הדו"ח של פיוז'ן חושף את סצינת הפרה-סיד בישראל
11 מרץ, 2025
מספר ההשקעות פרה-סיד שאנג'לים וקרנות ביצעו זינק, יותר משקיעים רוצים לראות מוצר ראשוני ונמנעים מהשקעה על בסיס רעיון בלבד, מחצית ההשקעות הצליחו להבשיל לגיוס סיד. "AI מאפשרת לבנות מוצר ראשוני בצוות רזה"

השקעות פרה-סיד בחברות סטארט-אפ הן הכסף הראשון שמושקע ביזמים. הן גם עסקאות מאתגרות למדידה ותיעוד, מכיוון שאלו השקעות העוברות מתחת לרדאר, שהן אינן מדווחות לגופי מחקר או בתקשורת. כדי לחשוף את הפעילות בתחום, קרן Fusion מפיקה דוח השקעות פרה-סיד שנתי, הסוקר את פעילות השקעת הכסף הראשוני בסיבובי השקעה של עד 1.5 מיליון דולר, שבוצעו על ידי 51 משקיעי אנג'ל פעילים (משקיעים פרטיים) ששיתפו מידע על 201 עסקאות, ו-40 קרנות סיד ופרה-סיד ששיתפו מידע על 164 עסקאות. זאת בנוסף לדאטה שנאסף בפיוז'ן, קרן הפרה-סיד הפעילה ביותר בישראל בשלוש שנים האחרונות, שתיעדה פעילות של קרוב ל-1,100 יזמים ישראלים בשלב הפרה-סיד בשנה שחלפה.
מניתוח ההשקעות עולה כי מחצית מסבבי הפרה-סיד גיוס הון בטווח של 825 אלף דולר עד 1.5 מיליון דולר, המעניקים לסטארטאפ תמחור (קאפ) חציוני של 6 מיליון דולר ומעלה. על פי נתוני החציון, גודל הסיבוב הינו 825 אלף דולר כאשר 750 אלף דולר בממוצע מגיעים מקרנות הון סיכון ו-75 אלף דולר מאנג'לים, מה שמוביל לדילול של היזמים ב-12% בחלוקה של 11% עבור הקרנות ו-1% עבור אנג'לים.
לגבי שווי החברות, למרות שגברה היציבות בשווקים הגלובליים ובמדינת ישראל בפרט, 63% מהקרנות ו-50% מהאנג'לים דיווחו כי השווי שסטארטאפים קיבלו בעת ההשקעה נשאר יציב בהשוואה לעסקאות אשתקד, ואילו 31% מהקרנות ו-38% מהאנג'לים ציינו שהשקיעו בשווים נמוכים יותר מאלו של 2023.
לפי הנתונים, 58% מהקרנות ו-41% מהאנג'לים דיווחו שמחצית או יותר מההשקעות שעשו בשנתיים האחרונות בשלב הפרה-סיד הבשילו לצוותים שהצליחו לגייס סבב סיד. בנוגע לפרק הזמן הדרוש למעבר מגיוס פרה-סיד לסיד, 56% מהקרנות ו-57% מהאנג'לים מאמינים כי המרווח בין סבבים הוא 12-18 חודשים. רק 22% מהקרנות ו-35% מהאנג'לים ציינו שצוותים מצליחים לגייס סיד תוך 6-12 חודשים.
עלייה בפעילות משקיעי האנג'ל, יותר קרנות הון-סיכון בפרה-סיד
נתון מעודד העולה מן הדוח מצביע על עלייה משמעותית בפעילות של משקיעי האנג'ל; מהדוח הקודם עלה כי היקף משקיעי האנג'ל שביצעו יותר מ-5 השקעות עמד על 8%, השנה הנתון הוכפל פי ארבע וזינק ל-32%. בנוסף היקף האנג'לים שביצעו יותר מ-8 השקעות עלה ל-10%, לעומת 4%, זינוק של יותר מפי שניים לעומת אשתקד. ההשפעות שהובילו לכך הן התייצבות המלחמה וההישגים המשמעותיים של ישראל. גורם מרכזי נוסף שהוביל לכך הוא אימוץ חסר תקדים של טכנולוגיות ה-AI בקרב צוותי היזמים וכניסתן של פלטפורמות המאפשרות בניית מוצרים (ללא ידע קודם בתכנות) שהורידו משמעותית את גובה החסם הטכנולוגי ומאפשרים לצוותים רזים להגיע למוצר ראשון במימון נמוך. בנוסף לאנג'לים, גם קרנות הון סיכון הגדילו את פעילות הפרה-סיד שלהן; המספר החציוני של השקעות גדל מ-3 ל-4, כאשר מספר קרנות אף הכפילו את כמות ההשקעות בשלב הפרה-סיד ועשו 4-5 עסקאות בשנה האחרונה.
עוד עולה מדוח הפרה-סיד של Fusion, שינוי בהרכב ותפקיד המשקיעים המשתתפים בסבבי השקעות הפרה-סיד. כמות הסבבים בהם השתתפה קרן אחת בלבד ירדה מ-32% (ב-2023) ל-22%. וזאת במקביל לירידה קלה באחוז הקרנות המתעקשות על הובלת הסבב עם 48% בשנה החולפת לעומת 55% בשנת 2023. זו תוצאה של עלייה בתחרותיות על עסקאות פרה-סיד, והרצון של קרנות להשתתף בסבבי גיוס של צוותים חזקים בשלבים המוקדמים ביותר אשר מאלצת חלק מהקרנות הפעילות בקטגוריה לוותר על הובלת הסבב בתמורה להשתתפות בהשקעה לצד הקרן המובילה ולהתקרב ליזמים מבטיחים בשלב מוקדם. בצד משקיעי האנג'ל רואים מגמה הפוכה, בשנת 2023 ב-72% מהסבבים השתתפו 3-4 אנג'לים, אך ב-2024 שיעור זה ירד משמעותית ל-45%. במקביל, שיעור הסבבים בהם השתתפו 1-2 אנג'לים עלה מ-13% ל-40%. כלומר – הקרנות משקיעות צ'קים קטנים יותר מבעבר, ולעומת זאת יותר אנג'לים משקיעים צ'קים יותר גדולים.
השפעת התפוצצות ה-AI הפכה את תחום ה-AI & ML לדומיננטי ביותר, עם 78% מקרנות ההון סיכון ו-63% מהאנג'לים שמעידים כי השקיעו מספר פעמים בתחום. כ-20% מהמשקיעים העידו כי לא ביצעו כלל השקעות בחברות AI במהלך השנה, נתון המעיד על חשש מתחרות רבה, הצפה בפתרונות AI בשוק והקושי לזהות צוותים אשר יובילו את התחום ויבנו חברות משמעותיות. רק 10% מכלל המשקיעים הראו נכונות להשקיע בפיתוחי טכנולוגיה מורכבת בתחום ה- AI שאינן נמצאות ב-application layer.
לדברי עמית שכטר, ראש צוות ההשקעות בקרן Fusion, שהוביל את כתיבת הדוח: "השנה האחרונה מאופיינת בהקשחת הדרישות של הקרנות ומשקיעי האנג'ל אשר העלו את הרף לקבלת השקעה, החל מבשלות המוצר, קצב הפיתוח, החיכוך עם השוק ועד משא ומתן על שוויים נמוכים ממהמוצע בשנים האחרונות. בחיבור הדוח ראינו ירידה בנכונות של קרנות ואנג'לים להשקיע בסטארטאפים בשלבי הרעיון או המצגת בשונה משנים קודמות. רוב המשקיעים רוצים לראות מוצר בשל (MVP) במקביל לולידציה משמעותית בדמות פיילוטים או משתמשים ראשונים (Design Partners), וזאת בניגוד לנתונים אותם הצגנו בשנת 2023 בה 29% מהאנג'לים ו-46% מהקרנות השקיעו עוד בשלב המצגת. כיום, פחות מרבע (24%) מהאנג'לים מוכנים להשקיע בשלב הרעיון ואילו-15% מהקרנות דורשים לראות מוצר ראשוני – זינוק של פי 5 יותר מאשר הנתון (3%) בשנה שעברה. ניתן לשייך את הנתונים לכך שהחסם הטכנולוגי ירד משמעותית בשנה האחרונה ולכן משקיעים רבים מאמינים כי ניתן להגיע לרמת בשלות גבוהה של מוצר ובחינתו אל מול שוק היעד במשאבים מאוד מוגבלים."
לדברי יאיר ורדי, שותף בקרן Fusion: "בפיוז'ן אנחנו מאמינים כי הדרך הנכונה והבריאה ביותר לגייס את סבב הפרה-סיד היא על ידי מנגנון SAFE, שהוא הנפוץ גם בארה"ב בשלבים ראשוניים. אנו יודעים שבשונה מיזמים סדרתיים שמיד מגייסים סיבוב סיד של מיליוני דולרים, הפרופיל היזמי של מגייסי הפרה-סיד שונה. לכן אנחנו לא רואים היגיון בתמחור גבוה של הסיבוב מלכתחילה, שעלול להוביל לקושי בגיוס הסיד בהמשך. אנו ממליצים ליזמים לגייס הון בהדרגתיות, למשל בהיקף של כמה מאות אלפי דולרים בודדים מאנג'לים או מיקרו-קרנות. בעידן הבינה המלאכותית, ניתן באמצעות צוות רזה ומשאבים יחסית צנועים לבנות מוצר ראשוני, להשלים מספר פיילוטים, ואידאלית להראות לקוח אחד או שניים משלמים והוכחת ערך למשתמש הקצה. אבני הדרך הללו מגדילות משמעותית את ההסתברות של הצוות לגייס את שאר הסכום הדרוש ב-SAFE לסגירת הסיבוב. גם הנתונים שעולים מהפקת הדוח תומכים בגישה זו, 51% מהסבבים שביצעו קרנות נעשו דרך הסכמי SAFE בלבד ולא במודל של סיבוב מניות (Equity Round), לעומת 42% בדוח הקודם."
פיוז'ן היא פלטפורמת הפרה-סיד הפעילה ביותר בישראל, שהוקמה ב-2017 על ידי גיא קצוביץ' ויאיר ורדי. היא מנהלת כ-30 מיליון דולר, השקיעה ביותר מ-130 חברות והפעילה 15 מחזורי תוכנית אקסלרטור. Fusion מגובה על ידי Insight Partners, משקיעי הון סיכון בינלאומיים, ומעל ל-70 יזמים סדרתיים. בין חברות הפורטפוליו של הקרן נמנות חברות כמו: DigitalOwl, Agora, Base.ai, Hoopo, Feminai, Obol, Quack, Samplead, Acsense, ScaleOps, Newlight, Pickommerce, וכן Innplay Labs שנמכרה לפלייטיקה ב-300 מיליון דולר, ורבות אחרות.
[בתמונה: צוות פיוז'ן. קרדיט תמונה: טלי תלמיד]
פורסם בקטגוריות: גיוסי הון , השקעות והון סיכון , חברות סטראט-אפ , חדשות
פורסם בתגיות: פרה-סיד , קרן פיוז'ן