ההייטק הישראלי נבלם, והוא פחות ישראלי מבעבר

27 יוני, 2023

רשות החדשנות מזהירה שאירופה וארה"ב מתחילות לצאת מהמשבר, אבל בישראל הוא מעמיק. התעשייה הישראלית גם סובלת מחסרונות מבניים: רוב ההשקעה זרה, מעט מדי משרות לא-טכנולוגיות, ואוכלוסיות שלמות לא משתתפות

ההייטק הישראלי מתמודד כיום עם מספר אתגרים שהם מהקשים ביותר בשנים האחרונות, מזהיר הדו"ח השנתי של רשות החדשנות. כיום ההייטק אחראי לכמעט חמישית מהתוצר של ישראל (18%) ולכ-48% מהייצוא. זהו הענף הצומח ביותר ובפער גדול לעומת יתר הענפים: ייצוא ההייטק הוכפל בעשור האחרון, כאשר פריונו גבוה בכ-90% מהממוצע במשק. בשנת 2022 הועסקו 401.9 אלף שכירות ושכירים בהייטק. מדובר בהצלחה גדולה מאוד – בעשור האחרון ישראל מדורגת במקום השישי בעולם בהיקף ההשקעות בחברות סטארטאפ והיקף ההייטק צמח בעשור האחרון בקצב של פי 3 מהמשק. אלא שכיום הוא נמצא בנקודת תפנית הדורשת מהמדינה מדיניות ברורה ונחושה.

ההייטק הישראלי יוצא דופן מכיוון שהוא נסמך כמעט כולו על השוק הפרטי ועל משקיעים זרים. לפי נתוני ה-OECD, ישראל היא המדינה היחידה מבין מדינות הארגון שבה גורמים מחוץ למדינה מממנים יותר מ-50% מכלל המו"פ שמבוצע במגזר הפרטי. יתר על-כן, חלקה הקטן של הממשלה בהשקעה במו"פ בולט במיוחד, כאשר רק 9% מההוצאה הלאומית למו"פ ממומנים על-ידי הממשלה. זהו השיעור הנמוך ביותר מבין מדינות ה-OECD. התופעה מתבטאת גם בתמהיל השקעות ההון סיכון: הערכה שביצעה רשות החדשנות על בסיס נתוני IVC מגלה כי משקל המשקיעים הזרים בשנים 2022-2018 הוא לפחות 75%-80%.

גיוסי ההון מתכווצים

אומנם כל המרכזים הבינלאומיים המתחרים בישראל חוו משבר בשנת 2022, אולם הם כבר מתחילים להתאושש. כאן התמונה שונה: רבעון השיא של ההייטק הישראלי נרשם בסוף 2021, שבו גוייסו כ-9.2 מיליארד דולר. במחצית 2022 המגמה התהפכה והביאה את 2022 לירידה ממוצעת של כ-50% בהשקעות הרבעוניות. הדו"ח מציין שהמגמה נמשכת גם ב-2023: על-פי הנתונים נראה שהיקף הגיוסים ברבעון הראשון יהיה כ-1.9 מיליארד דולר בלבד (ירידה של 70% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקדׂ).

הנתון האחרון מלמד שהמצב בישראל שונה מאוד בהשוואה למרכזי טכנולוגיה מתחרים: בנייר עמדה שפרסמה רשות החדשות בחודש אפריל 2023, היא הביעה חשש שהרפורמה המשפטית תרתיע משקיעים זרים ותדחוף חברות ישראליות להירשם בחו"ל. כעת היא הגיעה למסקנה שהנזק אכן נגרם, וממליצה למדינה לנקוט בצעדים למיזעור הנזקים: "חשוב שהממשלה תפעל על-מנת לצמצם את תופעת רישום החברות הישראליות בחו״ל, משום שענף ההיי-טק הישראלי אחראי לכ-30% מהצמיחה בתוצר הלאומי בחמש השנים האחרונות (2018-2022)".

הבעיה הזאת באה לידי ביטוי גם בתחום התעסוקה: במחצית השנייה של 2022 האטו החברות את הגיוסים ומספר המשרות הפנויות הלך וקטן בכל רבעון. בתחילת 2023 המשבר העמיק, כאשר ברבעון הראשון של 2023 ירד מספר המועסקים בענפי ההייטק בכ-2,250, ובחודש אפריל לבדו הוא הצטמצם בעוד כ-3,400 עובדים.

משבר כוח האדם

הדו"ח מציג נתונים חדשים על המשקל התעסוקתי של תעשיית ההייטק. כאשר מתייחסים גם לעובדים טכנולוגים במגזרים שאינם מוגדרים כטכנולוגיים, כמו למשל מתכנת ברשת סופרמרקטים, עולה שמספר המועסקים בענף ב-2022 מסתכם בכ-508.4 אלף שכירים ושכירות. אלא שלא כל החברות תורמות באותו האופן לתעסוקה במשק: מניתוח שביצעה רשות החדשנות עולה כי חברות תוכנה שלמות מעסיקות בממוצע 2.55 עובדים בתפקידים לא-טכנולוגיים על כל עובד/ת בתפקיד טכנולוגי.

יחס זה נקרא "מכפיל תעסוקתי". היחס הזה הוא הגבוה ביותר בחברות התוכנה השלמות. חברות הצמיחה (יותר מ-20% מהעובדים בענף), מעסיקות בממוצע 1.34 עובדים לא-טכנולוגיים על כל מהנדס, ומהוות את קטר התעסוקה העיקרי של ההייטק. בקצה הנגדי נמצאות חברות סטארט-אפ בנות פחות מ-10 שנים המעסיקות עד 80 עובדים, שבהן היחס הוא 0.32 בלבד. בסך הכל, כ-60% מהעובדים בהייטק מועסקים בחברות בעלות מכפיל תעסוקתי בינוני-נמוך.

וכאן נמצאת הדילמה התעסוקתית: רוב הצמיחה במספר העובדים בהייטק בשנים האחרונות התמקדה בתפקידים הטכנולוגיים, ולא בתפקידים הלא-טכנולוגיים. אם בשנת 2014 כמעט על כל שכיר/ה בתפקיד טכנולוגי היה שכיר/ה בתפקיד שאינו טכנולוגי, הרי שבשנת 2022 היה על כל שכיר/ה טכנולוגיים רק חצי שכיר/ה שאינם טכנולוג. זוהי ירידה של כ-50% בתוך פחות מעשור. לשינוי הזה יש משמעות רבה, מכיוון שהשכר בהייטק גבוה: בשנת 2022 השכר החודשי הממוצע בהייטק עמד על 28,385 שקלים – פי 2.7 מהשכר הממוצע בשאר המשק (10,452 שקלים). כלומר, מנקודת המבט של פיזור ההון במשק – יש אינטרס ברור לקדם את חברות הצמיחה וחברות התוכנה העצמאיות.

רק 2% ערבים ו-3% חרדים

הנתונים מגלים את היקפה של תופעה נוספת: מכל העובדים בתעשיית ההייטק, רק שליש הן נשים, רק 2% הם ערבים ורק 3% הם חרדים. הנתונים האלה הם גם איום וגם הבטחה. אם ישראל לא תדע לשלב נשים, ערבים וחרדים בהייטק, הדבר עשוי לשמש בלם צמיחה חזק מאוד. מנגד, אם היא תדע לפתח תרבות קולטת ולשלב את האוכלוסיות האלה בתעשייה, היא תהנה ממשאב אנושי עצום ולא מנוצל. יו"ר מועצת המנהלים של רשות החדשנות ד"ר עמירם אפלבום ומנכ"ל הרשות דרור בין, התייחסו לסוגייה הזו בסיכום המנהלים שלהם: "ההייטק לא יכול להישאר רק בתחומי אזור המרכז ולהתבסס על הון אנושי הומוגני, שאין עוד הרבה לאן להרחיבו. עליו לפרוץ גם לאזורים אחרים ברחבי ישראל, ולשלב את אותן אוכלוסיות שכיום חלקן בהייטק קטן מדי".

פורסם בקטגוריות: חדשות , מחקרים ונתוני שוק , תעשייה ישראלית

פורסם בתגיות: רשות החדשנות