[בתמונה למעלה: תא שליטה ביונים כלואים במעבדתו של פרופ' רועי עוזרי במכון וייצמן למדע. צילום: מכון וייצמן]

רשות החדשנות פרסמה היום (ב') קול קורא להקמת תשתית מחקר ופיתוח לאומית למחשוב קוונטי בהיקף של 100 מיליון שקל, שתשרת את התעשייה והאקדמיה בישראל. מעבר להשקעה עצמה, הקול הקורא משקף את השלב הבא בהתפתחות התוכנית הלאומית: אם התשתית שהוקמה לפני כשלוש שנים התבססה בעיקר על פלטפורמות קוונטיות זרות, הפעם מבקשת המדינה להקים תשתית שתוכל לשלב גם טכנולוגיות מחשוב קוונטי שפותחו בישראל, עם הבשלת האקוסיסטם המקומי.

התשתית החדשה תשמש מרכז לאומי להערכה, אינטגרציה ואימוץ של טכנולוגיות מחשוב קוונטי. היא תידרש לשלב לפחות שלוש טכנולוגיות עיבוד קוונטי שונות ולאפשר לחברות ולחוקרים לבחון, להשוות ולפתח יישומים על גבי מגוון פלטפורמות במסגרת סביבת עבודה אחת. במסגרת הקול הקורא יינתנו שירותי מחקר ופיתוח לאורך כל שרשרת הערך של המחשוב הקוונטי – החל מחומרת הקיוביטים, דרך מערכות הבקרה והמדידה, תיקון שגיאות, תוכנה ואלגוריתמים ועד יישומים וממשקי משתמש. בנוסף, התשתית תספק שירותי הוכחת היתכנות (PoC), תמיכה בפיתוח יישומים, הכשרת כוח אדם וליווי חברות וסטארט־אפים.

המהלך משקף את השינוי שעבר האקוסיסטם הקוונטי הישראלי בשנים האחרונות. כאשר הוקם מרכז המחשוב הקוונטי הלאומי ב-2022, בישראל כמעט שלא היו מעבדים קוונטיים מקומיים בשלים, ולכן הוא נשען בעיקר על טכנולוגיות בינלאומיות. מאז צמחו בארץ חברות המפתחות מעבדים, רכיבי חומרה, תוכנות ופתרונות בקרה, וכעת מבקשת המדינה לבנות את הדור הבא של התשתית הלאומית כך שתוכל להסתמך גם על היכולות המקומיות שנבנו.

התוכנית החדשה משתלבת ביוזמה הלאומית למחשוב קוונטי שהושקה לפני כשלוש שנים. במסגרת אותה תוכנית נבחרה חברת Quantum Machines להקים ולהפעיל את מרכז המחשוב הקוונטי הלאומי (IQCC), שנועד להעניק לתעשייה ולאקדמיה גישה למערכות מחשוב קוונטי מתקדמות. המרכז איפשר לחוקרים, לסטארט־אפים ולחברות להריץ אלגוריתמים, לבצע ניסויי היתכנות ולפתח יישומים על גבי מספר פלטפורמות קוונטיות, ובכך תרם להקמת אקוסיסטם קוונטי בישראל.

השלב הבא בתוכנית הקוונטום הלאומית

הקול הקורא החדש אינו מחליף בהכרח את המרכז הקיים, אלא מגדיר את השלב הבא בהתפתחותו. הוא מאפשר להרחיב את התשתית הקיימת או להקים תשתית חדשה, אך בשני המקרים המטרה היא ליצור סביבת מחקר ופיתוח שתעניק שירותים לתעשייה ולאקדמיה ותשלב טכנולוגיות קוונטיות עדכניות לאורך כל תקופת פעילותה.

במקביל להבשלת התשתית הלאומית, התרחב גם מספר החברות הישראליות הפעילות בתחום. Quantum Machines נחשבת לאחת החברות המובילות בעולם בתחום מערכות הבקרה למחשבים קוונטיים, בעוד Quantum Art מפתחת מחשבים קוונטיים המבוססים על יונים לכודים (Trapped Ions), ו-QuamCore מפתחת ארכיטקטורות ומעבדים קוונטיים המבוססים על מוליכי־על. בתחום התוכנה פועלת Classiq, המפתחת פלטפורמה לתכנון וקומפילציה של אלגוריתמים קוונטיים, ולצדה Qedma, המתמחה בפתרונות להפחתת שגיאות – אחת המגבלות המרכזיות של מחשבים קוונטיים כיום. לצדן פועלות קבוצות מחקר באוניברסיטאות, וכן חברות ביטחוניות המפתחות רכיבים ויישומים בתחום.

ההשקעה החדשה של רשות החדשנות משקפת את המעבר לשלב הבא של התוכנית הלאומית. אם בשלב הראשון הדגש היה על יצירת גישה לתשתיות מחשוב קוונטי ובניית ידע וניסיון בישראל, הרי שכעת מבקשת המדינה לרתום את אותה תשתית גם לקידום התעשייה המקומית, ולאפשר לחברות ישראליות לבחון, לשפר ולהציג את הטכנולוגיות שלהן במסגרת תשתית לאומית אחת.