[בתמונה: החברות הפרטיות המובילות בגיוון 2023]
בשנה האחרונה נרשם גידול מזערי של 0.4% בשיעור הנשים המועסקות בחברות סטארט-אפ – והוא מגיע כיום ל-34%, כך עולה מדו"ח הגיוון השנתי של חברות הסטארט-אפים בישראל שהוציאה יוזמת Power in Diversity. הדו"ח, שיוצא בפעם השניה, בחן את הרכב העובדים ב-650 חברות ישראליות שכל אחת מהן מעסיקה לפחות 50 עובדים. כמו כן, לראשונה בנוסף לתעסוקת נשים, בחנו ביוזמה את שיעור המועסקים מקרב אוכלוסיות נוספות בתת ייצוג: ערבים וחרדים.
יוזמת Power in Diversity הוקמה ע“י אלן פלד, שותף ומייסד בויטנג‘ פרטנרס יחד עם קרנות מובילות בתעשייה ששותפות לפעילותה, ביניהן, Qumra, Glilot Capital, Pitango, Viola, Vintage, Grove, NFX, BRM, 10D, F2, Elah fund, SVB, Red Dot, Hetz, Maor investments, DTCP, New Era, Hearst Ventures. היוזמה פועלת כדי לקדם גיוון והכללה בסטארטאפים ישראלים ולהעלאת המודעות לשילוב אוכלוסיות גיוון באקוסיסטם הטכנולוגי בישראל.
מהדו"ח של PID עולה שככל שעולים בסולם התפקידים כך פוחת מספר הנשים. אחוז הנשים המאיישות תפקידים ניהוליים עומד על 24%, עליה של 0.6% בהשוואה לנתונים אשתקד. בגזרת תפקידי הפיתוח, נשים מאיישות 27.8% מהתפקידים הטכנולוגיים בסטארט-אפים. המשמעות היא שהגיוסים הנרחבים במחצית הראשונה של 2022 לא הביאו לשינוי גדול בתמונת המצב. יתכן גם שגלי הפיטורים פגעו במאמץ להשגת שוויון מגדרי בהייטק.
ערבים ישראלים מהווים 0.2% בלבד מכוח האדם בחברות הסטארט-אפ. בהייטק המסורתי המספר גבוה במעט ועומד על 2%, אך בהתחשב בכך שמספר הערבים הישראלים באוכלוסייה עומד על 21.1%, ניכר שישנה עבודה שצריכה להיעשות גם בצד הביקוש וגם בצד ההיצע כדי לשלב יותר עובדים ערבים בסטארט-אפים בפרט ובהייטק בכלל. חברות הסטארט-אפ המובילות בשיעור העובדים הערבים הן אוגורי ואיטורו.
רק 0.4% מהעובדים בסטארט-אפים שנבדקו הם חרדים, מרביתן נשים. בהייטק מסורתי המספר עומד על 3% וזאת לעומת שיעור החרדים באוכלוסיה הכללית שעומד על 13.5%. המובילה בקטגורית העסקת חרדים היא חברת הסטארט-אפ Phone.do.
החברה הציבורית המובילה בהעסקת נשים – ריסקיפייד
יוזמת Power In Diversity פועלת לאורך השנה לקידום אוכלוסיות גיוון נוספות כמו אתיופים, בעלי מוגבלויות וכל אוכלוסיית גיוון שאינה מיוצגת באקוסיסטם הטכנולוגי. עם זאת, הנתונים שפורסמו במסגרת היוזמה השנה, לא כללו התייחסות לבני העדה האתיופית וזאת בשל העובדה שהמספרים נמוכים עד כדי אפסיים, כך שלא מאפשרים סטטיסטיקה. על אף שבני העדה האתיופית מהווים אחוז נמוך משמעותית באוכלוסיה ביחס לשאר אוכלוסיות הגיוון (1.7%), מספרם הנמוך בהייטק הוא קריאת השכמה לכל הגופים הרלוונטיים הן מצד המעסיקים והן מצד ההכשרה והחינוך, להירתם למאמץ ולשים למטרה את קידום הנושא בחברה והעלאת המספרים.
נושא בעלי מוגבלויות הוא נושא מורכב אף הוא וזאת בשל בעיית המדידה והטווח הרחב תחת הכותרת הגדולה של מוגבלות (מוגבלות פיזית, אנשים הנמצאים על הרצף האוטיסטי, מתמודדי נפש, פוסט טראומטיים ועוד). על אף הדרישה החוקית ממעסיקים לשלב בעלי מוגבלויות בחברה, למרבית החברות אין את הכלים או המודעות למדידת אוכלוסיות אלו, מה שמשפיע באופן ישיר על האפשרות למתן מענה מכיל, מדויק ויעיל לעובדים השונים.
הדו"ח מחלק את הסטארטאפים הישראלים המובילים בתעסוקת נשים לשלוש קטגוריות בהתאם לגודלן. את רשימת חברות הענק שמעסיקות מעל 500 עובדים מובילה מיניט מדיה ואחריה יוטפו, בוב, ורביט, אפספלייר, מליו, פאפיה גלובל ו- ויה. בחברות הבינוניות המעסיקות 100-500 עובדים מובילה טיילור ברנדס ואחריה Syte, זנסיטי, האניבוק, בוקאווי, Growthespace, דודא ו- אופטימוב. את קטגוריית החברות הקטנות שמעסיקות 50-100 עובדים מובילה Phone.do ואחריה Darrow, רייזאפ, venn, Cymbio, Cloudshare, Dataloop ו- Frontegg.
השנה, פרסמו במסגרת הדו“ח גם את חמשת החברות המובילות בקרב החברות לפי הדו"ח, החברה הציבורית המובילה בתעסוקת נשים היא ריסקיפייד ואחריה פיוניר, אאוטבריין, פייבר ומאנדיי.
שחר סיליס, מנכ“לית יוזמת PID: ”במיוחד בימים אלו, השיח על הכללה, שיוויון וקבלה צריך לשמש אבן דרך בהתנהלות של כולנו, בין היתר, בחברות המובילות בתעשיית ההייטק המהוות מקור לחדשנות וקידמה. לאורך כל הפעילות המשותפת ביוזמה עם החברות, הוכחנו פעם אחר פעם בתהליכים המשותפים, שהרווח בחברה מגוונת משפיע באופן ישיר על הצלחת החברה, על הרווחים ועל הצמיחה. חברות השמות דגש על תרבות ארגונית בריאה, הן חברות יציבות יותר שמצליחות להתמודד עם חוסר ודאות בצורה איתנה יותר ובמיוחד בתקופה בה אנו נמצאים, מדובר ביתרון משמעותי. אלו שישכילו לנצל את התקופה הנוכחית לגיבוש אסטרטגיית צמיחה המושתתת על כלים מעולמות ה-DEI וחשיפה לאוכלוסיות שונות, יקצרו את הפירות כשהשוק יתאושש ויגיעו לפיק הבא חזקים יותר.“
