מאת יוחאי שויגר
חברת XTEND הישראלית הודיעה כי העפילה לשלב Gauntlet II של תוכנית Drone Dominance של משרד ההגנה האמריקאי, לאחר שנבחרה כאחת מ-19 חברות בלבד מתוך 49 שהשתתפו בשלב המיון הראשון. בשלב הבא, שייערך באוגוסט בפורט קרסון שבקולורדו, תתמודד החברה עם מערכת הרחפנים STRIKER ותידרש להציג יכולת לייצר ולספק מערכות מבצעיות בקנה מידה תעשייתי – שלב משמעותי בדרך להשתלבות באחת מתוכניות הרכש הגדולות שמקדם כיום הפנטגון בתחום הרחפנים.
אלא שהמשמעות של ההודעה חורגת מהישג נוסף של XTEND. Drone Dominance מספקת הצצה לאופן שבו צבא ארצות הברית משנה את תפיסת ההצטיידות שלו ברחפנים, ומנסה לבנות מחדש את בסיס הייצור האמריקאי בתחום לאחר שהמלחמה באוקראינה והעימותים במזרח התיכון המחישו כי היתרון בשדה הקרב אינו נקבע רק על ידי איכות המערכת, אלא גם על ידי היכולת לייצר אותה במהירות ובכמויות גדולות.
לא עוד תוכנית פיתוח – אלא מהפכת ייצור
במשך שנים נשענה ארצות הברית על מערכות בלתי מאוישות מתוחכמות ויקרות, שתוכננו בתהליכי פיתוח שנמשכו שנים ועלו מאות מיליוני דולרים. אולם בשדות הקרב של השנים האחרונות התברר כי המציאות משתנה במהירות.
רחפנים קטנים וזולים הפכו לאחד מאמצעי הלחימה המשפיעים ביותר בשדה הקרב המודרני. הם זמינים, קלים להפעלה, ניתנים לשדרוג במהירות וניתן לייצרם בכמויות גדולות בהרבה מכל מערכת נשק מסורתית.
על רקע זה השיק משרד ההגנה האמריקאי את Drone Dominance – תוכנית שמטרתה ליצור מסלול מהיר לאיתור חברות, לבחינת הטכנולוגיות שלהן ולהפיכתן לספקיות של הצבא בתוך חודשים במקום שנים. היקף התוכנית נאמד בכמיליארד דולר, והיא צפויה להוביל לרכש של עשרות אלפי רחפנים בשנים הקרובות.
בניגוד למכרז ביטחוני רגיל, הפעם לא בוחנים רק מי פיתח את הרחפן הטוב ביותר. החברות נדרשות להוכיח שהן מסוגלות לייצר במהירות, לעמוד בשרשרת אספקה יציבה, לספק מוצרים סדרתיים ולעבור מסטארט-אפ חדשני ליצרן תעשייתי.
מבחן של התעשייה, לא רק של הרחפן
השלב הראשון של התוכנית התקיים במחנה גריילינג שבמישיגן, ובמסגרתו בחן הצבא האמריקאי את ביצועי הרחפנים בתרחישים מבצעיים שונים, ביום ובלילה.
19 החברות שעלו לשלב השני יתמודדו כעת במבחן שונה לחלוטין. במקום להציג אב-טיפוס, הן יידרשו להוכיח שהמוצרים שלהן בשלים לייצור סדרתי, שניתן לספק אותם במהירות ובכמויות גדולות, ושהן מסוגלות לעמוד בדרישות המחמירות של שרשרת האספקה הביטחונית האמריקאית.
זהו למעשה מבחן של התעשייה כולה, ולא רק של הטכנולוגיה.
רשימת הפיינליסטיות מספרת את הסיפור
19 החברות שעלו לשלב הבא כוללות שילוב מעניין של קבלניות ביטחוניות ותיקות לצד דור חדש של חברות רחפנים. לצד שמות מבוססים כמו AeroVironment, Kratos ו-Teal Drones מופיעות גם חברות צעירות יחסית, בהן Neros, Ascent AeroSystems, General Cherry האוקראינית ו-XTEND הישראלית.
הרשימה מלמדת כי הפנטגון אינו מחפש עוד פתרונות רק אצל קבלניות הביטחון הגדולות. חלק ניכר מהחדשנות מגיע כיום מחברות שהתמחו ברחפנים טקטיים, באוטונומיה ובמערכות שפותחו בקצב מהיר בעקבות השינויים בשדה הקרב.
מעניין גם לראות כי למרות שמטרת התוכנית היא לחזק את בסיס הייצור האמריקאי, חלק מהטכנולוגיות מגיעות מחוץ לארצות הברית. XTEND היא החברה הישראלית היחידה שעלתה לשלב Gauntlet II, ולצדה נכללות גם חברות בעלות שורשים אוקראיניים ואירופיים. המסר ברור: הפנטגון מעוניין שהייצור יהיה אמריקאי, אך מוכן לאמץ חדשנות מכל מקום בעולם.
הלקחים משדות הקרב
המלחמה באוקראינה הייתה הזרז המרכזי לשינוי החשיבה בפנטגון. היא המחישה כיצד רחפני FPV זולים, שניתן לייצר באלפים, מסוגלים לשנות את שדה הקרב ולגרום נזק גם לכוחות המצוידים במערכות יקרות ומתקדמות.
אלא שמאז נוספה גם המערכה מול איראן, שהדגישה היבט נוסף של האתגר. מתקפות רחבות היקף של כטב"מים וטילים אילצו את ארצות הברית ובעלות בריתה להפעיל מיירטים שמחירם עשוי להגיע למאות אלפי ואף מיליוני דולרים ליחידה. מעבר לעלות הגבוהה, התברר כי מלאי המיירטים עלול להישחק במהירות, בעוד שקצב הייצור שלהם איטי משמעותית מקצב השימוש המבצעי.
על רקע זה, הפנטגון אינו מחפש רק רחפנים מתקדמים יותר, אלא גם כאלה שניתן לייצר במהירות, בכמויות גדולות ובעלות נמוכה יחסית. הדגש עובר לייצור סדרתי, לאוטונומיה, לעמידות בפני לוחמה אלקטרונית וליכולת לחדש במהירות מלאים שנשחקו בלחימה.
עבור XTEND, ההעפלה לשלב השני אינה רק הישג טכנולוגי נוסף. החברה כבר מספקת מערכות לגופי ביטחון אמריקאיים, אולם Drone Dominance עשויה להפוך אותה לחלק ממאמץ רחב הרבה יותר – בניית דור חדש של ספקי רחפנים עבור הצבא האמריקאי. יותר מכל, התוכנית מלמדת על שינוי עמוק בתפיסת הביטחון של ארצות הברית: בעידן הרחפנים, היתרון הצבאי כבר אינו נמדד רק בביצועי הכלי הבודד, אלא גם ביכולת של התעשייה לייצר אלפים ממנו, במהירות, בעלות נמוכה ובקצב המתאים למלחמת התשה מודרנית.
