הטכנולוגיה שמאפשרת "להקליק" על העולם [פודקאסט]

[בתמונה: האחים תומר ועמית צ'צ'ק, מימין לשמאל, מייסדי weR]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורחים בתוכנית הם תומר ועמית צ'צ'ק, מייסדי חברת הסטארט-אפ weR.

אם יש טכנולוגיה שיכולה לחבר באופן אינטואיטיבי בין העולם הפיזי לעולם הווירטואלי – ולחולל טרנספורמציה באופן שבו אנחנו מתנהלים ומתקשרים עם העולם סביבנו – זו מציאות רבודה. זה למעשה גם החזון שמנחה את האחים עמית ותומר צ'צ'ק, שייסדו את חברת Wer.

weR פיתחה פלטפורמת AR ייעודית לעולם הקמעונאי, אשר מאפשרת לשלב תכני מציאות רבודה דינמיים ותלת-ממדיים כחלק מחוויית הקנייה בחנות הפיזית. בחודשים האחרונים השיקה בישראל רשת סופר-פארם פיצ'ר AR, על בסיס הטכנולוגיה של weR, שמאפשר ללקוחות לשוטט בסניפים, לסרוק את המדפים דרך מצלמת הסמארטפון שלהם ולקבל באמצעות שכבות של מציאות רבודה המתמזגות עם המוצרים מידע רלוונטי והכוונה שיעזרו להם למצוא את המוצר בקלות – כמעין "זבן אישי".

בשיחה מספרים האחים כיצד חוויית ילדות בדיסנילנד המחישה להם את הפוטנציאל של AR, על מיפוי המציאות באופן סמנטי, ועל העתיד שבו העולם כולו יהיה "קליקאבילי".

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

 

הטכנולוגיות החדשניות שמשנות את עולמות האדריכלות והבנייה [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא איתי כהן, מנהל מוצר בחברת Autodesk, חברה בינלאומית, עם מרכז מו"פ בישראל, המפתחת פתרונות תוכנה ותכנון ממוחשב (CAD) לתחומי האדריכלות, הבנייה, הייצור ועוד.

לפי דו"ח של פירמת הייעוץ מקינזי, ענף הבנייה ניצב במקום השלישי מהסוף מבחינת פריון, מעל רק לענפי החקלאות והציד.

בשנים האחרונות הולך ומתפתח תחום הקונסטרקשן-טק (ConstructionTech), שמטרתו לבצע טרנספורמציה בכל היבטי התכנון והבנייה באמצעות פתרונות טכנולוגיים מעולמות הרובוטיקה, ראייה ממוחשבת, הדפסה בתלת מימד ובינה מלאכותית.

מרכז המו"פ של אוטודסק בישראל מתמקד בפיתוח פתרונות בתחום הדיגיטליזציה של תהליך התכנון והבנייה, וכן הוא מפעיל חממה לחברות סטארט-אפ בתחום הקונסטרקשן-טק, אקוסיסטם מאוד פורה בישראל.

בשיחה, מספר איתי על הליקויים בתהליכי הבנייה שטכנולוגיה יכולה לתת להם מענה, מסביר מדוע לדעתו תחום הקונסטרקשן-טק כל כך פורח דווקא בישראל, והאם בינה מלאכותית גנרטיבית עתידה להחליף את האדריכל האנושי.

[הערה: השיחה הוקלטה לפני ה-7 באוקטובר]

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

 

וגם ב-Apple Podcasts

 

הכביש טוען את סוללת הרכב החשמלי תוך כדי נסיעה [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא אורן עזר, מנכ"ל ומייסד-שותף של חברת אלקטריאון (Electreon), שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לטעון באופן אלחוטי סוללה של מכונית חשמלית תוך כדי נסיעה.

בשנים האחרונות, בתחום הסמרטפונים ומכשירים אלקטרוניים ניידים אחרים, מתרחב השימוש במטענים אלחוטיים, שאינם מצריכים חיבור בכבל. טעינה אלחוטית מתבססת על התופעה הפיזיקלית של השראה אלקטרומגנטית.

האם ניתן לרתום את אותה תופעה פיזיקלית כדי לטעון באופן אלחוטי את סוללת הרכב החשמלי? חברת אלקטריאון הישראלית פיתחה תשתית טכנולוגית, שניתן לפרוס אותה לאורך מקטעים בכביש, כך שסוללת הרכב החשמלי תיטען באופן אלחוטי תוך כדי נסיעה – או תוך כדי עמידה בפקק…

החברה כבר פרסה את התשתית במקומות שונים בעולם כמו שבדיה, גרמניה, איטליה, ארצות הברית וגם בישראל.

בשיחה מספר אורן כיצד יכולה טכנולוגיית הטעינה האלחוטית לפתור את "חרדת הטווח" של הנהגים ברכבים חשמליים ולדחוף את כל התחום קדימה, על הפרויקטים הרבים בעולם, ועל הניסוי של החברה שהראה כיצד מכונית חשמלית יכולה לנסוע 5 ימים ברציפות ללא עצירה אחת לטעינה.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

[תמונה למעלה: נעשה שימוש בצילום שבוצע על ידי ניר סלקמן]

 

איך פועלת זרוע השקעות של ענקית שבבים? [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית היום הוא בועז פאר, דירקטור בכיר בזרוע ההשקעות של ענקית השבבים קואלקום, Qualcomm Ventures, בישראל ובאירופה.

בעולם ההון-סיכון קיימות גם קרנות מסוג מעט שונה, קרנות הון-סיכון תאגידיות. מדובר בזרועות השקעה שמקימות חברות טכנולוגיה כמו קואלקום, אינטל, אנבידיה וכדומה, שמשתמשות בהון שלהן כדי להשקיע בחברות סטארט-אפ בשלבים שונים. בשונה מקרנות הון-סיכון רגילות, המניע של אותן זרועות השקעה אינו רק פיננסי, אלא גם טכנולוגי ועסקי. פעמים רבות הן משקיעות בחברות כדי לקדם איתן שיתופי פעולה מסחריים וכדי להשיג חשיפה לטכנולוגיות ותחומים חדשים.

קואלקום היא אחת מחברות הטכנולוגיה המובילות בעולם, וחולשת על אינספור תחומים, ממובייל ו-IoT ועד אוטומוטיב וערים חכמות. הגיוון הזה מתבטא גם בפעילותה של זרוע ההשקעות שלה בישראל. זרוע ההשקעות של קואלקום ביצעה בשנים האחרונות לא מעט השקעות בחברות ישראליות מצליחות, כמו סנטינל-וואן, סלווייז, ווליוט, קוונטום מאשינס ועוד.

בשיחה מספר בועז על אופיה והמיקוד של הקרן, על ההבדל בין קרן הון-סיכון רגילה לקרן תאגידית, ועל הערכים החשובים לכל "כריש" – ניסיון וצניעות.

[קרדיט צילום תמונה למעלה: ענבל מרמרי]

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

 

 

הבינה המלאכותית עוזרת לרכב להישאר מעודכן תמיד [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא זוהר פוקס, מנכ"ל ואחד ממייסדי חברת אורורה לאבס (Aurura Labs), שפיתחה טכנולוגיה מבוססת AI המייעלת באופן דרמטי את היכולת לבצע עדכוני תוכנה מרחוק (OTA) בכלי-רכב חכמים.

כפי שהסמרטפון שלנו מבצע באופן תדיר עדכוני תוכנה למערכת ההפעלה ולאפליקציות, כך גם תוכנות הרכב, כדי להמשיך ולתפקד כראוי, נדרשות לבצע עדכונים שוטפים, בין אם לצורך סגירת פרצות אבטחה, הוספת יישומים חדשים או תיקון באגים.

תעשיית הרכב מפתחת בשנים האחרונות את התשתית הנדרשת כדי לאפשר את ביצוע העדכונים הללו מרחוק, ממש כפי שהסמרטפון שלנו מתעדכן דרך התקשורת האלחוטית.

אורורה לאבס פיתחה פלטפורמה לניהול הכתיבה, הפיתוח והעידכון של תוכנות קריטיות בכלי-רכב, אשר כוללת יכולות תיקון עצמי של טעויות (Self-Healing Software). באמצעות בינה מלאכותית ו-NLP, הפיתרון של החברה מצליח להביא לחסכון של עד 98% מעלויות החומרה ותקשורת הנתונים הנדרשות לצורך ביצוע עדכוני תוכנה, ובכך לחסוך ליצרניות הרכב מיליארדי דולרים.

בשיחה מסביר זוהר על תהליכי שחיקה ובלאי של תוכנות, כיצד עובד הפתרון של החברה, ומספק לנו הצצה לפס ייצור של תוכנות לרכב.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

הארכיטקט שבונה מגדלים בענן [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא תומר קרסיק, ארכיטקט תוכנה בבית התוכנה CodeValue.

אחת המגמות הבולטות ביותר בעולם הארגוני בשנים האחרונות הוא מעבר לענן. המעבר לענן מאפשר ומספק לארגון הזדמנות להמציא את עצמו מחדש, להנדס מחדש, בצורה יעילה יותר, חכמה יותר, את התהליכים הארגוניים הפנימיים, כמו ניהול נתוני לקוחות ושיתוף ידע ומשימות בתוך הארגון, וכן לשפר את טיב השירות או האפליקציה ללקוח.

תפקידו של ארכיטקט התוכנה הוא ללמוד לעומק את התהליכים הארגוניים, הצרכים העסקיים, טיב השירות ללקוח או המוצר וכל היבט והיבט בפעילות השוטפת, ולגבש תוכנית לתשתית טכנולוגית שתתאים לארגון ותאפשר לו לבצע את המעבר בצורה חלקה וכך שיוכל למקסם את כל היתרונות שמציעות פלטפורמות ענן.

בשיחה מספר תומר על המסלול המקצועי שהוביל אותו להיות ארכיטקט, מה מנחה אותו כשהוא מגבש תוכנית טכנולוגית עבור לקוח, ועל אהבתו למקצוע שהוא על התפר שבין העסקי, הטכנולוגי והבינאישי.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

מהיכן תיפתח הרעה: מפת איומי הסייבר של 2023 [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא גבי ריש, סמנכ"ל המוצרים והפיתוח העסקי של חברת מודיעין הסייבר Cybersixgill.

שנת 2022 היתה סוערת במיוחד בזירת הסייבר. בזירה הבין מדינתית ובין מעצמתית, ראינו איך הסייבר הופך להיות כלי מלחמתי משמעותי במלחמה באוקראינה ובמערכה המתמשכת בין ישראל ואיראן, ובזירה האזרחית ראינו פעילות מאוד נרחבת של תקיפות סייבר כנגד בתי חולים, מפעלי ייצור, גופים פיננסיים וחברות עסקיות כמעט מכל תחום ובכל גודל.

חברת סייברסיקסגיל היא אחת המובילות בעולם בתחום מודיעין הסייבר. החברה עושה שימוש בכלים מבוססי AI ולמידת-מכונה כדי לאסוף ולנתח כמויות עצומות של מידעים על תוקפי סייבר, שיטות הפעולה שלהם ואף על מתקפות מתוכננות.

אחת לשנה מפרסמת החברה דו"ח על מפת איומי הסייבר לשנה הקרובה. הדו"ח ל-2023, שפורסם לא מכבר, מבליט את ההשפעה של המצב הגיאופוליטי והכלכלי על זירת הסייבר.

בשיחה מספר גבי על האיומים המרכזיים ל-2023, כיצד מודיעין עוזר לנו לגבש אסטרטגיות הגנה ממוקדות ויעילות יותר, וכן איזה שימוש עושים תוקפי סייבר כיום בבינה מלאכותית.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

 

ההתקן האופטי שהופך את האסלה שלנו למעבדה רפואית [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא גיא גולדמן, מייסד ומנכ"ל חברת הסטארט-אפ אוליב דיאגנוסטיקס (Olive Diagnostics), שפיתחה התקן אופטי המנטר פרמטרים רפואיים בשתן באסלה הביתית.

השתן שלנו מכיל מידע רב על מה שקורה בגוף שלנו, אם יש לנו דלקת, אם שתינו מספיק ועל תפקוד הכליות. בדרך כלל, אנחנו לומדים על כך באמצעות בדיקות שתן שרושם לנו הרופא בקופת החולים. עלינו להשתין לתוך כוסית, ולאחר מכן עוברת הדגימה לבדיקה במעבדה.

חברת אוליב דיאגנוסטיקס פיתחה התקן אופטי, שניתן להתקינו בכל אסלה. המכשיר מבצע ניטור של פרמטרים חשובים בשתן בכל השתנה, באופן פאסיבי וללא צורך בשום עזרים. באמצעות ניתוח מבוסס AI של ספקטרום האור המכשיר מסוגל לזהות ולמדוד מולקולות ספציפיות המצויות בשתן, כמו כדוריות דם אדומות, חלבונים, קטונים, קריאטינין, ניטריט, חומציות, וכן מאפיינים של השתן כמו כמות, לחץ, צבע ותכיפות השתן.

החברה מייעדת בשלב ראשון את המוצר לאוכלוסיית הגיל השלישי, והוא כבר מותקן במספר בתי אבות באירופה. אוכלוסיה זו סובלת משכיחות גבוהה יותר של מחלות כרוניות ותחלואה, וניטור רציף של דגימות שתן, באופן בלתי פולשני וללא טרחה מיוחדת, יכול לתרום רבות לאבחון מוקדם של מצבים רפואיים ורפואה מניעתית.

בשיחה, מדבר גיא על המהפכה שעשוי לחולל ההתקן, כיצד נולד הרעיון לפיתוח בעקבות מחלתה של אימו, ועל כל הדברים שאנחנו יכולים ללמוד מכל ביקור ביתי בשירותים.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

איך מוצאים מרבצי ליתיום מתחת לאדמה – מהחלל [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא יובל לוריג, מנהל המו"פ של חברת ASTERRA, המתמחה באיתור דליפות מתשתיות מים באמצעות ניתוח הדמאות של לווייני SAR.

מתברר שלא פחות מ-30%, ולפי חלק מההערכות אפילו 50%, ממי השתייה הזורמים דרך מערכת הצינורות דולפים החוצה דרך סדקים ושברים ופגעי בלאי אחרים – ומתבזבזים. הבעיה היא שבדרך כלל ניתן לזהות את הדליפה רק בשלב מאוחר, כאשר המים נקווים אל פני האדמה ויוצרים שלוליות, בורות ופגיעה בתשתית.

חברת אסטרה מסתכלת על הבעיה מלמעלה, מהחלל. החברה פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לזהות דליפות מים תת-קרקעיות באמצעות ניתוח של הדמאות לווייני SAR. בשונה מלווייני-צילום אופטיים, הפועלים בטווח האור הנראה, לווייני SAR מתצפתים על כדור הארץ באעמצעות מכ"ם, המשדר גלי רדיו. באמצעות מדידת זמן החזר הגל ומאפיינו ניתן ללמוד על מבנה הקרקע והרכב החומרים.

ישנו הבדל בין הרכב החומרים המצוי במי שתייה בהשוואה להרכב החומרים המצוי במי גשמים, והשינוי הזה משתקף גם במאפייני אות הגל החוזר אל מכ"ם ה-SAR. ההנחה היא שאם ישנה הצטברות משמעותית של מי שתייה מתחת לאדמה – מדובר בדליפה. 

לאחרונה השיקה החברה פיתוח נוסף ומסקרן, שמאפשר למצוא באמצעות ניתוח לווייני SAR מרבצי ליתיום בעומק האדמה.

בשיחה מספר יובל מה האתגר שבפענוח לוויני SAR, מדוע החליטה החברה להתרחב לעולם הליתיום, והאם ניתן באותה שיטה גם לאתר זהב?

 

מה טעמו של סטייק מודפס? [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא דן קוזלובסקי, סמנכ"ל הטכנולוגיות של חברת MeaTech (ששינתה לאחרונה את שמה ל-Steakholder Foods), המפתחת מדפסת לייצור נתחי בשר מתורבת.

את הבעיות האתיות של תעשיית הבשר והנזק העצום שהיא גורמת לסביבה, ניתן יהיה לפתור רק באמצעות טכנולוגיה פורצת דרך. הטכנולוגיה של חברת מיטק עשויה לאפשר לנו בעתיד הלא רחוק להינות משני העולמות: לאכול בשר מבלי הרג של בעלי חיים. בחזון של מיטק, את בתי המטבחיים המדממים מחליפה מדפסת תלת-מימד.

החברה מפתחת מדפסת תלת-מימד המאפשרת להדפיס נתחי בשר פרימיום בקצב תעשייתי. המדפסת מורכבת ממאות ראשי דיו המטפטפים, שכבה אחר שכבה, על גבי מגשי המדפסת, את החומר הביולוגי,  המכיל סוגים שונים של תאי גזע, אשר מתמיינים לרקמות השומן והשריר המרכיבות את נתח הבשר. לפני מספר חודשים דיווחה מיטק כי הצליחה להדפיס, לראשונה בתעשייה לדברי החברה, נתח סטייק במשקל של 100 גרם, המורכב כולו מתאים מתורבתים של שומן ושריר וללא שימוש בתחליפי בשר מן הצומח.

בשיחה מסביר דן איך נוצר נתח הבשר בתוך המדפסת, על העבודה המשותפת של ביולוגים וחוקרים ומהנדסים מתעשיית ההדפסה בתלת מימד, ועונה על שאלת 100 הגרם – טעים או לא טעים.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify וגם ב-Apple Podcasts

איך מאלפים רחפן [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא רובי ליאני, מייסד-שותף וה-CTO של יצרנית הרחפנים XTEND.

תעשיית הרחפנים מתמודדת עם בעיה: כדי להטיס רחפן ולגרום לו לבצע פעולות מורכבות, נדרשת מיומנות גבוהה שלעיתים כרוכה באימונים של חודשים ושנים. התעשייה מנסה לפתור זאת באמצעות אוטונומיות, שתאפשר לרחפן לנוע ממקום למקום ולבצע פעולות שונות ללא עזרת מפעיל אנושי. ואולם, הטכנולוגיה הזו עדיין רחוקה מאוד מבשלות ורחפנים אוטונומיים עדיין מתקשים לבצע פעולות מורכבות ולהתמצא בסביבות לא מוכרות.

על הפער הזה, בין ההפעלה האנושית לאוטונומיות רובוטית, מגשרת חברת Xtend. טכנולוגיית הליבה שלה, והייחוד שלה בעולם הרחפנים, היא מערכת ההפעלה שפיתחה, שלמעשה מאפשרת לכל אדם לפקד על רחפן באמצעות מחוות גוף פשוטות, כמו למשל להצביע על חלון כדי להורות לרחפן להיכנס לבית דרך החלון, ממש כפי שבעליו של כלב מאולף יכול לומר לו מילה אחת קצרה, fetch, והכלב יעוט להביא את הכדור.

בשיחה מספר רובי על הדרך שהובילה אותו ואת שותפיו להקים את Xtend, על שיתוף הפעולה של החברה עם צבא ארצות הברית וגם, למה לדעתו אוטונומיות היא לא הפיתרון, כרגע.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify וגם ב-Apple Podcasts

2012: השנה שבה הבינה המלאכותית הוכיחה את עוצמתה [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא תומר גל, מייסד ומנכ"ל חברת אופטימייזר (OpTeamizer), המספקת שירותי פיתוח וייעוץ בתחום ה-AI והוסמכה כשותפה רשמית של יצרנית המעבדים הגרפיים אנבידיה בישראל.

שנת 2012 נחשבת לשנת מפתח בהתפתחות טכנולוגיות הבינה המלאכותית, עם זכייתו הניצחת של האלגוריתם AlexNet באתגר זיהוי התמונות של ImageNet של אוניברסיטת סטנפורד. AlexNet, שפותח על ידי אלכס קריזבסקי, הינו רשת נוירונים מפותלת (CNN), המושתתת על מספר מעבדי GPU לטיפול מקבילי בנתונים. היעילות והדיוק שהציגה הארכיטקטורה של AlexNet בכל הנוגע לסיווג וזיהוי תמונות, נתנו דחיפה עצומה לכל התחום. מאז נהפכו רשתות הנוירונים מתיאוריה לאחד היישומים האפקטיביים ביותר, המניעים מערכות בעולמות הרכב, מדיקל, אבטחה ותעשייה.

בשיחה מסביר תומר על ההתפתחויות בתחום רשתות הנוירונים, מדוע המעבדים הגרפיים של אנבידיה אידיאליים ליישומים מעין אלה, ולמה הוא כל הזמן מופתע מחדש ממה שהבינה המלאכותית מסוגלת לעשות.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify וגם ב-Apple Podcasts

האם בינה מלאכותית יכולה להוזיל את המחיר של טסלה? [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא מיכאל זולוטוב, סמנכ"ל הטכנולוגיות של חברת רייזור לאבס (Razor Labs), המפתחת פתרונות בינה מלאכותית לשיפור תהליכים תעשייתיים.

לפי מחקר של חברת Senseye, אשר נערך בקרב 72 תאגידים תעשייתיים בינלאומיים, כל מפעל מאבד בממוצע 323 שעות של ייצור בשל השבתה של מכונות, מה שקרוי downtime. הנזק הכספי המצטבר של השעות הרבות שבהן המכונה אינה פעילה מגיע בבמוצע ל-172 מיליון דולר בשנה.

רייזור לאבס פיתחה פלטפורמת AI ייעודית לתעשיית הייצור, בדגש על ענף המחצבים, שמטרתה לחזות מבעוד מועד תקלות, חוסרים ובעיות תחזוקה, ובכך להפחית את זמני ההשבתה ולהגביר את התפוקה. הפלטפורמה שואבת את הנתונים שמפיקים החיישנים השונים שנמצאים במכונה, ובאמצעות מודלים של רשתות נוירונים מזהה דפוסים שמתריעים מבעוד מועד על תקלות שעשויות להתפתח, ממש כמו שרופא יכול להתריע על בעיה רפואית שמתפתחת על סמך בדיקת דם או פרמטר אחר.

בשיחה מספר מיכאל מדוע בחרה החברה להתמקד דווקא בעולם התעשייתי, איך מנטרים מכונה עצומת מימדים שיכולה להתנשא לגובה של עשרות מטרים, ותוך כמה זמן מחזיר המפעל את ההשקעה על שימוש בבינה מלאכותית.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify וגם ב-Apple Podcasts

 

 

המרכב הישראלי השטוח, שאיפשר להמציא מחדש את הרכב [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא אוהד שטאובר, מנהל המו"פ של חברת REE Automotive, המפתחת פלטפורמות מרכב שטוחות לכלי-רכב חשמליים ואוטונומיים. עולם הרכב עובר כעת שתי מהפיכות המשנות מהיסוד את המכונית המוכרת: המנוע החשמלי מחליף בהדרגה את מנוע הבעירה הפנימית, והמחשב משתלט בהדרגה על רבים מתפקידי הנהג – וייתכן שבקרוב מאוד נראה מכוניות שהן אוטונומיות לחלוטין.

אולם כדי להמציא את הרכב מחדש צריך ארכיטקטורה חדשה ונקייה שתעניק אפשרויות עיצוב חדשות. זו בדיוק מהות הגישה של REE, אשר פיתחה קונספט של רכב חשמלי שבו המנועים, מערכות ההיגוי, הבלמים וכל המערכות האלקטרוניות משולבות בארבע “פינות” הרכב, בין המרכב לגלגל ובתוך הגלגל (ראו תמונה למטה). הארכיטקטורה הזו יוצרת מרכב שטוח לגמרי, אשר פנוי לאינספור עיצובים בהתאם לדרישות של כל יצרן, כמו בד ציור חלק.

החברה מכנה את הארכיטקטורה הזו בשם x by wire, מכיוון שכל מערכות הרכב בארבע הפינות, נשלטות על-ידי הנהג באופן אלקטרוני לחלוטין ולא מכני, ומותאם ליישומי רכב אוטונומי עתידי. בשיחה, מספר אוהד על היתרונות של הקונספט הייחודי, על הדגמים הראשונים שהשיקה החברה, וגם, איך מגייסים בישראל – שאינה ידועה בתעשיית הרכב שלה – אנשים בעלי הבנה במכניקה ובדינמיקה של רכב.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify וגם ב-Apple Podcasts

המעצבת התעשייתית שעוזרת למנתחים להתכונן טוב יותר לניתוח [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורחת בתוכנית היום היא לימור חביב, מייסדת חברת 3D4OP המתמחה בתכנון קדם-ניתוחי באמצעות טכנולוגיות של הדפסה בתלת-מימד.

מה יודע המנתח, לפני הניתוח, על מה שצפוי לו בתוך גופו של המנותח. המידע המודיעיני של המנתח מתבסס בעיקר על סריקות הדמאה כמו CT ו-MRI. ואולם, אף שסריקות אלה מספקות מבט מזוויות רבות, אחת הבעיות היא שההסתכלות בהן היא דו-מימדית, מה שלעיתים מותיר לא מעט נעלמים לפני תחילת הניתוח, בעיקר כאשר מדובר בניתוחים מורכבים, כמו ניתוחים להסרת גידולים או לתיקון מומים, שבהם תהליך ההכנה לניתוח ודיוק הביצוע הם קריטיים.

על הפער הזה שבין הדו-מימד לתלת-מימד מסייעת לימור לגשר. בעבודתה מול המנתח בהכנה לניתוח, לוקחת לימור את סריקות ההדמאה וממירה אותם למודלים ממוחשבים תלת-מימדיים, שניתן להדפיסם במדפסות תלת-מימד. המודלים הפיזיים הריאליסטיים הללו מספקים למנתח פרספקטיבה שלמה יותר על אזור הניתוח, שמסייעת לו לתכנן טוב יותר את מהלך הניתוח. תוצר נוסף שמפיקה לימור באמצעות המדפסות הוא כלי-עזר כירורגיים, שנקראים ג'יגים, שמותאמים אישית למנותח ומאפשרים למנתח לבצע פעולות כמו קידוח או כריתה בצורה מדויקת יותר.

בשיחה, מספרת לימור כיצד התגלגלה מסיום לימודיה בעיצוב תעשייתי לעולם הרפואי, על תפקידה בניתוח הפרדת התאומות שנערך בסורוקה לפני מספר חודשים, ועל השימוש במדפסות הייעודיות של סטרטסיס (Stratasys) הישראלית, שמאפשרות להדפיס מודלים ריאליסטיים של איברי גוף שונים.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify וגם ב-Apple Podcasts

הפלטפורמה שבה עובדי הייטק יכולים למכור מניות לפני ההנפקה [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית היום הוא חיים שיף, מייסד-שותף ומנכ"ל של פלטפורמת Elephant, המאפשרת לעובדי הייטק ולמשקיעים למכור ולקנות מניות של חברות פרטיות לפני הנפקה.

אופציות ומניות הפכו להיות חלק משמעותי מאוד בתגמול שמקבלים עובדים מבוקשים בהייטק. עבור עובד ההייטק המחזיק בנתח משמעותי של אופציות, האקזיט האולטימטיבי הינו הנפקה בבורסה, מאחר שההנפקה מאפשרת לו למכור את מניותיו בקלות בשוק החופשי. ואולם, מה יכול לעשות עובד בחברה פרטית, שאופק ההנפקה עדיין אינו ברור ומעוניין לממש את מניותיו?

פלטפורמת אלפנט היא מעין שוק שמאפשר לעובדי הייטק להציע למכירה את המניות שברשותם, גם אם מדובר בחברות פרטיות. הפלטפורמה מתווכת בין אותם עובדי הייטק לבין משקיעים פוטנציאליים שמעוניינים להשקיע בחברה כזו או אחרת גם מחוץ לסבבי גיוס ההון המוסדרים שמבצעות החברות. בדרך זו עובד ההייטק יכול להנזיל את הון המניות שברשותו עוד לפני ההנפקה.

בשיחה, מסביר חיים איך מתבצעות העסקאות בפלטפורמה, מי הם המוכרים והקונים, ומה הם הסימנים המקדימים שמרמזים שחברה בדרך להנפקה.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify וגם ב-Apple Podcasts

איך ישנו השידורים דרך האינטרנט את תעשיית הטלוויזיה והפרסום [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא צבי גרסטל, סמנכ"ל הנדסה בחברת סינמדיה (Synamedia), המפתחת תשתית לשידורי טלוויזיה דרך האינטרנט. מאחורי מסך הטלוויזיה שלנו מתחללת מהפכה שקטה, שנובעת משינוי בתשתית שעל גביה מגיעים השידורים מהגוף המשדר אל מסך הטלוויזיה. בשנים האחרונות התחילו לצבור תאוצה, גם בארץ, שירותי טלוויזיה שבהם השידורים מגיעים אלינו לא דרך לוויין או על גבי כבלים, אלא דרך האינטרנט.

בכך הופכת הטלוויזיה לאט לאט לדומה יותר למה שקורה באינטרנט. כאשר הטלוויזיה מחוברת לאינטרנט נפתחת לנו גישה לשירותי סטרימינג מבוססי ענן, כמו למשל נטפליקס או אפל טי-וי. כמו כן, מאחר שחיבור אינטרנט, בניגוד ללוויין או כבלים, הוא דו-כיווני אנחנו יכולים לבצע פעולות דרך הטלוויזיה, כמו למשל להזמין פיצה או לרכוש מוצר. ושלישית, כמו באינטרנט, לספק הטלוויזיה יש הרבה יותר מידע עלינו ועל דפוסי הצפייה שלנו.

המידע הזה עשוי לשנות את כל עולם הפרסום בטלוויזיה ולפתוח פתח לפרסומות מותאמות אישית. בשיחה, מסביר צבי כיצד אפשר לפתור את בעיית השיהוי של טלוויזיה דרך האינטרנט, כיצד ישנו שידורי האינטרנט את המודל העסקי של התעשייה כולה, ועל תופעת השידורים הפיראטיים.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify וגם ב-Apple Podcasts

תפקיד ה-CFO בחברות טכנולוגיה ציבוריות [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא רונן פייר, סמנכ"ל הכספים של חברת סולאר-אדג' (SolarEdge).

סמנכ"ל הכספים הוא (או היא) הוא אחד מאנשי המפתח בכוורת הניהולית של חברה ציבורית, ותחומי אחריותו נוגעים כמעט בכל היבט והיבט בפעילותה של החברה, מקביעת התקציב, ניהול משאים ומתנים, הכנת דו"חות תקופתיים וניהול היחסים עם קהילת המשקיעים.

בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז פרוץ משבר הקורונה, אנחנו עדים למבול של הנפקות של חברות טכנולוגיה, בין אם דרך הנפקות ראשוניות לציבור (IPO) או דרך מיזוג עם חברות SOAC.

הפיכה של חברה מפרטית לציבורית משנה באופן מהותי את אופן ההתנהלות שלה, בעיקר בכל הנוגע לאספקטים של ניהול כספים ושקיפות.

רונן פייר הצטרף לסולאר-אדג' בסוף 2010, ואחת ממשימותיו הראשונות היתה להכין את החברה להנפקה בנסד"ק. כיום סולאר-אדג' פעילה בעשרות מדינות ונחשבת לאחת החברות המובילות בעולם בתחום פתרונות ההספק לפאנלים סולאריים. הכנסותיה ברבעון האחרון היו יותר מחצי מיליארד דולר ושווי השוק שלה נושק ל-15 מיליארד דולר. לא מכבר נכנסה סולאר-אדג' ל-S&P500, הכולל את 500 המניות המובילות בשוקי ההון בארצות הברית.

בשיחה, מספר פייר על המסלול המקצועי שהוביל אותו לעמדה הבכירה בסולאר-אדג', על מערכת היחסים העדינה עם המשקיעים, וגם על האומץ לקבל החלטות שלעיתים אינן לרוחו קצרת הטווח של שוק ההון.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

ראיית מכונה בקווי ייצור תעשייתיים [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

 

האורח בתוכנית היום הוא ג'קי קובו, סמנכ"ל השיווק והמכירות של חברת ASIO VISION, שמתמחה בפתרונות מבוססי ראיית מכונה לשיפור תהליכים בעולם התעשייתי.

אנחנו עדים בשנים האחרונות לאימוץ הולך וגובר של מערכות ראיית מכונה, Machine Vision, בתוך קווי ייצור תעשייתיים, לצורך שיפור תהליכים של בקרת איכות, אוטומציה, מיון וסיווג ובקרת תהליכים.

ASIO VISION החלה את דרכה כספקית של רכיבים עבור מערכות ראיית מכונה, כדוגמת עדשות, מצלמות, גופי תאורה, אלגוריתמים וכדומה. בשנים האחרונות, החליטה החברה לנצל את הידע והניסיון שצברה בתחום כדי להציע פתרונות שלמים המתבססים על ראיית מכונה עבור מגזרים שונים בתעשייה, מפלסטיקה, מזון וחקלאות ועד עיבוד שבבי.

בשיחה מספר ג'קי על התפתחות החברה בשנים האחרונות, על היכולות המגוונות של טכנולוגיות ראיית מכונה, וגם איך סייעה מערכת שהטמיעה בחברת מזון למנוע השלכה מיותרת של גביעי מעדן לפח.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

קובוט, העובד המצטיין החדש במשרד [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא אמיר מיטווך, מנהל הפיתוח העסקי של חברת מיטווך ובניו ומי שעומד בראש פעילות הרובוטים החדשה של החברה, רובוטייז (Robotize).

הסוג החדש של רובוטים שמתחילים להופיע יותר ויותר בסביבתנו הם הקובוטים (Cobots), הרובוטים השיתופיים. מה שמאפיין את הקובוטים היא יכולתם לעבוד בהרמוניה ובבטחה בסביבה משותפת עם בני אדם, כמו למשל קובוט המשנע סחורות מנקודה א' ל-ב' במחסן לוגיסטי, לצד יתר העובדים, או קובוט ניקיון שמבריק את רצפת הלובי של בניין משרדים בזמן שאנשים חולפים על פניו.

חברת מיטווך ובניו, שקמה בארץ ישראל בשנת 1933 ונחשבת לחברת טכנולוגיות המידע הוותיקה בישראל, השיקה בשנה שעברה קו פעילות חדש, לשיווק פתרונות אוטומציה וקובוטים למגזר הארגוני והמשרדי בישראל,  ובכלל זה קובוטים לניקוי וחיטוי, קובוטים לשינוע בתוך מתחמים מוגדרים כמו בית חולים או סופרמרקט, וקובוטים של נוכחות-מרחוק (Tele-presence).

בשיחה מספר אמיר, דור רביעי למשפחת מיטווך, כיצד עלה הרעיון להקמת פעילות הרובוטיקה באחד מערבי הקורונה הראשונים, על התועלת הגדולה שבשימוש בקובוטים, ועל התורם מחו"ל, שעלה לבמה בטקס באוניברסיטת תל אביב וחילק פרס מבלי שגופו בשר ודם נכח במקום.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

 

וגם ב-Apple Podcasts

הסוללה הישראלית שתניע את מהפכת הרכב החשמלי [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח שלי היום הוא דן קורפס, מנהל המוצר והנדסת מערכת בחברת סטורדוט (Stordot), שפיתחה סוללת רכב שנטענת במלואה תוך 5 דקות בלבד.

בשנים האחרונות תחום הטעינה המהירה של סוללות רכב התקדם משמעותית. ואולם, זמני הטעינה הממושכים של סוללות רכב הם עדיין מעצור שמעכב את האימוץ המסיבי של מכוניות חשמליות.

המפתח להאצת תהליך הטעינה הוא בכימיה הפנימית של הסוללה. באמצעות שינויים בתמהיל הכימי שמרכיב את הסוללה ומכתיב את תהליך הטעינה והפריקה, הצליחה חברת סטורדוט לייצר סוללה שנטענת תוך חמש דקות בלבד. טעינה אולטרה-מהירה תהפוך את המכוניות החשמליות לנגישות יותר, תפחית את הצורך בטעינה ממושכת לאורך הלילה, ותאפשר לנו להטעין את הרכב באותה קלות שבה אנחנו ממלאים דלק כיום.

דן קורפס, סטורדוט

בשיחה, מספר דן על החרדות הפסיכולוגיות שמונעות כיום מנהגים לרכוש מכוניות חשמליות, על פריצת הדרך הכימית שעומדת מאחורי האצת הטעינה, ועל החברה המיוחדת שמחלקת המחקר והפיתוח שלה נראית כמו הפקולטה לכימיה באוניברסיטה.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

הקסדה הישראלית שמטפלת בדיכאון [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא הדר לוי, מנהל הפעילות בארצות הברית של חברת בריינסוויי (Brainsway), שפיתחה מכשיר חשמלי לטיפול בלתי פולשני בהפרעות מוחיות כמו דיכאון, OCD, התמכרויות ועוד.

בארצות הברית בלבד יותר מ-17 מיליון איש סובלים מדיכאון חמור, רבים מהם לא מגיבים לתרופות. אחת החלופות לטיפול בדיכאון חמור היא באמצעות גרייה חשמלית של האזור הפגוע במוח המוביל למצב הרוח הירוד.

בריינסוויי פיתחה קסדה שבתוכה מותקנים סלילים בעלי צורה מיוחדת. הסלילים הללו מקרינים דרך הגולגולת של המטופל, אל האזורים העמוקים במוח, פולסים אלקטרומגנטיים שמעוררים מחדש את הנוירונים באזור הפגוע. מדובר בהליך מאוד ידידותי, ללא כאבים וללא הרדמה. למעשה המטופל יכול, תוך כדי טיפול, לצפות בטלוויזיה, לשחק בסמרטפון או "להתלוצץ עם רופאיו". עד היום בוצעו כבר כ-100 אלף טיפולים באמצעות הקסדה של בריינסוויי, ובהצלחה מרובה. כעת החברה קיבלה אישור מה-FDA להשתמש במכשיר גם לטיפול ב-OCD והתמכרויות לניקוטין ואופיאטים.

בשיחה, מספר הדר על אופן פעולתו של המכשיר, על התסמונות הבאות שאליהן מכוונת החברה בתחומי הנוירולוגיה והפסיכיאטריה, וגם על מגפת תחלואת הנפש שהגיעה בעקבות מגפת הקורונה.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

על תשוקת המתכנת ואמנות התכנות [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא עמית כינור, ארכיטקט תוכנה בחברת קוד-ואליו (CodeValue), המספקת שירותי תכנות וארכיטקטורה לחברות מובילות במשק.

לפודקאסט שלנו קוראים "האנשים שמאחורי הטכנולוגיה", והפעם באמת מי שעומד במוקד התוכנית הוא עמית, האיש שמאחורי הטכנולוגיה.

עמית עבר מסלול מעט יוצא דופן בהייטק הישראלי. הוא היה שותף בתחילת הדרך להקמת שתי חברות סטארט-אפ, אך בשלב מסוים החליט לעזוב את החברות שהיה שותף בהקמתן וחישב מסלול מחדש. לבסוף הצטרף לקוד-ואליו, שוב כהייטקיסט שכיר. אבל נראה שבקוד-ואליו הוא מצא את הבית שאותו חיפש, מקום שבו הוא שוב יכול לחיות ביומיום את עולם התכנות

בשיחה מספר עמית על הסיפור מאחורי החברות שהקים, על הפרויקטים שבהם הוא מעורב בקוד-ואליו וגם על התשוקה שבלעדיה אי אפשר להיות מתכנת טוב.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

הסימולטור הישראלי שמאמן את הרובו-טקסי בעולם וירטואלי [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא סרג'יו נאכט, סמנכ"ל המו"פ של חברת קוגנטה (Cognata) מרחובות, המפתחת סימולטורים לאימון ובדיקה של מערכות בטיחות לרכב ונהיגה אוטונומית.

בתעשיית הרכב הבינו כי האפקטיביות של נסיעות מבחן על הכביש הינה מוגבלת, וזאת מאחר שכדי להיתקל בנסיעות אמת בכל התרחישים שהיינו רוצים לבדוק, יהיה עלינו לגמוע מספר אסטרונומי של קילומטרים. על כן, בתעשיית הרכב, המשקל בתהליך הפיתוח והבדיקה עובר כיום מנסיעות מבחן לשימוש בסימולטורים.

הסימולטור של קוגנטה מייצר סביבה וירטואלית המדמה לפרטי פרטים את המציאות על הכביש, ממפת הרחובות המדויקת והתנהגות כלי הרכב והנהגים, ועד לפרטים קטנים ובלתי צפויים כמו פגמים בכביש, פחי זבל, שלטים, עצים וכן – גם חתול מסכן שנבהל מהצל של עצמו ומתפרץ אל הכביש שלא בטובתו. הסימולטור של קוגנטה מאפשר לייצר באופן שיטתי מקבצים של תרחישי נהיגה שיבדקו כיצד מתפקדים חיישני הרכב ויחידות המחשוב בכל הסיטואציות שהם עשויים לפגוש בג'ונגל שנקרא "הכביש".

בשיחה, מסביר סרג'יו על השכבות השונות שמהן מורכב הסימולטור של קוגנטה, על תפקידם של אלגוריתמאים ואנימטורים בבריאת המציאות הווירטואלית, וגם – אילו ערים בעולם הכי מאתגר לדמות.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

איך הפכה ישראל למעצמת מטרולוגיה עולמית [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא אורי תדמור, נשיא KLA ישראל. KLA היא אחת החברות הגדולות והמובילות בעולם בתחום ציוד מדידה ובדיקה לייצור שבבים.

תהליך ייצור שבבים הוא תהליך מורכב שכולל מאות ואלפי שלבים. בתהליך ייצור של רכיבים כה מורכבים וכה קטנים, כל פגם קטן עשוי לפגוע בתפקוד של המוצר הסופי. על כן, כדי לייצר שבבים חייבים לכל אורך תהליך הייצור לבדוק שהכול בסדר, וזאת עושים באמצעות סוגים שונים של ציודי בדיקה ובקרה. ככל שהטרנזיסטורים והרכיבים נהיים זעירים יותר ויותר, כך גם הציוד הזה צריך להיות מדויק, מהיר וחכם יותר.

בשיחה, מדבר אורי על המורכבות העצומה של מערכות המטרולוגיה שצריכות למדוד מימדים כה קטנים, על הרכישה האסטרטגית של חברת אורבוטק הישראלית, וגם כיצד הפכה ישראל הקטנה למעצמת מטרולוגיה עולמית.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

לימודים מרחוק – כך עושים זאת נכון [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא יריב בן נון, מיסד-שותף ומנכ"ל חברת eTeacher המפעילה בתי ספר מקוונים ברחבי העולם.

משבר הקורונה המחיש את הקשיים והאתגרים העצומים שבקיום לימודים-מרחוק ואת הצורך בבניית תשתית מתאימה שתאפשר לשלב לימודים-מרחוק עם לימודים רגילים בכיתות.

חברת eTeacher, שהקימה פלטפורמה בינלאומית מצליחה ללימודים מקוונים, עושה זאת כבר שנים. החברה קמה בשנת 2000, כשאינטרנט עוד קצת קרטע והרבה לפני שזום הפך להיות חלק בלתי נפרד מחיינו. עם השנים התרחבה פעילות החברה בהתמדה וכיום היא מפעילה חמישה בתי ספר וירטואליים ברחבי העולם שמציעים לילדים, בני נוער ומבוגרים קורסים במגוון נושאים, מלימודי עברית, עיצוב, תכנות ומדע.
.
בשיחה, מספר יריב כיצד מיזם הלימודים המקוון של eTeacher החל במכרז של משרד החוץ ללימוד ילדי משפחות עובדי משרד החוץ בעולם, מהם היתרונות והאתגרים של לימודים מקוונים,ואיך דווקא לימוד שפות מקראיות הפך לשלאגר בינלאומי.

לזהות את היוניקורן כשהוא עדיין "גור" [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

 

האורח בתוכנית הוא ערן וגנר, מנהל שותף ואחד ממייסדי קרן ההון-סיכון i3 Ventures.

מאחורי כל טכנולוגיה עומדים לא רק יזמים, מנהלים ומפתחים, אלא גם משקיעים. תפקידה של קרן הון-סיכון הוא לנסות ולזהות מתוך שלל הרעיונות, היזמים והמצגות את חברת הסטארט-אפ המנצחת שתהפוך בעתיד לחברה מסחרית גדולה. קרן ההון-סיכון מספקת לחברת הסטארט-אפ לא רק כסף, אלא גם אמון, ובמקרים רבים קרן ההון-סיכון הופכת לשותף אסטרטגי, ומלוות את הסטארט-אפ בתהליך הגדילה.

קרן ההון סיכון i3 הוקמה על ידי ערן וגנר ונגה קאפ, והיא מתמקדת בנישה מאוד הרפתקנית בעולם הסטארט-אפים: חברות בשלבים מאוד מוקדמים, ultra early stage. עבור i3 הבחירה הזו היא גם תפיסת עולם וגם מודל עסקי.

בשיחה, מספר ערן איך עומדים על טיבה של חברה בשלב כה מוקדם, על פורטפוליו החברות שהקרן כבר השקיעה בהן, וגם על המהפכות הטכנולוגיות שמעניינות אותו במיוחד.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

איך עושים "טסט" לנהג אוטונומי [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית היום הוא גיל אמיד, סמנכ"ל התפעול והרגולציה בחברת פורטליקס (Fortellix).

עם התפתחות תחום הנהיגה האוטונומית, נשאלת השאלה איך אנחנו יכולים לבדוק ולוודא כי המחשב שנוהג אכן כשיר לנהיגה בטוחה. זו שאלה שהמהנדסים והרגולטורים מנסים לתת לה מענה.

חברת פורטליקס פיתחה שפה פורמלית לאימות התכנון של מערכות עזר מתקדמות לנהג (ADAS) ומערכות נהיגה אוטונומית. השפה של פורטליקס מאפשרת לייצר תרחישי נסיעה באופן שיטתי ולקבוע אמות מידה אובייקטיביות שיעזרו ליצרניות ולרגולציה לקבוע האם המערכת בטוחה מספיק לעלות על הכביש. 

בשיחה מסביר גיל על המגבלות של נסיעות מבחן באריזונה, על הרעיון לקחת מתודה מעולם השבבים לעולם הרכב, וגם על המקום החשוב של הרגולציה באבולוציה לקראת התחבורה אוטונומית.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

הנמר האסיאתי שמחזר אחר הסטארט-אפים הישראליים [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא רני שיפרון, מנהל תוכנית החדשנות IP² LaunchPad, המעודדת שיתופי פעולה בין חברות סטארט-אפ וטכנולוגיה ישראליות לבין האקוסיסטם הטייוואני.

טייוואן הקימה לאורך העשורים האחרונים ענקיות גלובליות כמו פוקסקון, TSMC, UMC, ASUS, ACER, Advantech ועוד. גם כיום, הודות ליכולות הייצור המתקדמות של חברות הטכנולוגיה שלה, בעיקר בתחום הסמיקונדקטור, טאיוואן היא אחת מעומדי התווך החשובים ביותר של המהפכות הטכנולוגיות של ימינו.

ואולם, לצד עוצמתה הטכנולוגית, טאיוואן מתמודדת בעשור האחרון עם לא מעט אתגרים שמאיימים לפגוע במעמדה, והיא מחפשת דרכים חדשות לאושש את תעשיית ההייטק שלה. אחת מהן היא עידוד יזמות טכנולוגית, בין השאר באמצעות פנייה אל קהילת הסטארט-אפים הישראלית, שיש לה מוניטין כאחת מהקהילות הטכנולוגיות הדינמיות בעולם.

אחת היוזמות המעניינות בתחום זה היא תוכנית IP² LaunchPad, שנועדה לעודד שיתופי פעולה בין חברות סטארט-אפ ישראליות לבין חברות מובילות מתעשיית הייצור הטייוואנית, מערכת הבריאות המקומית, ארגוני מחקר ופיתוח וכן עם משקיעים.

בשיחה מספר רני על סוד קסמה של טייוואן, על יכולתה להפוך לקרש קפיצה לחברות ישראליות לשוק האסייאתי כולו, וגם על ההצלחות  של המחזור הראשון של התוכנית.

[בתמונה: מתוך אירוע גאלה של התכנית שהתקיים בחודש נובמבר בטייוואן]

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

החברה הישראלית שרוצה להיות האנדרואיד של עולם הטלקום [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח שלי בתוכנית הוא אילן טבת, סמנכ"ל השיווק והמוצר של חברת ראד תקשורת (RAD Comunications), המפתחת פתרונות תוכנה וחומרה לעולם הטלקום.

עולם הטלקום חווה בשנים האחרונות טרנספורמציה מואצת הן ברמה הטכנולוגית והן ברמה העסקית, תחת המעבר מדור רביעי לדור חמישי שמשנה את הארכיטקטורה של הרשת כולה.

בסביבה כה דינמית ותחרותית כמו שוק הטלקום, זהו אתגר אמיתי להישאר בחזית. ראד תחגוג ב-2021 ארבעים שנה לקיומה, והיא הצליחה להישאר מובילה עולמית כל השנים הללו. במהפכה הטכנולוגית הנוכחית, ראד רוצה להיות "האנדרואיד" של רשתות התקשורת. החברה פיתחה מערכת הפעלה שמאפשרת למפעילות תקשורת לנהל את הרשתות שלהן באופן וירטואלי, ללא קשר לחומרות השונות שמרכיבות את הרשת ולספקים השונים שעימם הן עובדות.

בשיחה, מסביר אילן על ההיבטים הטכנולוגיים והעסקיים של פעילותה של ראד, על שני המייסדים של החברה, האחים זיסאפל, וגם איך משיגים לקוחות עסקיים בעולם שבו הקורונה הפכה את הכנסים והירידים לזיכרון רחוק.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts