המכון לייצור מתקדם ישלים עד סוף השנה 80 אבחונים טכנולוגיים

27 אוקטובר, 2020

מטרת האבחון היא להגדיר ולבחור את הטכנולוגיות החכמות הנחוצות להגדלת הפריון של מפעלים תעשייתיים. משרד הכלכלה, המסבסד את האבחונים, הכפיל את תקציב המכון. "ללא שיפור בפריון - המפעלים לא ישרדו"

המכון לייצור מתקדם שהוקם בתחילת השנה ביוזמת מינהל התעשיות במשרד הכלכלה באזור התעשייה תפן, ביצע בחודשים האחרונים כ-70 אבחונים טכנולוגיים למפעלים ברחבי הארץ, במטרה לקדם הטמעת טכנולוגיות חכמות בקווי הייצור. המכון צפוי להשלים עד סוף השנה כ-80 אבחונים – כפול מהיעד שהוגדר בתחילת השנה. בעקבות משבר הקורונה והצורך בהאצת קידום החדשנות בתעשייה בתחומי תפעול מרחוק, רובוטיקה, בינה מלאכותית ואוטומציה, החליט משרד הכלכלה להכפיל את תקציב המכון.

המכון מנוהל על ידי קבוצת הייעוץ תפן (Tefen), בשיתוף חברת ESI ומכללת אורט-בראודה, שזכו במכרז לניהול המכון. מרבית המפעלים שעברו אבחון עד כה היו מפעלים מסורתיים בסדר גודל בינוני (50-200 עובדים) מתחומים כמו פלסטיק, מתכת וכימיקלים. מפעלים מסוג זה הם קהל היעד המרכזי של המכון, מאחר שבהם הצורך בהטמעת טכנולוגיות לשיפור הפריון והבטחת הרציפות העסקית הוא הדחוף ביותר.

הבעיה המרכזית: פריון נמוך

מתודולוגיית האבחון פותחה על ידי מנכ"ל המכון בני אמויאל ואנשיו בשיתוף תפן ואורט-בראודה. היא כוללת דירוג ההיבטים השונים בתפקוד המפעל, כמו טכנולוגיות קיימות, הון אנושי, תהליכים ומערכות. מלי ביצור-פרנס, מנכ"לית קבוצת הייעוץ תפן, המשמשת גם כיו"ר המכון, סיפרה ל-Techtime שהאבחון משמש כבסיס לתוכנית פעולה שבה מוגדרות הטכנולוגיות החיוניות עבור כל מפעל.

ביצור-פרנס: "ברבים מהאבחונים גילינו מחסור בטכנולוגיות כמו מערכות לניהול רצפת ייצור, רובוטיקה, תפעול מרחוק, חיישני תחזוקה ואנליטיקה, מערכות מידע הולמות ועוד. המיקוד המרכזי הוא בהגדלת הפריון, מכיוון שזו נקודה חלשה בתעשייה הישראלית. אם לא נשפר את הפריון, המפעלים פשוט לא ישרדו".

מנכ"לית קבוצת הייעוץ תפן ויו"ר המכון, מלי ביצור-פרנס
מנכ"לית קבוצת הייעוץ תפן ויו"ר המכון, מלי ביצור-פרנס

מאבחון להצטיידות

לאחר תהליך האבחון המסובסד כמעט במלואו על-ידי משרד הכלכלה, המפעל יכול להמשיך לשלב הייעוץ וההטמעה: בליווי המכון הוא מגבש תוכנית הצטיידות בטכנולוגיות הרלוונטיות, הכוללת גם בחירה בספקים המתאימים ביותר. גם בשלב הזה המפעל נהנה מסבסוד של כ-50%-70% על-ידי משרד הכלכלה. נכון לעכשיו, כל הספקיות הטכנולוגיות הן חברות ישראליות. מימון הטכנולוגיות עצמן גם כן עשוי לזכות לסיוע מטעם רשות החדשנות.

ביצור-פרנס: "בתחילה חששנו שהמפעלים לא יעברו משלב האבחון לשלב ההטמעה, אבל להפתעתנו הנכונות שלהם גבוהה מאוד וכבר התחלנו בתהליכי אישור תקציבים. אין ספק שהקורונה האיצה את התהליכים והמחישה לכולם את חשיבות החדשנות בתחומי הייצור".

נשיא המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, פרופ' אריה מהרשק, ציין כי הביקוש הרב של חברות ומפעלים מכל הארץ לשירותי המכון מעיד על הצורך העמוק של ענף התעשייה המסורתית-קלאסית בישראל ליישר קו עם הקידמה והחדשנות הטכנולוגית הנהוגות כיום בעולם. "תהליך הליווי של המכון בנוי משני שלבים עיקריים – שלב האבחון הטכנולוגי, בו מתבצע מיפוי של כלל הגורמים העשויים להיחשב כ'מעכבים', ושלב שני של הטמעה, בו מיושמות ההמלצות המקצועיות לטובת ייעול תהליך הייצור ושיפור איכות המוצר; ובקיצור – השבחת הפריון".

בתחילת 2021 המכון יחנוך מרכז הדגמה שבו יוצגו פיתוחים ופתרונות בתחום התעשייה החכמה. ב-2 בנובמבר תיערך במתכונת מקוונת הוועידה השנתית של תפן לבכירי המשק והתעשייה, בהשתתפות שר הכלכלה, מנכ"ל רפאל, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל, יו"ר חברת החשמל, יו"ר אסותא, מנכ"ל דואר ישראל, מנכ"ל תדיראן ועוד.

Share via Whatsapp

פורסם בקטגוריות: בקרה וציוד תעשייתי , חדשות , טכנולוגיות מידע , ייצור וקבלנות משנה , משבר הקורונה , רובוטיקה , תעשייה וניהול

פורסם בתגיות: המכון לייצור מתקדם , מלי ביצור פרנס , תעשייה 4.0