"אנשי המוצר הם המנצחים הגדולים של מהפיכת ה-AI"

בתמונה למעלה: מנכ"ל Webiz, אייל בר-עוז. קרדיט: יח"צ

חברת Webiz נמצאת בדיוק במקום שבו תעשיית ההייטק משתנה: בין שירותי פיתוח לחברות גדולות שעוברות טרנספורמציה, לבין דור חדש של יזמים שמפתחים מוצר לבד באמצעות AI. גם מנכ"ל החברה, אייל בר-עוז, חי בשני העולמות — מפעיל צוותים גלובליים מצד אחד, ובונה מוצרים בעצמו מצד שני. “יש הרבה שינויים בתעשייה… אני לבד הרמתי לאוויר ארבעה מוצרים. פעם זה היה חצי שנה של עבודה, היום אני עושה את זה לבד”.

לדברי בר-עוז, הבינה המלאכותית יוצרת פער חריף בין סטארטאפים חדשים לבין ארגונים גדולים. סטארטאפים כבר לא זקוקים כמעט לצוותי פיתוח. “סטארטאפים וחברות חדשות כמעט לא מגייסים מפתחים במיקור חוץ, כי המוצר נבנה מהתחלה באמצעות כלי AI. אפשר היום להגיע ל-POC באופן עצמאי”. מנגד, דווקא החברות הגדולות זקוקות ליותר כוח אדם מאי-פעם: “אצל החברות הגדולות עם הלגאסי אתה לא יכול להחליף הכל באמצעות AI. אתה צריך להחזיק את הקיים ולהביא את החדש. הטרנספורמציה דורשת יותר אנשים”. התוצאה, לדבריו, תהיה התפוצצות במספר החברות: “אנחנו נראה הרבה יותר סטארטאפים. פי 100. כל אחד יכול לפתוח. זה יאפשר לעוד מדינות להפוך לסטארט-אפ ניישן”.

תפקיד המפתח משתנה – ומי המנצחים

השינוי הגדול ביותר מתרחש במקצוע עצמו. הקידוד כבר אינו המרכז.  להיות רק מקודד זה לא רלוונטי”. תחום הפרונט-אנד, לדבריו, נמצא בירידה מהירה: “אפשר היום לפתח באמצעות כלי וייב-קוד. אנחנו רואים הרבה פחות גיוסים לפרונט-אנד. בעוד כמה שנים הוא לא יהיה רלוונטי”. במקומו נולד תפקיד חדש — “פול-סטאק של עידן ה-AI”. בר-עוז: “היום פול-סטאק זה להבין פרודקט, תשתיות, דאטה, פרוג’קט ו-DevOps. להיות מעטפת”. המרוויחים הגדולים הם אנשי המוצר: “אנשי פרודקט הם המנצחים הגדולים של המהפכה. הסטיב ג’ובסים”. האתגר של המפתחים יהיה להפוך לכאלה: “יהיה מעניין לראות איך הם מוציאים מעצמם את איש המוצר”.

למרות יכולת העבודה האישית, בר-עוז דווקא מוצא היגיון רב בתופעת החזרה לעבודה במשרד: “הקולבורציה מייצרת ערך מוסף לבני אדם. זה היתרון של האדם על פני ה-AI. כוחו של הצוות חזק יותר מכוחו של האדם”. ומה לגבי ה-SaaS? הוא דוחה את הטענה שה-AI מחסל את עולם התוכנה הארגונית: “SAAS לא מת. יש אבטחה, גיבוי ואחסון… התנודתיות היא אי-ודאות בשוק ההון, לא סיכון קיומי”.

האקדמיה: ללמד אנשים לבנות לבד

על רקע השינוי, Webiz משיקה אקדמיית הכשרה בינלאומית חדשה. הקורסים אינם עוד לימודי תכנות קלאסיים, אלא הכשרת אדם אחד להקים מוצר. “יזמות בעידן ה-AI – מא’ עד ת’ בחודש – שתוכל להגיע ל-POC לבד, בלי מעצב, בלי פרודקט ובלי מפתח”. לדבריו, הביקוש מגיע מהשטח: “אנחנו רואים סטארטאפים שעושים את התהליך לבד, אז אנחנו רוצים ללמד את זה”. התכנים מתמקדים בדאטה, פרודקט וכלי AI: “העולם צריך ללמוד הרבה יותר מלפני. אם אנשים לא יעברו אדפטציה הם לא ישרדו”.

האקדמיה תפעל בישראל ובגיאורגיה, מקום פעילותה המרכזי של Webiz: “אנחנו משיקים קורס ראשון בגיאורגיה בחודש הבא… אנשים מאוד מבולבלים כרגע, והקורסים נותנים גם מנטורינג”. בסופו של דבר, בר-עוז מתאר עולם שבו ההייטק לא קטן — אלא מתפצל: יותר יזמים בודדים מצד אחד, וארגוני ענק שצריכים יותר אנשים מצד שני. וביניהם — אדם אחד עם רעיון וכלי AI.

פלטפורמת AI חדשה מציעה אוטומציה לתהליכי גיוס ומודל תגמול שיתופי למגייסות

[בתמונה: אייל בר עוז, מנכ"ל Harmony. יח"צ]

חברת Hrmony השיקה בימים אלה פלטפורמת גיוס מבוססת בינה מלאכותית, שמטרתה לקצר ולייעל תהליכי גיוס בחברות טכנולוגיה ולשנות את אופן העבודה והתגמול המקובל בענף ההשמה. המערכת פונה בעיקר למגייסות עצמאיות ולחברות, ומציעה התאמה מדויקת יותר בין דרישות משרה למועמדים, לצד מודל עבודה שיתופי שאינו מבוסס רק על תשלום לפי השמה.

הפלטפורמה עושה שימוש באלגוריתמי AI לניתוח דרישות משרה, סינון מועמדים ממאגרים גלובליים והשוואה בין כישורים, ניסיון וצרכים תפעוליים. לדברי החברה, הסינון האוטומטי מצמצם משמעותית את הזמן המושקע במיון קורות חיים ומאפשר למגייסות להתמקד בשלבים המתקדמים של התהליך. Hrmony מחוברת למאגרי מועמדים בינלאומיים, בהם גם מאגרי טאלנטים טכנולוגיים, ומאפשרת גישה למועמדים מכל העולם.

בנוסף, המערכת מאפשרת למגייסות לשתף פעולה זו עם זו: מגייסת יכולה להזמין מגייסות אחרות להשתתף בתהליך, להציע מועמדים או סיוע נקודתי, ולקבל תגמול בהתאם לתנאים שנקבעו מראש. מודל זה נועד להפחית את התלות בהשמה בודדת כמקור הכנסה, וליצור רשת עבודה גמישה שמגדילה את היצע המועמדים ומקצרת זמני תגובה.

ההשקה מגיעה על רקע שינויים רחבים בשוק העבודה וההייטק העולמי. חברות טכנולוגיה מגייסות כיום בזהירות רבה יותר, דורשות התאמה מדויקת ומהירה, ומצמצמות משאבים המוקדשים לתהליכי גיוס ארוכים. במקביל, מועמדים מנוסים מצפים לתהליכים קצרים ויעילים, ונוטים לנטוש תהליכים מסורבלים לטובת הזדמנויות אחרות. גם מגייסות, מצידן, מחפשות כלים טכנולוגיים מתקדמים ומודלי תגמול מגוונים יותר.

לדברי אייל בר עוז, מייסד שותף של Hrmony, “חברות כבר לא מוכנות להשקיע את אותם משאבים בגיוסי עובדים, ומצפות להתאמה מדויקת וקונקרטית. הפלטפורמה הופכת את תהליכי הגיוס למהירים, מדויקים ודינמיים יותר, בצורה שזולה ויעילה יותר לחברות ולמגייסות, תוך שיפור חוויית המועמד”.

מעבר לסינון מועמדים, Hrmony מאחדת תחת מערכת אחת את כלי העבודה המרכזיים של מגייסות: ניהול משרות ומועמדים, סורסינג, תיאומים, ראיונות, משימות ושיתופי פעולה. בכך היא מבקשת להחליף שימוש מקביל במספר מערכות נפרדות, תהליך שמייקר את העבודה ויוצר חיכוך תפעולי.

בחברה מדגישים כי הבינה המלאכותית אינה נועדה להחליף את שיקול הדעת האנושי, אלא לשמש שכבת אינטליגנציה רוחבית שמספקת תובנות, המלצות וזיהוי הזדמנויות לשיתוף פעולה, במטרה לייעל את עבודת המגייסות ולהתאים אותה למציאות המשתנה של שוק העבודה.

היזם שמגשר בין ההייטק הישראלי למתכנתים בגיאורגיה [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא אייל בר-עוז, מייסד ומנכ"ל חברת Webiz, שפיתחה פלטפורמה המסייעת לחברות הייטק ישראליות למצוא מתכנתים ואנשי פיתוח במדינות מזרח אירופה, ובראשן גיאורגיה.

למצוא עובד מתאים למשרה טכנולוגית בהייטק זו תמיד משימה מורכבת שגוזלת משאבי זמן וכסף. חברת Webiit פותחת בפני חברות ההייטק הישראליות פתח למאגר עצום של הון אנושי ומיומן ממדינות מזרח אירופה כמו ג'יאורגיה, ארמניה ואזרבייג'ן. החברה גם פיתחה פלטפורמה שמאפשרת לחברת ההייטק למצוא מועמד מתאים לפי דרישותה. יותר ויותר חברות ישראליות פונות לאפיקים של מיקור-חוץ כדי למלא את החסר ולהאיץ פרויקטים.

מאחורי החברה עומד אייל בר-עוז, יזם שידע טלטלות רבות בקריירה שלו, עד שהגיע לביקור בגיאורגיה, ששבתה אותו בקסמה כמעט מיד. בשיחה מספר אייל על הדרך שהובילה אותה למיזם, על המאפיינים של המתכנת המזרח אירופי, ועל היתרונות הרבים של מתכונת ההעסקה הזו.