכולת זיהוי המכשולים. כאשר מדובר ברובוטים לניקיון במרחבים ציבוריים, האתגר הוא כפול ומכופל, וזאת מאחר שהם לעיתים נדרשים לפעול בסביבות הומות-אדם כמו למשל קומת הכניסה של בניין משרדים שוקק. כמו כן, גם המשימה שלשמה הם נועדו – שאיבה, קרצוף או טאטוא – מחייבת יכולת גבוהה של מיפוי המרחב. לא מעט מהפתרונות הקיימים לוקים ביכולת שלהם לכסות את כל השטח שאותו הם אמורים לנקות, וזאת בשל שינויי המסלול התכופים שהם נדרשים לבצע כדי להתחמק ממכשולים ובני אדם, ואשר משבשים את יכולתם "לזכור" היכן ניקו ואילו שטחים פספסו בשל שינוי המסלול. גם היכולת שלהם לנקות את פינות החלל לוקות פעמים רבות בחסר, ועל כן יש לעיתים צורך להשתמש בסימונים חיצוניים כדוגמת פסים מגנטיים שיסייעו לרובוט להבין את גבולות המרחב.

בעיה זו מאפיינת באופן כללי מערכות רובוטיות המתניידות במרחב, והיא קרויה Simultaneous localization and mapping (SLAM). לדברי GS Robotics, הרובוטים שלה, המצוידים בערכת חיישנים ובהם מצלמה ו-LiDAR, מתגברים על הבעיה הזו באמצעות אלגוריתמים מיוחדים, מוגנים בפטנט, שמאפשרים לרובוט לעדכן באופן רציף ובזמן אמת את המפה שלו ולהביא בחשבון את כל חישובי המסלול מחדש, וכך לזכור כל נקודה בחלל שהוא ניקה ושעוד נותר לו לנקות.

 מבין חמשת הרובוטים שתשווק רובוטייז בישראל, הרובוט הגדול ביותר הוא ה-Sweeper 111, המיועד לנקות שטחי חוץ ומסוגל לטאטא שטח עצום של כ-4,000 מ"ר בשעה, שטח השקול לשטחם של 10 מגרשי כדורסל. 

האזינו לשיחה עם אמיר מיטווך, מנהל פעילות רובוטייז במיטווך ובניו, מתוך תוכנית מס' 41 בפודקאסט שלנו: