בתמונה למעלה: מייסדי ספקטרליקס (מימין לשמאל): יובל קינן, ד"ר יובל קשטר, ד"ר ערן פאלק ורן בר-יוסף. צילום: טל גבעוני

יצרנית המכוניות השוודית Volvo ביצעה השקעה אסטרטגית בחברת הסטארט-אפ התל אביבית ספקטרליקס (Spectralics), אשר מפתחת מנוע אופטי ייחודי שלהערכת החברה ישפר משמעותית את ביצועיהם של מצלמות וחיישנים במערכות חישה ואת איכויות התצוגה של מציאות רבודה (AR) על-גבי משטחים שקופים.

וולוו, שאינה מרבה להשקיע בחברות סטארט-אפ, הביעה עניין רב בטכנולוגיה של ספקטרליקס ובוחנת לשלב אותה במאמצי הפיתוח שלה בתחום הרכב האוטונומי, מערכות עזר בטיחותיות (ADAS) וממשקי משתמש. למעשה, ההשקעה של וולוו מהווה מסגרת למספר תוכניות פיתוח משותפות שנועדו לשלב את הטכנולוגיה של ספקטרליקס ביישומי רכב קריטיים דוגמת שיפור ביצועי המצלמות, ניטור פנים-הרכב (in-cabin sensing) ותצוגת מציאות רבודה על-גבי שמשת הרכב הקדמית (head-up display).

לפרוץ את מגבלות האופטיקה

חברת ספקטרליקס, שפעלה עד עתה בחשאיות, נוסדה בסוף שנת 2017 על-ידי רן בר-יוסף, ד"ר יובל קשטר, ד"ר ערן פאלק ויובל קינן. החברה פיתחה התקן אלקטרו-אופטי שנועד להחליף את עדשת המצלמה המקובלת ולשפר את יכולת הגלאי ללכוד מידע ולהתמודד עם מצבי ראות קשים, דוגמת אורות מסנוורים הפוגעים במהימנות חיישני הרכב. ההתקן בנוי ממספר שכבות דקות של מטא-חומרים שהונדסו על-ידי החברה ומתפקדות כמעין "טרנזיסטורים" או "מתגים", המווסתים את הממשק בין האור החיצוני לבין הגלאי הלוכד את התמונה, ללא צורך בחלקים נעים כמו עדשה או תריס (shutter).

כלומר זוהי עדשת מצב-מוצק (solid-state) ייחודית שבה הפונקציות האופטיות של שבירת האור, סינון, כיול וכדומה, נשלטות על-ידי תוכנה ואלגוריתם בינה מלאכותית. מנכ"ל החברה, רן בר-יוסף, הסביר ל-Techtime שהאוטפיקה היא עקב אכילס של מערכות הדמאה. "טכנולוגיות ההדמאה התקדמו מאוד, בייחוד בתחומי רכישת ועיבוד התמונה. אולם התשתית האופטית, המכתיבה כמה מידע ניתן לרכוש ואת היכולת להתמודד עם תנאי תאורה מורכבים כמו סינוור או אפילה, כמעט ולא השתנתה. עדיין לא ניתן לייצר מצלמה ללא עדשה או מיפתח, וזה מייצר צווארי בקבוק פיסיקליים הפוגמים בביצועי מערכות ההדמאה".

"צווארי הבקבוק" האלו מעכבים את הפיתוח של טכנולוגיות רכב ותצוגות AR, שהם שוקי היעד המרכזיים של החברה. מערכות החישה ברכב מתבססות בעיקר על מצלמות. אפילו טסלה הודיעה בתחילת השנה שהיא תפסיק להשתמש במכ"ם ותבסס את מערכת אוטו-פיילוט שלה על מצלמות בלבד. אולם המגבלות של מצלמות בתנאי קיצון (סינוור, ערפל וחושך), לא מאפשרות לבסס נהיגה אוטונומית על מצלמות בלבד. לכן התגבשה תפישת השימוש בחיישנים תומכים, כמו מכ"ם, LiDAR וחיישני אינפרא-אדום.

מציאות רבודה על-גבי שמשת הרכב

בר-יוסף: "בתחום הרכב האוטונומי, יש תלות מוחלטת במהימנות מערכות ההדמאה. בטכנולוגיות הקיימות היצרנים מתקשים להגשים את החזון. יש פער בין תנאי מעבדה לבין עולם האמיתי. מצלמה היא החיישן הטוב ביותר מבחינת המידע שהיא מסוגלת לרכוש, אך היא מתקשה לתפקד בתנאי סינוור וחושך. לדעתנו החומרה האופטית צריכה להשתנות. אנחנו מפתחיםתשתית שתאפשר ליצרן המצלמות לפתח את המצלמה הטובה ביותר ולספק לגלאי את התנאים האופטיים האופטימליים בכל מצב".

טכנולוגיה ויזואלית נוספת, שגם היא אמורה לשמש נדבך מהותי במכונית האוטונומית העתידית, היא מציאות רבודה. היצרנים מעוניינים להפוך את שמשת הרכב למסך היברידי של מציאות רבודה, המספק אינפורמציה דינמית על הדרך, חיוויים בטיחותיים ויישומים בידוריים. כאן התשתית האופטית משמשת לא כדי לקלוט את האור ולהעבירו אל הגלאי – אלא כדי להקרין אותו החוצה על-גבי משטח שקוף. גם כאן, לדברי בר-יוסף, המגבלות של התשתית האופטית מקשות על היכולת להגשים את החזון.

"התעשייה לא מצליחה להגיע לאיכויות הרצויות של תצוגת ה-AR, בפרמטרים כמו שדה הראייה, החדות והעומק. הטכנולוגיה שלנו יכולה לאפשר יצירה של סביבה וירטואלית יותר טבעית. זהו אחד התחומים שחשובים מאוד לוולוו, ובו אנחנו משתפים עימם פעולה". לטכנולוגיה של ספקטרליקס ישנם שימושים פוטנציאליים נוספים, דוגמת הגדלת הטווח הדינמי של מצלמות, חישה מרחבית, ניטור משתמשים והולוגרפיה דיגיטלית בתלת-מימד. החברה מבצעת שיתופי פעולה נוספים בתעשיות התעופה וההדמאה התרמית ומפתחת אבני בניין ליישומים ותעשיות נוספים. חברת ספקטרליקס מעסיקה כ-8 עובדים וגייסה עד היום כ-5 מיליון דולר, בין המשקיעים בחברה: Happy Valley Venture Partners, Next Gear Venture Partners ו-Volvo Cars Technology Fund.