האם גרמניה מהמרת על האנרגיה הלא-נכונה?

25 מרץ, 2013

מחקר חדש קובע שמדיניות האנרגיה האלטרנטיבית של גרמניה היא חסרת היגיון, ויש צורך להשקיע במחקר ופיתוח ולא בסיבסוד צרכנים. ההמלצה היא בעלת חשיבות עליונה לתעשיית ההייטק הישראלית. אולי נוצרת כאן הזדמנות שאסור לנו לפספס

מחקר חדש קובע שמדיניות האנרגיה האלטרנטיבית של גרמניה היא חסרת היגיון, ויש צורך להשקיע במחקר ופיתוח ולא בסיבסוד צרכנים. ההמלצה היא בעלת חשיבות עליונה לתעשיית ההייטק הישראלית. אולי נוצרת כאן הזדמנות שאסור לנו לפספס

מאת: נוח כהן, כתב Techtime במינכן, גרמניה

החלום הגרמני: המחשה של סימנס כיצד תיראה תשתית האנרגיה בכפר Wildpoldsried שבדרום בוואריה בשנת 2020
המחשה של סימנס כיצד תיראה תשתית האנרגיה בכפר Wildpoldsried שבדרום בוואריה בשנת 2020

החלטתה של אנגלה מרקל להפסיק בהדרגה את השימוש בתחנות כוח גרעיניות לייצור חשמל לא שמה קץ לשאיפות לייצר אנרגיה חלופית בגרמניה. המדינה נמצאת בשנים האחרונות בתהליך מתמשך של בניית מקורות אנרגיה אלטרנטיביים הכוללים תחנות רוח, אתרי אנרגיה סולארית מהשמש, שימוש בגאז המיוצר ממסה ביולוגית ועוד.

ההישג: הפחתת פליטת גאזי החממה (CO2) ב-17% בהשוואה לשנת 1990. המחיר די גבוה: רק בשנת 2012 הושקעו בגרמניה כ-17 מיליארד אירו בהקמת מערכות לייצור אנרגיה אלטרנטיבית. מדובר בכ-0.6% מהתוצר הגולמי של גרמניה בשנה.

ביזבוז עצום

אלא שייתכן שהמחיר הסמוי שהמשק הגרמני משלם הוא גדול בהרבה. פרופ' ביורן לומבורג מבית הספר לעסקים של קופנהגן, חקר את הסוגייה והגיע למסקנות מפתיעות: ייתכן שגרמניה מהמרת על האנרגיה הלא-נכונה. המדינה שילמה לאזרחים 20 מיליארד אירו כדי לסבסד שימוש באנרגיה אלטרנטיבית ששווייה הוא 3 מיליארד אירו בלבד.

למעשה הוא קובע שכל המאמץ הגדול הזה הוא לא רק יקר, אלא מיותר: המערכות הסולריות יחסכו 12.8 מיליון טון CO2  במחיר של יותר מ-100 מיליארד אירו ב-20 השנה הבאות (תמורת 0.5% בלבד מהתצרוכת הלאומית). מבחינת המודלים של השפעת גזי החממה על התחממות כדור הארץ, זה חסר ערך: התרומה של גרמניה להפחתת התחממות כדור הארץ עד סוף המאה ה-21 היא 0.0001℃ בלבד. כלומר, עיכוב של 37 שעות במועד החזוי שבו טמפרטורת כדור הארץ תעלה במעלת צלסיוס אחת.

חלק מהפרדוקס של החיסכון הגרמני נעוץ במדיניות המאזן של גאזי החממה, המאפשר למדינות "לסחור" בפליטת גזי החממה שלהן. מכיוון שגרמניה מפחיתה את כמות פליטת הגאזים שלה, מדינות אחרות באירופה מנצלות את "הרזרבה" שנוצרה, ובונות כיום תחנות כוח מבוססות פחם ועתירות CO2.

החווה הסולארית שהוקמה על-ידי סימנס בקיבוץ קטורה בערבה
החווה הסולארית שהוקמה על-ידי סימנס בקיבוץ קטורה בערבה

ראוי לציין שפרופ' לומבורג (בספרו החדש: Cool-it) לא מבקר את המאמץ הגרמני להפחית את פליטת גאזי החממה, אלא את היומרה לבצע את המהלך בטכנולוגיות הקיימות. הטיעון המרכזי שלו הוא טכנולוגי: הטכנולוגיות הנוכחיות לייצור אנרגיה אלטרנטיבית אינן יעילות והן יקרות מדי, ולכן מוקדם מדי לאמץ תוכניות לאומיות רחבות היקף.

הוא מציין שאף מדינה בעולם לא אימצה את המודל הגרמני: הודו וסין, למשל, ממתינות להתפתחויות טכנולוגיות מהותיות לפני שהן מגבשות אסטרטגיית שינוי בקנה-מידה גדול. ההמלצה שלו היא שגרמניה תשקיע את הסכומים הגדולים במחקר ופיתוח ולא בסיבסוד הצריכה של אנרגיה לא יעילה.

לומבורג מציין שכדי לחסוך טונה אחת של CO2 צריך להשקיע 44 אירו בתחנת רוח קרקעית, 122 אירו בתחנת רוח בים הצפוני, 136 אירו בביו-גאז, ו-622 אירו במערכות סולאריות. משמעות הדבר היא שהמערכות הסולאריות מאוד לא יעילות אפילו בהשוואה לטכנולוגיות אחרות לייצור אנרגיה אלטרנטיבית. במיוחד במדינה כמו גרמניה, שאינה נהנית מכמות מרשימה של קרינת שמש.

הצלחת המו"פ בארה"ב

דוגמה מאלפת אחרת נותנת ארצות הברית. במקום להשקיע באנרגיות סולאריות או פתרונות אקזוטיים אחרים, היא השקיעה בהעברת מתקני הייצור משימוש בפחם לשימוש בגאז (המייצר רק 55% מכמות גאזי החממה לכל קילוואט בהשוואה לפחם). התוצאה: מאז 2007 הפחיתה ארה"ב את פליטת גאזי החממה שלה ב-14%, למרות שאוכלוסייתה צמחה ביותר מ-50 מיליון נפש. גם כאן המו"פ ניצח: אימוץ שיטה חדשה להפקת גאז הוריד את מחירו ל-25% ממחירו בשנת 2007.

ראוי לציין שהחישובים שלו ביחס לארצות הברית לא מתייחסים לחיסכון העצום בצריכת דלק שהושג בתעשיית הרכב האמריקאית בחמש השנים האחרונות. מנגד, ההתייעלות הגרמנית נמשכת שנים רבות, וברור שכיום קשה יותר להשיג הפחתה משמעותית בהשוואה לארצות הברית, שנחשבה לבזבזנית מאוד עד לשנים האחרונות.

גם המעבר הנוכחי של גרמניה לאנרגיות אלטרנטיביות הוא תהליך אסטרטגי, לא רק כלכלי (למשל הקטנת התלות בנפט ים-תיכוני), שפרופ' לומבורג מתעלם ממנו. אולם השורה התחתונה שלו מעוררת עניין: גרמניה צריכה להשתחרר מהחלום הסולארי, ולהפנות את מיליארדי האירו שהיא מבזבזת מסיבסוד צרכנים לפיתוח מדעי וטכנולוגי. זה יעיל יותר, זול יותר, וגם "ירוק" יותר.

הזדמנות ישראלית

הממצאים הללו מעוררים סערה בגרמניה, שכן בשנים האחרונות נוצר במדינה לובי תעשייתי חזק של ספקיות ציוד ויצרניות אנרגיה מהשמש. לוויכוח הזה יש משמעויות ישראליות מעניינות: גם לישראל חשוב אסטרטגית להפחית את התלות בנפט, וכיום אפילו יש לה גם עתודות גאז משמעותיות.

ההנחה שמדינות גדולות כמו הודו, סין ואולי גם גרמניה וארצות הברית ממתינות לטכנולוגיות פורצות-דרך בתחום ייצור האנרגיה, היא בעלת חשיבות עליונה לתעשיית ההייטק הישראלית. נוצרת כאן הזדמנות לייצר מעמד של הובלה טכנולוגית בשוק שיהיה מרכזי ואסטרטגי שנים רבות בעתיד. ישראל היא אחת מהמדינות הראשונות אשר צריכות להרים את הכפפה, ולהתחיל (בעידוד ממשלתי) לפתח ולהזרים לשוק העולמי טכנולוגיות חדשניות ומעוררות התפעלות.

Share via Whatsapp

פורסם בקטגוריות: אנרגיה וסביבה , דעות , חדשות , מחקרים ונתוני שוק