הייצור בישראל תקוע, אבל המו"פ ממשיך להתרחב

29 נובמבר, 2015

תעשיית האלקטרוניקה בישראל מתחפרת בציביון קבוע: פיתוח חדשני בהיקף גדול מאוד של מצרים פורצי-דרך, אולם ייצור המוני קטן מאוד וכמעט זניח. כך עולה מרב-שיח שנערך על-ידי Techtime וחברת Frost and Sullivan

תעשיית האלקטרוניקה בישראל מתחפרת בציביון קבוע: פיתוח חדשני בהיקף גדול מאוד של מצרים פורצי-דרך, אולם ייצור המוני קטן מאוד וכמעט זניח. כך עולה מרב-שיח שנערך על-ידי Techtime וחברת המחקר Frost and Sullivan

PANEL-GENERAL

רב-שיח בהשתתפות כמה מהמפיצים המרכזיים וספקי הרכיבים בתעשיית האלקטרוניקה הישראלית, שנערך על-ידי חברת המחקר הגלובלית Frost and Sullivan ו-Techtime *, ניסה לאפיין את המגמות המרכזיות בתעשיית האלקטרוניקה הישראלית כפי שהן משתקפות בשוק הרכיבים המקומי.

התוצאה היתה מרתקת. מתברר שישראל הפכה למעין מנוע טכנולוגי המשפיע על התעשייה העולמית בצורות עקיפות ומגוונות, למרות שמדידה ישירה של הפעילות המקומית ברמת הייצור מראה תמונה הפוכה. ברב-שיח שלפניכם תוכלו למצוא את התשובות לתופעה המוזרה הזו.

האם השוק הישראלי תקוע?

דני קורן, נשיא אבנט ישראל: "עד שנת 2000 השוק היה בצמיחה והיו לנו כל מיני צורות להעריך את היקפו. בתקופות מסויימות היינו מכפילים פי שלושה את ההזמנות של ECI או פלקסטרוניקס, ומקבלים את הערכת היקף השוק בישראל. בעולם, שוק הרכיבים האקטיביים נאמד בכ-350 מיליארד דולר ועבר הרבה את היקפו בשנת 2000, לפני התפוצצות בועת האינטרנט. השוק הישראלי להערכתנו קטן היום יותר מאשר בשנת 2000".

שמואל ברקן, מנכ"ל משותף פריסקייל ישראל: "זה נכון שלא חזרנו להיקפים של שנת 2000, אבל השוק שינה את אופיו. מרכיב השירותים בתעשיית השבבים נמצא בצמיחה, ומכיוון שהתעשייה בישראל מתוחכמת מאוד ומשתמשת במוצרים החדשניים ביותר, היא צורכת יותר שירותים. השוק בארץ לא עולה ברמת הברזלים, כי הוא כולל יותר פתרונות ברמת השירותים.

"לפני 20 שנה שוק הטלקום תפס כמחצית מהשוק הישראלי, אבל היום תשתיות התקשורת הן קומודיטי ולכן המשקל שלו ירד בישראל ל-25%. במקומו מתפתח שוק ה-SDN/NFV, שיביא למהפיכה בתחום תשתיות התקשורת. פריסקייל ישראל מעורבת במהפיכה הזו ומפתחת כיום מעבד תקשורת ל-SDN/NFV.

"בתחום ה-IoT אנחנו לא רואים עדיין התפתחויות מהותיות בשוק העולמי, אולם אין לי ספק שבישראל התחום הזה יתפוס מהר יותר מאשר ברוב המדינות האחרות בעולם".

יושבם, מימין לשמאל: איל ווילף, טל סגמן, שמואל ברקן, דני קורן, שמיל פרומן ואלון בלעש
יושבים, מימין לשמאל: איל ווילף, טל סגמן, שמואל ברקן, דני קורן, שמיל פרומן ואלון בלעש

שמיל פרומן, מנכ"ל On Semiconductor בישראל: "אחת מהבעיות המרכזיות של שוק הרכיבים הישראלי היא שאלת עתיד חברות הסטארט-אפ בתחום החומרה. בעבר היה לנו צינור דלק של כסף שזרם אל חברות הסטארט-אפ, אולם הוא נחסם וכל הכסף מושקע בחברות אפילקציות ותוכנה".

איל ווילף, מנהל פיתוח עיסקי, STG: "האינדיקציה לעתיד שוק הרכיבים היא מספר מהנדסי החומרה היוצאים בכל שנה מהאוניברסיטאות, וכאן אנחנו לא רואים גידול במספר הבוגרים".

גיא בר-נר, מנהל שיווק ומכירות אינטל בישראל: "מגמת ה-SDN וה-NFV יכולה להתגלות כסוג של חרב פיפיות כמו שהיה בתחום השרתים, שהפך לשוק של שרתים סטנדרטיים וחיסל את שוק השרתים הייעודיים. כבר עכשיו אנחנו רואים שיצרניות אבזרי התקשורת משקיעות פחות בתחום הייצור מאשר בעבר.

"בתחום ה-IoT מתרחשת בישראל פעילות עצומה: מספר חברות הסטארט-אפ הישראליות הוא גדול מאוד, כמעט בכל יום יש לפחות 4-5 ארועי IoT, אבל בשורה התחתונה כל זה לא יגיע לשוק הרכיבים הישראלי. אנחנו עובדים קשה לזכות בנצחונות תכנון, אבל הייצור ההמוני ייעשה בחו"ל. הכסף הגדול של שוק ה-IoT יהיה בביג דטה, לא בתחומי החיישנים והאבזרים עצמם".

מימין לשמאל: דני חייקין, אלון עדה, גיא בר-נר, ודורית אלדובי מנהלת פיתוח עסקי פרוסט אנד סאליבן ישראל
מימין לשמאל: דני חייקין, אלון עדה, גיא בר-נר, ודורית אלדובי מנהלת פיתוח עסקי פרוסט אנד סאליבן ישראל

הישראלים רוכשים מודולים מוכנים מראש (SoM)?

גיא בר-נר: "אנחנו רואים עלייה ברכישת מודולים בישראל".

שמואל ברקן: "שוק ה-SoM בישראל נמצא בצמיחה. זהו פתרון המתאים גם ליצרנים וגם ללקוחות. זהו מוצר המתווך בין לקוחות המחפשים פתרון מוכן, לבין יצרני רכיבים שרוצים לתמוך בפחות לקוחות. הפתרון הזה עובד טוב מאוד בכמויות של כמה עשרות אלפים, אולם מעבר לזה הוא לא מצליח מכיוון שמחשבים כל סנט בעלות הייצור".

אלון עדה, סמנכ"ל תפעול ומכירות באבנט ישראל: "כרטיסי SoM פותרים בעיה מאוד ספציפית לתעשייה, בעיקר כאשר מדובר בכמויות יחסית קטנות. אבל במערכות המורכבות מאוד המיוצרות בישראל השפעת ה-SoM על השוק היא עדיין מוגבלת. קיימת מגמה, אבל לא ברמה המשנה את השוק באופן דרמטי".

עד כמה הפכנו למרכז הפיתוח של העולם?

דני קורן: "אם היינו מחשבים את השוק הישראלי לפי משקל הרכישות שנעשו כאן והיקף הייצור היוצא לחו"ל, הגדלנו את שוק האלקטרוניקה בעולם. באבנט אנחנו מקבלים 200 ביקורים בשנה של אנשים שבאים לראות טכנולוגיות ישראליות".

ELECTRONICS-INDUSTRY SLIDE

שמיל פרומן: "כיום גם היצרנים למדו שישראל היא מקום המייצר השפעה, וכיום החברות הגלובליות כבר לא מדברות איתנו רק על מונחים כמו כמה הכנסה ייצרנו בשוק הישראלי".

שמואל ברקן: "רוב החברות הגלובליות שיכללו את המערכות שלהן כדי שיוכלו לתגמל את האנשים המקומיים שלהן על מכירות שהביאו לייצור בחו"ל".

גיא בר-נר: "אצלנו באינטל קיימת הבנה שישראל היא מרכז פיתוח של העולם (Design Center to the World)".

דני חייקין, מנהל תמיכת לקוחות Digi-Key Israel: "קצב יצירת חברות הסטארט-אפ גדול בלפחות 50% מאשר לפני עשור, אבל אני מאמין שהשוק שלנו עדיין לא מוכן לקלוט IoT. בחברת Digi-Key בישראל, למשל, רוב הלקוחות לא נמצאים בתחום ה-IoT. חברות הסטארט-אפ עדיין מגדירות את עצמן בתחומים כמו מדיקל או תקשורת, ולא במונחי IoT".

מה הן המגמות הכלליות בשוק?

גיא בר-נר: "אנחנו רואים שמתפתח בישראל מגזר חדש בתחום האיחסון (Storage) עם חברות כמו אינפינידאט, קמינריו ועוד. אולם הן לא מבצעות את הייצור בארץ. קיים מגזר חזק מאוד של חברות מיכשור רפואי הכולל כ-600 חברות, שמתוכן כ-3-4 הן בעלות מכירות משמעותיות עבורנו".

דני קורן: "שני תחומים חזקים מאוד בישראל הם רכיבי FPGA ורכיבים אנלוגיים בעלי דיוק גבוה, שהמשקל שלהם בשוק הישראלי גדול פי עשרה ביחס למקובל בשוק העולמי".

דני חייקין: "הסגמנטציה הוותיקה נעלמה, אבל לדעתי תחום המדיקל הוא מוביל ומייצר הרבה מאוד חברות סטארט-אפ".

לאן הולך השוק הישראלי?

שמיל פרומן: "אנחנו עדיין משמשים כיום כסטארט-אפ ניישן וצריך לשמור על הסטטוס הזה. קשה לי לחשוב שניפגש בעוד חמש שנים ונוכל להגיד שהשוק המקומי צמח ב-50%".

דני חייקין: מפיצים מקוונים כמו Digi-Key ומאוזר משרתים את השוק המקומי עד לרמה שיוצאים לייצור בחו"ל. לכן אנחנו רואים צמיחה של 20%-25% בשנה מאז 2011. המו"פ הישראלי ממשיך להתרחב, ולכן מבחינתנו השוק בריא וטוב".

אלון עדה: "הבריחה לייצור בחו"ל כבר איננה מאפיין של השוק האזרחי בלבד. כיום אנחנו רואים שגם חברות ביטחוניות מתחילות לייצר בחו"ל, וזהו שינוי משמעותי שאינו לטובה. אנחנו מהדקים את שיתוף הפעולה עם גופי אבנט במזרח ומעודדים את אנשי המכירות שלנו לפעול באותה נחישות לוודא שאבנט מקבלת את ההזמנות עבור פעילות השוק הישראלי, בין אם הרכש נעשה בישראל ובין אם הוא בחו"ל."

איל ווילף: "התופעה החשובה ביותר השנה היא מגמת המיזוגים בתעשייה. היא משאירה נישות לשחקנים מאוד קטנים, וכאשר הם נעשים בינוניים בגודלם, הם נמכרים לחברות הגדולות".

גיא בר-נר: "המגמות החשובות של 2015 הן Smart ו-Connected, וזה לא חשוב אם זה בתחום ה-IoT או בתחום ה-NFV. בישראל אנחנו מובילים ונמשיך להוביל את המגמה הזו".

DISCUSS* הרב-שיח נערך בתחילת חודש נובמבר, והונחה על-ידי עורך Techtime רוני ליפשיץ ועל-ידי אנליסט פרוסט אנד סאליבן, נדב אופיר.

Share via Whatsapp

פורסם בקטגוריות: חדשות , רכיבים , שיווק והפצה , תעשייה ישראלית

פורסם בתגיות: featured