מנכ"ל חברת IonTerra, טורסטן בוכמאייר (בתמונה למעלה), נמצא בפני אתגר מעניין: הוא צריך להביא את יצרנית תוכנת הרכב מפתח-תקווה למחשבים המרכזיים של הרכב העתידי, לבנות מודל עסקי חדש של ספקית קניין רוחני (IP), ולהרחיב את פרוייקטי הפיתוח המשותפים עם יצרניות רכב, במקביל לכניסה אל השלב המכריע של גיוס הון בהיקף גדול.
כאשר החברה הוקמה לפני כחמש שנים, היא לא חשבה על תעשיית הרכב: היא החלה את דרכה בשם היי-פארק סולושנס והתמקדה בתחום האפליקציות. היא פיתחה אפליקציה לחיפוש מקומות חנייה עבור ספקיות שירותי תקשורת אשר התבססה על עיבוד תמונות שצולמו באמצעות הסמארטפון. בשנת 2016 היא למנף את הטכנולוגיה הזאת ולהיכנס באמצעותה אל שוק הרכב החכם.
התוצאה: פלטפורמת rtCVI – Real Time Computer Vision Identification, האוספת נתונים גולמיים מכל החיישנים ברכב, כמו מצלמות, חיישני LiDAR, מערכות מכ"ם וחיישני אולטרא-סאונד. היא מעבדת אותם בזמן אמת על-גבי מחשב הרכב בלא צורך בהתקנת מעבדים ייעודיים. החברה הוקמה על-ידי רונן קורמן, אהוד שפיגל, ד"ר יורם אליחי מאוניברסיטת בן-גוריון ועל-ידי טורסטן בוכמאייר, שנכנס לפני כשלושה חודשים לתפקיד המנכ"ל.
חיץ בין יצרן הרכב ליצרניות החיישנים
התפישה המרכזית של החברה מבוססת על הרעיון שיש להפריד בין החיישנים לבין עיבוד המידע המגיע מהם. הפלטפורמה של IonTerra אינה נסמכת על טכנולוגית Deep Learning או Machine Learning, ולפיכך יכולה לשמש כטכנולוגיית-על המותקנת ברכב לזיהוי וניתוח אובייקטים, או כטכנולוגיה משלימה למערכות Deep Learning קיימות, כדי לשפר את הבטיחות והאמינות של המכונית האוטונומית.
בוכמאייר: "אנחנו לוקחים את הנתונים הגולמיים של החיישנים, מעבדים אותם, מנתחים ומוסיפים לזה רובד של התכת מידע (Sensor Fusion). הדבר משחרר את יצרני הרכב מהתלות ביצרני החיישנים. בטווח הרחוק נוכל לספק את כל הצרכים של התכת מידע המגיע מהחיישנים".
"התוכנה מיועדת לביצוע עיבוד בתוך הרכב ולכן היא מספקת רמת בטיחות גבוהה, מכיוון שהיא אינה תלויה במידע המגיע מהענן. לאחרונה החברה התאימה אותה לעבודה על-גבי מחשב רכב מבוסס מעבדים גרפיים (GPU) של NVIDIA. המערכת שלנו מאתרת אובייקטים, מסווגת אותם ומספקת חיזוי לנתיב ומיקום האובייקטים. אנחנו מזהים כל מה שרלוונטי לתנועה אורבנית, בלא צורך בקישוריות אל הענן".
מעבר ממערכת-עזר למערכת מרכזית
חברת IonTerra מגבשת כיום אסטרטגיה שנועדה להביא אותה אל ליבת הרכב האוטונומי העתידי. "התחלנו כערוץ המספק יתירות (Redundancy) למערכות החישה של הרכב: מערכת הניהול המרכזית מקבלת את הניתוח שלנו ביחד עם המידע המגיע מפלטפורמת למידה עמוקה של יצרני החיישנים או הרכב, ומבצעת השוואה בין שני המקורות. להערכתי, אנחנו יכולים להיות בעתיד הערוץ המרכזי שבאמצעותו הרכב יבין את סביבתו".
כיום החברה מבצעת עבודת פיתוח משותפת ביחד עם שני יצרני רכב גדולים ומחפשת שיתופי פעולה עם יצרני חיישנים, כמו למשל ארבה רובוטיקס הישראלית. המודל העסקי שלה הוא מודל IP קלאסי בעולם התוכנה, של תשלומים עבור רישוי שימוש בתוכנה וקבלת תמלוגים מהמכירות.
הטכנולוגיה מתאימה לשימוש ברחפנים?
"כעת השוק הקרוב ביותר מבחינתו הוא שוק הרכב. אולם הטכנולוגיה הזו ישימה גם לתחום התעופה, המהווה אחד משוקי היעד העתידיים שלנו, שעבורו נוכל לספק פתרון לשימוש בטוח של רחפנים עצמוניים בסביבה אורבנית. הטכנולוגיה שלנו, למשל, מאפשרת לשני רחפנים אוטונומיים לתקשר אחד עם השני ולתאם תנועה בטוחה, מכיוון ששניהם מבינים את הסביבה באותו האופן".
מדוע צריך כל-כך הרבה חיישנים
בוכמאייר החל את דרכו המקצועית בגרמניה בחברת Siemens. לפני 21 שנים הוא הגיע לישראל ומילא שורה של תפקידים בכירים בתחום הפיתוח העסקי והמכירות בחברות טכנולוגיה ישראליות ביניהן: Telmap, Silent communication ו-Celeno. כיום פועלת איי-און-טרה מפארק עופר בפתח-תקווה ומעסיקה כ-20 עובדים. עד היום היא גייסה כ-3.9 מיליון דולר ממשקיעים שהגיעו בעיקר בתחום יבואני הרכב. כעת היא נמצאת בשלבים הראשונים של סבב גיוס שני, בהיקף גדול יותר.
ריבוי החיישנים מאפשר למערכות הבטיחות (ADAS) ולרכב האוטונומי להתגבר על קשיים שונים בהבנת הסביבה: המצלמות יעילות בזיהוי סוג האובייקט ובהבנת הסביבה, בעוד מערכות מכ"ם מעניקות מידע במגוון טווחים ובתנאי מזג אוויר קשים ובתנאי חשיכה. חיישני LiDAR מתאימים לטווח בינוני ומספקים מידע ברזולוציה גבוהה מאוד וחיישני אולטרא-סאונד מספקים מידע בטווחים קצרים ובעלות נמוכה מאוד.
