NetZero ממנה את אבינועם רובינשטיין לשותף ומרחיבה את פעילותה בתחום האנרגיה וה-AI

קרן ההון סיכון NetZero Tech Ventures הודיעה על מינויו של היזם הסדרתי ואיש ההון סיכון אבינועם רובינשטיין לתפקיד Venture Partner. במסגרת תפקידו יוביל רובינשטיין את הרחבת פעילות הקרן בתחומי האנרגיה והתשתיות עבור יישומי בינה מלאכותית, כחלק מהאסטרטגיה החדשה של הקרן בתחום Energy Tech for AI.

לדברי הקרן, תחום ההשקעות החדש מתמקד בטכנולוגיות שנועדו להתמודד עם אתגרי האנרגיה, הקירור ותשתיות המחשוב הנלווים להתרחבות המואצת של מרכזי הנתונים ל-AI. בין התחומים שבהם תתמקד הפעילות: ייצור ואגירת אנרגיה, ניהול תרמי, וחומרה ותשתיות מחשוב לדאטה סנטרים.

רובינשטיין מביא עמו ניסיון של עשרות שנים ביזמות ובהובלת חברות Deep-tech. בעבר ייסד את חברת Atrica, שפיתחה פתרונות Carrier Ethernet, גייסה יותר מ־200 מיליון דולר ונרכשה בהמשך בידי Nokia Siemens Networks. בהמשך היה ממייסדי חברות נוספות ובהן my6sense ו-NiceCom, כיהן כמנכ"ל Carrar ושימש כיועץ לחברת ZutaCore, המפתחת מערכות קירור לדאטה סנטרים.

מנכ"ל הקרן, שמואל קדמי, אמר כי התרחבות תשתיות הבינה המלאכותית יוצרת צווארי בקבוק חדשים בתחומי האנרגיה, היעילות והקירור, וכי ניסיונו של רובינשטיין בעולמות ה-AI, התשתיות והניהול התרמי צפוי לסייע לקרן באיתור ובהקמת חברות הפועלות בתחום.

NetZero Tech Ventures הוקמה בשנת 2021 ומתמקדת בהקמה ובהשקעה בחברות Deep-tech בתחומי האנרגיה והאקלים. הקרן פועלת במודל Venture Builder ומשלבת הקמת מיזמים חדשים עם השקעות בחברות קיימות. בין משקיעיה נמנים TotalEnergies, Eren Group, Benhamou Global Ventures, DelekUS ורשות החדשנות. בשנים האחרונות הרחיבה הקרן את פעילותה גם לתחומים הנמצאים במפגש שבין תשתיות אנרגיה לבינה מלאכותית, ובפורטפוליו שלה חברות המפתחות פתרונות לאספקת אנרגיה, קירור ותשתיות עבור עומסי AI.

[קרדיט צילום: אייל טואג. *תמונה ערוכה]

מהפך בהשקעות הקליימטק: פחות אידאולוגיה ירוקה, יותר תשתיות לאנרגיה ובינה מלאכותית

השקעות הקליימטק והאנרגיה צפויות לעבור ב-2026 שינוי תפיסתי עמוק: מהתמקדות כמעט בלעדית בהפחתת פליטות גזי חממה – להשקעות בתשתיות אנרגיה יציבות, אמינות ובעלות קיבולת גבוהה, הנדרשות לכלכלה עתירת מחשוב. כך עולה מסקירה חדשה שפרסמה NetZero Tech Ventures, מהמשקיעות הפעילות בישראל בשלבים מוקדמים בתחום האנרגיה והקליימטק.

לפי הסקירה, הביקוש הגובר לבינה מלאכותית, חוות שרתים ותשתיות מחשוב עתירות אנרגיה משנה את האופן שבו משקיעים, ממשלות ותאגידים מסתכלים על טכנולוגיות אקלים. הנרטיב החדש אינו מתעלם מהמאבק בהתחממות הגלובלית – אך מציב במרכז את הצורך באספקת אנרגיה נקייה, יציבה ושופעת, שתאפשר צמיחה כלכלית, ריבונות אנרגטית וחוסן תעשייתי.

הנתונים ממחישים את הלחץ: לפי ה-International Energy Agency, הביקוש לחשמל ממרכזי נתונים גדל בקצב מהיר פי ארבעה מהביקוש העולמי לחשמל, וצפוי להכפיל את חלקו בצריכה העולמית עד סוף העשור. בארצות הברית, רגולטורים כבר מזהירים כי שיאי ביקוש חדשים צפויים כבר ב-2026 – בעיקר בשל עומסי עבודה של AI.

על רקע זה, NetZero מסמנת את “הכוכבים” של 2026: אנרגיה גיאותרמית וגרעינית, אגירת אנרגיה בקנה מידה גדול, שדרוגי רשת החשמל וטכנולוגיות קירור מתקדמות לדאטה סנטרים. לצידן, בולטת גם מגמה של השקעה בייצור מקומי, במינרלים קריטיים ובפתרונות כלכלה מעגלית – מתוך רצון לצמצם תלות בשרשראות אספקה גלובליות, ובראשן במזרח.

הסקירה מחלקת את שוק ההשקעות לשלוש רמות חום. בקטגוריית “חם” נמצאות תשתיות אנרגיה שמאפשרות AI. ב“פחות חם” – תחומים כמו דלקים בני קיימא לתעופה, לכידה והסרה של פחמן ויעילות אנרגטית בבניינים ותעשייה, שבהם ההשקעות נמשכות אך בזהירות רבה יותר. לעומת זאת, תחומים כמו ייצור סוללות לרכב חשמלי ואנרגיה סולארית מוגדרים כ“מתקררים”, בשל שליטה של תאגידי ענק ויצרנים סיניים שמקשים על חדשנות בשלבים מוקדמים.

“משקיעי קליימטק לא נוטשים את הפחתת הפליטות – הם פשוט משנים זווית הסתכלות”, אמר ד"ר גדעון פרידמן, CTO ב-NetZero Tech Ventures והמדען הראשי לשעבר במשרד האנרגיה. לדבריו, השילוב בין AI, ביטחון אנרגטי וייצור מקומי מעלה את רף הדרישות מחברות קליימטק: טכנולוגיה לבדה כבר לא מספיקה – היא חייבת להיות גם כלכלית, ניתנת להרחבה ועמידה לשינויים במדיניות.