מניית חברת מובילאיי (Mobileye) התרסקה בשבוע שעבר בשיעור של כ-30%, וזאת לאחר שהחברה פרסמה אזהרה מקדימה, לפיה היא צופה כי ההכנסות ברבעון הראשון של 2024 יהיו נמוכות בכ-50% בהשוואה לרבעון הראשון של 2023, שעמדו על 458 מיליון דולר. הירידה בהכנסות תוביל להפסד תפעולי של 242-257 מיליון דולר ברבעון הראשון.
הסיבה לתחזית השלילית שפירסמה מובילאיי היא המלאים העודפים של מוצריה הנמצאים בידי הלקוחות. משיחות שערכה החברה עם לקוחותיה, בניסיון לאמוד את היקף ההזמנות לשנת 2024, הבינה החברה שהם יעדיפו לעשות שימוש במלאים הקיימים לפני שיבצעו הזמנות חדשות. עודפי המלאי האלה נבנו נוצרו 2021-2022, על רקע החשש של חברות רבות באותם ימים מפני חוסרים בשרשרת האספקה. מובילאיי: "כעת, משחששות שרשרת האספקה דעכו, אנחנו צופים כי לקוחותינו ישתמשו במלאים הקיימים שלהם, ולכן הכנסות הרבעון הראשון 2024 צפויות להיות נמוכות משמעותית".
החברה מעריכה שלקוחותיה מחזיקים כעת במלאי עודף של כ-6-7 מיליון שבבי EyeQ עבור מערכות ADAS. בשלושת הרבעונים הנותרים של 2024 צופה מובילאיי הכנסות דומות לאלה של 2023. אלא שההכנסות הנמוכות ברבעון הראשון ישליכו על התוצאות הכוללות של שנת 2024, אשר צפויות לנוע בטווח של 1.83-1.96 מיליארד דולר, בהשוואה להיקף מכירות כולל של כ-2.08 מיליארד דולר בשנת 2023. בעקבות הירידות במנייה, מסתכם שווי החברה בנסד"ק בכ-24.6 מיליארד דולר.
מניית מובילאיי בנסד"ק בשבוע האחרון. מקור: yahoo finance
ההפסד התפעולי ב-2024 כולה צפוי להסתכם בכ-378-468 מיליון דולר, יותר מפי 10 מההפסד התפעולי של שנת 2023, אשר צפוי להסתכם בכ-33-37 מיליון דולר. בסך הכול, צופה מובילאיי לשלוח ב-2024 כ-31-33 מיליון שבבי EyeQ, לעומת 37 מיליון שבבים ב-2023. מובילאיי אינה החברה היחידה בשוק שסובלת מאפקט המלאים העודפים. גם חברת סולאר-אדג' (SolarEdge) דיווחה בחודש נובמבר כי הכנסותיה ברבעון הרביעי צפויות לשקף ירידה של 60% בגלל מלאי עודף שהצטבר בקרב לקוחותיה.
מפיצת הרכיבים האלקטרוניים A2 Global, הקימה צוות תמיכה מיוחד עבור ישראל והתעשייה הישראלית, אשר דואג לאספקה מיידית של ציוד ומערכות המוזמנות על-ידי הלקוחות הישראלים שלה. בצוות חברים כל מנהלי המחלקות הראשיות בחברה: רכש, בדיקות מעבדה ולוגיסטיקה. הם אחראים על כך שהקבוצות שהם מנהלים יתנו עדיפות לכל הזמנה המגיעה מישראל ולוודא שהיא נישלחת מיידית. מנכ"ל A2 Global Israel, אורן גדאל, סיפר ל-Techtime שהוא קיבל סמכות לאשר כל הזמנה ולהעבירה ישירות אל החמ"ל המיוחד. גדאל: "בימים רגילים ההזמנה מתעכבת שבועיים-שלושה כדי להשלים את כל בדיקות המעבדה ולקבל אישורי ייצוא לציוד מיוחד (ITAR). כעת אני עושה את זה בפחות מ-48 שעות, ובחלק מהמקרים בתוך 24 שעות. כאשר מגיעה הזמנה מחברה ביטחונית ישראלית, היא מקבלת טיפול מיידי. הכל זז הצידה".
חברת A2 Global היא מהספקיות המרכזיות של רכיבים לתעשיית האלקטרוניקה ולתעשיות הביטחוניות. החברה הוקמה בשנת 2018 בעקבות מיזוג בין המפיצות האמריקאיות America II ו-Advanced MP Systems, שהן בעלות ותק של כ-30 שנה בתעשיית אספקת הרכיבים. כיום היא פועלת בפריסה גלובלית ומפעילה מחסני לוגיסטיקה ומעבדות בדיקת רכיבים בכל השווקים המרכזיים: אמריקה, אירופה ואסיה. אורן גדאל מספר שהתמיכה בישראל בחברה היא מקיר לקיר. "קיבלתי עשרות מיילים מעובדים מכל אתרי החברה שמביעים זעזוע ושואלים כיצד אפשר לסייע. ביקשתי לזרז את האספקה לישראל, ובתגובה התגייסה הנהלת החברה מיידית והקימה צוות מתוגבר שייתן לישראל עדיפות עליונה".
החברה העמידה לרשותנו את המערך הלוגיסטי שלה
"פנו אלי מאחד החמ"לים האזרחיים הגדולים שניסה להביא ציוד ציוד אלקטרוני רגיש בשווי מיליון דולר המיועד ליחידות קצה. הבעיה היתה שזהו ציוד מיוחד מאוד הדורש רשיונות ITAR מחמירים. החברה התגייסה למאמץ וריכזה אותו החל מרמת המנכ"ל. עירבנו חברות ביטחוניות ישראליות, גנרלים אמריקאים לשעבר וגורמים נוספים העובדים עם החברה בתחום הביטחוני בארה"ב, והצלחנו להשיג את האישורים ולהביא את הציוד לארץ. בדרך כלל צריך להמתין לפחות 8-10 שבועות, אם בכלל מקבלים עבורו אישור".
התמיכה יוצאת הדופן הזאת הזאת חורגת מתחומי העיסוק המסורתיים של החברה. "אני מפעיל קניינים על מוצרים שמעולם לא עסקנו בהם כמו שחפ"צים או קסדות. למעשה, החברה העניקה לי גישה אל מערך רכש גדול מאוד הנמצא בכל העולם, ואני עושה לו המרה מרכיבים אלקטרוניים לכל מה שצריך כדי להגן על מדינת ישראל. חברת A2 Global מאפשרת לי להשתמש במערך הלוגיסטי שלה ללא כוונת רווח. הם משתפים פעולה באופן מלא ועושים את כל מה שאפשר". החברה גם מפעילה מדיניות פיננסית חדשה בנוגע להזמנות הדחופות מישראל: "אין עיכובים בגלל סוגיות פיננסיות, גם כאשר יש לקוחות המפגרים בתשלומים או בעיות אחרות. אנחנו עובדים בשיטת 'נעשה ונשמע' – עכשיו מספקים מה שצריך, ואת הבעיות נפתור אחר כך".
מהדיווחים הראשונים שהגיעו ל-Techtime עולה שרוב מפעלי האלקטרוניקה ממשיכים לייצר, כולל מפעלים באופקים והמפעלים בצפון. ניסטק גולן ממשיך לפעול ומייצר מערכות צבאיות ומערכות רפואיות. מהחברה דיווחו שעברו למשמרות ארוכות של 10 ו-12 שעות, כדי לפצות על מחסור בעובדים שגוייסו בצו 8. הבעייה הגדולה ביותר שמתחילה להסתמן היא בתחום הלוגיסטיקה והיכולת לספק חומרי גלם למפעלים. מנהל הפיתוח העסקי של אחת מחברות הייצור הגדולות ביותר בישראל, אמר שיש צורך לאבטח את משאיות התובלה אשר מביאות חומרי גלם למפעלי החברה בדרום.
"המדינה צריכה לספק ליווי למשאיות שיגיעו למפעלים. זהו חלק מהמאמץ המלחמתי". להערכתו, הביטול של טיסות רבות לנתב"ג עדיין לא משפיע על שרשרת האספקה, "אבל אם הנושא לא יטופל תיווצר כאן בעיה. המדינה צריכה לשים יד על נושא חומרי הגלם". הדבר כבר מורגש בחלק מהמפעלים. בשבוע שעבר פגע טיל במפעל מזגנים של אלקטרה בראשון לציון. הפגיעה לא היתה חמורה ולא גרמה לנזקים בתשתית הייצור. אולם עובדים במפעל סיפרו ל-Techtime שהשבוע המפעל נכנס להשבתה זמנית, עקב הקושי לקבל רכיבים עבור מערכות האלקטרוניקה הנמצאות בתוך המזגנים.
נקודת התורפה: תובלה אווירית
בינתיים בעיית התובלה האווירית מגיעה מכיוון אחר. לאחר פרוץ המלחמה מתבצעת התובלה לתעשייה בעיקר על-ידי אל על, ק.א.ל – קווי אוויר למטען, וחברת DHL. לדברי הבכיר שביקש להישאר בעילום שם, "קיבלנו הודעה שהחברות ק.א.ל ואל על העלו ב-50% את מחירי התובלה האווירית. דוברת אל על, עפרי אילן, מסרה בתגובה שהמציאות שונה. "דווקא חתכנו את המחירים. קיבלנו פניות רבות מתעשיינים, ובעקבותיהם הורדנו ביום ד' את מחירי התובלה לתעשייה לכשליש מהמחיר שלפני המלחמה".
לדבריה, חלק מהמשלחים סבורים שהמחירים עלו מכיוון שהם משלחים זמניים. "ההסכמים בתחום הזה הם ארוכי טווח ומחייבים. אבל משלח מזדמן מקבל מחיר גבוה יותר מכיוון שזה מחוץ להיערכות של המערך הלוגיסטי. כיום, בגלל שחברת אל על היא מהבודדות המבצעות משלוחים לתעשייה, פונים אלינו משלחים זמניים רבים שלא מכירים את המחירים". לא ניתן היה להשיג את תגובת ק.א.ל. אלא שהבעייה אינה רק מחירים: חברת ישראייר דיווחה בהודעה מיוחדת לבורסה שחלק מטייסיה גוייסו בצו 8. עדיין לא ברור האם הגיוס משפיע גם על חברת אל על, אבל המשך הלחימה עשויה לפגוע ביכולתה להפעיל טיסות מטען, בין השאר מכיוון שייתכן שחלק מהטיסות ישמשו לתובלה צבאית דחופה, ולא ותובלה תעשייתית.
בתמונה למעלה: המחשה של החברה הבת CARIAD למערכת בקרה שתותקן במכוניות פולקסווגן
קבוצת פולקסווגן (Volkswagen) החליטה לנהל בעצמה את כל שרשרת האספקה של רכיבים אלקטרוניים ושבבים עבור כל המערכות הנמצאות במכוניות הקבוצה, ולנהל אותה בעצמה. מדובר גם בשבבים המותקנים בתת מערכות של הספקיות הראשיות שלה (Tier-1). הקבוצה הודיעה שהיא מתכננת לבצע את הרכישות ישירות מיצרניות הרכיבים ומיצרניות בשבבים, ותעביר אותם אל הספקיות הראשיות המייצרות את מערכות הרכב. השבוע היא הודיעה על סיום גיבוש האסטרטגיה החדשה, ותחילת הארגון מחדש של כל שרשרת האספקה של רכיבים אלקטרוניים עבור המכוניות שהיא מייצרת.
"אנחנו נתבסס על רכישה ישירה מיצרני השבבים עצמם", אמר מנהל קבוצת מכוניות הנוסעים של פולקסווגן, דירק גרוס-לוידה. "שקיפות מלאה של שרשרת האספקה תאפשר לנו לקבל מידע מדויק על הרכיבים הנמצאים בשימוש ועל רמת הזמינות שלהם". במקביל תתהדק הבקרה על ספקיות ראשיות: בעבר הן בחרו ברכיבים האלקטרוניים שהתקינו במערכות שסופקו לפולקסווגן. במודל החדש, החברה המרכזית תגדיר להם באיזה רכיבים להשתמש במערכות שייצרו עבורה.
יתרונות מפתיעים בתחום התוכנה
אחת ממטרות הארגון מחדש היא לצמצם את מגוון הרכיבים המשמשים בכל המכוניות הקיימות והעתידיות של החברה. המהלך ינוהל על-ידי גוף חדש בשם Semiconductor Sourcing Committee – SSC, שישמש כפורום לתיאום בין כל המותגים של פולקסווגן, לבין מערך הרכש המרכזי (Volkswagen Group Components) ובין החברה הבת CARIAD אשר אחראית על פיתוח תשתית תוכנה אחידה עבור כל הקבוצה. היא גם תהיה אחראית על הבחירה במעבדים וברכיבי עיבוד מרכזיים עבור מכוניות הקבוצה. הדברים קשורים אחד בשני, מכיוון שאחד מיעדי המהלך הוא לצמצם את מורכבות התוכנה במכוניות פולקסווגן.
לארגון מחדש של שרשרת האספקה יהיו גם השלכות פיננסיות. כיום יש במכונית פורשה ממוצעת כ-8,000 רכיבים אלקטרוניים. להערכת פולקסווגן, עלות השבבים במכונית מודרנית ממוצעת הסתכם בשנת 2023 בכ-600 אירו למכונית. עד לשנת 2023 העלות הזו תוכפל לסכום של כ-1,200 אירו למכונית. תעשיית הרכב נחשבת כיום לשוק החמישי בגדלו של תעשיית השבבים, ורכישותיה ב-2022 הסתכמו בכ-47 מיליארד דולר. להערכת פולקסווגן, עד לשנת 2030 יגדל הרכש של התעשייה לכ-147 מיליארד דולר, והיא תהיה המגזר השלישי בחשיבותו עבור יצרני השבבים.
בתמונה למעלה: מנהל המכירות העולמי של חברת מאוזר, מרק בר-לונון. צילום: Techtime
מפיצות רכיבים רבות נמצאות כיום בתהליכי היערכות לקראת סיום משבר שרשרת האספקה בתעשיית האלקטרוניקה והחזרה הצפויה לצמיחה. מנהל המכירות העולמי של חברת מאוזר (Mouser), מרק בר-לונון, סיפר ל-Techtime במהלך פגישה שהתקיימה בשבוע שעבר בתערוכת electronica 2022 במינכן, שכבר בשנת 2023 יתחיל לפעול המחסן החדש האוטומטי שהחברה מקימה כעת בסמוך למרכז ההפצה העולמי שלה בטקסס, ארה"ב.
עם השלמת הבנייה, ישתרע מחסן המלאי של החברה על שטח של כ-320,000 מ”ר, אשר יעניקו לה שטח איחסון רכיבים של כ-1.4 מיליון מ”ר, שבהם יישמר מלאי של כמיליון מק”טים (6.8 מיליון רכיבים) מתוצרת כ-1,200 יצרנים שונים. לדבריו, "בכל פעם באנחנו מגדילים את המלאי – גם המכירות צומחות". כך היה גם בשנה האחרונה שבה החברה הגדילה את המלאי שלה מהיקף כספי של 700 מיליון דולר בתחילת 2022 להיקף של כ-1.34 מיליארד דולר כעת.
17% מהמלאי הם מוצרים חדשים
"מנקודת המבט שלנו כספקית רכיבים בכמויות קטנות ובינוניות, השוק כמעט ולא הושפע מהקורונה. אנחנו חושבים שזו היתה שנה טובה לתעשייה, ושהיא תמשיך להיות כזו. השוק הצבאי נמצא בעלייה וצפוי להערכתנו לצמוח בכ-30%-40% במהלך השנה הבאה. במקביל, השוק מתאפיין בכניסה חזקה מאוד של הרבה מאוד טכנולוגיות חדשות. בהגדרה שלנו מוצרים חדשים הם מוצרים הנמצאים פחות מ-48 חודשים בשוק, וכיום 17% מהמלאי שלנו הם של מוצרים חדשים. כיום יש לנו כ-825,000 לקוחות ויש לנו מושג ברור מאוד מה הם מחפשים, ולכן אחת מהמטרות שלנו היא להחזיק במלאי מגוון מאוד שיתאים לצרכים שלהם".
כיצד אתם מרגישים את המגמות בתחום שרשרת האספקה?
בר-לונון: "בתחום הרכיבים הפאסיביים כבר נפתרו רוב הבעיות. בתחום הקונקטורים אנחנו מתחילים לראות את השיפור, אולם בתחום הסמיקונדקטורס המצב עדיין קשה. קיימים קווים סגורים עד סוף 2023 ובמקרים רבים זמני האספקה מגיעים עד 2024. כעת עדיין קיימות הזמנות כפולות ומשולשות בתחום השבבים, אולם להערכתי נתחיל לראות שיפור במהלך הרבעון השלישי 2023, ואז גם יהיו ביטולים של הזמנות הגיבוי. בינתיים אנחנו רואים מעט מאוד ביטולים באמריקה ובאירופה.
"מגיעים הרבה מאוד ביטולים מסין, בעיקר של רכיבים המיועדים לשווקים הצרכניים. הדבר מאפשר לנו לספק את הרכיבים לשווקים אחרים, כמו למשל השוק התעשייתי בישראל". ישראל, הוא מספר, היא מדינה יוצאת דופן: "זהו שוק של אנשים. ישראל היא אחד מהמקומות האחרונים בעולם שבו האנשים עדיין רוצים להמשיך ולהיפגש אחד עם השני, ולא לעשות עסקים רק דרך האינטרנט".
למאוזר אין משרד בישראל. הפעילות המקומית מתבצעת באמצעות חברת MI Catalog (קיצור של Mouser Israel Catalog), שהיא חברה ישראלית אשר יושבת ברעננה ונמצאת בבעלות משה אלבס.
בתמונה למעלה: התרחבות מאוזר. האגף הירוק למעלה משמאל: המחסן החדש שהקמתו החלה כעת
מפיצת הרכיבים הגלובלית מאוזר (Mouser Electronics), הקדימה את תוכניות ההתרחבות שלה, והחלה בהקמת מחסן מלאי חדש בשטח של כ-39,000 מ"ר ובגובה של שלוש קומות. המחסן החדש מהווה הרחבה של מחסן הרכיבים של החברה בפורט-וורת, טקסס. עם השלמת הבנייה, ישתרע מחסן המלאי של החברה על שטח של כ-320,000 מ"ר, אשר יעניקו לחברה שטח איחסון רכיבים של כ-1.4 מיליון מ"ר, שבהם יישמר מלאי של כמיליון מק"טים (6.8 מיליון רכיבים) מתוצרת כ-1,200 יצרנים שונים.
המבנה החדש יצוייד במערכות שינוע ואיסוף אוטומטיות ויקושר בגשר עלי לשאר המחסנים הקיימים של החברה, המצויים באתר. המחסן החדש יצוייד במדפים רובוטיים (Vertical Lift Modules), מהסוג שהחברה סיימה לא מכבר להתקין. החברה דיווחה שלפני כשלושה חודשים היא השלימה את ההתקנה של 120 מערכות VLM: מערך של מדפים רובוטיים אנכיים הכוללים מערכות אוטומטיות לשליפת רכיבים והבאתם אל תחנות העבודה של אנשי המחסן. להערכתה, המערכות החדשות משפרות את היעילות, מצמצמות את השטח הנדרש לאיחסון רכיבים, ומקטינות בכ-45% את המרחקים שעובדי המחסן צריכים ללכת כדי לאסוף רכיבים.
השלב השישי בתוכנית ההתרחבות האסטרטגית
בנוסף ל-VLM, החברה ציידה את המחסנים במערכות אריזה וסימון אוטומטיות, המטפלות כל אחת ב-14 הזמנות בדקה. כך למשל, מערכות האריזה I-PACK, מייצרות אוטומטית קופסת קרטון ספציפית המותאמת לכל הזמנה, אורזת אותה ומעבירה אותה לשילוח. מאוזר נמצאת בבעלות TTI הנמצאת בבעלות ברקשיר התאוויי (Berkshire Hathaway), ומתמקדת באספקת רכיבים אלקטרונים לקבוצות פיתוח, בניית אבות טיפוס והבאה ראשונית לייצור (NPI). כיום החברה מעסיקה כ-3,500 עובדים. על-פי ההערכות, היא מחזיקה במלאי רכיבים בשווי של כ-1.2 מיליארד דולר, ומכירותיה בשנת 2022 צפויות להסתכם בכ-3 מיליארד דולר.
סמנכ"ל שיווק ב-EMEA, גרהאם מאגס: "השוק הישראלי הוא יוצא דופן מבחינתנו"
בשיחה עם Techtime, גילה סגן נשיא מאוזר לשיווק באזור EMEA, גרהאם מאגס, שהקמת המחסן החדש הוא השלב השישי בתוכנית התרחבות אסטרטגית שהחברה ניסחה לפני מספר שנים, אולם בנייתו הוקדמה במספר שנים לאור הגידול בפעילות החברה. מאגס: "בשנת 2021 צמחו המכירות שלנו בעולם בכ-40%, כאשר המכירות באזור EMEA צמחו בכ-80%.
"בשנת 2022 אנחנו צופים צמיחה של כ-45% במכירות. בעשור האחרון, הפכה מאוזר מחברה הממוקדת בשוק האמריקאי לחברה גלובלית. כאשר הצטרפתי למאוזר בשנת 2010, רוב המכירות היו בארצות הברית. כיום כ-43% מהמכירות הן באמריקות, והשאר מתחלק שווה בשווה בערך בין אסיה ואירופה".
מהו משקלו השוק הישראלי אצלכם?
"תעשיית האלקטרוניקה בישראל אחראית לכ-9% מהמכירות באירופה. השוק הישראלי שונה מאוד מהשוק האירופי ומהשוק העולמי. הוא קטן, מתמחה ונמצא בצמיחה. בשנים האחרונות אנחנו צומחים כאן בקצב של כ-50% בשנה. מכיוון שזה שוק מאוד טכנולוגי, אנחנו מספקים ללקוחות הישראלית תמיכה טכניית באמצעות חברת MI Catalog אנחנו מציעים סיוע הנדסי רק בישראל וזה הרבה מאוד בזכות היכולות של השותף שלנו כאן. הלקוחות בישראל מקבלים את ההזמנות ישירות מטקסס, ולא דרך אירופה, ולכן כל הזמנה מגיעה ללקוח בתוך שלושה ימי עבודה".
לקוחות יתחילו לבטל הזמנות כפולות
למאוזר אין משרד בישראל. הפעילות המקומית מתבצעת באמצעות חברת MI Catalog (קיצור של Mouser Israel Catalog), שהיא חברה ישראלית אשר יושבת ברעננה ונמצאת בבעלות משה אלבס. לדברי מנהל המכירות מרק נודלמן, החברה מוגדרת כשותפה עסקית ונציגות אקסקלוסיבית של מאוזר. היא עובדת רק מול מאוזר ואחראית על התמיכה העסקית והטכנית בשוק הישראלי.
מהי התחזית שלכם לבעיית שרשרת האספקה?
מאגס: "להערכתנו, כאשר מצב שרשרת האספקה בעולם ישתפר ותהיה זמינות רבה יותר של רכיבים, אנחנו נראה ירידה זמנית ומתונה בהזמנות. כיום הלקוחות מבצעים הרבה מאוד הזמנות כפולות, וכאשר הרכיבים יתחילו להגיע אל השוק, הם יבטלו חלק ממהזמנות הכפולות. אולם בניגוד למצבים דומים בעבר, הפעם אנחנו לא צופים התמוטטות של השוק, מכיוון שיש יותר מדי מנועי צמיחה פעילים אשר דוחפים את השוק, כמו למשל רכב אוטונומי, השוק הצבאי, השוק התעשייתי, מכשור רפואי וכל מהפיכת הקישוריות האלחוטית בשוק הצרכני. באתר שלנו יש ארבע מיליון כניסות ביום, רובן מאנשים המבצעים פיתוח ובונים אבות טיפוס. לכן אנחנו רואים היטב את המגמה הזאת, ומשקיעים בבניית מלאי רכיבים גדול".
בתוך המחסן של מאוזר. מערכת ה-VLM מביאה את הרכיבים אל עובדי התיפעול
בתמונה למעלה: יחידת שריון רוסית באימונים בחודש שעבר בהרי אוראל. מקור: משרד ההגנה של הפדרציה הרוסית
המלחמה באוקראינה הביאה להטלת שורה של עיצומים כלכליים על רוסיה על-ידי ארצות הברית ומדינות אירופה, במטרה למוטט את כלכלתה ולאלץ להפסיק את המלחמה. העיצומים האלה גרמו לכך שספקיות השבבים הגדולות באירופה ובארה"ב הודיעו על הפסקת הפעילות ברוסיה, ואליהן הצטרפו חברות גדולות במדינות כמו קוריאה, יפן וטאיוואן. המשמעות היא הפסקת רכישת חומרי גלם כמו אלומינים וניאון הדרושים לייצור שבבים, אולם גם הפסקת מכירת רכיבים אלקטרוניים לתעשייה הרוסית. האם ניתן להעריך כיצד תשפיע המלחמה באוקראינה על תעשיית השבבים העולמית?
תעשיית האלקטרוניקה ברוסיה אינה גדולה בהשוואה למשקלה הבינלאומי. רוסיה מייצאת בעיקר חומרי גלם ומקורות אנרגיה, ומייבאת מוצרים מכל התחומים. בשנת 2020 היא ייצאה מוצרים חשמליים בהיקף של כ-4.3 טריליון דולר, וייבאה מוצרים חשמליים ואלקטרוניים בהיקף של כ-25.9 טריליון דולר. להערכת האו"ם, היא אחראית בתחומים האלה על כ-0.2% מהסחר העולמי. אולם משקלה בתעשיית השבבים העולמית קטן ממשקלה בתחומים תעשייתיים אחרים.
בדיקה של Techtime במאגר המידע UN Comtrade Datbase מגלה שבשנת 2020 ייבאה רוסיה רכיבים דיסקרטיים (דיודות, טרנזיסטורים וכדומה) בהיקף של כ-440 מיליון דולר (כ-60% מהם הגיעו מסין), מעגלים משולבים (IC) בהיקף של כ-1.25 מיליארד דולר (כמחציתם מתוצרת סין, וייטנאם ומלאזיה) ומעבדים, מיקרו-בקרים, זכרונות ומעגלים לוגיים בהיקף של כ-750 מיליון דולר (כ-70% מהם מתוצרת סין, וייטנאם ומלאזיה). להערכת איגוד יצרני השבבים SIA, רוסיה צורכת פחות מ-0.1% מהשבבים המיוצרים בעולם. "בשנת 2021 הסתכם שוק ה-ICT הרוסי בכ-50.3 מיליארד דולר, מתוך שוק עולמי בהיקף של כ-4.47 טריליון דולר".
המחסור הקשה ביותר הוא של רכיבים ישנים
למרבית ההפתעה, בטווח הקצר הדבר עשוי לסייע לתעשיית האלקטרוניקה העולמית להתמודד עם משבר שרשרת האספקה והמחסור בשבבים. שכן למרות שהשוק הרוסי אינו גדול במונחים גלובליים, להערכת חברת המחקר Protocol הוא מיוחד מאוד: התעשייה הרוסית אינה מתבססת על רכיבים המיוצרים בטכנולוגיות מתקדמות הנדרשים בתחומים כמו 5G, IoT או מערכות בקרה ואוטומציה תעשייתיות. רוב הייבוא הוא של רכיבים המיוצרים בתהליכי ייצור ישנים יותר, עם משקל גדול מאוד של רכיבים אנלוגיים.
"רוב הרכיבים שרוסיה רוכשת הם רכיבים ישנים וזולים יחסית אבל רכיבים שקשה מאוד להשיג אותם, והם מצויים בליבו של המחסור ברכיבים. מדובר ברכיבים חיוניים לתעשיית הרכב ולמאות מוצרים נוספים". חלק גדול מתוכם הוא של רכיבים אנלוגיים המצויים בציוד תעשייתי, ומשמשים למיתוג בהספק גבוה ולבקרת תנועה.
מהבדיקה עולה שכמעט ואין ברוסיה תעשיית אלקטרוניקה צרכנית, מלבד ייצור מוגבל של מכשירי טלוויזיה. אפילו מערכות האלקטרוניקה הצבאיות של רוסיה מבוססות ככל הנראה על רכיבים המיוצרים בטכנולוגיות ישנות יותר. פירוש הדבר שבשלב הראשון לפחות – כל רכיב שלא יגיע לרוסיה – ישחרר חלק מהלחץ בתעשיית האלקטרוניקה העולמית. מנגד, הדבר יספק שוק נוסף ליצרנים הסינים. חברות כמו SMIC הסינית, אשר מתקשה לקבל גישה אל טכנולוגיות ייצור חדשות, סובלת מעיצומים של הממשל האמריקאי ומסרבת להצטרף לעיצומים על רוסיה ובלארוס – צפויות ככל הנראה לספק את הרכיבים שרוסיה זקוקה להם.
הזירה העיקרית של שרשרת האספקה הגלובלית הינה בים. לפי ההערכה, כ-90% מנפח הסחר העולמי מובל על ידי תעשיית הספנות. בשנתיים האחרונות חוותה שרשרת האספקה הימית טלטלה משמעותית, כאשר מצד אחד משבר הקורונה הביא למגבלות תנועה ובמקרים מסוימים לסגירה של נמלים, ומצד שני היקף הסחר הבינלאומי גדל בשיעור אקספוננציאלי של 1,500%. גם המשבר הנוכחי באוקראינה מאיים לשבש את התנועה הימית, כאשר חלק מחברות הספנות כבר הודיעו על עצירת המשלוחים אל רוסיה.
כל הגורמים הללו יוצרים צווארי בקבוק ועיכובים רבים בהגעת ספינות התובלה ליעדן. לפי הנתונים, רק כ-30%-40% מהמשלוחים הימיים מגיעים ליעדם במועד שאליו התחייב המשלח. אי-הוודאות והאמינות הנמוכה של זמני ההגעה מקשה מאוד על התפעול וניהול הסיכונים של חברות לכל אורך שרשרת האספקה, מהיצואנים וחברות השילוח ועד ללקוחות הקצה וגופים פיננסיים כמו בנקים וחברות ביטוח.
חברת Windward הישראלית, שהוקמה ב-2010, פיתחה מערכת מבוססת בינה מלאכותית המספקת מידע על תנועת כלי השיט הגלובלית. הפלטפורמה של ווינדוורד משקללת מידעים ממקורות רבים, כגון דיווחי ספינות במערכות המידע הדיגיטליות של עולם הסחר הימי הבינלאומי, מידע מבנה הבעלות של כל ספינה וההיסטוריה של החברה, נתוני מיקום (AIS), נתוני מזג אוויר, עומס בנמלים ועוד, וזאת על מנת לספק גם תמונת מצב על מיקומה הנוכחי של הספינה בכל רגע נתון, וגם כדי לספק חיזוי – מבוסס בינה מלאכותית – על זמן הגעתה של כל ספינה ליעדה. כיום, ללא המערכת, יש צורך לברר באופן פרטני אצל המשלח היכן נמצאת הספינה, וכאמור הנתונים מלמדים כי מועדי ההגעה שמספקים המשלחים לרוב אינם מהימנים.
ניטור ברמת המכולה
עמי דניאל, מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, העריך בשיחה עם Techtime כי המשבר בשרשרת האספקה אינו משבר חולף. "המשבר הנוכחי הינו תולדה של צירוף של גורמים, שאינם קשורים רק למגפת הקורונה. מצד אחד, יש הרבה יותר משלוחים, ומצד שני שדרוג התשתיות אינו מדביק את הקצב. נבנו ספינות גדולות הרבה יותר, הורחבו הרציפים בנמל, אך התשתית שמטפלת בכל הסחורות לא ביצעה את קפיצת המדרגה, החל מכמות המנופים והגוררות בנמלים, ועד משאיות ורכבות שאמרוות לשנע את הסחורות ללקוחות הקצה. כל זה מגביר את הצפיפות במערכת הימית, כך שכל אירוע קטן פוקק את כל המערכת ויוצר עיכובים."
לווינדוורד, אשר הונפקה בבורסה של לונדון בשנה שעברה, יש כ-80 לקוחות, ובהן חברות ממשלתיות, חברות בתחום האנרגיה, חברות שילוח, יצואנים, וכן חברות ביטוח ובנקים, שמשתמשים במערכת ככלי לצורך תמחור פוליסות בתחום. בימים אלה, הכריזה החברה על השקת פתרון חדש, המספק יכולת לעקוב אחר תנועות הסחר העולמית ברזולוציה גבוהה אף יותר, ברמת המכולה, ולא רק ברמת הספינה.
המערכת, Ocean Freight Visibility, מאפשרת למשתמש להזין מספר מכולה ולעקוב אחר מיקומה, וכן היא מתריעה בזמן אמת למשתמשים על כל עיכוב שנוצר, מה שמאפשר להם לנקוט פעולה מול הלקוחות שלהם. הפתרון מספק התראות יומיות ותובנות באמצעות דוא"ל וגם זמין בחיבור ישיר בפלטפורמה אינטרנטית או דרך התחברות ישירות למערכות הניהול הקיימות כבר בארגון.
לדברי החברה, הפתרון מבוסס על ניתוח חכם של מיליארדי נקודות דאטה ומסדי נתונים ממקורות שונים, על מנת לייצר תובנות ותחזיות חכמות עבור חברות השילוח הימי וכדי לספק את הנראות המלאה הנחוצה בשרשרת האספקה. דניאל: "משלחים ימיים הם המפתח ליעילות שרשרת האספקה, אך ללא הכלים המתאימים הם מגיבים כל הזמן למצבים מתפתחים בניגוד לנקיטת יוזמות פרואקטיביות לניהול הבעיות הצפויות."
חברת סרגון (Ceragon), המפתחת מערכות תמסורת אלחוטיות לרשתות תקשורת, דיווחה אתמול על הכנסות של 77.8 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2021, עלייה של 5.1% בהשוואה לרבעון המקביל של 2020. בסך הכול בשנת 2021 הסתכמו הכנסותיה של החברה ב-290.8 מיליון דולר, עלייה של 10.6% בהשוואה ל-2020. ועם זאת, בשורה התחתונה סרגון עדיין אינה מצליחה לעבור לרווחיות וסיימה את השנה
עם הפסד נקי של 14.8 מיליון דולר.
בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח אתמול (ב'), הסביר מנכ"ל החברה דורון ארזי כי השורה התחתונה של החברה הושפעה מאוד מהבעיות בשרשרת האספקה. "המחסור ברכיבים, השיבושים בשרשרת האספקה וצווארי הבקבוק בתנועת המשלוחים, טלטלו תעשיות רבות, וגם את שלנו. כל אלה הובילו להתייקרויות אשר השפיעו משמעותית על התוצאות הפיננסיות שלנו ב-2021. אנחנו מאמינים שאם לא התנאים הללו, שולי הרווח שלנו ברבעון הרביעי היו גבוהים ב-3%. שמרנו על העמדה המובילה שלנו בתעשייה, אך זה גבה מחיר. במבט קדימה אנחנו שומרים על אופטימיות. אנחנו מאמינים כי המחירים יתחילו לרדת במחצית השנייה של השנה. עד אז, אנחנו בוחנים דרכים כיצד להתגבר על המחסור ברכיבים ולשמור על התחרותיות שלנו מבלי לפגוע באיכות המוצר."
בפילוח ההכנסות לפי אזור, הודו חזרה להיות שוק היעד העיקרי של החברה וב-2021 היתה אחראית ל-30% מההכנסות. אמריקה הלטינית היתה אחראית ל-19% מההכנסות. יש לציין כי בעבר, תלותה הגדולה של סרגון בשווקים המתפתחים הללו עמדה בעוכריה כאשר שוק הטלקום במדינות הללו נקלע למשבר. כך למשל, ב-2010 הכנסות החברה ירדו ב-17%, וההכנסות מהודו נחתכו ב-60% בעקבות קיפאון מתמשך בשוק הטלקום המקומי. הכנסות החברה מאירופה וצפון אמריקה היוו ב-2021 כ-32% מכלל ההכנסות.
ב-2022 צופה החברה צמיחה מתונה בהכנסות להיקף של 305-320 מיליון. מנייתה של החברה צנחה אמש ב-7.5% בנסד"ק. בסך הכול איבדה מנייתה סרגון כ-58.7% מערכה ב-12 החודשים האחרונים והיא נסחרת לפי שווי שוק של 174.4 מיליון דולר בלבד. סרגון מספקת פלטפורמות לתמסורת אלחוטית (Backhaul) המקשרות בין אתרים מרוחקים ובין תאים סלולריים וליבת הרשת, ומאפשרות למפעילות תקשורת להרחיב את קיבולת הרשת.
למרות שדיווחה על המשך הצמיחה והכנסות גבוהות, הדו"ח הרבעוני של יצרנית הזיכרונות האמריקאית מיקרון (Micron), שפורסם אתמול, המחיש פעם נוספת את המלכוד הנוכחי שבו מצויה תעשיית השבבים. מיקרון חווה בשנה האחרונה עלייה מתמדת בביקוש, אשר מתבטא בצמיחה בהכנסות. ואולם, הבעיות בשרשרת האספקה, שמהן סובלות גם מיקרון וגם לקוחותיה, פוגעות ביכולת של יצרניות השבבים לקצור את מלוא הפירות מהביקוש בשוקי הקצה.
הכנסותיה של מיקרון, אחת מיצרניות הזיכרונות הגדולות בעולם והיחידה המייצרת בארצות הברית, הסתכמו ב-8.27 מיליארד דולר ברבעון השלישי, בהשוואה ל-7.4 מיליארד דולר ברבעון השני ו-6 מיליארד דולר ברבעון המקביל ב-2020. זהו הרבעון השני בטיבו מבחינת רמת הכנסות בהיסטוריה של החברה, עם מכירות שיא של זיכרונות NAND וזיכרונות למערכות משובצות ומומנטום חזק בשוקי המובייל, האוטומוטיב והתעשייה. בסך הכול, בשנת 2021 הפיסקאלית רשמה מיקרון הכנסות של 27.7 מיליארד דולר, בהשוואה ל-24.1 מיליארד דולר בשנת 2020 הפיסקאלית.
ואולם, האנטי-קליימקס של הדו"ח הגיע בחלק של התחזית לרבעון הבא, שבו החברה צופה ירידה חדה בהכנסות, להיקף של 7.45-7.85 מיליארד דולר, נמוך משמעותית מתחזיות האנליסטים להמשך הצמיחה ל-8.5 מיליארד דולר. במיקרון מייחסים את הירידה הצפויה למשבר הרכיבים, אך מנכ"ל החברה סנג'יי מרוטרה הסביר בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח כי עיקר הבעיה אינו בכושר הייצור של החברה אלא במחסור שאיתו מתמודדים חלק מלקוחות החברה, בעיקר בשוק ה-PC. "ישנו מחסור ברכיבים אצל לקוחות בחלק משוקי הקצה. חלק מיצרניות המחשבים הנייחים מגבילות את הזמנות הזיכרונות וכונני האחסון בשל מחסור ברכיבים שאינם זיכרונות, שבלעדיהם הם אינם יכולים לשווק את המוצר המוגמר. אנחנו גם חווים בעצמו צווארי בקבוק עבור חלק מרכיבי המעגלים המשולבים, מה שיגביל במידת מה את המשלוחים הגדולים שלנו בטווח הקרוב."
עם זאת, כמו רבים בתעשייה, מורטרה מעריך שצוואר הבקבוק ישתחרר במהלך 2022. "המצב ישתפר לאורך 2022, והדבר יתניע שוב את הצמיחה. הצמיחה הגדולה תחזור במחצית השנייה של שנת 2022 הפיסקאלית ואנו צופים להציג במהלך השנה הכנסות שיא עם רווחיות חזקה."
חברת סולאר-אדג' (SolarEdge) מהרצליה דיווחה אתמול כי ברבעון הראשון של 2021 צמחו מכירותיה בכל האזורים הגיאוגרפיים ובכל פלחי השוק. הכנסות החברה ברבעון הראשון הסתכמו ב-405 מיליון דולר, בטווח העליון של תחזית החברה. הרווח הנקי (במונחי GAAP) הסתכם ב-30.1 מיליון דולר, גידול של 70% בהשוואה לרבעון הקודם.
ברמה הגיאוגרפית, החברה דיווחה על מכירות שיא באיטליה, צרפת ואוסטרליה. האחרונה הופכת להיות שוק חשוב מאוד עבור סולאר-אדג': ברבעון האחרון צמחו המכירות באוסטרליה בכ-50% והחברה שלחה לאוסטרליה מוצרים בהספק כולל של 100 מגה-ואט. הגידול הזה קשור גם לממיר לתלת-פאזי חדש עבור בתי מגורים המותאם לתשתית החשמל באוסטרליה.
בשיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"ח, אמר המנכ"ל צבי לנדא (בתמונה למטה), שהחברה מסמנת כעת את דרום-קוריאה כשוק אסטרטגי. "השוק הסולארי המסחרי והתשתיתי בקוריאה נאמד בכ-2 ג'יגה-ואט, ולאור הנוכחות החזקה שלנו שם אנחנו מאמינים כי הוא מגלם עבורנו פוטנציאל צמיחה משמעותי".
ניהול עצמי של שרשרת האספקה
בחודשים האחרונים מתמודדת כל תעשיית האלקטרוניקה העולמית עם מחסור חמור ברכיבים וצווארי בקבוק לוגיסטיים הפוגעים ביכולת היצרניות לעמוד בביקוש ובולמים את צמיחתן. הבעיה הזו חוצה את כל המגזרים, מתעשיית השבבים ועד תעשיות הרכב, מוצרי צריכה והאנרגיה הסולארית. לשם המחשה,חברת אנפייז (Enphase) האמריקאית שהיא המתחרה העיקרית של סולאר-אדג' בתחום הממירים, דיווחה הזהירה בשבוע שעבר שהיא סובלת ממחסור ברכיבים שיפגע בהכנסותיה ברבעונים הבאים.
אלא שסולאר-אדג' הצליחה להתגבר על הבעיה הזאת. המנכ"ל לנדא אמר שסולאר-אדג' אינה צופה מחסור ברכיבים. לדבריו, היא מצליחה להתמודד עם המצב הנוכחי באמצעות שיטות שפיתחה לזיהוי מוקדם של מחסור, ניהול ישיר של שרשרת האספקה – גם מול הספקים של קבלני המשנה – ושמירה מתמדת על מלאי גבוה של רכיבים ומוצרים.
מפעל "סלע 1" מתקרב לתפוקה מלאה
עוד היבט שמסייע לחברה הוא יכולת הייצור העצמית הגבוהה שלה. השנה חנכה סולאר-אדג' את מפעל הייצור המתקדם "סלע 1" באזור התעשייה ציפורית. המפעל מעסיק כבר 480 עובדים וצפוי להגיע לתפוקה מלאה במהלך הרבעון הנוכחי. המפעל מתמקד לא רק בייצור, אלא גם בפיתוח טכנולוגיות ותהליכי ייצור. לנדא גילה שאנשי המו"פ של המפעל פיתחו תהליך ייצור אוטומטי בקצב מהיר של ממירים, וכעת החברה משכפלת את הטכנולוגיה לקווי ייצור אחרים שלה בחו"ל. "אנחנו מרגישים בטוחים ביכולתנו לתת מענה לעלייה בביקוש בהמשך השנה", אמר.
אגירת חשמל בסיוע בינה מלאכותית
סולאר-אדג' תשיק ברבעון הנוכחי סוללה ביתית שתאגור את החשמל המופק מהפאנלים הסולאריים ותשמש גם לצריכה שוטפת וגם כגיבוי במקרה של הפסקת חשמל. הסוללות החדשות יכילו מימד של בינה מלאכותית: החברה השלימה לאחרונה מחקר שבדק את הנתונים מ-30 אלף מערכות שבהן מותקן ממיר גיבוי מתוצרתה במהלך יותר מ-75 אלף הפסקות חשמל שנמשכו יותר מ-5 דקות.
היא השתמשה במידע הזה כדי לאפיין דפוסים של הפסקות חשמל ולהגדיר את הדרכים שבאמצעות ניתן להבטיח שהסוללה לא תתרוקן גם בזמן הפסקות חשמל ממושכות. לנדא: "אנחנו ניישם את התובנות הללו במערכות שלנו באמצעות אלגוריתמים של קבלת החלטות פיננסית וניצול מיטבי של צריכה-עצמית, כדי להפוך את המערכות לחכמות ולאוטומטיות יותר".
חברת סופר-מיקרו (Super Micro) מסן-חוזה, קליפורניה, מתחילה בבדיקה מקיפה של לוחות האם שהיא מייצרת, על-מנת לספק תשובה להאשמות כי מחשבים שהיא סיפקה למערכת הביטחון האמריקאית ולמספר חברות גדולות, הכילו שבב ריגול סיני שהוכנס בלא ידיעתה אל כרטיסים אלקטרוניים שיוצרו עבורה בסין. נשיא ומנכ"ל החברה, צ'ארלס לינג, שלח מכתב ללקוחות החברה, שבו הוא דיווח על תחילת החקירה.
כזכור, בתחילת החודש פירסמה סוכנות הידיעות בלומברג ממצאי תחקיר שלפיו סין הצליחה לחדור לשרתים ולציוד של משרד ההגנה האמריקאי, באמצעות שבב ריגול שהותקן בחשאי בלוחות-האם של מחשבים שיוצרו על-ידי חברת סופר-מיקרו. המחשבים האלה סופקו ללקוחות ממשלתיים דוגמת נאס"א, הצי האמריקאי (שהציב את השרתים בתוך ספינות קרב) וסוכנות הביון המרכזית (CIA). בלומברג דיווחה שאמזון מסרה על התגלית לרשויות, והן החלו לחקור את השבב. התברר שהוא הותקן בלוחות-האם על-ידי קבלני ייצור בסין, ומיועד לפתוח "דלת אחורית סמויה" שדרכה יכולים האקרים להיכנס אל הרשת שבה השרת מותקן. המקורות הממשלתיים דיווחו לבלומברג שבתהליך ההתקנה היתה מעורבות של צבא סין.
"אנחנו בודקים כל כרטיס וכל שכבה בכל כרטיס"
מנכ"ל סופר-מיקרו עדיין נצמד לגירסה המקורית, שלפיה אין אמת בידיעה: "התחקירנים לא הראו לנו אפילו כרטיס אלקטרוני אחד עם השבב המדובר, ולא קיבלנו אף התראה מסוכנות ממשלתית על קיומו של שבב כזה". בהמשך הוא מסביר שלמרות שהחברה לא מצאה עדויות לקיומו של שבב הריגול, "אנחנו מבצעים בדיקה מעמיקה מאוד כדי לשלול את קיומו. אנחנו חברה מוכוונת לקוח ומוכוונת הנדסה. אנחנו בודקים כל כרטיס, כל שכבה בכל כרטיס, ומבצעים בדיקות ויזואליות, בדיקות אופטיות אוטומטיות ובדיקות פונקציונליות של הכרטיסים, בכל אחד משלבי הייצור. מדי פעם אנחנו גם מבצעים בדיקות רנטגן של הכרטיסים".
לינג טוען שבגלל המורכבות הגדולה של הכרטיסים, לא ניתן לשלב בו שבב זר בלא שיתגלה באחת מהבדיקות שהחברה מבצעת, ושגם אם שולב רכיב כזה, הוא לא יצליח לתפקד כראוי. "זה כמעט בלתי אפשרי להתקין ולהפעיל רכיב אשר יכול לתקשר עם בקר הכרטיסים שלנו (Baseboard Management Controlle), מכיוון שלגורם הזר שיעשה זאת אין ידע מלא של התכנון (pin-to-pin knowledge), המהווה סוד מסחרי של סופר-מיקרו".
לדבריו, "אין צוות, עובד או קבלן של סופר-מיקרו שיש להם גישה בלתי מוגבלת אל התכנון המלא של הכרטיסים". הוא הסביר שלקבלני המשנה של החברה יש גישה רק אל חלק מהתכנון ההנדסי של הכרטיסים, ושתהליך הייצור בנוי בצורה כזאת שכל שינוי בלתי מורשה, יגרום לאי-התאמה עם מרכיבים אחרים של הכרטיס.
המנייה נחתכה במחצית
חברת סופר-מיקרו מספקת שרתים, אמצעי איחסון וקישוריות רשת. היא הוקמה על-ידי צ'ארלס לינג בשנת 1993 וכיום מעסיקה כ-2,700 עובדים, מתוכם כ-1,100 מהנדסי פיתוח. בשנת הכספים 2016 הסתכמו מכירותיה בכ-2.2 מיליארד דולר. הפעילות המרכזית מתבצעת בארצות הברית ובמשרדים נוספים של החברה בהולנד, טאיוואן, סין ויפן. עם התפוצצות הפרשה התמוטטה מניית סופר-מיקרו בבורסת נסד"ק. היא צנחה ביום אחד ממחיר של 21.4 דולר למחיר של 11.6 דולר. מאז היא התאוששה רק מעט, ונסחרת כיום במחיר של 14.6 דולר, המעניק לה שווי שוק של 716 מיליון דולר בלבד.
אנו עושים שימוש בקבצי עוגיות לצרכים שיווקיים ושיפור חוויית השימוש באתר. איסוף המידע באתר נעשה באופן אנונימי, למעט בטפסי יצירת קשר והרשמה לניוזלטר בהם אתם מתבקשים למלא פרטים אישיים. אנו עושים שימוש במגוון תוכנות לאיסוף וניתוח אנליטי של הנתונים באופן אנונימי לרבות: גוגל אנליטיקס, פייסבוק פיקסל ועוד.
What personal data we collect and why we collect it
We collect anonymous data on visitors in this website for business purposes such as enhancing user experience, digital marketing and search engine optimization.
We collect personal data such as email address and names on various forms – all forms present in this website include consent checkboxes and clear reason for collecting the data: general inquiries on our products, newsletter subscription, professional inquiries job applications. All forms are designed in accordance with GDPR requirements.
Comments
When visitors leave comments on the site we collect the data shown in the comments form, and also the visitor’s IP address and browser user agent string to help spam detection.
An anonymized string created from your email address (also called a hash) may be provided to the Gravatar service to see if you are using it. The Gravatar service privacy policy is available here: https://automattic.com/privacy/. After approval of your comment, your profile picture is visible to the public in the context of your comment.
Media
If you upload images to the website, you should avoid uploading images with embedded location data (EXIF GPS) included. Visitors to the website can download and extract any location data from images on the website.
Contact forms and newsletter
We use Gravity Forms as our platform of choice for all forms present in this website. Forms present in this website have been modified to fit GDPR requirements.
Unless specifically specified and approved by visitor, we do not use the collected data for marketing purposes.
We use Mailchimp to collect email addresses and send periodical marketing materials to our customers.
Handling and management of all email addresses and mailing operations is conducted under GDPR terms and guidelines provided by Mailchimp.
All subscribers are able to change their subscriptions preferences or unsubscribe at any given time.
Techtime has accepted the Data Processing Addendum agreement provided by Mailchimp for all its Mailchimp accounts.
All our lead collection forms have been altered in accordance with GDPR requirements and now include unchecked checkboxes in order to accept the explicit consent of the user prior to form submission.
Cookies
If you leave a comment on our site you may opt-in to saving your name, email address and website in cookies. These are for your convenience so that you do not have to fill in your details again when you leave another comment. These cookies will last for one year.
If you have an account and you log in to this site, we will set a temporary cookie to determine if your browser accepts cookies. This cookie contains no personal data and is discarded when you close your browser.
When you log in, we will also set up several cookies to save your login information and your screen display choices. Login cookies last for two days, and screen options cookies last for a year. If you select “Remember Me”, your login will persist for two weeks. If you log out of your account, the login cookies will be removed.
If you edit or publish an article, an additional cookie will be saved in your browser. This cookie includes no personal data and simply indicates the post ID of the article you just edited. It expires after 1 day.
Embedded content from other websites
Articles on this site may include embedded content (e.g. videos, images, articles, etc.). Embedded content from other websites behaves in the exact same way as if the visitor has visited the other website.
These websites may collect data about you, use cookies, embed additional third-party tracking, and monitor your interaction with that embedded content, including tracing your interaction with the embedded content if you have an account and are logged in to that website.
Analytics
We use Google Analytics regularly for monitoring user behavior and traffic sources and utilize the gathered information for enhancing user experience and for business purposes.
The use of Google Analytics in done according to GDPR terms and guidelines provided by Google.
Legal Entity: Techtime.
Primary Contact (a.k.a. “Notification Email Address”): [email protected] – this email is designated for receiving notices under the Google Ads Data Processing Terms.
Who we share your data with
We use various cloud platforms and third party providers for the purpose of operating this website.
We do not share or sell your data for any commercial purpose other than specified above.
We use the following processors for the operating this website and executing related digital marketing campaigns:
WP Engine – Hosting Provider
Cloudflare – Cloud based security and web performance processor.
Google Cloud Platform – data centers provider for WP Engine
Sucuri – Website security provider
Mailchimp – Newsletter service provider
Google Analytics, Adwords, Webmasters
Facebook – We use Facebook for advertising and place tracking code on our website for enhancing digital marketing campaigns (i.e – Facebook Pixel).
Planwize Ltd – Digital Marketing Agency.
How long we retain your data
If you leave a comment, the comment and its metadata are retained indefinitely. This is so we can recognize and approve any follow-up comments automatically instead of holding them in a moderation queue.
For users that register on our website (if any), we also store the personal information they provide in their user profile. All users can see, edit, or delete their personal information at any time (except they cannot change their username). Website administrators can also see and edit that information.
What rights you have over your data
If you have an account on this site, or have left comments, you can request to receive an exported file of the personal data we hold about you, including any data you have provided to us. You can also request that we anonymize or erase any personal data we hold about you. This does not include any data we are obliged to keep for administrative, legal, or security purposes.
Request for Receiving Data Associated with One’s Email Address
Users may request to receive access to all related information submitted to this website for their review.
In accordance with GDPR compliance, user may further request the anonymization of such data.
In order to request access for all data associated with a given email address, users may submit the request here. Users then receive an email with a link to a page with all related information.
The link is valid for 24 hours. Users may submit additional request for the same email address once in every 24 hours.
A request for anonymization should be sent separately: User may select the data he or she wishes the site owner to anonymize so it cannot be linked to his or her email address any longer. An email confirmation will be sent once linked data has been successfully anonymized.
Where we send your data
Visitor comments may be checked through an automated spam detection service. All our processors and third party providers comply with GDPR requirements and apply privacy by design and necessary measure to ensure that personal data is being processed and handled in accordance with requirements. The list of our third party service providers and processors is listed above.
Contact information
For all privacy-specific concerns inquiries, you may contact us at [email protected]
How we protect your data
We use rigorous practices in order to protect our website and data collected, as well as world class cloud and hosting providers.
Communication between visitor and the server is encrypted using SSL.
The site is protected with web application firewall and is undergoing daily security scans, regular software updates by a dedicated team in order to minimize the risk of data breach.
What data breach procedures we have in place
Once a data breach is detected, our providers execute a dedicated standard operational procedure in order to assess the scope and potential damage, provide immediate remedy, patch any potential security holes and notify users who may be affected by the breach.
We may contact affected users with one or more form of communication within 72 hours and provide the needed information as to the scope of the data breach and actions taken.
What third parties we receive data from
We do not receive data from third parties for our marketing campaigns.
What automated decision making and/or profiling we do with user data
We may apply remarketing/retargeting methods while conducting online advertising using Google Facebook and the likes.
The above is conducted by applying various tracking codes into our website in order to track and retarget users based on
By visiting and using this website you are hereby provide your consent for the use of the above means and methods.
