OASIS 2015 היה מפגן עוצמה של האופטיקה בישראל

5 מרץ, 2015

לכנס OASIS שהתקיים השבוע הגיעו יותר מ-1,200 משתתפים מהארץ ומהעולם, ובהם גם מדענים מטורקיה. פרופ' מוטי שגב מהטכניון הציג שיטה מהפכנית לצילום תופעות במימדים קטנים מאוד

לכנס OASIS שהתקיים השבוע הגיעו יותר מ-1,200 משתתפים מהארץ ומהעולם, ובהם גם מדענים מטורקיה. פרופ' מוטי שגב מהטכניון הציג שיטה מהפכנית לצילום תופעות במימדים קטנים מאוד, ופרופ' ווילנר מארה"ב הציג יישומי תקשורת מהירה המבוססים על תופעות אופטיות שהתגלו לאחרונה.

פרופ' מוטי שגב מהטכניון הציג טכניקה מהפכנית
פרופ' מוטי שגב מהטכניון הציג טכניקה מהפכנית

כנס OASIS 2015 שהסתיים אתמול בתל-אביב היה אחד מהארועים המעניינים בשנה האחרונה בתחום האופטיקה והאלקטרו-אופטיקה שהתקיימו בישראל. לכנס שאורגן על-ידי חברת קליידוסקופ עבור לשכת המהנדסים ואגודת הלייזרים והאופטיקה בישראל (ILEOS) הגיעו יותר מ-1,200 משתתפים מהארץ ומעולם, ובהם אפילו קבוצה של מדענים מטורקיה.

התוכנית המדעית נבנתה על-ידי ועדה אקדמית בראשותו של פרופ' אברהם קציר, וכללה כמה שיאים מרתקים. הרצאת המליאה המדעית הראשונה ניתנה על-ידי פרופ' ברז' הרוש מפאריס, חתן פרס נובל לפיסיקה לשנת 2012. הרוש תיאר בהרצאות את הניסויים שעבורם קיבל את פרס נובל, אשר איפשרו לו לבצע מדידות על פוטון מבלי להרוס אותו.

מתוך ההרצאה של ווילנר. הפוטון לא מפסיק להפתיע
מתוך ההרצאה של ווילנר. הפוטון לא מפסיק להפתיע

הפוטון באור חדש

את הרצאת המליאה השניה העניק פרופ' אלן ווילנר מאוניברסיטת דרום קליפורניה. הוא הציג תופעה חדשה לגמרי שרק בימים אלה מתחילים לחקור אותו: התקדמות גלי אור בתוך תווך בתנועת בורג סיבובית (Orbital angular momentum of light). הדבר מאפשר לשדר גלי אור רבים במקביל, ולרבב אותם לפי שינויים בפזה, ולא לפי שינויים בתדר, כפי שמקובל כיום ברוב מערכות התקשורת.

בשיחה עם Techtime הסביר ווילנר שעדיין לא ברורים לגמרי כל היישומים האפשריים של התופעה. לעומת זאת, הוא הביע התפעלות עצומה מהפעילות בישראל בתחום האופטיקה: "העבודות שנעשות בישראל הן יוצאות דופן בכמות ובאיכות שלהן. המשקל של ישראל בעולם הפוטוניקה עומד ללא יחס לגודלה היחסי בעולם".

זה גם היה אחד מהמסרים בהרצאת המליאה של פרופ' מוטי שגב מהטכניון,  ביום השני של הכנס. שגב הוא חתן פרס ישראל לפיסיקה לשנת 2014 ונחשב לאחד מהמדענים החשובים בעולם בתחום האופטיקה. בכנס הוא הציג מחקרים חדשים הנעשים בקבוצה שלו בטכניון בתחום ה-Sparsity Based Super-rsolution. מדובר בטכניקה המבוססת על עיבוד אותות המאפשרת להגדיל את הרזולוציה של צילום אובייקטים שמימדיהם קטנים מאוד בהשוואה לאורך הגל המוקרן עליהם.

מדובר בשיטה מהפכנית אשר מעניקה אפשרות לצפות בתופעות ביולוגיות זעירות, ולשמש בסיס למערכות מטרולוגיה עתידיות לבדיקת שבבים המיוצרים בגיאומטריות של ננומטרים בודדים. אלא שמוטי זגב פתח את ההרצאה בנושא אקטואלי: "לא ייתכן שלארוע כזה, המצדיע למדע ולתעשייה בישראל אין כיסוי תקשורתי, אבל כל העיתונות כותבת על נתניהו. לעם בישראל מגיעות גם בשורות טובות". ההתבטאות הזו זכתה למחיאתו כפיים סוערות מ-1,000 איש.

OASIS FLOOR

במהלך הכנס ניתנו מאות הרצאות של מומחים מהתעשייה ומהאקדמיה, והתקיים יריד תעסוקה בהשתתפות KLA Tencor, חברת Applied Materials ורפאל. ביום השני ניתנו פרסים על התרומה לתעשייה בישראל לפרופ' ירון זילברברג ממכון וייצמן, לד"ר גבריאל עידן, שהיה מייסדי חברת גיוון אימג'ינג ולמייסד חברת אלמה לייזרים, זיו קרני.

גבריאל עידן היה מהוגי הרעיון של גלולת מצלמה, שאותו התחיל לגלגל עוד כשהיה מהנדס בחברת רפאל. עד היום הוא מאמין שמכירת גיוון אימג'ינג היתה טעות איומה: "החברה היתה ריווחית, עם כסף בקופה ולא היתה שום סיבה למכור אותה. עיסקת המכירה היתה קפיטליזם חזירי במיטבו".

זיו קרני, המשמ כיום כמנכ"ל אלמה לייזרים, סיפר ל-Techtime שכיום החברה פועלת מקיסריה ומעסיקה כ-170 עובדים. "בשנה וחצי האחרונות אנחנו מתרחבים אל מעבר לתחומי הרפואה האסתטית ונכנסים לתחומים חדשים כמו כירורגיה זעיר-פולשנית לטיפולי אף, אוזן גרון, מוצר לטיפול בוורידי הרגליים, ואפילו טכנולוגיה חדשה לטיפלו בשומן באמצעות לייזר". לדבריו, למרות שהחברה נמצאת בבעלות פוסון פארמה הפינית, היא פעילותה ישראלית לחלוטין: "הפיתוח והייצור נעשים בארץ, מכיוון שאנחנו מאמינים שהשליטה על האיכות צריכה להיעשות בבית".

מדי-ננו חזר לארץ

הפעם צורף ל-OASIS גם כנס Mediterranean Nano Photonics הבינלאומי. יו"ר הכנס ואחד מיוזמיו הוא פרופ' זאב זלבסקי מאוניברסיטת בר-אילן. הכנס החל לפני 8 שנים בישראל ומאז נדד לטורקיה, יוון, סרביה, איטליה, ספרד, צרפת והשנה חזר לישראל.

השנה התמקד הכנס בתחום ההתקנים החדשים ליישומים ביו-רפואיים. תחומי העניין המרכזיים שהוצגו בו פיתוח חומרים ננו-טכנולוגיים חדשים שניתו להכניס לגוף ולאתר מחלות שונות באמצעות תגובתם לאור, שילוב חיישנים ננומטריים בתוך שבבי סיליקון ועוד.

Share via Whatsapp

פורסם בקטגוריות: events , אלקטרואופטיקה , אנשים , חדשות

פורסם בתגיות: featured