האם הערבים והחרדים יצילו את ההייטק הישראלי?

26 דצמבר, 2016

המפגש השנתי של ארגון העל של תעשיות ההייטק, IATI, חשף את הבעיה הקשה ביותר בתעשייה: מחסור בכוח אדם שהפך את המהנדסים הישראלים ליקרים ביותר בעולם אחרי ארה"ב

המפגש השנתי של ארגון העל של תעשיות ההייטק, IATI, חשף מחסור קשה בכוח אדם, שהפך את המהנדסים הישראלים ליקרים ביותר בעולם אחרי ארה"ב

במפגש השנתי של ארגון IATI נחשפו נתונים על מצוקת כוח האדם בתעשיית ההייטק בישראל. הארוע נפתח בדברים של מנכ"ל משרד רה"מ אלי גרונר שהבטיח שתקציב המדינה החדש "יקדם את ישראל במפת ההייטק העולמית", בזכות השינוי במס החברות שהוכנס לתקציב: "קבענו משטר מיסוי מועדף, של 6% מס חברות ו-4% מס דיבידנד לחברות טכנולוגיה רב-לאומיות, שגם ירשמו את הקניין הרוחני בישראל וגם יקיימו פה את פעילות המו"פ".

אלא שסוגיית המיסוי היא רק אחד מהנושאים המטרידים את האיגוד התעשייתי החשוב: IATI הינו ארגון גג של תעשיות ההייטק ומדעי החיים בישראל, אשר מחבר בין הסקטורים השונים בתעשייה ובממשל, ופועל לקידום התעשייה והחדשנות בישראל. במיפגש שנערך בסוף השבוע, השתתפו כ-70 מנכ"לי חברות הייטק רב-לאומיות הפועלות בישראל, וכן ראשי תעשיית ההייטק ומדעי החיים ונציגי ממשל בכירים.

עובדים בכולל התוכנה החרדי רב-טק

מנהל מרכז המו"פ של מיקורוסופט בישראל, יורם יעקובי, הציג נתונים המצביעים על תנופת צמיחה של התעשייה: בשנים 2015-16 ה-OECD דרג את ישראל שנייה בעולם במדד החדשנות. שנת 2016 מסתמנת כשנת שיא בגיוסי ההון של חברות סטארט-אפ, כאשר חלקן של הקרנות הזרות גדל ל-57% מכלל ההשקעות.

חסם עליון של 250 אלף עובדים

לדבריו, מתוך כל ההשקעות בעולם בהתחומי הסייבר שבוצעו בשנה האחרונה – 20% בוצעו בישראל. בדיקה לפי תחומים מראה כי מנוע הסטארט-אפ הישראלי עדיין עובד במלוא הקצב. כיום פועלות בארץ כ-150 חברות בתחומי הרכב (כפול מאשר ב-2013), כ-330 חברות בתחום האינטרנט של הדברים וכ-200 חברות בתחומי הטכנולוגיות הפיננסיות (פינטק): "בנקים גלובליים חשובים פותחים כאן מרכזי חדשנות".

הבעיה היא שכל המגמות האלה נתקלות במחסום כמעט בלתי-עביר של מחסור בכוח אדם. להערכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לפני כעשר שנים נעצר תהליך הגידול במספר עובדי ההייטק והוא תקוע מסביב מספר שהלשכה מעריכה אותו כרבע מיליון עובדים, המהווים כ-12% מהשכירים במשק.

במקביל, מספר בוגרי החוגים למתימטיקה והנדסה באוניברסיטאות נשאר סביב ה-3,000 בשנה. למעשה, חלקם מכלל הבוגרים אפילו ירד מ-5% לפני עשר שנים ל-4% כיום.

זיאד חנא. "הקהילה הערבית יכולה לספק מענה איכותי לתעשייה"

על בסיס נתונים אלה נפתח דיון שנושאו המרכזי היה המחסור בעובדים וכיצג ניתן להתמודד איתו. להערכת מנכ"ל סנדיסק ישראל, שחר בר-אור, המחסור בתעשייה כיום הוא של כ-3,000 בוגרים בשנה: "בתעשייה נפתחות כ-7,000 משרות בשנה והאקדמיה מספקת כ-4,000 בוגרים. זה מעכב אותנו. היום הבונוס שאנחנו נותנים להשמת עובד במבצעי חבר מביא חבר מגיע ל-20 אלף שקל ועוד אייפד".

הערבים והחרדים יכולים לשנות את התמונה

מבחינת התעסוקה, שני המאגרים הלא מנוצלים הגדולים ביותר בישראל כיום הם החברה החרדית והחברה הערבית. מנהלת חברת כוח האדם לחרדים Rachip, רחלי גנות, אמרה שכיום מועסקים בתעשייה כ-10,000 חרדים בלבד. "כ-90% נשים. בכל שנה יוצאות כ-1,000 בוגרות בתחומי הנדסאות תוכנה, אבל הבעיה היא שרבות מהן כלל לא מגיעות למחלקות כוח האדם בחברות. הן לא עוברות את הסינונים הרגילים. החברות מחפשות בוגרי אוניברסיטה אולם הן לא הולכות לאוניברסיטה. בנושא הזה יש צורך בגמישות רבה יותר בתעשייה. בניגוד למה שחושבים, לא כולם מבקשים תנאים מיוחדים כדי לעבוד".

זיאד חנא, סגן נשיא לפיתוח בחברת קיידנס ישראל ויו"ר משותף של המועצה הציבורית לקידום ההייטק במגזר הערבי (צופן), סיפר שכיום מועסקים כ-1,000 מהנדסים ערבים בלבד בתעשיית ההייטק. בטכניון לומדים כיום יותר מ-500 סטודנטים ערבים, ואצל המדען הראשי רשומות כ-50 חברות סטארט-אפ שהוקמו על-ידי ערבים. המטרה שלנו בצופן היא להגיע למצב שבו ההשתתפות של הערבים בתעשיית ההייטק זהה לחלקם באוכלוסיה הכללית".

האמא הערבייה היא בעצם אמא יהודייה…

"לדעתי, הקהילה הערבית יכולה לספק מענה איכותי לתעשיית ההייטק. יש בארץ בתי ספר פרטיים טובים מאוד ויש הרבה מאוד פוטנציאל בחברה הערבית. נצרת נמצאת במרחק של שעה נסיעה בלבד מתל-אביב. מתחוללת תפנית גדולה מאוד בחברה הערבית בישראל, וכיום האמא הקלאסית רוצה שהבן שלה יהיה רופא או מהנדס".

משמאל לימין: אלי גרונר מנכ"ל משרד רוה"מ, קרין מאיר רובינשטין מנכ"לית IATI, וארז צור יו"ר משותף IATI. צילום: ניר שמול

מנחה הדיון היה אבנר גורן, מנכ"ל חברת טקסס אינסטרומנטס ישראל. לדבריו, סקר שבוצע על-ידי IATI גילה שהמחסור הביא לכך שעלות ההעסקה של מהנדס בישראל גבוהה מזו של כל מדינות אירופה. "רק ארצות הברית יותר יקרה מאיתנו. אנחנו זקוקים להגדלה מיידית של 40% במספר הבוגרים באקדמיה. במקביל, אנחנו זקוקים לצינורות כניסה נוספים לתעשייה, כמו למשל הכשרות מקצועיות מסוגים נוספים".

מנכ"לית IATI קרין מאיר רובינשטין, סיפרה שהתפתח בארץ שיתוף פעולה ייחודי בין מרכזי הפיתוח של החברות הרב-לאומיות. "קיבלנו פניות ממדינות רבות שביקשו ללמוד את מודל הפעילות של IATI. רק בשנה האחרונה, ועדות האיגוד היו מעורבות בהנעה וייזום של תהליכים חשובים הנוגעים לתעשייה, בשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה. טיפלנו בנושא המיסוי (BEPS), במחסור במהנדסים ועובדים מקצועיים, ובצורך במענה מערכתי לסוגיות של חינוך טכנולוגי, מגוון תעסוקתי, הגברת ההשקעות המקומיות ועוד".

Share via Whatsapp

פורסם בקטגוריות: אנשים , חדשות , תעשייה ישראלית