מנכ"ל IMEC: "אנחנו מחפשים שיתוף פעולה עם תעשיית השבבים הישראלית"
2 פברואר, 2016
בחודש הבא יקיים IMEC את הכנס הראשון שלו בישראל. נשיא ומנכ"ל מכון המחקר החשוב ביותר בתעשיית השבבים העולמית הסביר ל-Techtime איך שומרים על הרלוונטיות של חוק מור, ומדוע ישראל כל-כך חשובה לתעשייה
בחודש הבא יקיים IMEC את הכנס הראשון שלו בישראל. נשיא ומנכ"ל מכון המחקר החשוב ביותר בתעשיית השבבים העולמית, לוק ואן דר הוב, הסביר ל-Techtime איך שומרים על הרלוונטיות של חוק מור, ומדוע ישראל כל-כך חשובה לתעשייה
לקראת הכנס הראשון בישראל של IMEC שיתקיים בחודש הבא בתל-אביב, שוחח Techtime עם נשיא ומנכ"ל מכון המחקר החשוב ביותר בתעשיית השבבים, לוק ואן דר הוב, על ציפיותיו מישראל ועל עתיד התעשייה בתקופה שבה נראה שחוק מור מתחיל לאבד מתוקפו.
האם אתה רואה תהליך ייצור חדש שיחליף את רכיבי הסיליקון מהדור הקיים?
ואן דר הוב: "כדי להתמודד עם דרישות המחיר, הביצועים וההספק שבאות ביחד עם האינטרנט של הדברים, יש צורך בפיתוח ארכיטקטורות, חומרים ותהליכים חדשים, מעבר לצומת הסיליקון המוכרת כיום. למשל שילוב חומרים חדשים בתוך רכיבי CMOS כדי לשפר את הביצועים. טכנולוגיה כמו צומת כרוך סביב חוטים ננומטריים (Gate-All-Around Nanowire), לשם המחשה, מציעה יתרונות רבים בהתנהגות האלקטרוסטטית של הצומת.
"חקירה של צמתים בטרנזיסטורי FinFET המשיגים אפקט quantum-well (צומת שבו נלכד מטען הטרנזיסטור ולכן כמות המטען בו היא דיסקרטית) בחומרים דוגמת SiGe או Ge, היא מעניינת מאוד מכיוון שהם יכולים לספק תנועת אלקטרונים מהירה יותר וביצועים משופרים".
"מנגד, פיתוח טרנזיסטורי TunnelFETs למצב שבו תגובת ההיענות שלהם מהירה מ-60mV/dec, עשוי להתברר כמענה מתאים ליישומים חסכוניים מאוד בהספק. בנפרד מהשאלה האם יהיו רכיבים חדשים מעבר לסיליקון, אפשר לשאול מה יהיו הרכיבים שמעבר ל-CMOS. כאן למשל מדברים על ספינטרוניקה (spintronics), אשר יכולה לדחוף את חוק מור לטווחים גדולים יותר מהמוכרים היום".
אתה חושב שהמאמץ העיקרי עובר כעת לפיתוח מארזים חדשים?
"חוק מור עוסק למעשה בגידול במורכבות של כל דור טכנולוגי. הגדלת המורכבות במרחב הדו-מימדי מגיעה כעת למגבלה הפיסיקלית שלה. בעתיד, המימד השלישי ייהפך ליותר ויותר חשוב – בתוך השבב וגם בקישוריות בין השבבים השונים. זה הופך את משימת הפיתוח של מארזים חדשים לבלתי נמנעת. שני העולמות הולכים ומתמזגים".
מה הן הציפיות שלך מהכנס שתקיימו בחודש הבא בתל-אביב?
"כנס IMEC Technology Forum Israel יתמקד בהזדמנויות חדשות בתחומי האלקטרוניקה החכמה, כולל חיישנים ותקשורת עבור עולם האינטרנט של הדברים האינטואיטיבי, חדשנות בתחומי הננוטכנולוגיה למדעי החיים ודיאגנוסטיקה באמצעות אבזרים לבישים, חיישנים מיוחדים, אלקטרוניקה גמישה ותכנון ASIC.
"ישראל היא מקום חשוב עבורנו. יש בה סביבה יצירתית עם הרבה מאוד חברות, סטארט-אפים ויוזמות חדשות בתחום המערכות החכמות.
"אחת מהמטרות החשובות של הכנס היא לבדוק אפשרויות לשיתוף פעולה בין IMEC לבין תעשיית המערכות החדשניות בישראל. הכוונה העיקרית שלנו היא לבנות שיתופי פעולה בתחומי המחקר והפיתוח עם חברות ישראליות, ולהעמיד לרשותן את המומחיות שלנו".
כיצד IMEC פועל? מדוע בחרתם לעבוד במתכונת של חברה ללא כוונת רווח?
"כיום אנחנו משמשים כמעבדת הפיתוח הגדולה בעולם בתחומי הננו-אלקטרוניקה, ועובדים בשיתוף פעולה עם החברות הגדולות בעולם, מכוני המחקר והאוניברסיטאות המובילות. המטרה היא לחקור את התחומים שהתעשייה תתמודד עימם 3 עד 10 שנים קדימה.
"מאז שהמכון נוסד ב-1984 בפלנדריה (בלגיה), צמחנו לגוף מו"פ בעל הכנסות של 400 מיליון אירו בשנה, המעסיק כ-2,300 חוקרים ומארח כ-700 חוקרים מהתעשיות מדי שנה. אנחנו פועלים במתכונת של חברה ללא כוונת רווח, מכיוון שיש מרכיב חברתי חשוב בפעילות שלנו.
"היעד הוא להשפיע על כלכלת פלנדריה באמצעות יצירת מקורות תעסוקה ישירים ועקיפים, משיכת חברות לפעול באזור, שיתוף פעולה עם אוניברסיטאות מקומיות ותמיכה בהקמת חברות על בסיס ידע שנוצר במכון. לכן אנחנו מקבלים מימון רב ממשלת מדינת פלנדריה".
פורסם בקטגוריות: events , חדשות , סמיקונדקטורס
פורסם בתגיות: MICROELECTRONIS
כתבות נוספות העשויות לעניין אותך
