משפט Xilinx-Flextronics צפוי לזעזע את שרשרת האספקה של תעשיית האלקטרוניקה

9 אפריל, 2014

הדיון בתביעה של Xilinx נגד Flextronics ייפתח בשבוע הבא ויתמקד בסוגיות הליבה של שרשת האספקה: יחסי מפיצים/קבלני משנה, השוק האפור, זיוף ומכירת רכיבים מסווגים ללקוחות עלומים באסיה

זיילינקס: "Flextronics ביצעה את העיסקאות האלו ללא קבלת אישורי ייצוא. הדבר מהווה הפרה של החוק הפדרלי ופגיעה בביטחון הלאומי"

המשרדים הראשיים של זייליניקס בסנטה קלרה, קליפורניה
המשרדים הראשיים של זייליניקס בסנטה קלרה, קליפורניה

בשבוע הבא ייפתח בארצות הברית אחד מהעימותים המשפטיים החשובים ביותר בתעשיית הייצור האלקטרוני. מדובר בתביעה של חברת Xilinx כנגד קבלנית הייצור Flextronic אשר מתמקדת בנהלים העיסקיים המהווים את ליבת המסחר ברכיבים אלקטרוניים, היחסים בין יצרני רכיבים ללקוחות, בין קבלני ייצור לספקים, פעילותו של השוק האפור ואפילו זיוף רכיבים אלקטרוניים המסכן את הביטחון הלאומי.

הפרשה החלה בתביעה שהגישה זיילינקס נגד הנהלת פלקסטרוניקס בעמק הסיליקון, שהוגשה בבית המשפט העליון של מדינת קליפורניה. בשבוע שעבר הגישה פלקסטרוניקס את כתב ההגנה, והשופט קבע את תחילת המשפט (שיתנהל מול מושבעים) כבר בשבוע הבא, ב-15 באפריל 2014.

כתב התביעה של זיילינקס (ניתן להוריד אותו כאן) הוא מבהיל: היא מאשימה את פלקסטרוניקס בכך שמסרה לה מידע מוטעה במכוון על-מנת לרכוש רכיבים מיתכנתים (FPGA) במחירים מוזלים, כדי למכור אותם ללקוחות אחרים במחירים גבוהים.

היא מסבירה שקבלניות ייצור גדולות יכולות לבצע הזמנה ישירה מזיילינקס כדי לקבל רכיבים עבור הלקוח שהן מייצרות את המוצר שלו. במקרה כזה הן חייבות למלא הזמנה הכוללת את פרטי לקוח הקצה שלהן. התהליך מאפשר לחברות כמו פלקסטרוניקס לרכוש רכיבים בהנחה, כפי שסוכם במו"מ עם זיילינקס. הדבר חשוב אף יותר כאשר גם לקוח הקצה הוא לקוח מועדף המקבל מחירים בהנחה.

"שיטות של הטעיייה וזיוף"

כאן, טוענת זיילינקס, מתחילה שיטת ההטעיה של פלקסטרוניקס: היא ביצעה הזמנות במערכת המידע של זיילינקס, המיועדות כביכול ללקוחות מועדפים כדי לקבל אותם במחיר מוזל – ומכרה אותם ללקוחות אחרים לגמרי, לא מועדפים, במחירים גבהים יותר. ההפרש נכנס לכיסה. היא גם ביצעה הזמנות-יתר של רכיבים עבור לקוחות מועדפים, כדי למכור את הרכיבים העודפים במחירים גבוהים יותר  בשוק החופשי .

היא גם מבצעת את התהליך ההפוך: רוכשת רכיבים של זיילינקס בשוק האפור, מספקים לא מורשים, ומוכרת אותם לספקים מורשים ברווח גדול. בדרך, טוענת זיילינקס, פלקסטרוניקס מזייפת רכיבים כאשר היא מסמנת מחדש רכיבים בעלי ביצועים ירודים כדי להציגם כרכיבים בעלי ביצועים גבוהים. זו האשמה חמורה ביותר. כעת נראה אם זיילינקס תוכל להוכיח אותה.

אחת מהטענות החמורות ביותר קשורה להפרת החוקים לפיקוח על ייצוא טכנולוגיות. זיילינקס טוענת שפלקסטרוניקס מוכרת רכיבים מתקדמים של זיילינקס, המותקנים במערכות ביטחוניות אמריקאיות, לרוכשים בלתי מזוהים באסיה. "לרכיבים של זיילינקס יש שימושים רבים בתעשיות התעופה והביטחון והם דורשים אישור ייצוא של הממשל האמריקאי (AECA). פלקסטרוניקס ביצעה את העיסקאות האלו ללא קבלת אישורי ייצוא והדבר מהווה הפרה של חוקי הפיקוח על הייצוא בארצות הברית. עיסקאות אלה מהוות סיכון לביטחון הלאומי של ארצות הברית".

רכיבים מיתכנתים של זיילינקס מהדור החדש
רכיבים מיתכנתים של זיילינקס מהדור החדש

מדובר בהתנגשות חזיתית בין שתי חברות ענק שיש להן משקל עצום בתעשיית האלקטרוניקה העולמית. זיילינקס נחשבת לחברה הגדולה ביותר בתחום הרכיבים המיתכנתים (FPGA) שאותם היא מספקת לכ-20,000 לקוחות. פלקסטרוניקס היא אחת מקבלניות הייצור הגדולות בעולם ומעסיקה כ-150 אלף עובדים ב-30 מדינות. בישראל היא מפעילה מתקן ייצור במגדל העמק, המעסיק קרוב ל-3,000 עובדים. אומנם היא רשומה בסינגפור, אולם ההנהלה פועלת מעמק הסיליקון בארצות הברית.

פלקסטרוניקס כופרת ברוב ההאשמות

בשבוע שעבר הגישה פלקסטרוניקס את כתב ההגנה (ניתן להוריד אותו כאן):  היא טענה שהיא חייבת להיות גמישה כדי שתוכל להתאים את קו הייצור לה לדרישות המשתנות של הלקוחות. היא חייבת לרכוש מספיק רכיבים כדי שתוכל לעמוד בדרישות הלקוחות. "ברגע שפלסקטרוניקס רוכשת רכיב, היא הבעלים שלו.

"אם יש ירידה בדרישה של הלקוח, היא חייבת למצוא שימוש אחר לרכיבים העודפים. לעתים פלקסטרוניקס לא מצליחה לרכוש מספיק רכיבים מזיילינקס, ובמקרה הזה היא נאלצת לאתר מקורות אחרים כדי לעמוד בדרישות הלקוחות שלה".

לטענתה, זיילינקס היתה מודעת תמיד לתהליך הזה, וכל המשתתפים בשרשרת האספקה נהנים ממנו: "זיילינקס מוכרת הרבה יותר רכיבים בשיטה הזו, והלקוחות נהנים מנגישות גבוהה יותר לרכיבים של זיילינקס מבלי שייאלצו לרכוש אותם מראש ולשמור אותם במלאי".

פלקסטרוניקס טוענת שאין חוק האוסר עליה לרכוש רכיבים מגורמים שאינם מפיצים מורשים של זיילינקס, ואין חוק האוסר עליה למכור עודפי רכיבים. היא ציינה שבדיונים שנערכו לפני מספר שנים, זיילינקס סירבה לקבל בחזרה מפלקסטרוניקס את הרכיבים העודפים שהצטברו אצלה.

בהמשך טוענת פלקסטרוניקס, שזיילינקס מנסה למעשה לשנות את האופן הפעולה של כל תעשיית קבלני המשנה, ושהיא תוכיח בבית המשפט שאין כל בסיס עובדתי לטענות שהיא עסקה בזיוף והרה את חוקי הפיקוח על ייצוא ביטחוני.

פרשת אריקסון

במסגרת כתב התביעה, מביאה זיילינקס דוגמא אחת לשיטת העבודה (לטענתה) של פלקסטרוניקס: בדרך-כלל זיילינקס עובדת עם המפיצה הגלובלית אבנט (Avnet). אולם קיים הסכם אחד יוצא דופן, שבו המפיצה הגלובלית Arrow Electronics קיבלה אישור לספק רכיבים לחברת אריקסון (Ericsson).

בחודש מאי 2013 פלקטקוניקס פנתה לזיילינקס בקשר לרכיב שהותקן בציוד של אריקסון, אשר מערכת בקרת האיכות של פלקסטרוניקס גילתה שהוא תקול. בבדיקה בחברת זיילינקס עלה שאין התאמה בין סימול הרכיב הממשי לבין פרטי ההזמנה מזיילינקס. התברר שמדובר ברכיב שסומן מחדש, כרכיב בעל ביצועים גבוהים יותר. מעקב אחר ההיסטוריה שלו בעזרתה של חברת Arrow, העלה שפלקסטרוניקס החליפה את הרכיב המקורי היקר ברכיב זול יותר שעליו מופיע סימון של רכיב יקר.

למעשה, זיילינקס אפילו טוענת שמערכת ההזמנות של פלקסטרוניקס (Flex Cost Procurement) בנויה במתכונת מכוונת שנועדה להקשות את המעקב אחר רכיבים. היא מבקשת מבית המשפט לפסוק לה פיצויים ולקבוע חד-משמעית שפעולות מהסוג הזה אינן חוקיות. ראוי להדגיש שפלקסטרוניקס מכחישה שהיא עוסקת בזיוף רכיבים.

Share via Whatsapp

פורסם בקטגוריות: חדשות , ייצור וקבלנות משנה , סמיקונדקטורס , רכיבים , שיווק והפצה