בבית התוכנה קוד-ואליו (CodeValue) מעריכים כי בשנים הקרובות נהיה עדים בישראל לגל מאסיבי של נדידה לענן מצד גופים ממשלתיים וצבאיים וחברות גדולות מהמגזר הפרטי מענפים כמו בנקאות, ביטוח, בריאות ועוד. הנדידה הזו תתאפשר בעקבות יישום פרויקט נימבוס להעברת משרדי הממשלה לתשתית ענן, וכן השלמת הקמת חוות השרתים בישראל של ענקיות הענן כמו אמזון וגוגל, שיאפשרו לספק את תשתית הענן הציבורי משרתים מקומיים בישראל.

בשיחה עם Techtime הסביר אלון פליס [בתמונה], אחד ממייסדי קוד-ואליו ומי שמשמש כארכיטקט הראשי של החברה, כי המחסום העיקרי שעיכב עד כה את הנדידה של ארגונים אלה לענן, קשור לרגולציה. פליס: "למרות שהעננים הציבוריים הגדולים, כמו אלה של מיקרוסופט ואמזון, מותאמים לרגולציות הנוקשות ביותר בכל הנוגע לפרטיות ואחסון מידע, הרגולציה אוסרת על גופים מסוימים לאחסן מידע רגיש מחוץ לישראל. כל זה ישתנה על רקע פרויקט נימבוס וההחלטה האסטרטגית של ענקיות הענן להקים כאן חוות מקומיות. זה יעניק דחיפה עצומה לכל תחום הענן בישראל. ברגע שגופי ממשלה וצבא, שהם מטבע הדברים יותר רגישים מבחינת הדאטה שהם מחזיקים, ינדדו לענן, חברות אחרות מענפים כמו ביטוח, אשראי, בריאות וכדומה, יראו בכך אישור סופי לכך שזה בסדר. התהליך הזה יצבור תאוצה משמעותית בשנתיים הקרובות"

שירותי פיתוח "כמו אקורדיון"

בקוד-ואליו, המתמחה בין היתר במתן שירותי נדידה לענן ופיתוח יישומי ענן עבור חברות וארגונים, נערכים למגמה זו בהכשרה וגיוס של עובדים. "אנחנו מגדילים את הקיבולת של החברה, כדי לעמוד בביקוש, וגם בוחנים שיתופי פעולה ורכישות של חברות מתחום הענן." באחרונה חתמה קוד-ואליו על מזכר הבנות לרכישת בית תוכנה קטן ברומניה, כחלק מהרחבת זרוע ה-off-shore שלה במדינה.

בסך הכול, מעסיקה כיום קוד-ואליו, שהוקמה ב-2010, כ-180 אנשי פיתוח תכנה וארכיטקטורה, UX/UI ומפתחי DEVOPS. לחברה לקוחות ממגזרי הבנקאות והפיננסיים, ביטחון והייטק. בין לקוחות החברה, גם חברות טכנולוגיה בינלאומיות הפועלות בישראל כמו מיקרוסופט ואינטל. קוד-ואליו משתייכת לקבוצת ספיד-ואליו, שהונפקה בשנה שעברה בבורסה בתל-אביב.

פליס: "העבודה שלנו מול הלקוח מתבססת על אנליזה מאוד מדוקדקת של הצרכים והדרישות, ובהתאם לכך אנחנו בונים את צוות הפיתוח. הדגש אצלנו הוא על גמישות. שירותי הפיתוח שלנו הם מעין 'שירות מנוהל', שמאפשר ללקוח להשתמש ביכולות שלנו לפי צרכים משתנים, כמו אקורדיון. אנחנו גם יכולים לספק שירותי פיתוח לחברת סטארט-אפ שסיימה גיוס ורוצה להאיץ את הפיתוח וגם לחברות גדולות ומבוססות שזקוקות לצוות עבור פרויקט ספציפי".

מהבנת שפה טבעית ועד למידת-מכונה אוטומטית

לדברי פליס, עולם הענן מאוד שונה באופני פיתוח הקוד בהשוואה לעולמות הפיתוח המסורתיים (legacy). "הפיתוח בענן מורכב כיום ממיקרו-שירותים (micro-services) ושימוש בקונטיינרים. הענן מאוד שונה משרתים מקומיים בארגון. זה משנה את האופן שבו כותבים את הקוד. השפה דומה, אבל האריזה שונה. בניגוד לשימוש בשרתים מקומיים, הענן מאפשר להתאים את המשאבים באופן דינמי לפעילות. ברמת הקוד, הענן הוא 'יצור נושם'. הרבה יותר קל לבצע עדכונים ושינויים, לא צריך לכתוב הכול מחדש. עם זאת, חברות שטרם התנסו בעולמות הללו עשויות להתקשות בתהליך המודרניזציה הזה והמעבר מהלגאסי לענן. בשביל זה צריך ארכיטקט טוב. לנו יש ניסיון, אנשים שעבדו בפרויקטים רבים."

המעבר לענן מהווה שינוי טכנולוגי וגם תפיסתי. החברה יכולה להתמקד בביזנס ובתחום ההתמחות שלה, בזמן שספק שירותי הענן, בין אם זה אמזון, גוגל, מיקרוסופט או עליבאבא, כל הזמן משפר את התשתית. זה המסר הכי חשוב לחברות: אל תבזבזו משאבים בבניית תשתית עצמאית, אלא תפיקו את המיטב מהיכולות של הענן. הענן מציע כיום המון שירותים כמו הבנת שפה טבעית, זיהוי אנומליות, בינה מלאכותית, למידת-מכונה אוטומטית ועוד."

האזינו לשיחה עם עמית כינור, ארכיטקט תוכנה בקוד-ואליו, מתוך תוכנית מס' 38 בפודקאסט שלנו, שעלתה במאי 2021: