HiCenter Ventures

"אל תבנו מערכת שלמה – בנו רכיב שענקיות הביטחון יוכלו לחבר בקלות"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[תמונה: כנס דיפנסטק חיפה. HiCenter Ventures]

בזמן שהשקעות הדיפנס־טק בישראל ממשיכות לצבור תאוצה, אחד המסרים הבולטים שעלו בכנס דיפנס־טק שנערך השבוע בחיפה היה דווקא אסטרטגי: עבור רוב הסטארט־אפים, הדרך לשוק אינה עוברת בבניית מערכת נשק שלמה, אלא בפיתוח רכיב שניתן לשלב במערכות של התעשיות הביטחוניות הגדולות.

לפי נתונים שפורסמו ב-JNS, סטארט־אפים הפועלים מול משרד הביטחון גייסו מתחילת 2026 קרוב ל־3 מיליארד דולר, לעומת כמיליארד דולר בכל שנת 2025. באותו פרסום צוין כי התחום ממשיך למשוך הון פרטי בהיקפים גדלים על רקע הביקוש הגובר לטכנולוגיות ביטחוניות בעקבות המלחמות בשנים האחרונות.

המסר הזה עמד במרכז הכנס שערכו HiCenter Ventures, משרד עורכי הדין גורניצקי GNY ו-EY, שבו השתתפו יזמים, משקיעים, נציגי מערכת הביטחון והתעשיות הביטחוניות.

אילנה אברקין, מנהלת תחום הדיפנס־טק ב-HiCenter Ventures, הציגה תפיסה שלפיה חברות צעירות אינן צריכות לנסות להתחרות ישירות ברפאל, אלביט, התעשייה האווירית או ענקיות ביטחוניות בינלאומיות.

"אנו ממליצים ליזמים לעצב את המוצר כרכיב (Component) עצמאי, גמיש ואגנוסטי שענקיות כמו לוקהיד מרטין, ריית'יאון, או תע"א, אלביט ורפאל יוכלו לחבר בקלות למערכות שלהן במודל של Plug & Play", אמרה.

לדבריה, יזמים רבים נופלים ל"מלכודת" של פיתוח מערכת קצה מלאה, אף שמבחינה עסקית הסיכוי להשתלב כספק טכנולוגיה של יצרניות הביטחון הגדולות גבוה משמעותית. בהתאם לגישה זו, HiCenter Ventures הודיעה כי בכוונתה להשקיע השנה בעשרה סטארט־אפים בתחום, תוך ליווי בגיוסי הון, פתיחת דלתות לפיילוטים מול התעשיות הביטחוניות, התמודדות עם רגולציית ייצוא ובניית שיתופי פעולה ארוכי טווח.

גם רפאל מאותתת כי היא מעוניינת להרחיב את שיתוף הפעולה עם חברות צעירות. ד"ר משה שוקר, סמנכ"ל בכיר למו"פ ברפאל, אמר כי החברה מתאימה את פעילותה להתפתחות ענף הדיפנס־טק ומבקשת להעמיק את העבודה עם סטארט־אפים – החל משילוב רכיבים ומכלולים ועד לשיתופי פעולה במערכות הדגל של החברה.

"החיבור בין סטארט־אפים זריזים לבין גופי פיתוח ותעשיות ביטחוניות מבוססות מאפשר לקצר משמעותית את הדרך מרעיון לטכנולוגיה בשדה הקרב", אמר.

מגמה נוספת שעלתה בכנס היא שינוי מוקד ההשקעות בענף. לדברי מנכ"ל HiCenter Ventures, ליאור חנוכה, יותר ויותר משקיעים מחפשים כיום את שכבת התוכנה והבינה המלאכותית שמפעילה את המערכות, ולאו דווקא את הפלטפורמות עצמן.

לדבריו, תחומי העניין המרכזיים כוללים מערכות הפעלה לשדה הקרב, תוכנות לניהול משימות של רחפנים ורובוטים, רשתות תקשורת צבאיות מאובטחות ויישומי AI המסוגלים לקבל החלטות בזמן אמת. במקביל, לקחי הלחימה בעזה, בלבנון ובאוקראינה הפכו גם את השליטה בספקטרום, שיבוש GPS וההתמודדות עם רחפנים לאחד ממוקדי ההשקעה הבולטים בתעשייה.

התמונה שעולה מהכנס היא של שוק שמתבגר במהירות: פחות מרוץ לבניית מערכות שלמות, ויותר התמקדות בטכנולוגיות ייעודיות שניתן לשלב בפלטפורמות קיימות – מודל שמאפשר לסטארט־אפים להגיע לשוק מהר יותר ולהשתלב בשרשרת הערך של התעשיות הביטחוניות הגדולות.

בני ציון ו-HiCenter Ventures משיקים מסלול מהיר לוולידציה קלינית של סטארט־אפים רפואיים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: המרכז הרפואי בני ציון. קרדיט צלם: ניר קופלר]

המרכז הרפואי בני ציון וקרן ההשקעות HiCenter Ventures הכריזו על השקת Clinical Boost – תוכנית חדשה שנועדה לסייע לסטארט־אפים בתחומי הדיפטק הרפואי לבצע ולידציה קלינית מהירה של טכנולוגיות חדשות בסביבת בית חולים פעילה.

התוכנית, שתימשך שלושה חודשים, משלבת ליווי קליני של צוותי המרכז הרפואי בני ציון עם ליווי עסקי של HiCenter Ventures, לצד אפשרות להשקעה מצד הקרן. מטרת המיזם היא לסייע לחברות צעירות לבנות תהליך ולידציה קליני מובנה, הכולל אבני דרך מדידות לקראת הוכחת ערך קלינית והתקדמות למסחור.

במסגרת התוכנית ייבחנו הפתרונות הטכנולוגיים על ידי צוותים רפואיים בבית החולים, והיזמים יקבלו גישה למנהלי מחלקות ולמומחים קליניים לצד ייעוץ עסקי ואסטרטגי. בסיום התהליך יתקיים אירוע Demo Day שבו יציגו החברות המשתתפות את הפתרונות שלהן בפני משקיעים ושותפים פוטנציאליים מתעשיית הבריאות.

לדברי ליאור חנוכה, מנכ"ל HiCenter Ventures, אחד האתגרים המרכזיים של חברות בריאות צעירות הוא מעבר מוצלח משלב הפיתוח לשלב ההוכחה הקלינית. "על פי הערכות, כ-80% מהסטארט־אפים בתחומי הבריאות והרפואה אינם שורדים את שלב הוולידציה הרפואית", אמר. "התוכנית נועדה לספק ליזמים מסלול מנוהל ומבוקר בסביבה רפואית אמיתית, שיגדיל את סיכויי ההצלחה שלהם ויקדם אותם לעבר מימוש מסחרי".

דורין ברבי ליבוביץ', מנהלת רשות החדשנות במרכז הרפואי בני ציון, ציינה כי שיתוף הפעולה משלב בין הידע הקליני של בית החולים לבין היכולות התפעוליות והמימוניות של HiCenter Ventures. פרופ' זהבה ודס, סמנכ"לית וראש רשות המחקר והחדשנות בבני ציון, הוסיפה כי בית החולים רואה בחדשנות רפואית מנוע צמיחה משמעותי ומעוניין להרחיב את שיתופי הפעולה עם יזמים וחברות טכנולוגיה.

HiCenter Ventures הוקמה ביוזמת החברה הכלכלית לחיפה ועיריית חיפה במטרה לחזק את אקו־סיסטם החדשנות בעיר. מאז 2021 תמכה והשקיעה הקרן ב-104 חברות סטארט־אפ, שגייסו במצטבר יותר מ-300 מיליון דולר. בשנת 2025 לבדה השקיעה הקרן ב-24 חברות, בעוד שחברות הפורטפוליו שלה גייסו כ-90 מיליון דולר בהשקעות המשך. לדברי הקרן, התוכנית החדשה צפויה להתמקד בחברות דיפטק רפואיות הזקוקות לגישה מהירה יותר לסביבה קלינית ולתהליכי בדיקה והטמעה במערכת הבריאות.

HiCenter Ventures נכנסת לדיפנס-טק וממנה את אילנה אברקין מתע"א

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: אילנה אברקין. קרדיט: הייסנטר]

קרן ההשקעות HiCenter Ventures הודיעה על כניסתה לתחום הדיפנס-טק ועל מינויה של אילנה אברקין למנהלת התחום. המהלך מגיע לאחר החלטה אסטרטגית שהתקבלה בסוף 2025 להרחיב את פעילות הקרן לכיוון טכנולוגיות ביטחוניות ודואליות, תוך הסתמכות על האקו-סיסטם התעשייתי והאקדמי הקיים בחיפה ובצפון.

אברקין מגיעה עם ניסיון של כ-20 שנה בתפקידי ניהול בתחומי חדשנות, יזמות ופיתוח עסקי, מתוכן 13 שנים בתעשייה האווירית. בתפקידה האחרון שימשה כראש מינהל החדשנות וניהול המו"פ (Chief Innovation Officer and R&D Director), והייתה אחראית על השקעות של כ-200 מיליון דולר בשנה בטכנולוגיות חדשות, תוכניות מחקר ופיתוח ושיתופי פעולה עם סטארט-אפים ואקסלרטורים. במסגרת תפקידה הקימה את מרכז החדשנות הבינלאומי של החברה והובילה שיתופי פעולה עם עשרות חברות בתחומי הדיפנס-טק, לצד השתלבות בקונסורציום בינלאומי בתחום ה-New Space בארה"ב.

לפני הצטרפותה לקרן, שימשה אברקין כמנהלת אסטרטגיה ו-BI בחברת Orbia ובחברת הבת Dura-Line, והיא גם מכהנת כמנכ"לית ארגון בוגרי מפא"ת (XMAFAT). בנוסף, היא מחברת הספר Map all Bugs and Turn Them into Features, המציג גישה ניהולית להפיכת כשלים להזדמנויות צמיחה.

במסגרת פעילותה החדשה, מתכננת HiCenter Ventures להשקיע במהלך השנה הקרובה בכ-10 סטארט-אפים בשלבי POC בתחומי הדיפנס-טק והטכנולוגיות הדואליות, לרבות סייבר, רובוטיקה, ספייס-טק, אירו-ספייס, חומרים מתקדמים וחיישנים. כל סטארט-אפ צפוי לקבל השקעה של כ-300 אלף שקל למו"פ, לצד מענק לא מדלל של 100 אלף שקל לצורך מעבר לחיפה.

הקרן מציעה לסטארט-אפים מעטפת הכוללת ליווי בגיוס הון, פתיחת דלתות לפיילוטים וניסויים בתעשיות ביטחוניות בישראל ובעולם, וכן סיוע בתחומים רגולטוריים כגון רישיונות ייצוא ביטחוני ותהליכי רכש. בנוסף, היא פועלת בשיתוף פעולה עם אקסלרטורים מובילים בישראל לצורך איתור חברות רלוונטיות.

לדברי אברקין, “הכסף החכם והידע שאנו מציעים יסייעו להבשלת הטכנולוגיות הצבאיות או הדואליות של סטארט-אפים בשלבים מוקדמים ולהכשיר אותם ל-POCs ופיילוטים בתעשיות הביטחוניות, בדרך למימוש מסחרי”.

מנכ"ל הקרן, ליאור חנוכה, ציין כי המהלך נועד למצב את חיפה גם כמרכז דיפנס-טק, בהמשך למיצוב העיר בתחום הכלכלה הכחולה, והדגיש את היתרונות האזוריים הכוללים תעשיות ביטחוניות, מוסדות מחקר ותשתיות ייצור מתקדמות.

HiCenter Ventures הוקמה ביוזמת החברה הכלכלית לחיפה ועיריית חיפה, ובין השנים 2021–2025 השקיעה ותמכה ב-104 סטארט-אפים שגייסו יחד מעל 300 מיליון דולר. בשנת 2025 לבדה השקיעה הקרן ב-24 חברות, כאשר חברות הפורטפוליו גייסו כ-90 מיליון דולר בהשקעות המשך.

HiCenter Ventures השקיעה ב-2025 ב-24 סטארטאפים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: ליאור חנוכה, מנכ'"ל HiCenter Ventures. צילום: מיכה בריקמן]

קרן ההשקעות HiCenter Ventures, הפועלת להאצת האקו־סיסטם היזמי בחיפה, מדווחת על שנת שיא בפעילותה: במהלך 2025 השקיעה הקרן ב־24 חברות סטארט־אפ, מהן 19 חברות חדשות שהצטרפו לפורטפוליו ו־5 השקעות המשך בחברות קיימות. במקביל, חברות הפורטפוליו של הקרן השלימו סבבי גיוס המשך בהיקף מצטבר של כ־90 מיליון דולר.

מאז הקמתה במתכונתה הנוכחית בשנת 2021, תמכה הקרן ב־104 חברות סטארט־אפ, שגייסו יחדיו מעל 300 מיליון דולר. פעילותה נשענת בין היתר על מועדון המשקיעים HiFund, הכולל כיום כ־1,200 משקיעים, וכן על קשרים עם קרנות הון סיכון וגופי השקעה מהארץ ומהעולם.

מיקוד ב־AI, אנרגיה וכלכלה כחולה

השקעות הקרן בשנת 2025 התמקדו בתחומי הכלכלה הכחולה, אנרגיה, בינה מלאכותית, פודטק ובריאות דיגיטלית. בין החברות שגייסו נמנות ClaroAI, Biostream, Borderless OS, Hydrosight, Ceal, Brainvivo, Opsima, Yeap, Ocean Spectra, A.zimut, Deep Signals, Meala Food, CarbonBlue, BarAlgae, Octopus AI, WATCHIT, Evpower, Enqode, THERMAGIX, NewLight, Cydome, DisperseBio, THETIS AI ו־Quonomaly.

בתחום הסייבר והגנת המידע בולטת חברת Cydome, המפתחת פתרונות להגנה על מערכות ממוחשבות של כלי שיט מפני השתלטות עוינת. לצידה פועלת Enqode, שפיתחה פלטפורמת Quantum Security Posture Management (QSPM) להגנת מידע בעידן הקוונטי, בגישה היברידית מבוססת Zero-Trust, תוך שילוב בתהליכי ETL/ELT ו־CI/CD והפחתת עלויות חישוב של עד 70%.

בתחום הכלכלה הכחולה בולטת NewLight Blue, שפיתחה טכנולוגיית "פלאג־אין" להמרת מנועי דיזל באוניות למערכת היברידית מימן־דיזל, עם חיסכון של עד 30% בצריכת הדלק והפחתת פליטות מזהמים בשיעור של עד 60%. בנוסף, THETIS AI מיישמת מערכות בינה מלאכותית לתכנון משלוחים בזמן אמת ואופטימיזציית מסלולי אוניות לצמצום פליטות במרחב הימי.

ליאור חנוכה, מנכ"ל HiCenter Ventures, מסר כי "המודל שלנו, המשלב השקעות Early Stage עם שירותי ערך מוסף ליזמים, ממשיך להוכיח את עצמו. השנה סיפקנו תשתית צמיחה ל־24 סטארט־אפים, ובמקביל חברות בוגרות בפורטפוליו השלימו סבבי השקעה משמעותיים וחתמו על הסכמים גלובליים רחבי היקף". לדבריו, תחומי הבינה המלאכותית והכלכלה הכחולה מהווים מנועי צמיחה מרכזיים, כאשר שוק הכלכלה הכחולה מוערך בכ־2.5 טריליון דולר בשנה. עוד ציין כי משרד האנרגיה בחר במרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל תחת הקרן, להכין סקר אסטרטגי לבחינת טכנולוגיות אנרגיה ואקלים במרחב הימי של ישראל.

אודי גרף, יו"ר HiCenter Ventures, הוסיף כי הקרן נוסדה ביוזמת החברה הכלכלית לחיפה ועיריית חיפה במטרה לחזק את האקו־סיסטם הטכנולוגי בעיר. לדבריו, בשנת 2026 בכוונת הקרן להרחיב את תחומי הפעילות ולעודד יזמים מתחום הדיפנס־טק להצטרף לתוכנית, תוך רתימת שותפים מהתעשיות הביטחוניות בצפון, מהאקדמיה ומההיי־טק.

המרכז הלאומי לכלכלה כחולה יערוך סקר לבחינת טכנולוגיות אנרגיה ואקלים לישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה, מימין לשמאל: ליאור חנוכה, מנכ"ל היי-סנטר, הילה ארנרייך, מנכ"לית המרכז הלאומי לכלכלה כחולה וחדשנות. קרדיט צילום: רונן טופלבאום

משרד האנרגיה והתשתיות השלים את הליך המכרז לעריכת סקר אסטרטגי סביבתי (SEA) לבחינת שילוב טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים במרחב הימי של ישראל. במכרז זכה המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל תחת HiCenter Ventures, שיבצע את הסקר במהלך כשנה וחצי בליווי ועדות היגוי ומומחים בראשות משרד האנרגיה והתשתיות.

הסקר יבחן מגוון טכנולוגיות רלוונטיות לים התיכון, ובהן הפקת אנרגיה מגלים וזרמים, רוח ושמש, אגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, חילוף חום ופתרונות ללכידת פחמן. במסגרת העבודה יבוצע מיפוי של הבשלות הטכנולוגית בישראל, ניתוח היתכנות כלכלית־סביבתית־חברתית, איתור אזורים מיטביים להקמת מתקנים ימיים וגיבוש המלצות מדיניות, תכנוניות ורגולטוריות.

אולגה זלטקין ממשרד האנרגיה והתשתיות ממקמת את הים כפתרון אסטרטגי למגבלות הקרקע של ישראל, ומבהירה כי הוא אינו רק הרחבה כמותית של הייצור, אלא מרחב לפיתוח טכנולוגי ייחודי. לדבריה, "המרחב הימי מהווה נדבך משמעותי בהרחבת יכולות יישום האנרגיה המתחדשת בישראל", בין היתר משום שהוא מאפשר "פיתוח טכנולוגיות חדשניות שאין להן מענה יבשתי – כגון אנרגיה מגלים וזרמים". הסקר, היא מדגישה, נועד "להניח תשתית ידע לאומית" שתסייע בתכנון מושכל, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי.

מנכ"ל HiCenter Ventures, ליאור חנוכה, מציג את הזכייה במכרז כהכרה ביכולות שנבנו סביב המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, אך גם כמהלך עם השפעה רחבה על האקוסיסטם. לדבריו, תוצרי הסקר "יחזקו גם את תעשיית החדשנות הימית בישראל" ויאפשרו ליזמים ולמשקיעים לפעול "על בסיס מדעי-טכנולוגי מוצק להמשך פיתוח והשקעות". הוא מדגיש את החשיבות של עבודה משותפת עם משרד האנרגיה ל"קידום בחינה מקצועית ואחראית של טכנולוגיות האקלים והאנרגיה הימית".

הילה ארנרייך, מנכ"לית המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, מרחיבה את התמונה וממקדת אותה בפוטנציאל ובצורך בסינון מושכל. לדבריה, המרחב הימי יכול לספק לישראל "פתרונות נקיים, חדשניים וחסכוניים להפקה, אגירה וייעול של משאבי אנרגיה", אך מימוש הפוטנציאל מחייב "בחינה מעמיקה של היכולות ההנדסיות, הטכנולוגיות, הכלכליות והסביבתיות" של הפתרונות המובילים בעולם. תפקיד המרכז, היא מסכמת, הוא לרכז "בסיס ידע לאומי מדויק" שישמש יסוד למדיניות ולתכנון עתידיים "באופן אחראי, מושכל ומבוסס נתונים".

המרכז הלאומי לכלכלה כחולה הוקם ב־2022 בעקבות החלטה בין־משרדית להכריז על חיפה כבירת הכלכלה הכחולה והחדשנות הימית של ישראל, ומשמש כמרכז ידע לאומי לפיתוח מדיניות ולקידום טכנולוגיות Blue Tech, בשיתופי פעולה עם תעשיות אנרגיה, ספנות ונמלים בארץ ובעולם.