בלעדי ל-Techtime: מארוול ישראל ממלאת תפקיד מרכזי בפרוייקט MoChi האסטרטגי של Marvell
24 יוני, 2015
Marvell העולמית פיתחה טכנולוגיית קישוריות בשם MoChi, שנועדה לפרק את ה-SoC לרכיבים מודולריים נפרדים, שבכל אחד מהם מותקן ממשק תקשורת MoChi Interface. חלקים מרכזיים בתהליך ההמרה הרוחבי מנוהלים ממארוול ישראל
חברת Marvell העולמית פיתחה טכנולוגיית קישוריות חדשה בשם MoChi, שנועדה לפרק את ה-SoC לרכיבים מודולריים נפרדים, שבכל אחד מהם מותקן ממשק תקשורת MoChi Interface. מארוול ישראל לוקחת חלק מרכזי בתהליך ההמרה הרוחבי
צוות הפיתוח של חברת מארוול בישראל (Marvell Israel) מנהל כיום פרוייקט אסטרטגי ועצום בהיקפו אשר מיועד לשנות את האופן שבו נבנות כיום מערכות אלקטרוניות, ויבוא לידי ביטוי בכל הרכיבים אשר ייוצרו בעתיד על-ידי החברה. כך נודע ל-Techtime במהלך שיחה עם סגן נשיא לארכיטקטורה במוצרי SoC לשוק הארגוני במארוול העולמית, נועם מזרחי.
לדבריו, המגמה השלטת היום בעולם השבבים היא מגמת אינטגרציה, אשר המטרה העיקרית שלה היא ייצור שבבי-ענק במתכונת של מערכת על-גבי שבב (System On Chip) המיישמים הרבה מאוד פונקציות בפיסת סיליקון ענקית. "הפיתוח שלהם ארוך מאוד, יקר מאוד ומסובך מאוד.
"יש בו גם חיסרון הנדסי: מעגלים שונים פועלים טוב יותר בטכנולוגיות ייצור שונות. המעבדים משתפרים כאשר ממזערים את טכנולוגיית הייצור, אבל מעגלים אחרים, כמו מעגלים אנלוגיים או מעגלי אותות מעורבים, לא מרוויחים מתהליך המיזעור כמו מעגלים לוגיים".
קריאת תגר כנגד עריצות ה-SoC
למעשה, חברת מארוול יוצאת כנגד תפישת ה-SoC שהשתלטה על התעשייה. במקומה היא פיתחה מודל חדש לגמרי בשם MoChi, שהוא קיצור של Modular Chip. מזרחי: "בסיס הרעיון הוא שבמקום לבצע אינטגרציה של כל הפונקציות בשבב סיליקון גדול, נבצע דיס-אינטגרציה שלו למספר שבבי סיליקון פשוטים יותר. כל מרכיב כזה יהיה קטן, פשוט וייוצר בתהליך שהוא האופטימלי ביותר עבורו".
אלא שמארוול לא מעוניינת להחזיר את התעשייה 10 שנים לאחור, אל ימי הכרטיסים המודפסים הגדולים ומרובי הרכיבים: התקשורת בין הרכיבים תנוהל באמצעות פרוטוקול תקשורת עצמי של החברה, בשם Mochi Interface, אשר יאפשר למתכננים לחבר רכיבים זה אל זה בצורה מודולרית כדי להבטיח פעולה חלקה ותיפקוד תקין.
מדובר בחבילה של פרוטוקולים דמויי AMBA של חברת ARM, המשמש כיום לתקשורת פנימית בתוך רכיבי SoC. הם פועלים ברמת השכבה הפיסית ושקופים לגמרי לתוכנה. לתכונה הזאת יש שתי משמעויות חשובות: הראשונה היא שחברות העוברות מרכיבי SoC למעגלים המודולריים של MoChi, לא צריכות לעדכן את התוכנה: מבחינת התוכנה מדובר ב-SoC. במלים אחרות: מערכת וירוטאלית על-שבב (vSoC).
פרוייקט אסטרטגי לטווח ארוך
המשמעות השנייה היא שבכל רכיב של מארוול יש צורך להתקין את פיסת הסיליקון האחראית על הקישוריות. כלומר הפרוייקט רוחבי לגמרי, וישפיע על כל קווי המוצר של החברה. כאן נכנס הצוות הישראלי לתמונה: "מארוול הקימה גוף תקינה פנימי שתפקידו לדאוג שהמהלך יתבצע בכל הגופים של מארוול העולמית. חלק משמעותי מאוד מהפעילות של הגוף הזה נעשה מישראל על-ידי קבוצות הארכיטקטורה, האנלוג, התוכנה ותכנון השבבים המקומיות".
פרוייקט MoChi החל להתגבש לפני כשנה וחצי, ועל-פי התוכניות של מארוול, הרכיבים הראשונים ייצאו לשוק כבר בשנת 2016. בגלל שמדובר בפרוייקט כל-כך אסטרטגי, הוא נעשה בפיקוח מלא של ד"ר סיאהט סוטרג'ה, שהוא היו"ר, המנכ"ל ומייסד משותף של מארוול, ומי שהגה את רעיון MoChi.
פרוייקט MoChi מכניס את מארוול לתהליך שישפיע על גורלה שנים רבות, שכן הטמעת הטכנולוגיה בכל הרכיבים שלה היא תהליך ארוך מאוד שיהי קשה להופך את כיוונו במידה והפרוייקט ייכשל מסחרית. החברה תצטרך לשכנע את התעשייה שהגישה המודולרית עדיפה על-פני ה-SoC, שהיא חסכונית בהספק ובמקביל, גם לספק רכיבים במארזים מאוד קטנים וצפופים, המתאימים לגורם הצורה הקטן המאפיין היום את המוצרים בשוק.
בסופו של התהליך, ייתכן שהיא גם תמכור את הקניין הרוחני, כדי לצרף חברות רבות לאקו-סיסטם העתידי של ה-SoC הווירטואלי.
פורסם בקטגוריות: חדשות , סמיקונדקטורס
פורסם בתגיות: featured
