Drillzy זכתה באתגר המינרלים הקריטיים של רשות החדשנות

רשות החדשנות ומשרד האנרגיה והתשתיות הכריזו על חמשת הזוכים ב"אתגר תנופה למינרלים קריטיים", שהושק בחודש מרץ במטרה לעודד הקמת חברות טכנולוגיה ישראליות בתחום. במקום הראשון זכה המיזם דרילזי (Drillzy), המפתח מערכת לאיסוף ולניתוח מידע גיאולוגי בזמן אמת במהלך קידוחים. המיזם יקבל מענק של מיליון שקל לפיתוח הטכנולוגיה ולהוכחת היתכנות.

ארבעה מיזמים נוספים, SINQ, Sentinel Mineral, Diamonds Magix ו-AI TerraMet, יקבלו מענק של 200 אלף שקל כל אחד. בסך הכול יחלקו רשות החדשנות ומשרד האנרגיה מענקים בהיקף של 1.8 מיליון שקל.

האתגר הושק על רקע התחרות הגוברת על מינרלים קריטיים, ובהם ליתיום, ניקל, קובלט ויסודות אדמה נדירים. חומרים אלה משמשים בייצור שבבים, סוללות, כלי רכב חשמליים, מערכות אנרגיה ומערכות ביטחוניות. מאחר שהכרייה ובעיקר יכולות העיבוד שלהם מרוכזות במספר קטן של מדינות, שרשראות האספקה חשופות למגבלות יצוא, משברים גיאופוליטיים ותנודות מחירים.

התחרות נועדה לקדם פתרונות לאורך שרשרת הערך, החל באיתור מרבצים והפקת חומרי גלם, דרך עיבוד, זיקוק ומחזור, ועד לפיתוח תחליפים וניהול סיכוני אספקה. מסלול תנופה מיועד למיזמים בתחילת דרכם, ומאפשר ליזמים ולחוקרים לבנות הוכחת היתכנות עוד לפני הקמת חברה. לכן, מרבית הזוכים עדיין אינם מציגים מוצר מסחרי, לקוחות או פעילות עסקית פומבית.

מעבדה גיאולוגית על המקדח

לפי הפרופיל של מייסד דרילזי, ד"ר יאיר גורדין, המיזם החל לפעול בפברואר 2026 ופועל כיום במתכונת חשאית. הוא מתמקד בניתוח תת-הקרקע ובפיתוח מודיעין לקידוחים באמצעות שילוב של מספר חיישנים, עיבוד נתונים גיאופיזיים וניטור בזמן אמת.

על פי רשות החדשנות, המערכת שמפתחת דרילזי מבוססת על חיישנים המוצמדים למקדחים במכרות ומפיקים מידע גיאולוגי דיגיטלי במהלך הקידוח. ברשות מתארים אותה כמעין "מעבדת שדה מיניאטורית", שאמורה להפוך את פעולת הקידוח עצמה למקור של מידע על תת-הקרקע.

דרילזי לא חשפה אילו משתנים מודדים החיישנים או כיצד המערכת מזהה את מאפייני הסלע. באופן כללי, מערכות לניטור קידוחים יכולות להתבסס על שילוב בין נתונים מכניים, אקוסטיים וגיאופיזיים, אולם לא ידוע אילו שיטות מיושמות בפיתוח של דרילזי. גם רמת הדיוק שהושגה והשלב שבו נמצא הפיתוח לא פורסמו.

המשמעות האפשרית של המערכת היא אספקת מידע כבר במהלך הקידוח, במקום להסתמך רק על דגימות המנותחות לאחר מכן. מידע כזה עשוי לסייע לחברות כרייה לקבל החלטות מהירות יותר בשטח, לזהות שינויים בשכבות הסלע ולצמצם את אי-הוודאות הכרוכה בחיפוש אחר מרבצים. לדברי רשות החדשנות, המערכת מיועדת לשוק הכרייה והחיפוש הבינלאומי.

הרקע של גורדין תואם לפיתוח. הוא בעל דוקטורט מאוניברסיטת בן גוריון בתחומי הפיזיקה של סלעים, פטרופיזיקה וגיאומכניקה של מאגרים. במחקריו עסק בין היתר בקשר שבין תכונות אקוסטיות לבין המבנה וההרכב של סלעים. במקביל הוא משמש ראש המחקר במטריקס ועוסק ב-AI, אנליטיקה ומערכות מודיעין, וכן מלמד מדעי כדור הארץ באוניברסיטה הפתוחה. בעבר היה ממייסדי חברת Kitchen Robotics, שפיתחה מערכות רובוטיות למטבחים מסחריים.

דרילזי מבקשת לחבר בין הידע הגיאולוגי לבין חישה ועיבוד נתונים כדי להפיק תובנות שימושיות מתוך הקידוח עצמו. עם זאת, בשלב זה לא פורסם מידע על לקוחות, הכנסות או פיילוט מסחרי. המענק נועד לאפשר למיזם לקדם את הפיתוח ולבנות הוכחת היתכנות ראשונית.

מתמלחות ועד פסולת תעשייתית

SINQ מפתח פתרון למדידת רוויה ולחיזוי לצורך מיצוי מינרלים קריטיים מתמלחות. הפתרון משלב קפסולת חישה רב-תאית, מנוע חיזוי ומערכת תומכת החלטות בשם BrineOS. לא פורסם אילו מינרלים המערכת מיועדת למדוד או באילו שיטות חישה היא משתמשת.

Sentinel Mineral מפתח מערכת לניטור, לניתוח ולחיזוי סיכונים בשרשראות האספקה של מינרלים קריטיים. המערכת אמורה ליצור בזמן אמת תמונת מצב אחודה ודינמית של רמת הסיכון ולסייע בקבלת החלטות. המיזם לא חשף אילו מקורות מידע ישמשו אותו או מי קהל היעד הראשוני.

Diamonds Magix מפתח טכנולוגיה לייצור ניקל בעל נקבוביות משתנה, המיועד לשיפור המאפיינים הפונקציונליים של אלקטרודות, מצברים, קבלים ותאי דלק. ככלל, שליטה בנקבוביות מאפשרת להתאים את שטח הפנים ואת מעבר החומרים ליישום, אך המיזם לא פרסם את שיטת הייצור או את מבנה הניקל שפיתח.

AI TerraMet מפתח גישה משולבת למיצוי תערובת של מינרלים נדירים מתוצרי לוואי של תעשיית הדשנים. תוצרים אלה עשויים לשמש מקור משני למינרלים נדירים, אולם הפרדתם והפקתם בכדאיות כלכלית הן אתגר טכנולוגי. המיזם לא חשף את התהליך הכימי או את תפקיד הבינה המלאכותית בפיתוח.

ישראל משיקה אתגר לאומי למינרלים קריטיים

רשות החדשנות ומשרד האנרגיה והתשתיות הכריזו היום על השקת “אתגר תנופה” — יוזמה לאומית לעידוד הקמה של סטארטאפים בתחום המינרלים הקריטיים, הנחשבים לרכיב מפתח בתעשיות האנרגיה, הבינה המלאכותית והביטחון. במסגרת התחרות יוצע פרס ראשון של מיליון שקל, לצד ארבעה פרסים נוספים של 200 אלף שקל כל אחד, במטרה להאיץ פיתוח פתרונות טכנולוגיים פורצי דרך.

המינרלים הקריטיים — ובהם ליתיום, קובלט, ניקל ויסודות אדמה נדירים — הפכו בעשור האחרון לנכס אסטרטגי, על רקע הביקוש הגובר לאנרגיה ירוקה ולמערכות מתקדמות. במקביל, שרשראות האספקה שלהם ריכוזיות ותלויות בגורמים גיאופוליטיים, מה שמחדד את הצורך בפיתוח חלופות ושיפור היעילות.

התחרות מתמקדת בשלושה תחומים: טכנולוגיות Deep Tech לאיתור והפקה, פתרונות לעיבוד, זיקוק ומחזור, ופיתוח חומרים חלופיים שיפחיתו תלות וישפרו נצילות. בנוסף, היא פתוחה גם לפתרונות שיחזקו את חוסן שרשראות האספקה ויאפשרו ייצור יעיל ואחראי יותר. לדברי מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, היתרון במירוץ הגלובלי אינו תלוי עוד רק בהיקף המשאבים, אלא ביכולת לפתח טכנולוגיות להפקה, עיבוד והחלפה שלהם. בישראל, שאינה מעצמת מחצבים, רואים בכך הזדמנות למנף את יתרונות המחקר והפיתוח ולבנות אקו־סיסטם טכנולוגי סביב התחום.

במשרד האנרגיה מדגישים כי המינרלים הקריטיים הם רכיב מרכזי בביטחון האנרגטי ובמעבר לאנרגיה נקייה, וכי התחרות נועדה לצמצם תלות בייבוא ולבסס יתרון בשרשרת הערך הגלובלית. במבט רחב יותר, השליטה בחומרי גלם הופכת לגורם מכריע בקצב החדשנות — וישראל מבקשת למצב עצמה בחזית, לא דרך משאבים, אלא דרך טכנולוגיה.

הגשת המועמדות פתוחה עד 25 ביוני 2026 ומתבצעת באופן מקוון במסגרת מסלול “תנופה”. מדובר בבקשת מענק הכוללת תיאור טכנולוגי, תוכנית מו״פ והיתכנות עסקית, ומיועדת ליזמים בשלבים מוקדמים. הבקשות ייבחנו לפי חדשנות, ישימות ופוטנציאל שוק.

אתגר טכנולוגי וסביבתי

כדי להבין את עומק האתגר, ניתן לחלק את שרשרת הערך לשלושה שלבים עיקריים. השלב הראשון הוא האיתור וההפקה. מינרלים נדירים מצויים לרוב בריכוזים נמוכים, ולכן נדרשת כרייה בהיקפים גדולים כדי להפיק כמויות קטנות יחסית — תהליך יקר ובעל השלכות סביבתיות משמעותיות. כאן מתפתחות טכנולוגיות מבוססות AI, חישה מרחוק ושיטות כרייה מדויקות יותר. השלב השני הוא העיבוד והזיקוק — צוואר הבקבוק המרכזי. החומר המופק הוא תערובת מורכבת, והפרדת יסודות אדמה נדירים, בעלי תכונות דומות, דורשת תהליכים כימיים מורכבים, עתירי אנרגיה ולעיתים מזהמים — תחום שבו נוצרה תלות במדינות ספציפיות.

השלב השלישי הוא תחליפים וייעול: פיתוח סוללות ללא קובלט, מגנטים ללא יסודות נדירים, ושיפור ניצול החומר. במקביל מתפתח תחום המחזור, המאפשר חילוץ מינרלים מפסולת אלקטרונית וסוללות משומשות. שלושת השלבים הללו הם מוקדי החדשנות שיכולים להפחית עלויות, לצמצם תלות גיאופוליטית ולהגדיל זמינות דרך טכנולוגיה.

המינרלים בתוך מטוס הקרב

האיור ממחיש עד כמה מינרלים קריטיים משולבים במערכות ביטחוניות מתקדמות. לפי הערכות בתעשייה, מטוס קרב כמו F-35 Lightning II עושה שימוש נרחב במינרלים קריטיים לאורך מערכותיו. במכ״ם ובמערכות הלוחמה האלקטרונית נעשה שימוש בגליום (למשל בטכנולוגיות GaN), במנועים ובמערכות ההנעה סגסוגות ניקל וקובלט לעמידות בחום, ובמערכות בקרה ואקטואטורים מגנטים מבוססי נאודימיום ודיספרוזיום. רכיבים אלקטרוניים וחיישנים כוללים יסודות נדירים נוספים.

ההערכות הן שמדובר בעשרות עד מאות קילוגרמים של מינרלים קריטיים במטוס אחד, תלוי בתצורה. התלות הזו אינה רק הנדסית אלא גם אסטרטגית: ריכוז יכולות העיבוד והזיקוק במדינות ספציפיות הופך את שרשרת האספקה לנקודת חיכוך גיאופוליטית — בדיוק מסוג האתגרים שהיוזמה מבקשת להתמודד איתם.