ננו-פבריקה פיתחה מדפסת 3D לייצור חלקים סופר-זעירים

25 אפריל, 2021

מגיעה לרמת דיוק של אלפית המילימטר (מיקרון). מייצרת תבניות מיניאטוריות ומותאמת לסדרות ייצור קצרות של עשרות אלפי חלקים. המנכ"ל ג'ון דונר: "זו אחת מההזדמנויות הגדולות של עולם התלת-מימד"

בתמונה למעלה: אובייקט זעיר שהודפס במדפסת של ננו-פבריקה

חברת ננו-פבריקה (Nanofabrica) התל אביבית פיתחה מדפסת תלת-מימד (3D) מסוג חדש אשר מצליחה לבצע הדפסה של חלקים זעירים מאוד ברמת דיוק של מיקרון אחד בלבד (אלפית המילימטר). המדפסת של החברה, Tera 250 מאפשרת לייצר רכיבים בסדר גודל מיניאטורי שעד היום לא היה ניתן להדפיס. החברה הציגה ייצור גלגל שיניים בקוטר של 1 מ"מ הכולל 12 שיניים זהות בדייקנות. המדפסת מתאימה לשימוש עבור ייצור מערכות בתחומי האלקטרוניקה, אופטיקה, מכשור הרפואי, מיקרו-פלסטיקה ועוד.

המדפסת מתאימה גם לייצור אבות-טיפוס ותבניות יציקה, וגם לייצור סדרתי בריצות של כמה עשרות אלפי חלקים, מכיוון שניתן להדפיס על-גבי מגש המדפסת אלפי חלקים במקביל בתוך מספר שעות. מנכ"ל ננו-פבריקה ואחד ממיידי החברה, ג'ון דונר, סיפר ל-Techtime שהמדפסת פותחת שווקים עבור ייצור תוספתי (additive manufacturing): "ככל שהחפצים נעשים קטנים יותר, יותר קשה ויקר יותר לייצר אותם בשיטות הקיימות. במדפסת שלנו ניתן לייצר את החלקים הללו בפשטות, במהירות ובזול. זו אחת מההזדמנויות הגדולות של עולם ההפסת התלת-מימד".

כניסה אל קו הייצור של ארן

החברה מסרה מדפסת ראשונה במתכונת ביטא לקבלנית הייצור ארן (Aran) מקיסריה, המייצרת באמצעותה חלקים זעירים עבור לקוחותיה. בהמשך השנה היא מתכננת להתחיל במכירה מסחרית של מדפסות Tera 250 ללקוחות בארץ ובחו"ל. המדפסת פועלת בטכנולוגיית MicroDLP, שבה ממצקים נוזל פוטו-פולימרי, שכבה אחר שכבה, באמצעות חשיפה לאור אולטרה-סגול (UV). הייחוד של המדפסת של ננו-פבריקה היא בכך שהטכנולוגיה האופטית המדויקת של מקרן ה-UV מאפשרת לבנות בכל פעם שכבה בעובי ובדיוק רוחבי של מיקרון, ובכך לייצר פריטים ברזולוציה מדויקת מאוד.

מנכ"ל ננו-פבריקה ג'ון דונר (משמאל) ומדפסת התלת-מימד Tera 250
מנכ"ל ננו-פבריקה ג'ון דונר (משמאל) ומדפסת התלת-מימד Tera 250

דרישה גבוהה לרכיבים פלסטיים זעירים

ננו-פבריקה הוקמה ב-2016 על ידי המנכ"ל ג'ון דונר והטכנולוג הראשי אייל שלף. המשקיעה האסטרטגית בחברה היא קרן i3, המתמחה בהשקעה בחברות בשלבי פיתוח מוקדמים ואשר הובילה את סבב הסיד בננו-פבריקה. מייסד-שותף ומנהל i3, ערן וגנר, משמש כיו"ר דירקטוריון ננו-פבריקה. עם השלמת הפיתוח נתקלו שני המייסדים בדילמה עסקית. היישומים האפשריים של מדפסת מסוג זה הם רחבים ומתפרסים על פני מגזרים רבים כמו תעופה וחלל, אוטומוטיב, אלקטרוניקה, מכשור רפואי, אופטיקה, מיקרו-פלסטיקה ועוד, ובחברה חיפשו דרך להבין טוב יותר את צרכי השוק ולגבש אסטרטגיה ממוקדת יותר.

לשם כך החברה מפעילה לשכת שירות המאפשרת ללקוחות ממגזרים שונים לשלוח מפרט של חלק ולהדפיס דוגמאות ללא צורך ברכישת המדפסת. המודל הזה מאפשר ללמוד לאילו יישומים המדפסת מתאימה ביותר, גם ברמה הטכנולוגית וגם ברמה העסקית. עד כה היא קיבלה כ-400 פניות מלקוחות וביצעה כ-70 הזמנות, בין היתר עבור קבלניות ייצור אלקטרוני, יצרניות רכב ויצרניות שבבים. דונר: "שוק הרכיבים הפלסטיים הזעירים לסמארטפונים בלבד נאמד ב-4 מיליארד דולר בשנה. העבודה מול לקוחות באמצעות לשכת השירות עזרה לנו להבין מה הם היישומים המתאימים ביותר למדפסת שלנו".

תבניות יציקה זעירות

אחד משוקי היעד הראשונים שנחשף בעקבות ההתנסות הזו, הוא של תבניות היציקה בתעשיית המיקרו-פלסטיקה. "הקושי בתעשיית יציקת הפלסטיק היא להוציא לפועל סדרות ייצור קצרות. אין בעיה לבנות תבנית יציקה עבור ייצור של מיליוני חלקים, אך לא משתלם לבנות תבנית עבור ייצור של עשרות אלפי חלקים בלבד, למשל עבור מהדורה מיוחדת של מוצר לגו. ייצור תבנית מתכת עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים ולהימשך ימים רבים. במדפסת שלנו ניתן לייצר את התבנית בתוך שעה אחת בלבד ובעלות מזערית".

שני שוקי יעד מרכזיים נוספים הם אלקטרוניקה ואופטיקה: "קיים אבסורד בעולם האלקטרוניקה. השבבים נעשים זעירים מאוד (חוק מור), אך מעטפת הפלסטיק והמחברים (מארז) מסביב לשבבים, לא שותפים לקצב המזעור וכן הרכיב הסופי נשאר מגושם. במדפסת שלנו ניתן לייצר גם את מעטפת הפלסטיק באותה רמת מזעור. בתעשיית האופטיקה ניתן לתכנן בגמישות רבה יותר, ולהדפיס פריטים כמו הגשר הפלסטיק הזעיר המחזיק את העדשות, ובעתיד גם את העדשה כולה". ננו-פבריקה גם מפתחת את החומרים הפוטו-פולימריים עבור המדפסת שלה. כעת היא נמצאת בתהליך פיתוח גם של חומרים קרמיים.

האזינו לשיחה עם מנהל קרן i3, ערן וגנר, מתוך תוכנית מס' 34 בפודקאסט שלנו, שעלתה בחודש מרץ 2021:

Share via Whatsapp

פורסם בקטגוריות: 3D-Printing , חדשות

פורסם בתגיות: 3D Printing , i3 Ventures , ג'ון דונר , ננו-פבריקה