קלאסיק מרחיבה פעילות בטאיוואן

[בתמונה: מימין לשמאל: סיימון לין, מנכ"ל Scientek, ואקירה טנאקה, סגן נשיא ומנהל פעילות אסיה-פסיפיק בקלאסיק, במעמד חתימת הסכם השותפות]

חברת המחשוב הקוונטי הישראלית קלאסיק (Classiq) מרחיבה את פעילותה בטאיוואן, ובמהלך תערוכת SEMICON Taiwan הכריזה על שני הסכמי שיתוף פעולה עם חברות מקומיות, Scientek ו-Kensho. שני ההסכמים נועדו להרחיב את השימוש בפלטפורמת התוכנה של קלאסיק בקרב חברות תעשייתיות, מכוני מחקר ואוניברסיטאות, תוך דגש על תעשיית הסמיקונדקטור ועל יישומים בתחומי החומרים, הכימיה והאופטימיזציה.

במסגרת ההסכם עם Scientek, החברה הטאיוואנית תשווק ותטמיע את הפלטפורמה של קלאסיק בקרב חברות שבבים, מכוני מחקר, אוניברסיטאות וגופים ממשלתיים. החברות מתכננות גם לקיים הדרכות ולבחון פרויקטי מחקר ופיתוח משותפים.

Scientek, שנוסדה ב-1979, מספקת ציוד לתעשיית הסמיקונדקטור ומכשור מדעי, ובשנים האחרונות בנתה פעילות גם בתחום הקוונטי. בין היתר היא משווקת בטאיוואן מערכות קירור קריוגניות של Bluefors, מערכות בקרה של Qblox ומחשבים קוונטיים מבוססי מוליכי-על של IQM. הפלטפורמה של קלאסיק מוסיפה למעשה שכבת תוכנה לפורטפוליו הקוונטי שלה.

ההסכם השני, עם Kensho, מתמקד בקבוצה רחבה יותר של לקוחות, ובהם חברות כימיה וחומרים, גופים ביטחוניים ומכוני מחקר. Kensho, הפועלת מאז 1986, החלה כנציגה של יצרניות ציוד אוטומציה ומכונות לתעשייה, ופועלת כיום גם בתחומי ציוד הסמיקונדקטור והטכנולוגיות הקוונטיות. במסגרת ההסכם היא תספק תמיכה והדרכה מקומית ותסייע לקלאסיק באיתור לקוחות ויישומים אפשריים.

המכנה המשותף לשני ההסכמים הוא ניסיון של קלאסיק לבנות דריסת רגל בשוק הטאיוואני באמצעות שותפות שכבר מחוברות לתעשייה המקומית. בשלב הראשון צפויים היישומים להתמקד בסימולציות של חומרים וכימיה, אופטימיזציה ובעיות חישוב מורכבות. עם זאת, מדובר עדיין בשלב של פיתוח ובחינת יישומים ולא דווח על הזמנות מסחריות או על הטמעה אצל יצרנית שבבים גדולה.

העיתוי אינו מקרי. SEMICON Taiwan, אחת מתערוכות הסמיקונדקטור הגדולות בעולם, השיקה השנה לראשונה אזור ייעודי ל-Quantum Technology. בכך מבקשת התעשייה לחבר בין האקוסיסטם הקיים של ייצור שבבים, חומרים ומחשוב עתיר ביצועים לבין תעשיית המחשוב הקוונטי המתפתחת.

שכבת התוכנה של המחשב הקוונטי

קלאסיק הוקמה ב-2020 על ידי ניר מינרבי, אמיר נוה וד"ר יהודה נוה. בניגוד לחברות המפתחות מעבדים או מחשבים קוונטיים, החברה מפתחת פלטפורמת תוכנה המאפשרת לתאר אלגוריתם קוונטי ברמה גבוהה, ולאחר מכן מייצרת באופן אוטומטי מעגל קוונטי המותאם למגבלות החומרה שעליה הוא אמור לרוץ.

הגישה מזכירה במידה מסוימת את תפקידם של כלי EDA בעולם השבבים: המפתח מגדיר את הפונקציונליות הרצויה, והתוכנה מטפלת בחלק גדול מהמורכבות הכרוכה במימושה. הפלטפורמה של קלאסיק אינה תלויה בארכיטקטורת חומרה מסוימת ויכולה לעבוד מול מחשבים קוונטיים, סימולטורים ושירותי ענן של ספקים שונים.

בשנה האחרונה הגבירה החברה משמעותית את פעילותה. במאי 2025 היא גייסה 110 מיליון דולר בסבב C, ובמאי השנה השלימה הרחבה אסטרטגית של עשרות מיליוני דולרים בהשתתפות זרועות ההשקעה של AMD וקוואלקום וחברת המחשוב הקוונטי IonQ. בעקבות הסבב עלה היקף הגיוסים המצטבר שלה ליותר מ-200 מיליון דולר.

במקביל היא הרחיבה את שיתופי הפעולה הטכנולוגיים והמסחריים שלה. השנה שילבה את הפלטפורמה עם NVIDIA CUDA-Q, הדגימה עם Comcast ו-AMD אלגוריתם קוונטי לשיפור אמינות רשתות תקשורת, וקידמה פרויקטים בתחומי סימולציות הנדסיות וכימיה עם גופים ובהם Rolls-Royce. היא גם הרחיבה את פעילותה באסיה באמצעות שיתוף פעולה בתחום הענן הקוונטי בדרום קוריאה.

שני ההסכמים שהוכרזו כעת בטאיוואן ממשיכים את אותה מגמה: ניסיון למקם את קלאסיק כשכבת התוכנה שמאפשרת לארגונים להתחיל לפתח יישומים קוונטיים עוד לפני שהתברר איזו ארכיטקטורת חומרה תהפוך לדומיננטית.

"חוק מור" קוונטי: יבמ תשיק מעבד עם 1,000 קיוביטים ב-2023

חברת יבמ (IBM) הכריזה השבוע על מפת דרכים שאפתנית בתחום המחשוב הקוונטי, לפיה תסיים לפתח עד סוף שנת 2023 מעבדים קוונטיים הכוללים מערך של 1,000 קיוביטים (Qbit), יחידת החישוב הבסיסית במחשוב קוונטי. מדובר בעוצמת מחשוב הגדולה באופן אקספוננציאלי בהשוואה למחשבים הקוונטיים הקיימים, שכוללים עשרות בודדות של קיוביטים.

יבמ היא אחת החברות המתקדמות ביותר בתחום המחשוב הקוונטי. ב-2016 היתה יבמ הראשונה שהציעה לחברות, חוקרים ומפתחים גישה למחשב הקוונטי שלה דרך הענן. כיום, הענן של יבמ מספק גישה ליותר מ-20 מחשבים קוונטיים של 5-קיוביטים ו-24-קיוביטים, והשנה השיקה מחשב קוונטי חדש עם 65-קיוביטים, שהוא המחשב הקוונטי החזק ביותר נכון להיום. גם במסגרת התוכנית החדשה, יבמ מתכוונת להעמיד את המחשבים הקוונטיים העתידיים לרשות הציבור דרך הענן.

מקררי-על למיליוני קיויביטים

יבמ פורסת במפת הדרכים שלה מעין "חוק מור" קוונטי, לפיו מספר הקיוביטים במעבדים קוונטיים יוכפלו כל שנה-שנתיים. ב-2022 תשלים יבמ פיתוח של מעבד קוונטי עם 400 קיוביטים, וב-2023 תשיק מעבד עם 1,121 קיוביטים שייקרא קונדור, ויהווה את הבסיס להמשך הגידול הסקאלבילי של המחשבים הקוונטיים. החזון של יבמ עבור העתיד הרחוק יותר הוא שאפתני עוד יותר: "מפת הדרכים שלנו תיקח אותנו מהמחשבים הקוונטיים הקטנים והרועשים של ימינו למחשבי העתיד, שיכללו יותר ממיליון קיוביטים."

מהנדסי חטיבת הקוונטום של יבמ. קרדיט: Connie Zhou

הקיוביטים של יבמ מתבססים על מוליכי-על (superconductors), וזאת בשל התנגדותם האפסית בטמפרטורות נמוכות. כחלק מבניית התשתית, יבמ הודיעה כי תבנה בעצמה מקרר-על (שייקרא Golden Eye) בגובה 3 מטר ורוחב של 2 מטר, שיוכל לאכלס מערכים של 1,000 קיוביטים. צוות המהנדסים של יבמ כבר החל לערוך ניסויי היתכנות, כשהמטרה היא לבנות רשת של מקררי-על המחוברים זה לזה ומספקים ביחד יכולות מחשוב של מיליון קיוביטים.

מטרת המקררים היא לשמור על מערך הקיוביטים בטמפרטורה הנושקת לאפס המוחלט, כדי להימנע מכל הפרעה אלקטרומגנטית שעשויה לקטוע את המעגל הקוונטי. במחשוב קוונטי, הקרינה הזעירה ביותר עלולה להרוס את תהליך החישוב, וזאת בשל תופעה קוונטית הקרויה "קריסת פונקציית הגל', שבה כל אינטראקציה עם העולם החיצון גורמת למערכת לאבד את אופייה הקוונטי ולחזור ולהתנהג כמו חלקיקים "קלאסיים".  ביבמ מציינים כי האתגר הגדול ביותר בפיתוח מחשבים קוונטיים גדולים הוא ביכולת לשמר את המצב הקוונטי של מערכי קיוביטים עד להשלמת המעגל הקוונטי (quantum circuit).

לפצח את מולקולת הכולסטרול

בשיחה עם Techtime מסביר ניר מינרבי, מנכ"ל חברת קלאסיק (Classiq) הישראלית, המפתחת פתרונות תוכנה למחשוב קוונטי, את המשמעות המעשית של מפת הדרכים שהציגה יבמ. "עצם העובדה שחברה כמו יבמ, שאינה נוהגת לצאת בהצהרות מרחיקות לכת, מציגה מפת דרכים טכנולוגית מפורטת עם יעדים ברורים – זה דרמטי ומגביר את אמון התעשייה בעתיד המחשוב הקוונטי."

אף שעוצמת המחשבים הקוונטיים גדלה בהתמדה, מגוון היישומים שניתן להפעיל באמצעותם עדיין מוגבל. ואולם, מפת הדרכים של יבמ מציגה מעבדים קוונטיים שמהווים קפיצת איכות משמעותית כבר בשנים הקרובות. לדבריו של מינרבי, מחשוב קוונטי מהווה "שובר-שיוויון" בדיוק בסוגי הבעיות שמחשבים קלאסיים, ואפילו  מחשבי-על, מתקשים להתמודד עמן.

"כל מחשבי-העל בעולם, ביחד, לעולם לא יצליחו לסמלץ מולקולת כולסטרול. אולם מחשב קוונטי עם כמה מאות קיוביטים יצליח לעשות זאת, ויאפשר לבדוק כיצד מגיבות מולקולות שונות עם כולסטרול ולפתח תרופות. כיום, ניתן לעשות זאת רק בניסויים ולא באמצעות מודלים ממוחשבים. גם במשימות של אופטימיזציה, הצפנה, והאצת למידת-מכונה, מחשבים קוונטיים יוכלו לחולל מהפכה".

לבנות את השכבה הבאה ב-stack הקוונטי

חברת קלאסיק מפתחת פתרונות CAD שיאפשרו לכתוב יישומים עבור מחשבים קוונטיים, ויש לה כבר מספר לקוחות בתחומי הבנקאות, הנדסת חומרים ותרופות. "המהפיכה הקוונטית מורכבת משניים: החומרה והתוכנה. כיום כמעט בלתי אפשרי לפתח יישומים למחשב קוונטי, מאחר שצריך לתכנת ברמת השערים הלוגיים. זה כמו לתכנן שבב ברמת הטרנזיסטורים. אנחנו בונים את הכלים שמאפשרים לפתח יישומים ברמת הפשטה גבוהה יותר. את השכבה הבאה ב-stack הקוונטי."

עבור קלאסיק, מפת הדרכים של יבמ היא בשורה משמעותית. "ככל שהמחשבים מתחזקים, יותר חברות מעוניינות לפתח יישומים למחשבים קוונטיים שיעזרו לפתור בעיות בתחומיהן. כיום כל התעשייה מסתכלת על ההצהרה של יבמ. עכשיו יש אופק ברור, והחברות יודעות שעוד שנים ספורות יהיו מחשבים קוונטיים שיריצו אלגוריתמים משמעותיים. לכן הן מתחילות עכשיו להשקיע בפיתוח תוכנות ויזדקקו לפתרונות כמו שלנו כדי לבנות יישומים."

האזינו לשיחה עם ניר מינרבי, מתוך תוכנית הפודקאסט שלנו שעלתה בחודש אוגוסט 2020:

מייסדי קלאסיק, מימין לשמאל: אמיר נווה סמנכ"ל המו"פ, ניר מינרבי המנככ"ל ויהודה נווה הטכנולוג הראשי

"האנשים מאחורי הטכנולוגיה": איך כותבים תוכנה למחשב קוונטי

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

[בתמונה למעלה מימין לשמאל: שלושת המייסדים, אמיר נווה סמנכ"ל המו"פ, ניר מינרבי המנככ"ל ויהודה נווה הטכנולוג הראשי] 

האורח בתוכנית הוא ניר מינרבי, מנכ"ל ואחד ממייסדי חברת הסטארט-אפ קלאסיק (Classiq), המפתחת את תשתית התוכנה למהפכת המחשוב הקוונטי.

בשנים האחרונות חלה פריצת דרך בתחום המחשוב הקוונטי, ורבות מענקיות הטכנולוגיה בונות מחשבים קוונטיים חזקים יותר ויותר שמסוגלים לבצע משימות משמעותיות. ואולם, כדי להוציא לפועל את המהפכה צריך כלי תוכנה שיאפשרו לכתוב יישומים למחשוב קוונטי, וזה מה שעושה קלאסיק.

בשיחה, מסביר ניר כיצד עובד מחשב קוונטי ולמה צריך להחזיק אותו בטמפרטורה הקרובה לאפס המוחלט, על עולמם המוזר של הקיו-ביטים, איך מפתחים שפה שתאפשר לבנקים, חברות תרופות, יצרניות רכב וחברות מתעשיות אחרות לכתוב יישומים מחוללי-שינוי למחשב קוונטי, וגם על הכלים שקיבלה החברה בתוכנית הצמיחה Intel Ignite.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts