ההייטק הישראלי צומח, והמשקיעים נשארים בחוץ
18 מרץ, 2018
מדד BIGITech מנסה לעשות את מה שהאוצר נכשל: להביא משקיעים ישראלים להייטק הישראלי. הוא עוקב אחר 77 חברות טכנולוגיה ישראליות ציבוריות, ומספק את התמונה המדוייקת ביותר של ההייטק הישראלי
[בתמונה: מדד BIGITech בשנה האחרונה]
חברות הטכנולוגיה הישראליות הציבוריות הציגו ב-2017 צמיחה מרשימה. מניותיהן של חברות כמו טאואר-ג'אז, צ'ק-פוינט, נובה, אורבוטק, סולאראדג' ועוד השיגו בשנה החולפת תשואות דו-ספרתיות, וחלקן אף תלת-ספרתיות. ואולם, כשמשקיע, ישראלי או זר, מעוניין ליהנות מהצמיחה הזו ולהשקיע באופן רוחבי בהייטק הישראלי הוא נתקל בבעיה: חברות הטכנולוגיה הישראליות נסחרות בבורסות שונות ברחבי העולם, מתל אביב וניו יורק ועד לונדון, מלבורן ואפילו סינגפור, ואין בשוק ההון שום מוצר פיננסי או מדד אשר עוקב באופן גלובלי אחר ביצועי מניותיהן של חברות הטכנולוגיה הישראליות.
האופציות בשוק הן חלקיות בלבד. מדד ת"א בלו-טק, למשל, המאגד את 50 חברות הטכנולוגיה המובילות הרשומות בבורסת תל אביב, כולל רק חלק מחברות הטכנולוגיה הישראליות הציבוריות, ונעדרות ממנו חברות דגל כמו צ'ק-פוינט, ויקס ואמדוקס. יתרה מכך, בהשוואה למדדים טכנולוגיים אחרים בעולם, מדד ת"א בלו-טק מציג תשואות נמוכות למדי (ב-2017 עלה הבלו-טק ב-8.3% בלבד, בעוד הנאסד"ק-100 זינק ב-33%) ובטח שאינו משקף את הצמיחה בסקטור הטכנולוגי הישראלי בשנים האחרונות. כמו כן, מדדי טכנולוגיה בינלאומיים, כמו Nasdaq-100 או MSCI Technology מכילים רכיב זניח של חברות ישראליות, אם בכלל.
"נסד"ק-100" של הטכנולוגיה הישראלית
כדי לתת מענה לכשל השוק הזה, פיתחה חברת BlueStar Indexes מניו יורק מדד גלובלי העוקב אחר מגוון רחב של חברות טכנולוגיה ישראליות מרחבי העולם. מדד ה-BIGITech של החברה כולל 77 חברות טכנולוגיה ישראליות, ללא קשר למקום רישומן למסחר, בשווי שוק כולל של 93 מיליארד דולר הנסחרות בבורסת תל אביב, בבורסה של ניו יורק (NYSE) ובנאסד"ק ובבורסות של לונדון, סינגפור ואוסטרליה. המדד נועד להוות בסיס למוצרים פיננסיים סחירים כגון ETF (תעודת סל) ולאפשר למשקיעים לקבל חשיפה שתשקף את ביצועי סקטור הטכנולוגי הישראלי הגלובלי. מבין 77 החברות במדד, 56 נסחרות בנסד"ק וב-NYSE, שלוש חברות נסחרות בתל אביב, 6 בלונדון, סינגפור ואוסטרליה ו-35 חברות הן דואליות. מאז היווסדו ב-2004, טיפס מדד BIGITech בכ-160% ובשנת 2017 הוא זינק ב-28.7%.
בריאיון ל-Techtime, הסביר מנהל המחקר של Blue Star Indexes, ג'ושוע קפלן, שהרעיון נולד מתוך ביקוש בקרב משקיעים אמריקנים, בייחוד בקרב מוסדות יהודיים ואוהדי ישראל: "ערכנו מחקר שבדק מדוע הם לא השקיעו במניות ישראליות. וגילינו שאופציות ההשקעה במניות ישראליות היו מסובכות ולא אטרקטיביות. אפילו בישראל זיהינו תנועה של השקעות במדדי מניות בחו"ל, ככל הנראה משום שמדדי המניות המקומיים סבלו ממשקל עודף של מניות פארמה (נושא שטופל ברפורמת המדדים של הבורסה) וייתכן שגם בגלל שהמדדים המקומיים אינם כוללים חברות ישראליות שלא נסחרות בישראל, כמו מלאנוקס למשל (שנמחקה ב-2013 מהמסחר בבורסת תל אביב).
"לכן היינו צריכים ליצור מסגרת שתאפשר למשקיעים למדוד באופן מייצג את שוק הטכנולוגיה הישראלי בכללותו: לבטא כל חברה הנחשבת לישראלית, ללא קשר לבורסה שבה היא נסחרת. הגדרנו כללי מסגרת שקובעים איזו חברה הינה ישראלית, במטרה להיות הבנצ'מרק המוביל של שוק הטכנולוגיה הישראלי ולאפשר לגופים מוסדיים לבסס את המוצרים שלהם על המדדים שלנו. בעינינו, BIGITech הוא הוא מעיון נסד"ק-100 של ישראל. כולם בארצות הברית יודעים שישראל היא מובילה בהייטק, ושחברות כמו אינטל ומיקרוסופט ועשרות חברות בינלאומיות נמצאות כאן. ישראל היא מותג בכל הנוגע לטכנולוגיה, והמטרה שלנו היא לאפשר למשקיעים לבטא את המוניטין הזה גם בפורטפוליו שלהם".
צ'ק-פוינט ואמדוקס לצד אלביט ואורבוטק
מדד BIGITech כולל חברות ממגוון רחב של תחומים: תוכנה, שבבים, תעופה וביטחון, ביוטכנולוגיה, מיכשור רפואי, ציוד אלקטרוני ועוד. ארבעת המגזרים בעלי המשקל הגדול ביותר במדד הם תוכנה (27.7%), סמיקונדוקטור (14.5%), טכנולוגיות מידע (10.1%) וביוטכנולוגיה (7.5%). הרף התחתון לכניסה למדד הוא שווי שוק של 60 מיליון דולר, ולכן לצד חברות גדולות ומבוססות כמו נייס, צ'ק-פוינט וטאואר-ג'אז, ניתן למצוא גם חברות כמו Sky And Space Global, המפתחת ננו-לוויינים ונסחרת ב-ASX בשווי של 76 מיליון דולר, או חברות כמו CEVA ו-DSPG, הנסחרות בנסד"ק.
ב-2014 הושק בארה"ב ה-ITEQ ETF שעוקב אחר ה-BIGITech, ומושקעים בו כרגע כ-40 מיליון דולר. "הגופים היהודים, כגון הפדרציות היהודיות בארצות הברית, השקיעו בתחילה בצורה משמעותית במוצרים שלנו, אבל כיום חלק משמעותי מההון מגיע מיועצים פיננסיים ומנהלי השקעות".
מהי חברה ישראלית?
בעולם שבו חברות טכנולוגיות מנהלות פעילויות גלובליות, לא תמיד פשוט לקבוע מי נחשבת חברה ישראלית ומי לא. חברת BlueStar הגדירה מספר קריטריונים המסייעים לקבוע האם חברה נחשבת ישראלית: אם היא משלמת מס בישראל, אם היא מפעילה מרכז מו"פ משמעותי בישראל, אם 20% מהעובדים והנכסים שלה נמצאים בישראל ואם היא נסחרת בישראל. חברה צריכה לעמוד בשני קריטריונים לפחות כדי להיכנס למדד.
"רצינו לוודא שאין לנו הטייה. כך למשל, סנדיסק (SanDisk) לא נכללה במדד גם לאחר שרכשה את M-Systems הישראלית, למרות שחלק ממוצריה התבססו על מו"פ של חברה ישראלית. מנגד, וריפון (Veriphone), שרכשה את "ליפמן אלקטרוניקה" הישראלית ב-2006, נכללה במדד שלנו למשך תקופה מסוימת. אך בשלב מסוים ההנהלה שלה הסיטה חלק מהנכסים מחוץ לישראל, אל מתחת לרף ה-20% שהצבנו, והוצאנו אותה מהמדד. אנחנו מעדכנים את המדד פעמיים בשנה, ביוני ובדצמבר, ובודקים אם חברות ביצעו רכישות בישראל או יצאו מישראל. המטרה היא לייצג בצורה הטהורה ביותר את סקטור הטכנולוגיה הישראלי".
BIGITech מגיע לישראל
למרות שמדד BIGITech פותח לעבור המשקיעים בארצות הברית, הוא מתחיל להשפיע גם על המשקיעים בישראל. כיום קיימים גם בישראל שני מוצרי מדד העוקבים אחריו: תעודת סל וקרן מחקה (Tracking Fund) של קסם מבית ההשקעות אקסלנס, המאפשרים גם למשקיעים ישראלים להשקיע בצורה רחבה בסקטור הטכנולוגיה הישראלי. נציגת BlueStar Indexes בישראל, צליל קרן-בלום, סיפרה שכאשר החברה בדקה את השוק המקומי, היא גילתה להפתעתה שגם ישראלים לא משקיעים בהייטק הישראלי. "המדדים של הבורסה הישראלית כוללים רק חברות הרשומות למסחר בתל אביב. למרות מאמצי הנהלת הבורסה ומשרד האוצר, המשקיעים ישראלים במוצרי מדדים בוחרים להשקיע במוצרים שעוקבים אחרי מדדי חו"ל, לעתים כי התשואות שם גבוהות יותר. יש כאן לקונה. המדד שלנו הוא מדד מקומי בגישה גלובלית, ולכן הוא מתאים למי שמעונין להשקיע בהייטק הישראלי בצורה נוחה וקלה".
עסקת מובילאיי היתה קריאת השכמה
אם ישנו רגע שיא שמגלם את השנה המצוינת שחווה ההייטק הישראלי ב-2017 זה ללא ספק רכישת מובילאיי על ידי אינטל תמורת 15.6 מיליארד דולר. אולם האקזיט המהדהד שימש גם כקריאת השכמה עבור הממסד הפיננסי בישראל: המשקיע הישראלי כמעט ולא הרוויח מהעסקה. מרבית המשקיעים במובילאיי היו זרים, ורק גוף מוסדי ישראלי אחד, מנורה מבטחים, גזר קופון של 120 מיליון שקל מהעסקה. שאר הגופים המוסדיים פשוט לא השקיעו במובילאיי, למרות מעמדה העולמי המוביל לאורך השנים.
הדבר חשף בעיה גדולה: נתק בין סקטור הטכנולוגיה המצליח לבין הממסד הפיננסי השמרני. כיום, מרבית ההון המושקע בחברות סטארט-אפ ישראליות בשלבים המוקדמים הוא הון זר, וכאשר הן נמכרות, שוק ההון הישראלי כמעט ולא נהנה מפירות האקזיט. לאור ביצועי החסר של מדדי הבורסה והבריחה של הון ישראלי החוצה, יזם משרד האוצר הקמה של ארבע קרנות השקעה היברידיות בגובה של 400 מיליון שקל כל אחת, להשקעה בחברות טכנולוגיה ישראליות שייסחרו בבורסה הישראלית. הקרנות אמורות לשלב השקעות בחברות ציבוריות עם השקעות בחברות סטראט-אפ ובכך לאפשר לגופים מוסדיים ולמשקיעים ישראלים ליהנות מפוטנציאל התשואה של תעשיית החדשנות הישראלית.
משרד האוצר פרסם את המכרז להנפקת הקרנות ביולי 2017, אך לפי שעה לא נראה שאף בית השקעות מצליח לגייס את ההון המינימלי עד לסגירת המכרז בעוד מספר חודשים. בין היתר בעקבות החלטת הבנקים בישראל להכריז על הקרנות הללו כמוצר בסיכון גבוה המיועד ללקוחות כשירים בלבד. בנקודה הזאת המוצר של BlueStar Indexes מציע אלטרנטיבה למשקיע הישראלי. צליל: "עסקת מובילאיי היתה קריאת השכמה לגופים המוסדיים: לפני העסקה, הנכסים שעקבו אחר מדד BIGITech שאפו לאפס. כיום מנוהלים בהם כ-160 מיליון שקל של משקיעים ישראלים ועוד היד נטויה. הפיתרון שלנו פשוט: מדוע להשקיע בהרפתקה, כאשר מוצרי מדדים הינם מוצר שקוף עם דמי ניהול נמוכים"?
גל המיזוגים והרכישות בדרך לישראל
האם המומנטום הישראלי של 2017 יימשך גם בשנת 2018? להערכת ג'ושוע קפלן, הדבר תלוי בשורת הרווח של החברות. "2017 היתה השנה הטובה ביותר עבור סקטור הטכנולוגיה הישראלי. ב-2018 החברות הללו צריכות להוכיח עצמן במונחי רווחיות, אם לא כן, מכפילי הרווח על המניות יקרסו. כאשר מדובר בחברות בקנה המידה של החברות הישראליות, מניותיהן יעלו בשיעור גבוה כשהן יספקו את הסחורה, אבל יקרסו אם המשקיעים יתאכזבו. בהסתמך על התוצאות של הרבעון הראשון, פתיחת 2018 היתה טובה מאוד".
ג'וש מצביע על מגמות התורמות לצמיחת חלק מהחברות הישראליות. "לישראל יש יתרון בציוד תקשורת וב-Quantum Computing, וישנה מגמה לעבר תחום הביג-דאטה, ובכלל זה להעברה וניתוח מהירים של ביג-דאטה. ב-2017 השוק הבין את החשיבות של הדברים הללו בכל הנוגע לבינה מלאכותית ולתחום ה-IoT, וישראל, ובעיקר חברות כמו מלאנוקס וסיליקום, מתמחות בטכנולוגיה להעברת מידע במהירות אדירה".
הייחוד של CEVA ו-DSPG
ג'ושוע גם מסמן שתי חברות ישראליות שמגלמות לדעתו פוטנציאל צמיחה גדול: "CEVA ו-DSPG מייצגות תחום אחר לחלוטין בהייטק הישראלי. במובן מסוים, הן גרסה ישראלית של קואלקום, אם כי בקנה מידה אחר לחלוטין. מדובר בחברות שמאוד מעניינות משקיעים זרים, מאחר שהן מייצגות את העתיד הטכנולוגי. אני מאמין שיש להן פוטנציאל לצמוח פי כמה בשנים הקרובות".
מי יקנה את מלאנוקס?
להערכתו, גל המיזוגים והרכישות שזעזע את תעשיית השבבים בשנתיים האחרונות, עשוי לטלטל גם את פני ההייטק הישראלי. "בשלב מסוים המיזוגים והרכישות בשוק הסמיקונדוקטור בארצות הברית ימצאו את דרכם לשוק הישראלי, וחברות גלובליות גדולות עשויות לרכוש חברות ישראליות. אחת מהנרכשות הפוטנציאליות עשויה להיות מלאנוקס, שכדי לעשות את קפיצת המדרגה ולהתחרות עם הענקיות בתחום, היא עשויה להתמזג עם חברה גלובלית".
פורסם בקטגוריות: גיוסי הון , חדשות , תעשייה ישראלית
כתבות נוספות העשויות לעניין אותך
