סיר טים-ברנרס לי, האדם שהמציא את הקישורית (Hypelink) שממנה צמח ה-World Wide Web, הוא כיום אדם מודאג: "רשת האינטרנט החלה כרעיון יפה שנועד לקדם את הדמוקרטיה ולתרום לאנושות, אבל כיום היא נשלטת על-ידי מספר קטן של חברות אשר מנצלות את המידע של האנשים ועושות בו שימוש לרעה", הוא אמר בשבוע שעבר בכנס לקוחות EMEA של חברת Juniper Networks, שהתקיים בלונדון.
ברנרס לי הוא מעין נביא נערץ בקהילה הטכנולוגית. בשנת 1984 הוא עבר במאיץ החלקיקים CERN בשווייץ כיועץ הנדסי, ובמסגרת עבודתו ניסח את רעיון הקישורית שיאפשר לייצר רשת קורים (Web) המקשרת פרטי מידע שונים. הוא פיתח את שפת HTML כדי לממש אותה. במקביל, הוא גם כתב את תוכנת השרת ותוכנת הלקוח (דפדפן) הראשונות המאפשרות לממש אותה, והקים את אתר ה-WWW הראשון בעולם (info.cern.ch).
ארגון CERN וברנרס לי לא רשמו פטנטים על ההמצאות האלה, והדבר איפשר שימוש חופשי בהן. כיום הוא עומד בראש ארגון World Wide Web Consortium המגדיר את תקני ה-WWW, הפועל כגוף עצמאי בחסות המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). לכן כאשר הוא אומר שיש לנו בעייה, וגם מציע פתרון, הרבה מאוד אנשים מקשיבים לו ברצינות.
טראמפ וברקזיט: טראומת 2016
לדבריו, בשלב הראשון של הווב, השתמשו בו תחילה מדענים כדי לשתף מידע והוא הפך מקור מוסמך של מידע אמין שהועמד לרשות הציבור. "זה היה העידן של Web 1.0, שהתמקד סביב הדמוקרטיזציה של המידע, ומאופיין על-ידי אתרים כמו ויקיפדיה". בהמשך התפתח הדור השני שקיבל את הכינוי Web 2.0: "זה העידן של מנועי חיפוש, שיתופיות ורשתות חברתיות. של חברות כמו גוגל ופייסבוק. חברות ענק מעטות מפעילות אלגוריתמים האוספים מידע על אנשים, מנתבים מידע לאנשים ועושים שימוש לרעה בנתונים של האנשים. בשנת 2016 הדבר הודגם בבחירות לנשיאות ארצות הברית ובמשאל העם בבריטניה על הברקזיט. לא אכפת לי מי נבחר להיות נשיא ארצות הברית, אלא האופן שבו השימוש לרעה באינטרנט השפיע על הבחירות".
ברנרס לי הסביר שהמשימה הנוכחית שלו היא לבנות מודל חדש שאותו הוא מגדיר כ-Web 3.0, אשר יחזור למקורות של רעיון המידע החופשי, אבל באופן המגן על הפרטיות של המשתמשים וימנע ניצול לרעה של המידע הזה. "אנחנו רוצים לחזור לחזון שלפיו האינטרנט מקדם את הדמוקרטיה ואת האנושות", אמר. מאחורי הרעיון עומדת טכנולוגיה חדשה בשם SOLID, ראשי תיבות של SOcial LInked Data, שהוא פיתח בשנים האחרונות ביחד עם קבוצה של חוקרי מחשב מ-MIT.
טכנולוגיית SOLID: מיכלי מידע אישיים
הפתרון מבוסס על שימוש במעין מיכלי מידע אישיים בשם POD – Personal Online Data, הנמצאים בשליטת המשתמש ולא בשליטת חברות המספקות שירותים או תוכנות. כיום, הסביר ברנרס לי, המידע האישי שלנו מצוי בידי גופים רבים ושונים שאין לנו שליטה עליהם ועל המידע שבידם, והם מנצלים אותו באופן לא הוגן לתועלתם.
השימוש במיכלי מידע אישיים נועד למנוע את המצב הזה: המשתמש הוא הבעלים ובעל השליטה במידע הקיים במיכלים. שירותים מקוונים או אפליקציות לא יאספו מידע עלינו, אלא יקבלו הרשאת גישה אל פרטי מידע ספציפיים הנמצאים בתוך מיכלי המידע, על-פי בחירת והעדפת הבעלים של המיכל. על-ידי כך, המשתמש יחזיק בידיו את המידע וישלוט בו. הוא יחליט איזה מידע לשתף בו את הזולת ואיזה מידע להסתיר.
לפני חודשיים הוא הפך את הרעיון ליוזמה מעשית: ברנרס לי הקים את חברת Inrupt, אשר בונה מערך שיתופי פעולה (אקו סיסטם) של חברות ושל מפתחים, אשר יביאו את הטכנולוגיה לשוק. בין השאר, היא מפתחת תוכנות שרת וכלים המאפשרים לכתוב שירותים ואפליקציות המבוססים על פרוטוקול SOLID ומספקים למשתמשים מיכלי POD אישיים מוגנים ומאובטחים.
בסוף חודש ספטמבר השנה, הוא פירסם מכתב פתוח לתעשייה, שבו הסביר כי לקח שנת שבתון מאוניברסיטת MIT כדי לתרום ישירות להתפתחות השלב הבא של האינטרנט. "חברת Inrupt תבנה את התשתית שתאפשר ל-SOLID לפרוח. המשימה שלנו היא לספק אנרגיה מסחרית וקהילת משתמשים שיסייעו להגן על השלמות והאיכות של רשת ווב חדשה, שתיבנה על יסודות SOLID".