CodeValue

אנבידיה היא עדיין "הגורילה הכי חזקה בשכונה"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה: אנבידיה משיקה מודל חשיבה לרובוטים דמויי-אדם. מקור: אנבידיה]

מאת חנן זכאי, קבוצת CodeValue 

אתמול בערב יצא לדרך GTC 2025, אירוע המפתחים השנתי של NVIDIA. את האירוע פתח מנכ"ל החברה הואנג ג'נסן במצגת סוחפת, שבה פירט על החידושים הקרובים יותר ופחות שיגיעו לשווקים בשנים הקרובות. לאלו מכם שאין זמן לקרוא נסכם את השורה התחתונה NVIDIA היא עדיין "הגורילה הגדולה בשכונה" שלקחה עסק "משעמם" של חומרה והפכה אותו לאימפריה של חדשנות, כשהיא רוכבת על מהפכת ה AI. המעבדים הכי חזקים בכמויות הכי גדולות במהירויות הכי גבוהות ועם שיתופי הפעולה הנוצצים ביותר. אבל בשורה התחתונה לא ראינו דבר שלא ניתן היה לקרוא עליו בתחזיות שנכתבו לפני הכנס ולראיה גם התגובה הפושרת של המניה, שנמצאת בעיצומו של תיקון קטן אבל עדין משקפת ירידה של מעל 13% משוויה בחודש האחרון.

ובכל זאת מה כן היה שם, מעבר לחשיפה של הפלטפורמות החדשות Blackwell Ultra ו Vera Rubin שכמובן ממשיכות להוביל בממדי כוח ויעילות חישוב. אולם מעבר לשיפור יכולות יצירת מודלי LLM וההרצה שלהם, NVIDIA משקיעה משאבים בפיתוח תוכנות שישפרו את היעילות והשימושיות . כשהפתרונות הבולטים מתוכם הם NVIDIA Dynamo, תוכנה בקוד פתוח, נועדה להאיץ ולהרחיב מודלי חשיבה של AI במפעלי AI, ומתפקדת כ"מערכת ההפעלה של מפעל AI". o משפחת מודלי החשיבה הפתוחה Llama Nemotron נועדה לספק למפתחים וארגונים בסיס מוכן לעסקים ליצירת סוכני AI מתקדמים ו NVIDIA Isaac GR00T N1, מודל בסיס פתוח לרובוטים דמויי אדם,.

מעניין גם היה לראות דרך שיתופי הפעולה שהוכרזו איך מסמנת NVIDIA לשווקים שונים את כיווני החדשנות. כשהמעניינים בשת"פים אלו הם עם ג'נרל מוטורס (GM): GM מאמצת את AI, סימולציה ומחשוב מואץ של NVIDIA כדי לפתח רכבים, מפעלים ורובוטים מהדור הבא . NVIDIA הכריזה גם על NVIDIA Halos, מערכת בטיחות מקיפה לכלי רכב אוטונומיים, כחלק משיתוף פעולה זה. האורות במשרדים של טסלה ומובילאיי, ועוד כמה ענקיות, נשארו אתמול דלוקים עד מאוחר.

חנו זכאי. יח"צ

שיתוף פעולה מענין נוסף הוא עם גוגל DeepMind ודיסני ריסרץ' (Disney Research): NVIDIA בפיתוח מנוע הפיזיקה בקוד פתוח Newton לסימולציית רובוטיקה. כנראה שלכל מי שיש מחשבות ורעיונות על רובוטים שפוגעים באנשים בפארק WESTWORLD, כנראה יחושו פחות מאויימים כשמיקי מאוס יפנה אליהם וישאל לשלומם בעברית.

ואי אפשר לסכם ארוע כזה בלי להתייחס ל"טראומת" DEEPSEEK R3    הסיני שזעזע את עולם ה AI  כמו כל איש מכירות טוב, ג'נסן הדגיש שיעילות אימון ויצירת מודלים טובות יותר יגדילו את כמות השימושים ובהתאם גם את הדרישה למוצרי החברה, שבבסיסה היא נכונה, אבל כמו איש מכירות טוב הוא גם יודע שהקרקע שהוא דורך עליה עדין די "בוצית" ורחוקה מלהיות בטוחה. 

2025 מסתמנת כשנת מפנה רב-מימדית בתחומי אבטחת המידע והסייבר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאת מגן מרגלית, סמנכ"ל דיגיטל בקבוצת CodeValue

שנת 2024 סימנה נקודת מפנה דרמטית בתעשיית הסייבר העולמית, עם סדרת אירועים מכוננים ששינו את פני התעשייה. גל הפריצות המיוחסות לסין לרשתות התקשורת האמריקאיות חשף את עומק הפגיעות של תשתיות קריטיות ואת הסיכונים הטמונים בתלות בשרשראות אספקה גלובליות. האירוע המתוקשר של העדכון התקול של CrowdStrike הדגיש באופן דרמטי את הסיכונים הטמונים במערכות העדכון האוטומטיות, והוביל לחשיבה מחודשת על תהליכי ניהול עדכונים בתעשייה כולה.

במקביל, השילוב ההולך וגובר של יכולות בינה מלאכותית מתקדמות במתקפות סייבר הוביל לעלייה משמעותית במורכבות ובדיוק התקיפות. תוקפים החלו לנצל מודלי AI מתוחכמים לניתוח מעמיק של מטרות ולפיתוח שיטות חדירה מותאמות אישית. התרחבות השימוש במודלים גנרטיביים בארגונים יצרה במקביל אתגרי אבטחת מידע חדשים, במיוחד בכל הנוגע לדליפת מידע ארגוני רגיש דרך שירותי AI ציבוריים.

לקראת שנת 2025, התעשייה ניצבת בפני מערך אתגרים מורכב ורב-ממדי. האתגר הטכנולוגי המרכזי נובע מהצורך להתמודד עם מתקפות AI מתוחכמות, תוך פיתוח מערכות הגנה אדפטיביות שיכולות להגיב בזמן אמת לאיומים מתפתחים. במישור התפעולי, ארגונים מתמודדים עם האתגר המורכב של ניהול סיכונים בשרשרת האספקה הגלובלית, תוך ניסיון למצוא את האיזון העדין בין אבטחה מקסימלית ליעילות תפעולית.

ההשפעות של מציאות חדשה זו ניכרות בכל רובדי התעשייה. בהיבט הטכנולוגי, אנו עדים להאצה משמעותית בפיתוח פתרונות AI להגנה פרואקטיבית ולהתפתחות טכנולוגיות חדשניות לאימות ובדיקת עדכונים. חברות אבטחה משנות את המודלים העסקיים שלהן, עם דגש גובר על שירותי אימות ובדיקה ועל פיתוח פתרונות כוללים המשלבים הגנה מפני איומים מתקדמים.

במישור השיווקי והתדמיתי, חברות שמות דגש מוגבר על שקיפות ואמינות, תוך הבנה שהמוניטין בתחום האבטחה הפך לנכס אסטרטגי קריטי. שרשרת האספקה עוברת טרנספורמציה משמעותית, עם תהליכי "דה-ריסקינג" מואצים ופיתוח מערכות ניהול עדכונים חכמות שמשלבות בקרת איכות מתקדמת.

הרגולציה מגיבה גם היא למציאות המשתנה, עם החמרה בדרישות האבטחה ופיתוח סטנדרטים חדשים לבדיקות AI ולפיקוח על ציוד תקשורת קריטי. הדרישות המחמירות מציבות אתגר בפני חברות, אך גם יוצרות הזדמנויות חדשות בשוק למי שישכיל להיערך אליהן מבעוד מועד.

למרות המורכבות והאתגרים, שנת 2025 מסמנת תקופה של הזדמנויות חסרות תקדים בתעשיית הסייבר. ההתפתחות המהירה של טכנולוגיות AI, לצד ההבנה המעמיקה של איומי הסייבר המתפתחים, פותחת אפשרויות חדשות לפתרונות אבטחה מתקדמים. חברות שישכילו להתאים את עצמן במהירות לשינויים בשוק ולפתח פתרונות חדשניים, יוכלו להוביל את הגל הבא של חדשנות בתחום האבטחה.

תעשיית הסייבר הישראלית, בזכות המובילות הטכנולוגית והניסיון העשיר שצברה, נמצאת בעמדה מצוינת להוביל חלק מהפיתוחים המשמעותיים בתחום. היכולת לשלב חדשנות טכנולוגית עם הבנה מעמיקה של איומי סייבר מתקדמים מציבה את החברות הישראליות בחזית ההתפתחות העולמית.

העתיד אמנם טומן בחובו אתגרים מורכבים, אך הפוטנציאל לחדשנות ושיפור הוא עצום. המפתח להצלחה בעידן החדש של אבטחת הסייבר יהיה שיתוף פעולה הדוק בין כל השחקנים בתעשייה – חברות טכנולוגיה, גופי ממשל, ארגוני אבטחה ומומחי תחום. יחד, תוך ניצול החדשנות הטכנולוגית והידע המצטבר, התעשייה תוכל להתמודד בהצלחה עם האתגרים העומדים בפתח ולהוביל את המהפכה הבאה בעולם אבטחת המידע.

מי צריך LLM? מודלי שפה קטנים סוגרים את הפער

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: צילום מסך מתוך סרטון הדרכה של Allen Institute For Artificial Intelligence

מאת: יוחאי שויגר

מכון מחקר אמריקאי מהעיר סיאטל, The Allen Institute For Artificial Intelligence, פיתח משפחה של "מודלי שפה קטנים" (SLM) המציגים, לטענת המכון, ביצועים המשתווים ברמתם למודלי השפה הגדולים (LLM) במשימות של פענוח תמונה והבנת שפה טבעית. מדובר במודלים בקוד פתוח, והמכון מעמיד לרשות חוקרים ומפתחים, בחינם, את קוד המקור, הדאטה ששימש לאימון ומשקלי המודל.

משפחת המודלים, הקרויה Molmo, כוללת מספר מודלים שגודלם נע בין מודל זעיר בן מיליארד פרמטרים, אשר יכול לרוץ על גבי כל סוגי המכשירים, ועד למודל בן 75 מיליארד פרמטרים. לשם השוואה,  המודלים הגדולים של OpenAI וגוגל, GPT-4V ו-Gemini 1.5, מתבססים על יותר מ-1.5 טריליון פרמטרים, וכאמור במכון המחקר טוענים שביצועי המודל הגדול במשפחה שלהם, שמתבסס על 75 מיליארד פרמטרים בלבד, משתווה אליהם במשימות של פענוח תמונה והבנת טקסט.

לדברי המכון, אימון המודל הצריך בסך הכול 600 אלף תמונות, בעוד ה-LLMים האחרים בתעשייה מתבססים על מאגרים של מיליארדי תמונות. במכון מסבירים כי ניתן דגש לאיכות ולא לכמות, וכי התמונות ששימשו לאימון תויגו לפרטי פרטים וברמת דיוק גבוהה על ידי בני אדם – ולא באופן אוטומטי ושטחי – דבר שאיפשר שימוש בפחות תמונות.

לדברי המכון, יכולותיו הוויזואליות הגבוהות מאפשרות למודל לפענח תמונות, תרשימים וממשקי-משתמש מורכבים, להצביע בתוכם על אלמנטים ספציפיים – ולקבל החלטות על סמך ניתוח ויזואלי. בכך הוא מתאים ליישומי רובוטיקה וסוכני AI מקוונים. המודל מסוגל למנות את מספר הפריטים מסוג מסוים המופיעים בתמונה (למשל כמה תפוחים יש בסלסלת הפירות) ולסמן בנקודה את האובייקט המבוקש.

אחד מצווארי הבקבוק המשמעותיים בתחום הבינה המלאכותית הוא צריכת האנרגיה. האימון וההרצה של ה-LLM שפותחו בשנים האחרונות על ידי חברות כמו OpenAI, מטא וגוגל, מצריכים משאבי אנרגיה עצומים, דבר שהופך את הטכנולוגיה הזו לבעלת חתימת פחמן מאוד גדולה. ככל שמודל השפה מתבסס על פחות פרמטרים, כך הוא גם צורך פחות אנרגיה והוא גם כלכלי יותר. יתרון נוסף של מודלים קטנים יותר הוא בכך שניתן להריצם על מכשירי-קצה כמו סמרטפונים, בניגוד למודלים הגדולים שהרצתם מתבצעת בעיקר בענן.

בסרטון: הדגמת מודל Molmo:

סגירת הפער בין ה-LLM ל-SLM

מודל שפה גדול הוא מודל חישובי שמסוגל לייצר תכנים טקסטואליים ולבצע משימות של הבנה ואינטראקציה בשפה טבעית (NLP). מדובר למעשה במודל סטטיסטי שמתבסס על ניתוח מאגרים עצומים של דאטה, בין אם תמונות, טקסטים או סרטונים. המושג "מודל שפה קטן" מתייחס למודלים שמגלמים רשת נוירונים קטנה יותר, אשר כוללת פחות פרמטרים ואומנה על דאטה מצומצם יותר. בשעה שאימון ואחסון LLMים מצריכים משאבי עתק ועל כן רק ענקיות טכנולוגיה יכולות לפתחם, התפתחות תחום המודלים הקטנים פותח פתח גם לחברות קטנות יותר וסטארט-אפים להותיר חותם בתחום ה-GenAI.

בשיחה עם Techtime הסביר אמיר צוקר, ה-CTO של חברת ה-IT קודווליו (CodeValue), כי חלה קפיצת מדרגה בתחום מודלי השפה הקטנים. "מודלי שפה קטנים זהו ורטיקל שמתפתח במהרה ונהייה יישומי יותר ויותר. ה-LLMים הם עצומים בגודלם, כוללים מיליארדי פרמטרים ומושתתים על דאטה עצום. הם מצריכים משאבים אדירים, גם בפיתוח וגם ביישום, וזה חסם שמחזק את הצורך במודלים קטנים וחסכוניים יותר. הם לא אמורים להוות חלופה מלאה למודלים הגדולים, אבל יכולים להחליפם ביישומים ומקרי בוחן רבים. נרשמה התקדמות מאוד גדולה בתחום, והמודלים הקטנים מגלים יכולת יותר ויותר גבוהה בהבנה והסקה. בתחילה היה פער מאוד גדול בין LLM ל-SLM, אבל הפער הזה הולך ומצטמצם בצורה מרשימה".

למודלים קטנים יש ארכיטקטורה פשוטה יותר, והם יכולים לרוץ באופן מקומי באביזרי-קצה, אך על פניו, מאחר שהם מושתתים על דאטה מצומצם יותר, הם אמורים להיות מוגבלים יותר בהבנת דקויות ונוטים יותר לטעויות, ומעניין יהיה לראות אם משפחת Molmo שוברת את האקסיומה הזו.

קודווליו רוכשת את ליאקום מערכות ב-21 מיליון שקל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: טלי שם טוב, מנכ"לית קודווליו]

חברת שירותי הדיגיטל והענן קודווליו (CodeValue) הודיעה היום (ג') כי התקשרה בהסכם לרכישת מלוא הונה המונפק הנפרע של חברת ליאקום תמורת 21 מיליון שקל. לצד זאת, ההסכם כולל מנגנון תמורה מותנית עבור המוכרים בהתאם ליעדים כספיים בשנים 2024-2025. קודווליו משתייכת לחברת ספידווליו, הנסחרת בבורסת תל-אביב לפי שווי שוק של 56.7 מיליון שקל ועולה הבוקר במסחר ביותר מ-8%.

ליאקום (Liacom Systems) הינה חברה פרטית ישראלית, העוסקת בייעוץ, מתן שירותים, פיתוח וניהול פרויקטי מחשוב בישראל. ליאקום מספקת מעטפת מלאה ומתקדמת של פתרונות הגנת סייבר ושירותי ICT המותאמים אישית לצורכי לקוחותיה. בין לקוחות החברה נמנים חברת החשמל, משרד הבריאות, משרד ראש הממשלה, משרד הבטחון וצה"ל, המוסד לביטוח לאומי, רכבת ישראל, מוטורולה, ועוד ארגונים מובילים במשק. ב-2023 הכנסותיה הסתכמו ב-90.6 מיליון שקל ורווח נקי של 1.3 מיליון שקל.

זוהי רכישה שלישית של חברה ישראלית שמבצעת ספידווליו בשנת 2024. בחודש ינואר רכשה את השליטה (54% מכלל המניות) בחברת קלאוד-אקס, העוסקת בתחום הענן, תמורת 4.05 מיליון שקל, ובחודש פברואר רכשה את השליטה (54%) מהמניות בחברת מאנקיטק, העוסקת בתחום שירותי פיתוח תוכנה, תמורת 800 אלף שקל.

במחצית הראשונה של 2024 הסתכמו הכנסות ספידווליו ב-57.1 מיליון שקל, לעומת 37.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בחברה מסבירים כי הגידול בהכנסות נובע מאיחוד הכנסותיהן של שתי החברות הישראליות שרכשו.

טלי שם טוב, מנכ"לית ספידווליו, ציינה כי מדובר ברכישה מאוד משמעותית לחברה. "ליאקום מערכות בנתה מוניטין מאוד חזק במגזר הממשלתי והעסקי. הרכישה משתלבת עם האסטרטגיה שלנו להפוך לשותף הטכנולוגי המוביל של הגופים הגדולים בישראל. המגזר הממשלתי והמגזר הארגוני בישראל עוברים בשנים האחרונות תהליכים מואצים של טרנספורמציה דיגיטלית ומעבר לענן ובהגנת סייבר מתאימה, ואנחנו צופים כי המגמה הזו רק תאיץ בשנים הקרובות. איחוד הכוחות עם ליאקום מערכות יסייע לנו לתת מענה מלא ומוביל לצרכים הללו. בכוונתנו להרחיב את פעילות הסייבר של ליאקום ולשלב אותה במגוון הפתרונות של ספידווליו בתחומי הדיגיטל והענן".

גבי שרון מנכ"ל ליאקום: "אנחנו נרגשים להצטרף לחברת ספידווליו, שהפכה לכוח טכנולוגי מוביל בישראל. הסינרגיה בין ההון האנושי, תחומי ההתמחות והניסיון של שתי החברות הוא מכפיל כוח ויספק ערך רב למגזרים העסקי, הארגוני והממשלתי בישראל".

כנס המפתחים Architecture Next יתקיים ב-4 ביוני בסינמה סיטי גלילות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת CodeValue תיקיים ב-4 ביוני את כנס ארכיטקטורת התוכנה השנתי Architecture Next בסינמה סיטי גלילות. במהלך הכנס יתקיימו שורה של הרצאות של מומחי הפיתוח של CodeValue, כאשר מי שיישא את הרצאת הפתיחה, בנושא AI וחדשנות, יהיה ד"ר יניב לוויתן מהטכניון. שעות הכנס: 08:30-16:30.

זו השנה השביעית ברציפות שבה מתקיים הכנס, והשנה הוא יתמקד, מטבע הדברים, בפריצות הדרך בתחום ה-GenAI, בדגש על האתגרים שבפיתוח פתרונות מסחריים מבוססי AI. הרצאות נוספות יעסקו בתחום תשתיות הענן וסביבות Ops השונות. הכנס מיועד למפתחים, מתכנתים וארכיטקטים, מובילי צוותי פיתוח, סמנכ"לי טכנולוגיות (CTO) וחובבי טכנולוגיה.

הכניסה לכנס היא ללא עלות, אך מספר המוקמות מוגבל וההשתתפות מותנית באישור מוקדם. לפרטים על הכנס ונושאי ההרצאות ולהרשמה: Software Architecture Conference | Architecture Next 2024 (codevalue.com)

קודווליו רוכשת את חברת מאנקיטק פרו הישראלית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קודווליו (CodeValue), באמצעות חברת האם הציבורית ספידווליו הודיעה היום (ה') בדיווח לבורסה לניירות ערך כי התקשרה עם בעלי המניות בחברת מאנקיטק פרו (Monkeytech Pro) הישראלית בהסכם לרכישת 54% מהונה המונפק והנפרע של החברה, וזאת תמורת סכום של כ-800 אלף ש"ח. הסכם זה הופך את ספידווליו לבעלת השליטה במאנקיטק פרו.

מאנקיטק פרו היא חברה פרטית העוסקת בתחום שירותי פיתוח תוכנה בישראל, ומעסיקה כ-25 עובדים במשרה מלאה, ובכללם יועצי מוצר וטכנולוגיה, מובילי צוותי פיתוח, מפתחי Full Stack, מפתחי Backend ו-Frontend, אנשי QA ועוד. עובדים אלה יצטרפו למצבת העובדים של חברת ספידווליו, המונה כ-X עובדים בישראל וכ-X עובדים בשלוחות-החוץ ברומניה ובבולגריה.

הכנסותיה בשנים 2023 ו-2022 הסתכמו ב-13.3 מיליון ש"ח וכ-18.1 מיליון ש"ח, בהתאמה. לדברי מאנקיטק פרו, החברה השלימה יותר מ-400 פרויקטי פיתוח בתחומי המובייל והווב ב-12 שנות קיומה. 

הסכם זה מצטרף לרכישתה של חברה ישראלית נוספת, חברת קלאודאקס קלאוד פתרונות, העוסקת בתחום הענן הציבורי, עליה דיווחה ספידווליו בחודש ינואר השנה. בשנת 2023 השלימה את רכישת השליטה בחברות שירותי התוכנה DevelopSoft הבולגרית ו-Code Agile הרומנית. כלומר, בשנה האחרונה רכשה ספידווליו 4 חברות פיתוח, וזאת כחלק מאסטרטגיית מיזוגים ורכישות שנועדה לתמוך בצמיחה של החברה ולתת מענה לביקוש הגובר לשירותי פיתוח. 

טלי שם טוב [בתמונה], מנכ"לית ספידווליו: "אנחנו שמחים לצרף לשורותינו חברת מאנקיטק פרו, שביצעה בשנים האחרונות פרויקטי פיתוח משמעותיים. הרכישה הזאת היא נדבך נוסף באסטרטגיית הצמיחה שלנו, שנועדה לבסס את ספידווליו כספקית מובילה של שירותי פיתוח בעידן של טרנספורמציה טכנולוגית במגזרים רבים. נמשיך לחפש הזדמנויות רכישה אטרקטיביות בשוק המקומי והעולמי."

קודווליו תרכוש את קלאודאקס הישראלית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קודווליו (CodeValue) דיווחה אתמול (א') לבורסה בתל אביב, דרך החברת-אם ספידווליו, כי התקשרה בהסכם לרכישת השליטה בחברת קלאודאקס הישראלית, המספקת שירותים בתחום הענן הציבורי.  ייעוץ . במסגרת ההסכם, קודווליו תרכוש 54% מהונה של קלאודאקס תמורת 4.05 מיליון שקל במזומן, ותקבל גם אופציה לרכישה של 100% מהמניות בשלב עתידי. השלמת העסקה צפויה להתקיים בימים הקרובים.

היקף ההכנסות הצפוי של קלאודאקס בשנת 2023 הוא כ-8-9 מליון ש"ח והרווח הצפוי של קלאודאקס בשנת 2023 הוא כ-1.3-1.4 מיליון שקל.

המהלך הנוכחי מצטרף לשורה של מיזוגים ורכישות שביצעה קבוצת ספידווליו בשנים האחרונות, כחלק מצמיחת החברה. בשנת 2023 השלימה את רכישת השליטה בחברות שירותי התוכנה DevelopSoft הבולגרית ו-Code Agile הרומנית.

טלי שם טוב [בתמונה] מבעלי ספידווליו ומנכ"לית קבוצת קודווליו: "שוק הענן הציבורי בישראל מצוי בשנים האחרונות בתנופה, הן על רקע כניסה של שחקניות ענן בינלאומיות והן על רקע יוזמות ממשלתיות. כיום, מבצעים ארגונים מכלל המגזרים במשק את המעבר לענן, כחלק מטרנספורמציה עסקית ודיגיטלית. ההסכם עם קלאודאקס הוא נדבך נוסף במיצובה של קודווליו כחברת פתרונות התוכנה המובילה בישראל."

ההייטק הישראלי ייצא מחוזק מהמשבר – בזכות הרוח [דעה]

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאת טלי שם טוב, מנכ"לית CodeValue

לאורך שנת 2023, על רקע התנגדות בקרב ציבורים רבים למהלכים המשפטיים של הממשלה, היה חשש במערכת הבריאות מפני עזיבה של רופאים לחו"ל. מאות רופאים, על פי הדיווחים, כבר החלו בהליכי רילוקיישן. לפני מספר שבועות העיד מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, כי משרדו מוצף כעת באלפי בקשות של רופאים ישראלים שעובדים בחו"ל ומבקשים לחזור ארצה, מתוך סולידריות בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר.

כמנהלת של חברת הייטק, אני יכולה להעיד שמגמה דומה אני מזהה גם בהייטק: יזמים שרוצים לרשום חברות בישראל, מנהלים שרוצים לחזור ארצה, ומשקיעים שרוצים להשקיע בחברות ישראליות, דווקא עכשיו. זהו תהליך מעודד ומרומם רוח, שמחזק בי את האופטימיות שההייטק הישראלי ייצא מחוזק מהמשבר הנוכחי.

ההייטק, באופן מסורתי, הוא מגזר שחי בתודעה בינלאומית. המשקיעים הם זרים, הלקוחות הם בחו"ל, שווקי המפתח הם בעולם, ולעיתים אפילו השיח בין שני עובדים צברים למהדרין יתנהל באנגלית. האופי הגלובלי הזה גרם בעשור האחרון לתחושה מסוימת של נתק בין מגזר ההייטק לבין ההוויה הישראלית. אם לומר את האמת, בקרב מגזר ההייטק היתה גם תחושה שהוא לא צריך את המדינה, את הממשלה, את הציבור. זו טעות. ההייטק הישראלי אינו מנותק מהמקום, אדרבא – הוא צומח מהרוח הישראלית, מהכישרון הישראלי, מהחוצפה הישראלית, ההון האנושי שלו מגיע מהצבא וממערכת החינוך. לא אחת, ההייטק גם ניעזר על ידי המדינה והממשלה, למשל בתרומה האדירה שיש לרשות החדשנות בתמיכה בחברות סטארט-אפ.

אירועי ה-7 באוקטובר איחדו אותנו מחדש כעם, כפי שלמרבה הצער רק אסונות יכולים לאחד. הייטק הישראלי נרתם כולו למאמץ הלאומי. אין כמעט חברת הייטק אחת שלא יצאה במיזם התנדבותי כזה או אחר, שלא תרמה מכספה, שלא רתמה את הטכנולוגיה שלה למאמץ. למעשה, אנחנו חיים את זה ביומיום המשרדי, כששיעורי המגויסים למילואים בקרב מגזר ההייטק הוא מהגבוהים במשק. וזוהי אות כבוד עבורנו, להיות גם בחזית המשק וגם בחזית המלחמתית.

אנחנו, למשל, בקודווליו רכשנו מעילים חמים לפלוגה בצפון שבה משרת אחד מעובדינו, וגם פיתחנו אפליקציה הסברתית שנועדה להמחיש לאנשים מהעולם כיצד היו נראות ניו יורק, לונדון או טוקיו אם היו מטווחות בטילים כפי שמטווחים ישובי וערי הדרום. בשבועות הראשונים גם זיהינו מצוקה בקרב חלק מחברות ההייטק, שמצבת המו"פ שלהן התדלדלה משמעותית והקשתה עליהן להשלים פרויקטים – ועל כן העמדנו לרשותן מתכנתים משלנו כדי שיסייעו להן לעמוד ביעדים. ככלל, אנחנו מתנהלים כעת במעין מסך מפוצל, שבו אנחנו גם מנסים לעמוד ביעדי החברה היומיומיים וגם מחפשים כל הזמן דרכים כיצד ניתן לעזור למאמץ הלאומי.

למעשה, אני חושבת שתהליך החיבור מחדש של ההייטק למדינה החל עוד לפני ה-7 באוקטובר. מבלי להיכנס לבעד ונגד, ולא אכחיש שגם היתה לי ביקורת כלפי חלק מהצעדים, התפקיד המוביל שנטלו חלק מחברות ההייטק במחאה כנגד מהלכי הממשלה נבע במהותה מפטריוטיות, מהבנה שמה שקורה במדינה משפיע באופן ישיר על ההייטק, ומתוך אהבה גדולה למולדת וחשש לעתידה.

להייטק הישראלי יש תפקיד מכריע כעת. בהיותו קטר של המשק, תפקידו הוא להמשיך בכל הכוח, כמו שאומרים אצלנו "לדלוור", להוכיח למשקיעים וללקוחות בעולם שאנחנו יודעים לספק את הסחורה למרות המלחמה. זה קריטי להמשך הצמיחה והחוסן של ישראל. בהכירי את ההון האנושי המדהים בהייטק, אני בטוחה שנצליח במשימה.

שוק שירותי הענן חוצה את החצי טריליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חרף החשש מהאטה בכלכלה העולמית, שוק הענן ממשיך לצמוח בקצב גבוה. לפי נתונים עדכניים של מכון המחקר Synergy, ברבעון השני של 2023 גדל היקף ההשקעה בקרב ארגונים בתשתיות ענן ב-10 מיליארד דולר לעומת הרבעון המקביל ב-2022 – להיקף של 64.8 מיליארד דולר.  במכון המחקר מעריכים כי על רקע סימני ההתאוששות של הכלכלה הסינית, התמתנות החשש למיתון עולמי וההכרה של הארגונים בחשיבות המעבר לענן, שוק הענן צפוי להמשיך ולגדול בקצב נאה גם ברבעונים הבאים.

וכיצד מתחלקת עוגת הענן בין ספקיות הענן הגדולות. על פי Synergy, נכון לרבעון השני של 2023 אמזון עדיין מחזיקה בנתח השוק הגדול ביותר, עם 32%-33% (בדומה לרבעון הקודם) מכלל השוק. מיקרוסופט, המספקת את פלטפורמת הענן Azure, עם 22% (לועמת 23% ברבעון הקודם), וגוגל שלישית עם 11% (לעומת 10% ברבעון הקודם). מקרב ספקיות הענן המשניות, אלה שהציגו את קצב הצמיחה הגבוה ביותר הן אורקל, סנופלייק, MongoDB ו-VMware, כמו גם Huawei ו-China Teleco, אך הן מתחרות על נתח שוק קטן בהרבה שמשאירות שלוש הגדולות.

חברת Gartner מעריכה כי כלל ההוצאה על שירותי ענן, בקרב כל סוגי המשתמשים, תסתכם ב-2023 בסכום עתק של 597.3 מיליארד דולר, בהשוואה ל-490.9 מיליארד דולר ב-2022. ערן ברגיל, סמנכ"ל תשתיות ענן בבית התוכנה CodeValue, המספקת שירותי נדידה לענן ופיתוח בענן לארגונים: "המעבר לענן הוא מנוף מרכזי לצמיחה עסקית, התייעלות ושיפור השירות והמוצר. בשנים האחרונות יש תחרות בין ספקיות הענן בהנגשת פתרונות טכנולוגיים חדשניים. היישום המבוקש מכולם הינו AI, המתבסס על משאבי העיבוד בענן. זהו אחד הגורמים המרכזיים המאיצים את המעבר לענן".

אמזון תשקיע בישראל כ-7.2 מיליארד דולר עד 2037

גם בישראל שוק תשתיות הענן נמצא בצמיחה. בשנת 2022 הוא הסתכם בכ-634 מיליון דולר, ושומר על קצב גידול שנתי של כ-6.95%. להערכת חברת המחקר Research And Markets הוא צפוי להגיע להיקף של כ-949 מיליון דולר עד לשנת 2028. הגידול הזה מביא לארץ את ענקיות הענן הגדולות בעולם, דוגמת AWS, אז'ור, אורקל, גוגל ועוד. לפני כחודש הכריזה AWS על השקת ענן ישראלי (AWS Israel Region), אשר מספק את שירותי הענן מחוות שרתים בתוך מדינת ישראל.

להערכתה, עד שנת 2037 יסתכמו ההשקעות שלה בתשתיות הענן בישראל בכ-7.2 מיליארד דולר. ברגיל: "הגידול בדרישות למשאבי ענן דחפו את הספקיות המובילות להשקיע משאבים רבים בפיתוח פתרונות תשתית המקילים על ניהול הנכסים בענן. בהסתכלות על השוק הישראלי ופרויקט נימבוס, אנו צופים גידול משמעותי בשימוש בעננים ציבוריים על-ידי ארגונים ממשלתיים פיננסיים וביטחוניים. הם יצטרפו לארגונים אשר כבר משתמשים בענן ויגדילו את הדרישה למשאבים ולכוח אדם טכנולוגי".

כנס המפתחים Architecture Next יתקיים ב-28/06 בסינמה סיטי גלילות

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת CodeValue יקיים ב-28/06/23 את כנס ארכיטקטורת התוכנה השנתי Architecture Next בסינמה סיטי גלילות. במהלך הכנס יתקיימו כ-11 הרצאות של מומחי הפיתוח של CodeValue. הכנס ייפתח בהרצאת פתיחה של דרור גלוברמן. שעות הכנס: 08:30-16:30.

השנה יתמקדו הרצאות הכנס בהתפתחות חסרת התקדים בעולמות ה-AI וכיצד היא משפיע על עולם הפיתוח והתכנות. זו השנה השישית שבה מקיימת CodeValue את הכנס. הכנס מיועד למפתחים, מתכנתים וארכיטקטים, מובילי צוותי פיתוח, סמנכ"לי טכנולוגיות (CTO) וחובבי טכנולוגיה.

"הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק בכל הנוגע לאיך שאנחנו כותבים תוכנה ומנהלים את כל תהליך המו"פ. ה-AI גם יוצרת הזדמנויות עסקיות חדשות, והיא כאן כדי להישאר. כארכיטקטים, מהנדסים ומובילים – חשוב שנבין כיצד AI יכולה להשתלב בפתרונות פיתוח התוכנה והתהליכים שלנו."

הכניסה לכנס היא ללא עלות, אך מספר המוקמות מוגבל וההשתתפות מותנית באישור מוקדם. לפרטים על הכנס ונושאי ההרצאות ולרשמה: https://www.archnext.codevalue.com/

האם ChatGPT יחליף את המתכנת?

פורסם בתאריך ע"י yochais

בתמונה: למטה של OpenAI. מקור: ויקיפדיה

תחום הבינה המלאכותית מסמן שלב חדש בכל הנוגע לאוטומציה. מודלי שפה גדולים (LLM) כמו ChatGPT מפגינים יכולות מאוד גבוהות ביצירת תכנים טקסטואליים וגרפיים וכן ביכולת לתקשר עם בני אדם ולקיים דיאלוג אינטראקטיבי. היכולות המרשימות הללו עשויות לייתר לא מעט מקצועות, שעד כה לא העלנו בדעתנו שמחשבים יוכלו לבצע, כמו אנשי מכירות, שירות לקוחות, מורים וכדומה.

גם קוד הוא שפה, וכמו טקסטים של שפה, שורות קוד מצויות בשפע ברשת, ועל כן יש דאטה גדול של קוד שבאמצעותו ניתן לאמן רשתות נוירונים כך שיידעו לקודד לפי דרישה. האוטומציה הזו הופיעה לראשונה בדמות Github Co-pilot, וכעת גם בדמות ChatGPT 4, שמסוגל לייצר באופן אוטומטי קוד עבור משימה כלשהי.

בעולם טכנולוגי כמו שלנו, תכנות הפך לאחד המקצועות המבוקשים והנחשבים ביותר. ואולם כעת, באופן אירוני למדי, אי אפשר להתחמק מהשאלה, האם ה-AI יכולה להחליף את המתכנת?

ניר דובוביצקי, ארכיטקט תוכנה בכיר בבית התוכנה CodeValue, כבר אימץ את הכלים הללו כמו Chat GPT כחלק משגרת העבודה שלו כמתכנת. לדבריו, גם אם מדובר בכלים מאוד מרשימים, שהופכים את חייו של המתכנת לנוחים יותר, הם עדיין לא מאיימים על משרתו.

אף שהשם "בינה מלאכותית" כבר נטוע עמוק בתוך השיח, לניר חשוב לפרק את המושג. "'בינה מלאכותית' היא מונח שיווקי. גם אם משתמשים במינוח הזה, חשוב להבהיר כי אין כאן שום ביטוי של אינטליגנציה, הבנה או ידע. זהו כלי סטטיסטי, מרשים ככל שיהיה. אין ל-AI יכולת אמיתית להבדיל בין אמת לשקר, בין עובדה לבדיה."

"אחת המטרות העיקריות של קוד היא גם לתקשר למתכנת שבא אחריך את מה התכוונת לעשות, ולא רק שהקוד יעבוד. מהסיבה הזו חשוב לי מאוד המבנה של הקוד שאני כותב. קוד זה כמו סיפור, פרוזה, וחשוב לי שמתכנת אחר יבין אותו. הכלים הללו, גם כאשר הם מבצעים את המשימה, מתאפיינים בסגנון לקוי, וזה פוגע ביכולת לעבוד במשותף על קוד."

אז באיזה אופן אתה משתמש בכלים הללו?

"זה בהחלט כלי אוטומטי שמאוד מסייע.  עוד קפיציה באוטומציה. אבל אני מקפיד להיעזר בו רק בדברים שאני יודע. שהרי אם זה משהו שאני לא יודע, אני גם לא אדע לבדוק ולוודא שה-AI עשה זאת כמו שצריך. בבעיות שאני מבין ויודע, אני משתמש בכלים הללו, כי זה חוסך לי המון הקלדה ויש לי ביטחון שאוכל לוודא כי הקוד נכתב כמו שצריך"

"נכון להיום, הכלים הללו עדיין לא מסוגלים לקודד ברמה גבוהה משימות מורכבות, שמצריכות הבנה עמוקה של האינטראקציה בין הגורמים. בעיות מסוג אלה הן עדיין רק ביכולתו של מתכנת מיומן ומנוסה לפתור. גם כאשר הכלים הללו ינפיקו קוד משכנע עבור בעיה מורכבת, וגם אם הקוד ירוץ היטב בסביבת פיתוח, לא תהיה לך דרך לוודא שאין בו באגים מהותיים. הכלים הללו מעצימים מתכנת, ואולי יאפשרו להפחית בכוח האדם הנדרש, אבל הן לא יכולים, ולפי שעה לא קרובים, להחליף מתכנת."

כל מודל הוא פני הדאטה שלו

ניר דובוביצקי, CodeValue

המושג "בינה מלאכותית" בעייתי גם מכיוון שהוא מטשטש את האופן שבו המודלים הללו נוצרים ופועלים. ניר דובוביצקי "כל מודל, כל רשת נוירונים, היא תוצר של הדאטה שאימן ואימת אותה. אימון המודלים הללו דורש המון דאטה ודאטה טוב. למעשה, לא תמיד ניתן לדעת מראש כמה דאטה יידרש כדי לאמן מודל מהימן, זה ניסוי וטעייה. המפתח הוא בווריפיקציה. כל זה הוא פתח להטיה – הן ברמת הדאטה המשמש לאימון והן ברמת הדאטה והאנשים האחראים לווריפיקציה. על כן, לא מעט מודלים כאלה חושפים הטיות מגדריות ואתניות, כמו למשל יישומי זיהוי פנים מסוימים, שמגלים יכולות גבוהות מאוד בזיהוי בני אדם לבנים, אך כושלים לחלוטין בזיהוי אנשים שחורים. ההטיה נעוצה בדאטה ששימש לאימון ולאימות המודל."

"למעשה, אי אפשר לעשות וריפיקציה מושלמת, תמיד תהיה הטיה באופן שבו בדקנו את המודל. על כן, צריך לערב בני אדם בתהליך האימון ובתהליך האופרציה, כדי להיות על המשמר ולתקן את הטעויות. צריך להיות מאוד זהירים, בעיקר כאשר מדובר במערכות שנוגעות לחיי אדם כמו מערכות נהיגה אוטונומיות. במערכות כאלה כל הטיה עלולה לסכן חיי אדם."

קודווליו רוכשת שתי חברות ברומניה ובבולגריה

פורסם בתאריך ע"י yochais

[צוות קודווליו]

בית התוכנה קודווליו (CodeValue) מודיעה היום כי היא רוכשת את השליטה בחברות שירותי התוכנה DevelopSoft הבולגרית ו-Code Agile הרומנית. סכום העסקאות הכולל מוערך בכ-15 מיליון ש"ח ובימים אלה קודווליו נמצאת בתהליכים לרכישת חברות נוספות בישראל ובמזרח אירופה.

הרכישות הללו מגדילות את כוח האדם הטכנולוגי של קודווליו בשלוחת הפיתוח של קודווליו במזרח אירופה בעשרות מפתחים וארכיטקטים, שיוכלו להשתלב בפרויקטי פיתוח עבור חברות ישראליות, במסגרת זרוע ה-off-shore של קודווליו.

Code Agile, מהעיר ברסוב שברומניה, היא חברת שירות פיתוח עם לקוחות ברומניה, ארצות הברית וישראל. חברת DevelopSoft, היושבת בעיר סופיה שבבולגריה, מספקת שירותי פיתוח תוכנה ושירותי IT, בעיקר ללקוחות בישראל, ובהם גם חברות סטארט-אפ וגם ארגונים גדולים. למעשה, 95% מלקוחותיה הם מישראל. חברת DevelopSoft הוקמה ב-2014 על ידי איבו יוטוב שמשמש כמנכ"ל והיזם הסדרתי הישראלי ומשקיע אנג'ל עמית בוהנסקי.

הרכישות הללו הן נדבך נוסף באסטרטגיית המיזוגים והרכישות של ספידווליו והרחבת שלוחת-החוץ (off-shore) של קודווליו, במטרה לתת מענה לביקוש הגובר בשירותי פיתוח בקרב חברות סטארט-אפ וארגונים בישראל, וזאת על רקע המעבר המואץ לסביבות מבוססות ענן בכלל הסקטורים, לרבות בנקאות ופיננסיים, ביטוח, קמעונאות וגופים ממשלתיים. 

טלי שם טוב, מנכ"לית ובעלים קודווליו מסרה: "זהו המשך יישום אסטרטגיית הצמיחה שלנו, שמתבססת בין היתר גם על זיהוי הזדמנויות רכישה בקרב חברות IT במזרח אירופה, המתאפיינות בידע הטכנולוגי והמקצועי אשר הינו מהמתקדמים ביותר בעולם, והן בשל עלויות כוח האדם אשר הינן נמוכות יותר בהשוואה לישראל."

קודווליו מספקת שירותי פיתוח ו-IT בעולמות הדיגיטל, הענן והטרנספורמציה הדיגיטלית. הקבוצעה מעסיקה כ-140 אנשי ארכיטקטורה ופיתוח תוכנה, UI/UX ומפתחי DEVOPS. ב-2021 היו לחברה כ-100 לקוחות פעילים ממגזרי ההיי-טק, הבנקאות והפיננסים, הביטחון, סייבר ועוד.

הארכיטקט שבונה מגדלים בענן [פודקאסט]

פורסם בתאריך ע"י yochais

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא תומר קרסיק, ארכיטקט תוכנה בבית התוכנה CodeValue.

אחת המגמות הבולטות ביותר בעולם הארגוני בשנים האחרונות הוא מעבר לענן. המעבר לענן מאפשר ומספק לארגון הזדמנות להמציא את עצמו מחדש, להנדס מחדש, בצורה יעילה יותר, חכמה יותר, את התהליכים הארגוניים הפנימיים, כמו ניהול נתוני לקוחות ושיתוף ידע ומשימות בתוך הארגון, וכן לשפר את טיב השירות או האפליקציה ללקוח.

תפקידו של ארכיטקט התוכנה הוא ללמוד לעומק את התהליכים הארגוניים, הצרכים העסקיים, טיב השירות ללקוח או המוצר וכל היבט והיבט בפעילות השוטפת, ולגבש תוכנית לתשתית טכנולוגית שתתאים לארגון ותאפשר לו לבצע את המעבר בצורה חלקה וכך שיוכל למקסם את כל היתרונות שמציעות פלטפורמות ענן.

בשיחה מספר תומר על המסלול המקצועי שהוביל אותו להיות ארכיטקט, מה מנחה אותו כשהוא מגבש תוכנית טכנולוגית עבור לקוח, ועל אהבתו למקצוע שהוא על התפר שבין העסקי, הטכנולוגי והבינאישי.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

ספידווליו מאיצה את אסטרטגיית ה-M&A

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת ספידווליו (SpeedValue), חברת-האם הציבורית של בית התוכנה קודווליו (CodeValue), דיווחה באחרונה לבורסה בתל-אביב כי חתמה על מזכר הבנות לא מחייב לרכישת השליטה בחברת תוכנה ישראלית העוסקת בתחום מערכות משובצות תוכנה, אפליקציות ו-IoT. אם תושלם העסקה, בחודש מרץ לפי ההערכה, ספידווליו תשלם כ-3 מיליון שקל תמורת 51% ממניות החברה ועוד תגמול על בסיס רווחי החברה הנרכשת ב-2024. על פי הצהרותיה של החברה המיועדת לרכישה, רווחיה לפני מס ב-2022 יסתכמו ב-3 מיליון שקל.

הרכישה המיועדת היא נדבך נוסף באסטרטגיית ה-M&A של קודווליו שמטרתה לבסס את מעמדה כספקית מקצה-לקצה של שירותי פיתוח בענן ומיגרציה לענן, וכן להרחיב את כוח האדם שלה כך שתוכל לתת מענה, כספקית שירות פיתוח, למיזמי פיתוח של חברות ישראליות. בשיחה עם Techtime גילתה מנכ"לית קודווליו כי החברה מצויה בימים אלה במספר תהליכי M&A בשלבים שונים. בחודש ספטמבר חתמה ספידווליו על מזכר הבנות לא מחייב לרכישת השליטה בחברת סייבר ישראלית המספקת פתרונות בתחומי התגובה לארועי סייבר ובדיקות חדירה.

"המטרה שלנו היא לספק ללקוח את היריעה הרחבה ביותר בעולמות הפיתוח המודרניים. המיקוד שלנו הוא בענן ובמיגרציה לענן, אבל התהליכים האלה כוללים לפעמים גם עיסוק בתוכנות משובצות ו-IoT, ואנחנו רוצים לתת את הערך המוסף הזה. מערכות משובצות תוכנה הן חלק מכל מחזור החיים, וחשוב להכיר אותן. זה מאפשר להבין את כל המערכות של הלקוחות."

זרוע החוץ מתרחבת למדינות נוספות

אחד היעדים המרכזיים של פעילות ה-M&A היא חיזוק זרוע ה-offshore של החברה, המרוכזת במדינות הבלקן כמו רומניה, בולגריה והונגריה. ספידווליו רכשה בשנתיים האחרונות מספר בתי תוכנה באזור, חלק מהרכישות הושלמו וחלקן עוד בתהליכים. המטרה של הרכישות הללו היא בעיקר לבסס כוח עבודה חזק ומיומן, שיוכל לספק, מרחוק, תחת ניהול ישראלי, שירותי פיתוח ללקוחות קודוואליו.

לדברי שם טוב, המודל הזה דווקא מחזק את האקוסיסטם בישראל. "מזרח אירופה היא אידיאלית מבחינת אזור זמן, מנטליות ורמות שכר. יש לנו פעילות בשנה וחצי האחרונות ברומניה ואנחנו מתרחבים לבולגריה והונגריה. יש לנו אג'נדה מאוד ברורה: אנחנו צריכים לשמור על העבודה בישראל, על הניסיון המהותי. אבל יש בעיה של סקייל ותקציבים. המודל שלנו מתבסס על Global Delivery. כלומר, אנחנו מייצרים צוותים משולבים אבל ההובלה של הפרויקטים נשארת פה, מבחינת החדשנות, המקצועיות ודרכי העבודה. זה עוזר לפתח את המיומנות של האנשים שלנו בהסתכלות גלובלית."

ספידווליו פועלת בתחומי הדיגיטל והענן, שהינם התחומים הצומחים והחמים ביותר של עולם ה-IT. לקבוצה כ-200 אנשי פיתוח תכנה וארכיטקטורה, UX/UI ומפתחי DEVOPS המספקים שירותי טכנולוגיות מידע נרחבים למאות לקוחות בישראל, הפועלים בתחומים שונים, כגון היי-טק, בנקאות ופיננסיים, ביטחון ועוד.

שם טוב: "הקורונה האיצה את מגמת המעבר לענן, גם בענפים שפחות אימצו את התשתית הזו כמו בנקאות ומגזרי הצבא והממשלה. יש דגש כיום על ארכיטקטורה של מולטי-קלאוד ואופטימיזציה בענן. התשתית הזו יכולה לעזור בהתייעלות של ארגונים שנותנים שירות ללקוחות דרך הענן או העננים. אבל זו מיומנות מורכבת. כשמתכננים את נכון את הארכיטקטורה ומרכיבי התוכנה – יש לזה תועלת כלכלית עצומה, וזה חשוב בימינו."

ספידווליו במזכר הבנות לרכישת השליטה בחברת סייבר ישראלית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת ספידווליו, שהיא חברת-האם של בית התוכנה קודווליו (CodeValue), חתמה על מזכר הבנות לא מחייב לרכישת השליטה בחברת סייבר ישראלית המספקת פתרונות בתחומי התגובה לארועי סייבר ובדיקות חדירה. שמה של חברת הסייבר נותר חסוי בשלב זה, אך מספידווליו נמסר כי המטה המרכזי שלה ממוקם במרכז תל אביב והיא מעסיקה כ-25 עובדים, וכי יש לה לקוחות משמעותיים בישראל ובעולם עם מספר לקוחות מה-Fortune 500. לאחר השלמת העסקה, כל עובדי החברה הנרכשת יהפכו להיות חלק מספידווליו.

לפי מזכר ההבנות,  ספידווליו תרכוש בשלב ראשון כ-51% ממניות חברת הסייבר ממייסד החברה, שהינו בעל המניות היחיד, תמורת סכום של כ-13 מיליון ש"ח במזומן, ותקבל אופציה לרכישת יתרת המניות במועד עתידי. להערכת ספידווליו, הרכישה תושלם עד סוף השנה. .

עוד לפי מזכר ההבנות תשקיע ספידווליו סכום של 1 מיליון ש"ח בחברה נוספת בבעלות המייסד חברת הסייבר, אשר תחזיק במוצר לבדיקת חדירות מבוססת תוכנה, חברה זו אף תעניק לחברת הסייבר בלעדיות להפצת המוצר בישראל. מדובר במוצר המתמחה במיפוי וניהול משטחי התקיפה של אפליקציות SaaS, ועל ידי כך מגדיר את רמת ההגנה הנדרשת תוך ליווי תהליכי פיתוח מאובטחים. בספידווליו הסבירו כי המוצר וכן אנשי המפתח בחברה מחזיקים מומחיות בעולם ה-AppSec ועל כן החיבור עם עולם התוכנה של שאר החברות בקבוצה טבעי.

"תחומי המעבר לענן והטרנספורמציה הדיגיטלית נמצאים בתנופה אדירה בשנים האחרונות. המעבר לענן מספק לארגון תועלות עצומות בכל ההיבטים התפעוליים והעסקיים, אך גם מייצר סיכוני אבטחת סייבר שיש לתת להם מענה. בתקופה הנוכחית, אנחנו שומעים חדשות לבקרים על ארגונים וחברות שנופלים קורבן למתקפות סייבר וכופרה. מתקפות אלה עלולות להסב לארגון נזק כספי ותדמיתי עצום, לשבש את הרציפות העסקית ולהוביל לזליגה של מידע רב ערך שברשות הארגון," אמרה מנכ"לית ספידווליו, טלי שם טוב.

שם טוב הוסיפה: "ביצוע בדיקות חדירה ושילובם בתהליכי הפיתוח של אפליקציות SaaS, נועדו לאמוד את מידת החשיפה של מערכות המידע תוך שילוב בדיקות בנקודת מבט של תוקף, וביסוס יכולת להגיב במהירות לאירוע סייבר על מנת למזער את הסיכון לארגון, הם שני נדבכים הכרחיים כיום עבור כל ארגון וחברה, ובכך מתמחה החברה שעימה חתמנו על מזכר הבנות. מדובר בסל שירותים משלים וטבעי לליבת הפעילות שלנו שיאפשר לנו לספק לחברות וארגונים פיתרון מקצה-לקצה, מפיתוח ונדידה לענן ועד אבטחת מידע".

ספידווליו פועלת בתחומי הדיגיטל והענן, שהינם התחומים הצומחים והחמים ביותר של עולם ה-IT. מאז הקמתה בתחילת 2020 מיישמת החברה את אסטרטגיית הצמיחה שלה והשלימה שתי רכישות של חברות IT, CodeValue ו-Welldone Software, הפועלות בתחומי הפיתוח, הענן והדיגיטל. מעבר לתהליכי רכישת חברת הסייבר, ספידווליו נמצאת כיום בתהליכי רכישה של עוד שתי חברות פיתוח במזרח אירופה, כחלק מהרחבת זרוע-החוץ (off-shore) של החברה.

לקבוצה כ-200 אנשי פיתוח תכנה וארכיטקטורה, UX/UI ומפתחי DEVOPS המספקים שירותי טכנולוגיות מידע נרחבים למאות לקוחות בישראל, הפועלים בתחומים שונים, כגון היי-טק, בנקאות ופיננסיים, ביטחון ועוד.

 

גם בזמן משבר שיווק היא לא מילה גסה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאת ליהי גרטי, סמנכ"לית השיווק של בית התוכנה CodeValue

אם היה לנו ספק, אז השנתיים האחרונות הבהירו לנו חד משמעית שאנחנו חיים בעולם בי-פולרי (הפרעה דו-קוטבית). כאשר ענפים שלמים כמו תיירות ותרבות קרסו על רקע משבר הקורונה, ההייטק הישראלי המשיך לצמוח. על־פי נתוני בנק ישראל, התוצר של מגזר ההייטק צמח בשנת 2020 ב־5.8%, לצד עלייה ניכרת בגיוסי הון מצד החברות בענף ועד לפני חודשים ספורים כל מהדורות החדשות דיברו על ה"מנותקים"- אלו עם משכורות הענק, האופציות, 24 טעמי גלידה במטבחון וטסלות.  ביום אחד הבון-טון השתנה ועכשיו כל כותרות העיתונים עוסקות במשבר ובפיטורים בהייטק. בטלוויזיה מראיינים עובדים שפוטרו או חוששים למשרותיהם, אנליסטים מדברים על שבר עמוק שיקח זמן לצאת ממנו, אחרים מדברים על תיקון – החור בבועה יוציא אויר ויחזיר את הבלון לגודלו הריאלי. ובינתיים חברות ההייטק מנסות להראות למשקיעים שהן עושות צעדים בוני אמון של התייעלות, התכנסות למרכז וקיצוץ בתקציבים תומכי לחימה כמו שיווק, מיתוג מעסיק, HR וכדומה.

זה בוודאי לא יפתיע אף אחד שבעיתות משבר הראשונים לחטוף הם אנשי השיווק, כי בלעדיהם הרי אפשר להסתדר, אבל בלי החבר'ה שכותבים את הקוד אי אפשר. החברות נוטות לטפל במה שכרגע הכי דחוף, ולקצץ בדברים שהם בגדר "NICE TO HAVE", אך רבות מהן לא השכילו להבין ששיווק הוא כבר מזמן לא רק תוספת נחמדה לעסק. גם אם אתה הטוב ביותר בתחומך אתה לא תצליח לגייס לקוחות חדשים או לשמר עובדים איכותיים, אם הם לא יודעים שאתה מספר אחד. או במילים אחרות חשוב מאוד שתדע מי אתה, אבל לא פחות חשוב שאחרים יחשבו כמוך – ופה נכנס עניין השיווק והמיתוג. ולכן חברת טכנולוגיה שלא תמשיך לתחזק את מערך השיווק שלה לאורך כל השנה לא תוכל לעמוד ביעדים העסקיים שהיא הציבה לעצמה, בדיוק כפי שהיא לא תוכל לעשות זאת ללא אנשי הפיתוח שלה.

שיווק עובד על עקרון ה"אפקט המצטבר" או על עקרון המסה אם תירצו. צבירה של נקודות מפגש בודדות שמספרות נרטיב ולבסוף מגיעות למסה קריטית. זה אומר שאם אני משווקת לצורך העניין חברת מומחים טכנולוגיים, אז פעם אחת תפגשו אותה בכנס, פעם אחרת תקראו עליה בכתבה בעיתון, תראו אותה בקמפיין ברשתות החברתיות, בשלטי חוצות, בסרטון הומוריסטי, בפוסט תודה של לקוח, במדבקה על הרכב עם לוגו, ועוד ועוד, כשהמטרה היא בסוף לבנות מותג חזק ולשמור עליו. כשאת הדגש צריך לשים על עניין השימור.

על אף נסיונות רבים לנסות להפוך את מערך השיווק למדע מדויק המבוסס על בדיקה ואנליזה של כמה דולר נכנס על כל דולר שיוצא, זה לא באמת ניתן לביצוע ונועד בעיקר להשקיט את המתיחות האינהרנטית בין אנשי השיווק להנהלה. 

שלא תבינו לא נכון, אני מסכימה שבזמן מלחמה צריך להתכנס למרכז ולשמור על המלכה. אבל מאחר ואנו יודעים שמשברים באים והולכים במחזוריות כמעט קבועה, אם אתם רוצים שיהיו לכם "חיילים" לשמור על "המלכה" גם בהתקפה הבאה, צריך לשמור על העובדים הקיימים ולשמור על אטרקטיביות אמיתית עבור עובדים פוטנציאלים עתידיים ובשביל זה צריך שיווק, מיתוג מעסיק, יחסי ציבור ורווחה.

כשהכל נע במהירות מאפס למאה והפוך, קשה לעצור לחשוב ולנסות ללמוד מנסיון העבר. אבל חשוב לזכור שלכל משבר יש סוף וענף ההייטק צריך כבר עכשיו לחשוב על היום שאחרי. המלחמה על הטאלנטים הרי לא תיפסק, והצורך בשיווק במטרה לשמר את העובדים האיכותיים לא ייעלם. לכן, החברות שייצאו מהמשבר מחוזקות, הן אלו הפועלות באחריות ובשיקול דעת בתקופות קשות וגם בתקופות טובות. חברות שיודעות למצוא את נקודת האיזון בעולם הבי פולרי המטורף שבו אנו חיים, ורואות את העובד, משקיעות בהתפתחות המקצועית שלו ומצליחות לדברר את זה פנימה והחוצה. והחוכמה היא לעשות זאת לא רק בימים שבהם זה טרנדי והשמש זורחת.

"מה שמושך עובד איכותי זה עניין, לא גלידה"

פורסם בתאריך ע"י yochais

המשבר בשוקי ההון העולמיים אמנם חתך דרמטית את שוויין של חברות ההייטק הישראליות בבורסה, אך טרם היתרגם לגלי פיטורין, פשיטות רגל או מכירות חיסול. ואולם, ההערכות מדברות כי הכלכלה האמריקאית, ואחריה יתר העולם, צועדים בסבירות גבוהה למיתון, ועל כן מוקדם להעריך עדיין את מלוא ההשלכות על מגזר הייטק המקומי.

אחד ההיבטים שאותם צפויים התנאים הכלכליים החדשים לשנות הוא התחום הקרוי "מיתוג מעסיק", שבשנים האחרונות הפך בישראל לתעשייה של ממש. במסגרת הקרב על כל עובד, התחרו ביניהן חברות ההייטק מי מרעיפה על עובדיה פינוקים וצ'ופרים יותר גרנדיוזיים, מחופשות ליעדים אקזוטיים ועד מסיבות אקסקלוסיביות עם מיטב האמנים. כעת, נראה שחברות ההייטק יצטרכו לחשוב על אסטרטגיות אחרות למשוך ולשמר עובדים.

קןדווליו (CodeValue) הוא חברה שהנכס העיקרי שלה הוא העובדים שלה. מדובר בבית תוכנה המספק שירותי פיתוח ואינטגרציה בעולמות הדיגיטל והענן. החברה מעסיקה צוות של מפתחים בכירים, המשתלבים בתוכניות פיתוח של לקוחות החברה, שמגיעים ממגזרי ההייטק, הבנקאות והפיננסיים, הביטחון, סייבר ועוד.

בשיחה עם Techtime מספרת מנכ"לית ומייסדת-שותפה של החברה, טלי שם טוב, על התנהלותה של החברה, שלא תמיד נסחפה עם הטרנד התורן."גם כשכולם מסביבנו נהגו בפזרנות, אנחנו נקטנו גישה שמרנית יותר. יש לנו חובה כלפי העובדים, וגם כלפי המשקיעים, להתנהל בצורה אחראית."

שם-טוב היא מנהלת בעלת ותק ארוך בהייטק הישראלי. לפני שרכשה את הבעלות של קודווליו ב-2020, ביחד עם איל זילברמן, אלון פליס ואמיר צוקר, והובילה אותה להנפקה בבורסת תל אביב, היא ניהלה את חברת בדיקות התוכנה קוואליטסט (QualiTest) במשך 20 שנה (בשנים 2000-2020). במהלך השנים הללו היא היתה עדה לטלטלות רבות שאיימו על חברות ההייטק. "במשברים קודמים, כמו באג 2000 ובועת הדוט-קום, החברות החזקות, אלה ששמרו על ה-DNA שלהן, שרדו את המשבר. זה כמו תהליך דרוויניסטי. גם הפעם זה מה שיהיה. גם אם תהיה האטה או מיתון, מי שיצלח את התקופה יהיו החברות היציבות."

המשבר הנוכחי אינו מפחית את הביקוש לשירותי פיתוח וטרנספורמציה דיגיטלית. אדרבא, לעיתים דווקא בתקופות של מיתון ההשקעה בטכנולוגיה עולה. קודווליו מצויה בתהליך של התרחבות והגדלת כוח האדם. בשלב זה, אסטרטגיית ההתרחבות שלה מתבססת בעיקר על רכישות של חברות פיתוח זרות. לחברה יש שלוחת-חוץ (off-shore) ברומניה. לאחרונה חתמה על הסכמים לרכישת שני בתי תוכנה נוספים, אחד ברומניה ואחד בבולגריה, מה שיגדיל משמעותית את כוח האדם.

קודווליו מעסיקה אנשי ארכיטקטורה ופיתוח תוכנה, UI/UX ומפתחי DEVOPS. אלה הם תחומים מאוד מבוקשים בהייטק הישראלי, והתחרות על כל עובד מיומן הינה עזה. שם טוב סבורה שהמפתח לגיוס ושימור עובדים אלה טמון בהבנת "אישיותו" של איש הפיתוח.

"אני לא מאמינה שמה שמושך אנשים זה מסיבות. אני חושבת שהתפתח כבר מיאוס מסוים לתרבות הזו. מה שמושך את האנשים האיכותיים זה הזדמנות להתפתח מקצועית והעובדה שיש משמעות למה שהם עושים. חשוב לשמור על המקצועיות של החברה ועל המובילות הטכנולוגית. אנחנו נקפידים לקחת את הפרוייקטים המשמעותיים ביותר, להישאר בקדמת הטכנולוגיה ולהעשיר את העובדים שלנו, לפתח כל הזמן את סל הכלים הטכנולוגי שעומד לרשותם. צריך להבין שמפתחים, מתכנתים ומהנדסים הם אנשים שחיים ונושמים טכנולוגיה, וזה הדבר שמושך אותם, לא גלידות במטבח.

"מה שמשמר עובדים זה עניין. כשמשעמם לעובד והוא לא מתפתח, הוא יעזוב גם אם תמורת שכר נמוך יותר. גם איזון בריא בין עבודה לחיים הפרטיים הוא היבט חשוב כיום. אלה האנשים שאנחנו מחפשים, כאלה עם סקרנות מקצועית. כמובן שגם חשוב לפנק את העובדים ולגרום להם להרגיש בנוח, אך זה לא העיקר."

לדברי שם טוב, תהליך הגיוס הוא ההזדמנות הטובה ביותר לשקף לעובד הפוטנציאלי את רמתה המקצועית של החברה. "תהליך הגיוס צריך להיות מקצועי. יש חברות אחרות שוויתרו על כך מחשש לאבד מועמדים אם תהליך הגיוס יהיה תובעני מדי. אני סבורה להיפך. ככל ששמקפידים על תהליך גיוס ברמה גבוהה, עם מעורבות של אנשי המקצוע הבכירים בחברה, כך תוכלו לעורר בעובד האיכותי רצון גדול יותר להשתלב בחברה.

קודווליו רוכשת בית תוכנה מבולגריה

פורסם בתאריך ע"י yochais

[בתמונה: צוות CodeValue]

בית התוכנה קודווליו (CodeValue) מרחיב את שלוחת ה-offshore במזרח אירופה, עם רכישה של חברת תוכנה מבולגריה. היום דיווחה ספידווליו, חברת-האם של קודווליו, לבורסה בתל-אביב כי הגישה הצעה לא מחייבת לרכישת עד 100% מההון של חברת DevelopSoft, שיושבת בעיר סופיה. דוולופסופט היא חברת שירותי תוכנה המפעילה צוות פיתוח המונה כ-50 מפתחים. כיום מונה צוות המפתחים של קודווליו כ-140 אנשים, כך שאם תושלם הרכישה מדובר בהגדלה משמעותית של כוח האדם. 

כיום, שלוחת ה-offshore של קודווליו מרוכזת ברומניה, ובחודש ינואר דיווחה על מזכר הבנות לרכישת חברת תוכנה ברומניה. לדברי מנכ"לית החברה, טלי שם טוב, המהלך הנוכחי תואם את אסטרטגיית ההתרחבות של החברה. "הצעת הרכישה תואמת את אסטרטגית הצמיחה של הקבוצה באמצעות, בין היתר, ביצוע מיזוגים ורכישות של חברות מומחים בתחומי הענן והדיגיטל הפועלות במזרח אירופה. אנו מזהים את הפוטנציאל הרב הקיים בחברות ה-IT באזור זה, הן בשל הידע הטכנולוגי והמקצועי אשר הינו מהמתקדמים ביותר בעולם, והן בשל עלויות כוח האדם אשר הינן נמוכות יותר בהשוואה לישראל. דוולופסופט מעסיקה כיום עשרות מתכנתים בכירים אשר יהוו את מרכז הפיתוח של ספידווליו בבולגריה לצד מרכז הפיתוח הקיים של החברה ברומניה."

קוד-ואליו מספקת שירותי פיתוח ו-IT בעולמות הדיגיטל, הענן והטרנספורמציה הדיגיטלית. הקבוצעה מעסיקה כ-140 אנשי ארכיטקטורה ופיתוח תוכנה, UI/UX ומפתחי DEVOPS. ב-2021 היו לחברה כ-100 לקוחות פעילים ממגזרי ההיי-טק, הבנקאות והפיננסים, הביטחון, סייבר ועוד.

הכנסותיה של החברת-אם ספידווליו, הכוללת גם את חברת וול דן פתרונות תוכנה, לשנת 2021 הסתכמו ב-74.8 מיליון שקל, ירידה קלה בהשוואה ל-76.6 מיליון שקל ב-2020. עם זאת, רווחיות החברה צמחה ב-430%, מ-1 מיליון שקל ב-2020 ל-4.3 מיליון שקל ב-2021. מהדו”ח עולה כי כמחצית מההכנסות מגיעות מלקוחות בעולם הטכנולוגיה, כרבע מההכנסות מהמגזר הביטחוני, וכ-20% מתעשיית הסייבר.

קוד-ואליו נערכת לקליטת עולים ופליטים מאוקראינה

פורסם בתאריך ע"י yochais

בית התכונה קוד-ואליו (CodeValue) נערך לקלוט לשורותיו עולים או פליטים שיגיעו ארצה מאוקראינה ויהיו בעלי כישורי בסיס מתאימים להשתלב בעולמות התוכנה והפיתוח. בקוד-ואליו מצויים בקשר רציף עם משרד הקליטה והחלו לגבש תוכנית הכשרה ייעודית לעולים מאוקראינה ומרוסיה שיימצאו מתאימים. במקביל, החברה גם בוחנת את האפשרות לקלוט פליטים במרכז ה-off-shore שלה ברומניה.

בשיחה עם Techtime אמרה מנכ"לית קוד-ואליו, טלי שם טוב [בתמונה למעלה], "אנחנו רוצים לעזור במצב. זו הזדמנות טובה עבורם ועבורנו." לקוד-ואליו יש ניסיון בהכשרה של עובדים. במהלך 2021 הוציאה לפועל חמישה מסלולי הכשרה מואצים (bootcamp).

קוד-ואליו מספקת שירותי פיתוח ו-IT בעולמות הדיגיטל, הענן והטרנספורמציה הדיגיטלית. הקבוצעה מעסיקה כ-140 אנשי ארכיטקטורה ופיתוח תוכנה, UI/UX ומפתחי DEVOPS. ב-2021 היו לחברה כ-100 לקוחות פעילים ממגזרי ההיי-טק, הבנקאות והפיננסים, הביטחון, סייבר ועוד.

בשבוע שעבר פרסמה החברת-אם של קוד-ואליו, ספיד-ואליו, הכוללת גם את חברת וול דן פתרונות תוכנה, את דוחותיה הכספיים לשנת 2021. מדובר בדוחות הכספיים הראשונים שמפרסמת החברה מאז הונפקה בבורסה של תל אביב ביוני 2021. לפי הדוחות, הכנסותיה של החברה ב-2021 הסתכמו ב-74.8 מיליון שקל, ירידה קלה בהשוואה ל-76.6 מיליון שקל ב-2020. עם זאת, רווחיות החברה צמחה ב-430%, מ-1 מיליון שקל ב-2020 ל-4.3 מיליון שקל ב-2021. מהדו"ח עולה כי כמחצית מההכנסות מגיעות מלקוחות בעולם הטכנולוגיה, כרבע מההכנסות מהמגזר הביטחוני, וכ-20% מתעשיית הסייבר.

טלי שם טוב: "זו היתה שנה מאתגרת עבור תעשיית ההייטק. מצד אחד, המון הזדמנויות צמיחה, ומצד שני יש קושי לגייס את כוח האדם – בפרט טאלנטים – הדרוש למימוש הצמיחה הזו. הצלחנו להגדיל משמעותית את הרווחיות שלנו בזכות ניהול יעיל והקצאה נכונה של הפעילות שלנו. המפתח, עבור ההייטק כולו, הוא הרחבת הגיוון ומתן הזדמנויות לעוד ועוד אנשים. השנה נמשיך להתמקד בהגדלת כוח האדם באמצעות מסלולי ההכשרה שלנו, גם עבור אנשים עם מעט ניסיון או ללא ניסיון כלל. כמו כן, נשים השנה דגש על מיזוגים ורכישות."

הלקוח הגדול ביותר של החברה היא חברת רפאל, שקוד-ואליו מספקת לה שירותי פיתוח תוכנה ושירותי IT החל מיוני 2019. ב-2021 היתה רפאל אחראית לכ-18.3 מיליון שקל מכלל הכנסותיה. החברה מספקת בימים אלה גם שירותי ייעוץ לחיל האוויר בעולמות המולטי-קלאוד. "הצבא עושה צעדים מאוד משמעותיים בנדידה לענן, בין היתר על רקע פרויקט נימבוס. המגמה הזו ניכרת גם בקרב גופים פיננסיים. חברות הבינו שבשלה העת לבצע את הטרנספורמציה הזו."

"בשנתיים הקרובות נראה בישראל נדידה מאסיבית לענן"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בבית התוכנה קוד-ואליו (CodeValue) מעריכים כי בשנים הקרובות נהיה עדים בישראל לגל מאסיבי של נדידה לענן מצד גופים ממשלתיים וצבאיים וחברות גדולות מהמגזר הפרטי מענפים כמו בנקאות, ביטוח, בריאות ועוד. הנדידה הזו תתאפשר בעקבות יישום פרויקט נימבוס להעברת משרדי הממשלה לתשתית ענן, וכן השלמת הקמת חוות השרתים בישראל של ענקיות הענן כמו אמזון וגוגל, שיאפשרו לספק את תשתית הענן הציבורי משרתים מקומיים בישראל.

בשיחה עם Techtime הסביר אלון פליס [בתמונה], אחד ממייסדי קוד-ואליו ומי שמשמש כארכיטקט הראשי של החברה, כי המחסום העיקרי שעיכב עד כה את הנדידה של ארגונים אלה לענן, קשור לרגולציה. פליס: "למרות שהעננים הציבוריים הגדולים, כמו אלה של מיקרוסופט ואמזון, מותאמים לרגולציות הנוקשות ביותר בכל הנוגע לפרטיות ואחסון מידע, הרגולציה אוסרת על גופים מסוימים לאחסן מידע רגיש מחוץ לישראל. כל זה ישתנה על רקע פרויקט נימבוס וההחלטה האסטרטגית של ענקיות הענן להקים כאן חוות מקומיות. זה יעניק דחיפה עצומה לכל תחום הענן בישראל. ברגע שגופי ממשלה וצבא, שהם מטבע הדברים יותר רגישים מבחינת הדאטה שהם מחזיקים, ינדדו לענן, חברות אחרות מענפים כמו ביטוח, אשראי, בריאות וכדומה, יראו בכך אישור סופי לכך שזה בסדר. התהליך הזה יצבור תאוצה משמעותית בשנתיים הקרובות"

שירותי פיתוח "כמו אקורדיון"

בקוד-ואליו, המתמחה בין היתר במתן שירותי נדידה לענן ופיתוח יישומי ענן עבור חברות וארגונים, נערכים למגמה זו בהכשרה וגיוס של עובדים. "אנחנו מגדילים את הקיבולת של החברה, כדי לעמוד בביקוש, וגם בוחנים שיתופי פעולה ורכישות של חברות מתחום הענן." באחרונה חתמה קוד-ואליו על מזכר הבנות לרכישת בית תוכנה קטן ברומניה, כחלק מהרחבת זרוע ה-off-shore שלה במדינה.

בסך הכול, מעסיקה כיום קוד-ואליו, שהוקמה ב-2010, כ-180 אנשי פיתוח תכנה וארכיטקטורה, UX/UI ומפתחי DEVOPS. לחברה לקוחות ממגזרי הבנקאות והפיננסיים, ביטחון והייטק. בין לקוחות החברה, גם חברות טכנולוגיה בינלאומיות הפועלות בישראל כמו מיקרוסופט ואינטל. קוד-ואליו משתייכת לקבוצת ספיד-ואליו, שהונפקה בשנה שעברה בבורסה בתל-אביב.

פליס: "העבודה שלנו מול הלקוח מתבססת על אנליזה מאוד מדוקדקת של הצרכים והדרישות, ובהתאם לכך אנחנו בונים את צוות הפיתוח. הדגש אצלנו הוא על גמישות. שירותי הפיתוח שלנו הם מעין 'שירות מנוהל', שמאפשר ללקוח להשתמש ביכולות שלנו לפי צרכים משתנים, כמו אקורדיון. אנחנו גם יכולים לספק שירותי פיתוח לחברת סטארט-אפ שסיימה גיוס ורוצה להאיץ את הפיתוח וגם לחברות גדולות ומבוססות שזקוקות לצוות עבור פרויקט ספציפי".

מהבנת שפה טבעית ועד למידת-מכונה אוטומטית

לדברי פליס, עולם הענן מאוד שונה באופני פיתוח הקוד בהשוואה לעולמות הפיתוח המסורתיים (legacy). "הפיתוח בענן מורכב כיום ממיקרו-שירותים (micro-services) ושימוש בקונטיינרים. הענן מאוד שונה משרתים מקומיים בארגון. זה משנה את האופן שבו כותבים את הקוד. השפה דומה, אבל האריזה שונה. בניגוד לשימוש בשרתים מקומיים, הענן מאפשר להתאים את המשאבים באופן דינמי לפעילות. ברמת הקוד, הענן הוא 'יצור נושם'. הרבה יותר קל לבצע עדכונים ושינויים, לא צריך לכתוב הכול מחדש. עם זאת, חברות שטרם התנסו בעולמות הללו עשויות להתקשות בתהליך המודרניזציה הזה והמעבר מהלגאסי לענן. בשביל זה צריך ארכיטקט טוב. לנו יש ניסיון, אנשים שעבדו בפרויקטים רבים."

המעבר לענן מהווה שינוי טכנולוגי וגם תפיסתי. החברה יכולה להתמקד בביזנס ובתחום ההתמחות שלה, בזמן שספק שירותי הענן, בין אם זה אמזון, גוגל, מיקרוסופט או עליבאבא, כל הזמן משפר את התשתית. זה המסר הכי חשוב לחברות: אל תבזבזו משאבים בבניית תשתית עצמאית, אלא תפיקו את המיטב מהיכולות של הענן. הענן מציע כיום המון שירותים כמו הבנת שפה טבעית, זיהוי אנומליות, בינה מלאכותית, למידת-מכונה אוטומטית ועוד."

האזינו לשיחה עם עמית כינור, ארכיטקט תוכנה בקוד-ואליו, מתוך תוכנית מס' 38 בפודקאסט שלנו, שעלתה במאי 2021:

 

ספידווליו הונפקה בתל אביב לפי שווי של 130 מיליון שקל

פורסם בתאריך ע"י yochais

ספידווליו הוקמה על ידי היו"ר איל זילברמן והמנכ"לית טלי שם טוב, ממייסדי חברת קווליטסט, חברת בדיקות התוכנה הגדולה בעולם, שנמכרה לקרן Bridgepoint לפי שווי של 420 מיליון דולר בשנת 2019. בעת מכירתה מנתה קווליטסט למעלה מ-3,600 עובדים, כ- 1,500 מהם בישראל.

ספידווליו פועלת בתחומי הדיגיטל והענן, שהינם התחומים הצומחים והחמים ביותר של עולם ה-IT. ממועד הקמתה לפני כשנה וחצי מיישמת החברה את אסטרטגיית הצמיחה שלה והשלימה שתי רכישות של חברות IT, CodeValue ו-Welldone Software, הפועלות בתחומי הפיתוח, הענן והדיגיטל.

לקבוצה מעל 150 אנשי פיתוח תכנה וארכיטקטורה, UX/UI ומפתחי DEVOPS.  המספקים שירותי טכנולוגיות מידע נרחבים לעשרות לקוחות בישראל, הפועלים בתחומים שונים, כגון היי-טק, בנקאות ופיננסיים, ביטחון ועוד. לחברה פתרונות המשרתים מעל 100 לקוחות מובילים בישראל בהם חברות בינלאומיות מובילות.

השוק אליו פונה החברה הינו שוק עולמי צומח בקצב שנתי של כ-22% בשנה ולפי התחזיות צפוי לעמוד על מעל טריליון דולר בשנת 2027. אסטרטגיית הנהלת החברה בדומה לאסטרטגיה שיושמה בקווליטסט, מכוונת צמיחה, מיזוגים ורכישות תוך כדי התייעלות וסינרגיה של הפעילויות הנרכשות עם פעילויות החברה.

טלי שם טוב, מנכ"לית החברה: "החזון שלנו הוא להיות החברה המובילה בתחומה בישראל ובעתיד בעולם בתחומי הדיגיטל והענן. המטרה היא לצמוח בקצב מהיר, לרבות באמצעות מיזוגים ורכישות שיגדילו את סל הפתרונות של החברה ויהוו ערך מוסף אדיר ללקוחותינו. החברה נהנית מהצמיחה שחווה ענף ה-IT ובנוסף צפויה ליהנות מיתרונות נוספים הנובעים ממיקוד אסטרטגי בתחומים הצומחים של עולם ה-IT. מאחר ולהנהלת החברה ניסיון רב בניהול חברות אז ניתן לראות כבר בשנה החולפת את תהליך ההשבחה והמיקוד האסטרטגי שבוצע בחברות הנרכשות ובתוצאות הפעילות".

הכנסות החברה לשנת 2020 עמדו על כ-77.3 מיליון שקל, כאשר הרווח התפעולי המתוקנן הסתכם בכ-10.6 מיליון ₪ לעומת כ-2 מ' בשנה הקודמת.

האזינו לשיחה עם עמית כינור, מתכנת בכיר בקודווליו, מתוך תוכנית מס' 38 בפודקאסט שלנו:

על תשוקת המתכנת ואמנות התכנות [פודקאסט]

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא עמית כינור, ארכיטקט תוכנה בחברת קוד-ואליו (CodeValue), המספקת שירותי תכנות וארכיטקטורה לחברות מובילות במשק.

לפודקאסט שלנו קוראים "האנשים שמאחורי הטכנולוגיה", והפעם באמת מי שעומד במוקד התוכנית הוא עמית, האיש שמאחורי הטכנולוגיה.

עמית עבר מסלול מעט יוצא דופן בהייטק הישראלי. הוא היה שותף בתחילת הדרך להקמת שתי חברות סטארט-אפ, אך בשלב מסוים החליט לעזוב את החברות שהיה שותף בהקמתן וחישב מסלול מחדש. לבסוף הצטרף לקוד-ואליו, שוב כהייטקיסט שכיר. אבל נראה שבקוד-ואליו הוא מצא את הבית שאותו חיפש, מקום שבו הוא שוב יכול לחיות ביומיום את עולם התכנות

בשיחה מספר עמית על הסיפור מאחורי החברות שהקים, על הפרויקטים שבהם הוא מעורב בקוד-ואליו וגם על התשוקה שבלעדיה אי אפשר להיות מתכנת טוב.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts