אביגדור וילנץ: "המסר של ההייטק הוא אנטי-גזענות"
26 אוקטובר, 2015
"אנפורנה התחילה עם 12 עובדים שמהם שישה היו ערבים" * "מלאנוקס הלכה עם הראש בקיר, אבל הצליחה". ההרצאה המרתקת של אביגדור וילנץ בכנס CDNLive של קיידנס שהתקיים היום בתל-אביב
"אנפורנה התחילה עם 12 עובדים שמהם שישה היו ערבים" * "מלאנוקס הלכה עם הראש בקיר, אבל הצליחה" * "אנחנו מחפשים מנכ"לים עם אינטיליגנציה רגשית גבוהה". ההרצאה המרתקת של אביגדור וילנץ בכנס CDNLive של חברת קיידנס
ההרצאה המיוחדת שניתנה היום במליאה של כנס CDNLive 2015 של חברת קיידנס (Cadence) ניתנה על-ידי אביגדור וילנץ, הנחשב כיום לאחת מאגדות ההייטק, לאחר שייסד את חברת גלילאו ומכר אותה ב-2001 למארוול תמורת 2.7 מיליארד דולר, ובהמשך היה מהמייסדים והמשקיעים באנפורנה שנמכרה לאמזון תמורת כ-370 מיליון דולר. וילנץ ניצל את הבמה כדי לתת שיעור יוצא דופן ביזמות הייטק והציג את תפישת העולם שלו שישירות ובעקפיין יצרה אלפי מקומות עבודה בתעשיית ההייטק הישראלית.
אולם את ההרצאה הוא פתח מזווית אקטואלית, כאשר דיבר על הגזענות בחברה הישראלית, הפוגעת בהייטק. הוא הסביר שדווקא השילוב של ערבים בהייטק, ודווקא שיתוף הפעולה איתם, מקדם את התעשייה ומסייע לשיפור מעמדה של ישראל בעולם. "באופי שלו, בסוג האנשים העובדים בו ובחוויית העבודה שלו, ההייטק הישראלי מוכיח שאפשר לעבוד ביחד. בשנים האחרונות הייטק הישראלי התפתח לכיוונים אזרחיים ומאפשר קליטה של עובדים ערבים.
כ-10% מהעובדים בגליאו היו ערבים, ואנפורנה התחילה עם 12 עובדים בלבד שמהם שישה היו ערבים. נאפע בשארה, היה נשיא וסמנכ"ל טכנולוגיות של אנפורנה, והיה זה שנתן לה את 'המוח היהודי' שלה. יש פה מסר מאוד משעותי לחברה הישראלית". בהמשך הוא ניתח סוגיות שונות המעוררות דיונים נוקבים, כמו למשל שאלת המכירה של חברות ישראליות לחברות זרות.
ידע אינטימי שיש רק לחברה בת
וילנץ: "הדיון בארץ בנושא הזה הוא מאוד שטחי. אם בעלי המניות, המשקיעים והלקוחות הם זרים, קשה להגדיר חברה כישראלית גם כשהיא עובדת מכאן. יש חברות שיכולות להגדיל את מספר העובדים בישראל דווקא לאחר שהן נמכרות. בגלילאו היו 300 עובדים לפני מכירתה למארוול, ואחרי מכירתה היא הביא לישראל 1,600 משרות. אנפורנה גדלה בקצב מאוד מהיר מאז מכירתה לאמזון, וכיום היא מעסיקה כ-150 עובדים.
"החברות הזרות גם מכניסות הרבה מאוד כסף לישראל: מאז רכישת גלילאו, מארוול השקיעה בישראל כ-200 מיליון דולר בשנה. בדרך הזו גם נכנס ידע חדש לארץ, ברמת אינטימיות ואינטנסיביות שיש רק כאשר חברה הופכת לחברה בת. אנפורנה למשל, גרמה לשינוי מאוד משמעותי בארכיטקטורת הענן של אמזון, אבל במקביל היא מקבלת ידע פנומנלי באחד מהתחומים המרכזיים ביותר היום בתעשייה.
בהתייחס לאסטרטגיה המומלצת של חברות סטארט-אפ, הוא הודה שאין מרשם יחיד המבטיח הצלחה. "חיפשתי אנלוגיה לנושא ואני חושב שהדימוי של גלישת גלים דומה לשיטת העבודה שלנו. היא מתחילה בבדיקת הים עצמו, זו הפילוסופיה של החברה. הפילוסופיה שהיתה בבסיסה של גלילאו היתה ההנחה שעולם המערכות המשובצות (Embedded) משתנה ושמתחילה מגמה של הוצאה פיתוח ה-IP המרכזי לאאוטסורסינג, כפי שכבר התחולל בתחום המחשבים האישיים.
"ההנחה של אנפורנה היתה שארכיטקטורת ARM צפויה להיות בעלת משקל חשוב בתחום המערכות בעלות ההספק הגבוה, ולארק במערכות חסכוניות בהספק, בניגוד לארכיטקטורות אחרות, כמו MIPS למשל, שלא יקבלו מימון מספיק להמשך הפיתוח.
מדוע גלילאו זנחה את המדפסות לטובת תקשורת
הגורם השני הוא הגל עצמו: צריך לתפוס גל עולה בשלב הנכון כדי לגלוש עליו. כשהתחלתי את גלילאו הלכנו לכיוון של מדפסות. רצינו לייצר מדפסות צבעונות ומדפסות רב-תפקודיות. אבל בשני התחומים האלה הקדמנו את הגל. לקודאק נדרשו עו 6-7 שנים כדי לפתח מנוע למדפסת צבעונית, ואנחנו היינו צריכים לחכות. לא היתה ברירה, אלא לשנות כיוון. עברנו לשוק התקשורת שהיה בשלב הנכון בגל: ביצענו עם השבב שלנו קומודיזציה בשוק המתגים והוצאנו אותם מהמונופול של סיסקו.
ואז יש את הגלשן, שהוא בניית פלטפורמה שיודעת לשנות כיוונים במהירות. הרעיון הראשוני הוא לא הדבר החשוב ביותר, כי הרבה פעמים הרעיון הראשוני הוא לא זה שיביא אותנו לקו הסיום. אבל אין מרשם בטוח, מכיוון שלפעמים מצליחים דווקא כשהולכים עם הראש בקיר. מלאנוקס הלכה עם הראש בקיר במוצרי Infiniband כאשר כולם עזבו את האינפיניבנד והיא נשארה לבדה בתחום – והצליחה".
מלאנוקס התחילה בגלילאו
הוא גם התייחס לתופעה שלעתים רבות מעוררת רגשות כעס, שלדבריו הוא טבעי, אבל לא צריך להתרשם ממנו: "איל וולדמן (מייסד ומנכ"ל מלאנוקס) עבד אצלי שש שנים בתפקיד של סגן נשיא להנדסה. אם הוא לא היה עוזב ומקים מלאנוקס, היו היום פחות מקומות עבודה במשק. אם אנשי אנםורנה לא היו עוזבים את מארוול, היו היום פחות משרות, שיש סיכוי שמספרם עוד יגדל בהרבה".
לבסוף הוא הגיע אל הגולש עצמו בדימוי, שהוא המנכ"ל של החברה. "חשוב מאוד שהוא יהיה אדם ישר ובעל יושר אינטלקטואלי (אינטגריטי). הוא צריך להיות ישר עם העובדים ועם המשקיעים, ולהיות בעל יכולת הקשבה וזיהוי ניואנסים. במסגרת ההשקעות שביצענו בשנים האחרונות, אני והשותפים שלי, נתקלנו במנהלים מבריקים, אבל חסרי יכולת הקשבה. כל הסטארט-אפים שהקמנו ושבהם למנהל לא היתה יכולת הקשבה – נכשלו כישלון חרוץ.
אנחנו מחפשים אנשים בעלי אינטיליגנציה רגשית גבוהה מאוד, ועם מה שאנחנו קוראים לו בשם 'מזל'. הכוונה לא למזל במובן הרגיל, אנחנו מתכוונים ביכולת לעשות את זה. כשהוא רואה הזדמנות – הוא פשוט מנצל אותה. והדבר האחרון החשוב למנהל של חברת סטארט-אפ הוא יכולת שליטה באגו שלו. הוא צריך לדעת מה הן המגבלות שלו, ולהביא אנשים טובים ממנו כמה דרגות שיוכלו להשלים את היכולות של החברה".
פורסם בקטגוריות: אנשים , חדשות , תעשייה ישראלית
פורסם בתגיות: featured
