בלעדי ל-Techtime: מחבר Thunderbolt 3 הישראלי מייצר מיני-מהפיכה במבנה המחשב האישי

28 יוני, 2015

הסופר-מחבר, Thunderbolt 3 שפותח באינטל ישראל, יגיע לשוק לקראת סוף 2015. הוא מאפשר למחשבים להתחבר לרוב הפרוטוקולים ההיקפיים, כולל כל הדורות של USB, לספק תקשורת מהירה של 40Gbps ואפילו להטעין את סוללת המחשב

הסופר-מחבר, Thunderbolt 3 שפותח באינטל ישראל, יגיע לשוק לקראת סוף 2015. הוא מאפשר למחשבים להתחבר לרוב הפרוטוקולים ההיקפיים, כל דורות ה-USB, לספק תקשורת בקצב של 40Gbps ואפילו לשמש ככבל ההטענה של המחשב

לקראת סוף השנה ייצוא לשוק המחשבים האישיים הראשונים הכוללים את המחבר האוניברסלי Thunderbolt 3 שפותח בישראל בחטיבת Client Connectivity של חברת אינטל (Intel), המנוהלת כולה מישראל. מדובר במחבר מהפכני המספק קצבי תעבורה גבוהים מאוד, ומתאים לכל הפקוטורולים למרות שהוא מתחבר באמצעות קונק'טור אחד בלבד.

בשוק מוכר מחבר Thunderbolt כבר משנת 2011, כאשר הוא יצא לשוק כמחבר מהיר מאוד (10Gbps) שהיה בשימוש בעיקר במחשבי חברת אפל. אלא שהפעם מדובר בסיפור שונה לחלוטין: Thunderbolt 3 הוא מוצר חדש שאינו דומה לשני הדורות הראשונים: הוא בנוי כממשק אוניברסלי אשר תואם לכל סוגי המחברים הקיימים, כולל כל הדורות של ה-USB. הוא מספק גם את מהירות ההעברה המסחררת של 40Gbps וגם משמש כמחבר לטעינת הסוללה של המחשב הנייד. כל זה באמצעות מחבר אחד וכבל אחד בלבד אחד בלבד.

בראיון בלעדי ל-Techtime סיפר מנהל חטיבת Client Connectivity באינטל, שחף קיזלשטיין, כיצד כמה עשרות מפתחים מישראל עומדים לעשות שינוי מהותי בגורם הצורה השמרני של המחשבים האישיים בעולם.

מה היקף הפעילות של החטיבה, מהם תחומי האחריות שלכם?

קיזלשטיין: "כיום החטיבה מונה כמה מאות אנשים, שרובם עובדים בישראל מחיפה ומירושלים. האחריות שלנו היא מלאה מקצה לקצה: גיבוש הרעיון, פיתוח טכנולוגי, מכירות, שיווק, ייצור ופיתוח שוק.

"אנחנו נחשבים למרכז מרכז רווח והפסד המנוהל מישראל, ומוכרים בהיקף של כמה עשרות מיליוני יחידות בשנה, שהם כמה מאות מיליוני דולרים בשנה. הדור הראשון של מחברי תנדרבולט יצא בשנת 2011 ומאז אנחנו עובדים בקצב התקדמות מאוד אגרסיבי, המאפשר להוציא לשוק דור חדש בכל שנתיים".

במה שונה תנדרבולט 3 מקודמיו?

"במבט לאחור, טכנולוגיית תנדרבולט קיימת באפל, אבל כמעט לא מורגשת במחשבי הפיסי הקלאסיים. בדור החדש ביצענו שינוי אסטרטגי: שילבנו את הטכנולוגיה של תנדרבולט בתוך הבקר של מחבר ה-USB, ואנחנו משתמשים בקונקטור החדש של ה-USB, מסוג Type-C. עבדנו על התהליך ביחד עם קונסורציום ה-USB, ולראשונה יש לנו קונקטור USB אשר מסוגל להריץ פרוטוקולים שאינם USB".

מבחינת המשתמש מדובר בחוויית שימוש חדשה. הממשק החדש שפותח בישראל מבוסס על בקר אשר יודע לזהות את הפרוטוקול העמוד מולו: האם זה PCIe, DisplayPort או כל אחד מהדורות של USB. מיד לאחר הזיהוי, הוא מפעיל את הפרוטוקול הרלוונטי השמור אצלו בזיכרון, מבלי שהמשתמש צריך אפילו לדעת איזה פרוטוקול מופעל.

מכיוון שמחבר תנדרבולט פועל באמצעות מחבר USB-C, ומסוגל להפעיל מספר פרוטוקולים שונים במקביל, מתייתר הצורך להוסיף למחשב מחברים שונים, בעלי גדלים שונים ופרופילים שונים. "המחשבים היום נעשים יותר ויותר דקים ויש בהם פחות מקום פיסי להעמיס את המכשיר בהרבה קונקטורים.

"הדבר משנה גם את כל תפיסת תחנות העגינה (Docking). היכולת לשים על השולחן קופסא שהופכת את הנייד לדסקטופ מלא באמצעות כבל אחד בלבד, מייצרת רמת נוחיות חדשה. בעבר היה צורך להשתמש בהרבה מאוד כבלים כדי לחבר את המחשב למסך גדול, לדיסק חיצוני או למדפסת. בעולם החדש יש קופסת הרחבה אחת המתחברת אל כל האבזרים ההיקפיים באמצעות כבל אחד בלבד".

קיזלשטיין גילה שגם סוגיית ההטענה קיבלה מענה מפתיע: "הרגולטורים בהרבה מקומות בעולם דוחפים את התעשייה לגבש טכנולוגיית טעינה אחידה. תנדרבולט 3 מסייע להתקדם בכיוון הזה מכיוון שכבל התקשורת שלו יכול להזרים למחשב הספק של עד 100Watts, אשר מספיק כדי להטעין את סוללת המחשב הנייד. כלומר, ברגע שאתה מחבר את המחשב לעמדת העגינה, כבל יחיד משמש גם להתחבר אל האבזרים ההיקפיים וגם להטעין את המחשב".

מרכז הפיתוח הסודי של דיגיטל

בדומה לכמה מהבכירים באינטל שצמחו בישראל, גם קיזלשטיין הגיע לאינטל בעקבות עיסקת דיגיטל. בשנת 1998 רכשה אינטל את חטיבת הסמיקונדקטורס של חברת דיגיטל (DEC) שהמציאה בעבר את תחום המיני-מחשבים. רק לאחר העיסקה התברר לאינטל שהחטיבה מפעילה גם מרכז פיתוח קטן בירושלים שעסק בפיתוח מיקרו-בקרים לרשתות תקשורת. מתוך מרכז קטן זה צמח מרכז הפיתוח של אינטל בירושלים, המעסיק היום כ-1,100 עובדים.

קיזלשטיין צמח במרכז הפיתוח של דיגיטל והצטרף לאינטל בעקבות עיסקת דיגיטל. בשנת 2005 הוא פרש מאינטל ועבד במספר חברות בתעשיית ההייטק הישראלית, בהן כחמש שנים בחברת בטר פלייס. לפני כשנתיים הוא חזר לחברה ומונה למנהל העיסקי של חטיבת Client Connectivity (במעמד של סגן נשיא אינטל העולמית), שהיא החטיבה העסקית היחידה של אינטל בישראל. לפני כחודשיים הוא מונה גם לתפקיד מנכ"ל מרכז הפיתוח בירושלים, בעקבות מינויו של ישי פרנקל למנהל התוכנה של ארגון המיחשוב התפישתי (Perceptual Computing) בחברת אינטל העולמית, במקומו של  מולי אדן.

פורסם בקטגוריות: אנשים , חדשות , מחשבים ומערכות משובצות , סמיקונדקטורס

פורסם בתגיות: featured