מיפס חוזרת לחיים וחותמת על עיסקה עם ווייב

11 מרץ, 2018

MIPS חזרה להיות חברה אמריקאית עצמאית, וחתמה על עיסקה לאספקת מעבדים לפלטפורמת הבינה המלאכותית המהפכנית של Wave Computing, אשר בחרה בארכיטקטורה המריצה גם את המעבדים של חברת מובילאיי

חברת Wave Computing האמריקאית בחרה במעבדי חברת MIPS מרובי נימות 64 סיביות (MIPS 64-bit Multi-Threaded Processor), להרצת מעבדי בינה מלאכותית מסוג חדש, המבוססים על ארכיטקטורת dataflow architecture. מדובר בגישה שונה מזו של רוב מעבדי ה-CPU הסטנדרטיים, שבהם מתקיימת בקרה הדוקה על שלבי העיבוד, ופעולות רבות חוזרות על עצמן עד להשלמת מחזור עיבוד שלם. בארכיטקטורת דטה-פלואו, העיבוד מתבצע ישירות בכל פעם שיש נתונים זמינים. החברה פיתחה אבזר ייעודי למשימות בינה מלאכותית המשתלב בתוך מרכזי הנתונים, ולטענתה הוא מצליח לאמן רשתות נוירוניות במהירות גבוהה פי 1,000 מאשר מחשבי אימון המבוססים על מעבדי CPU, מעבדי GPU (כמו בגישה של אנבידיה) או על רכיבי FPGA.

256,000 ליבות עיבוד

המוצר הנוכחי של החברה מופיע במארז 3U וכולל 16 מעבדים (DPU) שהחברה פיתחה, שכל אחד מהם כולל 16,000 יחידות עיבוד (Dataflow Processing Elements). בסך הכל, הוא מספק 256,000 יחידות עיבוד ומגיע לעוצמת מיחשוב של 2.9PetaOPS בשנייה. בתחילת השנה (2018) העניקה לה פרוסט אנד סליבן פרס את פרס החדשנות על הארכיטקטורה שפיתחה, "המעניקה את הגמישות הדרושה לאימון מהיר של רשתות נוירוניות עמוקות (Deep Learning)". חברת המחקר הסבירה: "החוקרים של פרוסט אנד סליבן הגיעו למסקנה שהיכולת של ווייב להגדיל את המערכת עד לארבעה מחשבים הפועלים כיחידה אחת, עושים אותה בחירה מושלמת לארגונים המבצעים מטלות לימוד מכונה כבדות".

מאז שנוסדה בשנת 2010, רשמה חברת ווייב כ-70 פטנטים, גייסה 115 מיליון דולר והצליחה לייצר בהצלחה את מעבדי ה-DPU הראשונים שלה בתהליך של 16 ננומטר. להערכת פרוסט אנד סליבן, ייתכן שבעתיד החברה תספק לא רק מחשבים, אלא גם את המעבדים עצמם לחברות אחרות שיבנו מחשבי דטה-פלואו, או שילובים הכוללים דטה-פלואו, במוצרים משל עצמם.

החיים החדשים של MIPS

עבור חברת MIPS העיסקה היא לא פחות מאשר חזרה לחיים. חברת מיפס האמריקאית נרכשה על-ידי Imagination הבריטית בשנת 2013 תמורת 100 מיליון דולר, לאחר תחרות מחירים מול חברת CEVA מהרצליה. אימג'יניישן התבססה על מעבדים גרפיים (GPU) וקיוותה להרחיב את שוק היעד שלה באמצעות MIPS. אלא שבאפריל 2017 הודיעה הלקוחה המרכזית שלה, אפל, האחראית על כמחצית מהכנסותיה, שהיא מפסיקה להשתמש במעבדי אימג'יניישן ותסתמך על מעבדים גרפיים עצמיים. מניית אימג'יניישן נחתכה ב-70% והחברה הודיעה שהיא מחפשת קונה.

בספטמבר 2017 היא חתמה על עיסקה עם קרן ההשקעות הפרטית Canyon Bridge, הנתמכת מאחורי הקלעים על-ידי ממשלת סין, לרכישת החברה תמורת כ-675 מיליון דולר. אלא שהיתה בעיה: החברה הבת MIPS היא חברה אמריקאית, והממשל האמריקאי כבר הטיל וטו על נסיון רכישה אחר של קניון ברידג', אשר ניסתה לרכוש את Lattice תמורת 1.3 מיליארד דולר. כדי להמשיך בעיסקה הגדולה, נפרדה אימג'יניישן מ-MIPS, ובסוף 2017 היא מכרה אותה לקרן ההשקעות האמריקאית Tallwood VC מפאלו אלטו, קליפורניה, תמורת 65 מיליון דולר בלבד. חברת MIPS חזרה להיות חברה עצמאית, הפעם כחברה פרטית מחוץ לבורסה.

קרן טאלווד מכירה את ישראל

זו היתה עיסקה יוצאת דופן מבחינת קרן טאלווד: הקרן מתמקדת רק בחברות שבבים ומשקיעה בדרך-כלל בחברות סטארט-אפ בסכומים 4-6 מיליון דולר בסבב גיוס, ולא יותר מ-15 מיליון דולר לאורך כל תקופת ההשקעה שלה בחברה. גם מעורבותה ב-MIPS היא יוצאת דופן: מייסד ומנהל הקרן, דדו בנטאו (Dado Banatao) משמש כיום כיו"ר MIPS המחודשת. לקרן יש גם היכרות עם ישראל: בעבר היא השקיעה בחברת Wilocity הישראלית שנמכרה לקואלקום, ובשנת 2017 הצטרפה כמשקיעה לקרן Grove Ventures הפועלת בישראל ובארה"ב, שאותה הקים דב מורן מייסד M-System.

חברת MIPS היא אייקון בעולם המיחשוב. היא החלה את דרכה כפרוייקט מחקר באוניברסיטת סטאנפורד שבמהלכו פותחה ארכיטקטורת MIPS – Microprocessor without Interlocked Pipeline Stages, שהיא סט פקודות למעבדי RISC. החברה מספקת קניין רוחני (IP) של מעבדי מחשבים, ופועלת בדומה למודל העסקי של חברת ARM. שתיהן מספקות את המעבדים למגוון יישומים, בדגש מיוחד על מערכות חסכוניות בהספק. הלקוחה המפורסמת ביותר של MIPS היא מובילאיי הישראלית, שמעבדי הראייה EyeQ שלה מבוססים על ארכיטקטורת MIPS, ומשתמשים באותם המעבדים שניבחרו על-ידי Wave.

פורסם בקטגוריות: חדשות , מחשבים ומערכות משובצות , סמיקונדקטורס