מאת: יוחאי שויגר

התחזקות השקל מול הדולר מתחילה לקבל ביטוי ממשי בעונת הדו"חות של החברות הישראליות הציבוריות. אחרי תקופה ארוכה שבה השפעות המט"ח הופיעו בעיקר בסעיפי סיכון תיאורטיים, ברבעון הראשון 2026 מתחילות חברות רבות לדווח בפועל על השפעת שעירי המטבע על הרווחיות ועל העלייה בהוצאותיהן.

מאז תחילת 2025 התחזק השקל בכ-20% מול הדולר, כאשר שער החליפין ירד מרמות של כ-3.65 שקלים לדולר בתחילת השנה לאזור 2.90–2.92 שקלים כיום — הרמה החזקה ביותר של השקל מול המטבע האמריקאי זה יותר משלושה עשורים. גם במהלך 2025 לבדה נרשמה התחזקות משמעותית של כ-12.6%, כאשר הדולר ירד מכ-3.65 שקלים בתחילת 2025 לכ־3.19 שקלים בתחילת 2026. מאז סוף הרבעון הראשון של 2026 המשיך השקל להתחזק בכ־7.3% נוספים, מירידה של כ־3.15 שקלים לדולר בסוף מרץ לאזור 2.92 שקלים כיום — נתון שעשוי לרמז כי חלק מהשפעת המט"ח עדיין כלל לא באה לידי ביטוי מלא בדוחות הרבעון הראשון.

חברות ה-SaaS פגיעות במיוחד

עבור חברות ישראליות גלובליות, המשמעות ישירה: ההכנסות מתקבלות בדולרים, אך חלק גדול מהוצאות השכר והמו״פ משולם בשקלים. לכן, גם ללא עליית שכר בישראל, העלות הדולרית של העובדים מזנקת. השכר הממוצע בענף ההייטק בישראל עומד כיום על כ־31–32 אלף שקל בחודש, ובתחומי תוכנה, סייבר ושבבים השכר למהנדסים מנוסים גבוה לעיתים משמעותית. עובד שעלה לחברה כ־8,800 דולר בחודש בשער דולר־שקל של 3.65 בתחילת 2025, עולה כיום כמעט 11 אלף דולר בשער של כ־2.92 שקלים לדולר — זינוק של כ־25% בעלות הדולרית, גם ללא כל שינוי בשכר עצמו.

אחת ההתייחסויות הברורות ביותר הגיעה מחברת monday.com, המפתחת מערכת לניהול עבודה ארגונית. החברה, שפרסמה את דוחותיה ב־11 במאי, ציינה כי השפעות המט"ח גרעו כ־190 נקודות בסיס (1.9%) משיעור הרווח התפעולי non-GAAP ברבעון הראשון. לפי הכנסות רבעוניות של 351.3 מיליון דולר, מדובר בכ־6.7 מיליון דולר של רווחיות תפעולית שנשחקה ברבעון אחד בלבד. הנהלת החברה הוסיפה כי היא מצפה להשפעה שלילית נוספת של 100–200 נקודות בסיס (1%-2%) גם ברבעון השני

חברת סולאראדג' (SolarEdge) המייצרנת מערכות סולאר ואגירת אנרגיה, מתייחסת במפורש להשפעת השקל. בשיחת הוועידה לאחר הדוחות אמר סמנכ"ל הכספים אסף אלפרוביץ' כי התחזקות השקל צפויה להגדיל את ההוצאות התפעוליות של החברה ברבעון השני ל־86–91 מיליון דולר, לעומת כ־84 מיליון דולר ברבעון הראשון, בעיקר בשל השפעות מטבע — גם לאחר פעולות גידור. סולאראדג' נמצאת בשנה האחרונה בתהליכי התייעלות שכללו גם קיצוצי כוח אדם, והתחזקות השקל מכבידה במידה מסוימת גם על מאמצי החברה לשפר את מבנה העלויות והרווחיות.

בחלק מהחברות ניתן ללמוד על השפעת המט"ח דרך סעיפי “רגישות למטבע” בדוחות — סימולציות חשבונאיות שמראות כיצד שינוי בשערי החליפין היה משפיע על הרווחיות של החברה. חברת הסייבר צ'ק פוינט (Check Point), למשל, ציינה בדוח השנתי כי תיסוף של 10% בשקל מול הדולר היה מקטין את הרווח התפעולי השנתי בכ־57 מיליון דולר. בפועל, השקל התחזק בכ־12.6% במהלך 2025 — מה שמרמז כי הפגיעה התאורטית ברווח התפעולי השנתי של צ'ק פוינט הייתה עשויה להגיע כבר לסדר גודל של יותר מ־70 מיליון דולר, לפני גידורים והתאמות אחרות.

גם Wix מציגה חשיפה משמעותית לשער החליפין. בדוחותיה מציינת החברה כי כ־27% מהוצאותיה נקובות בשקלים, וכי תיסוף של 10% בשקל היה פוגע בתוצאה הנקייה בכ־45.5 מיליון דולר בשנה. מאחר שהשקל התחזק בכ־12.6% במהלך 2025, המשמעות לפי מודל הרגישות של החברה היא פגיעה תאורטית של כ־57 מיליון דולר בתוצאה הנקייה השנתית.

monday.com, Wix ו־Check Point Software Technologies פועלות כולן במודל SaaS — תוכנה מבוססת ענן — שבו עיקר ההוצאות הוא שכר מהנדסים, מו״פ ותפעול. מאחר שחלק משמעותי מכוח האדם שלהן יושב בישראל בעוד שההכנסות מתקבלות ברובן בדולרים, חברות מסוג זה נוטות להיות רגישות במיוחד להתחזקות השקל ולשינויים בשערי המטבע. בנוסף, מודל ההכנסות שלהן מבוסס לרוב על מנויים חודשיים או שנתיים במחירים קבועים יחסית, ולכן קשה להן לגלגל במהירות את השפעת המט"ח ללקוחות באמצעות העלאות מחיר.

עסקאות פורוורד וכלי גידור מטבע

חברות כמו נובה (Nova) ואלביט (Elbit) מציגות גישה שונה יחסית. שתי החברות אמנם מחזיקות בסיס פעילות משמעותי בישראל ולכן חשופות להתחזקות השקל, אך הן מפעילות מערכי גידור מט"ח אקטיביים באמצעות חוזי פורוורד, אופציות וכלי גידור נוספים. המטרה בגידור היא לצמצם תנודתיות: למשל, אם חברה יודעת שבעוד מספר חודשים תשלם משכורות של מאות מיליוני שקלים, היא יכולה לנעול מראש שער חליפין מסוים מול הדולר. כך, גם אם השקל ממשיך להתחזק, חלק מהפגיעה מתקזז באמצעות רווח על חוזי הגידור.

נובה מציינת בדוחותיה שימוש קבוע ב־forward contracts ובאופציות מט"ח לצורך גידור שכר, הוצאות תפעול ותשלומים לספקים. גם אלביט מתייחסת באופן קבוע לשימוש ב־hedging instruments כדי לצמצם חשיפה לתנודות מטבע. בנוסף, לחלק מהחוזים הביטחוניים ארוכי הטווח של אלביט יש מנגנוני הצמדה והתאמות מחיר, שמסייעים למתן חלק מההשפעה לאורך זמן.

אצל חברות ביטחוניות ותעשייתיות כמו אלביט, ההשפעה של השקל החזק בדרך כלל מתונה ואיטית יותר לעומת חברות SaaS. אלביט אמנם מחזיקה בסיס פעילות גדול בישראל ולכן חשופה לעלויות שקליות, אך היא נהנית מצבר הזמנות רב־שנתי, חוזים ארוכי טווח ופעילות ייצור גלובלית. לכן, בעוד שבחברות תוכנה שינוי חד בדולר־שקל עלול לפגוע כמעט מיידית בשולי הרווח הרבעוניים, אצל אלביט ההשפעה לרוב “נמרחת” על פני תקופות ארוכות יותר.

גם קבלנית ייצור השבבים טאואר (Tower Semiconductor) מציגה מודל מאוזן יותר יחסית. מצד אחד, החברה מוכרת בעיקר בדולרים ומחזיקה פעילות משמעותית בישראל, ולכן היא חשופה להתחזקות השקל. מצד שני, לטאואר פריסת ייצור גלובלית רחבה — כולל פעילות בארה״ב, יפן ומדינות נוספות — שמייצרת גידור טבעי מסוים דרך פיזור גיאוגרפי של העלויות וההוצאות. בנוסף, בחברות ייצור שבבים חלק משמעותי מהעלות קשור לציוד, חומרים ופחת, ולא רק לשכר מהנדסים, ולכן מבנה החשיפה שונה מחברות תוכנה טהורות.

בקמטק (Camtek), המפתחת מערכות בדיקה לתעשיית השבבים, הסוגיה עשויה להפוך משמעותית יותר בהמשך. החברה, שפרסמה את דוחות הרבעון הראשון ב־12 במאי, נהנתה בשנים האחרונות משיפור חד ברווחיות ומביקושים חזקים בשוק השבבים, אך דווקא בשל המרווחים הגבוהים והרגישות של המשקיעים לקצב הצמיחה והרווחיות, ייתכן שהשקל החזק יהפוך לנושא משמעותי יותר ברבעונים הקרובים. קמטק אמנם מציינת בדוחות שימוש בכלי גידור מט"ח וחשיפה לתנודות מטבע, אך נכון לעכשיו טרם סיפקה הערכה פומבית מפורשת לגבי פגיעה בפועל ברווחיות כתוצאה מהתחזקות השקל.

גם התאגידים הגלובליים חשופים

גם חברת נקסט ויז'ן (NextVision), המפתחת מצלמות מיוצבות לרחפנים ומערכות ביטחוניות, עשויה להפוך רגישה יותר להתחזקות השקל בשנים הקרובות. החברה אמנם טרם הדגישה את הנושא בדוחותיה, אך שיעור המכירות הבינלאומיות שלה ממשיך לגדול בהתמדה, ובחברה אף סימנו את הרחבת הפעילות בארצות הברית כאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים. ככל שחלק גדול יותר מההכנסות יגיע בדולרים בעוד שחלק ניכר מהפיתוח והפעילות יישאר בישראל, כך החשיפה לפער בין דולר לשקל עשויה להפוך למשמעותית יותר.